בית הדין הרבני האזורי בפתח-תקווה קורא לכנסת ולכל גורם אפשרי לפעול להגדרת נישואים פרטיים (שלא באמצעות לשכות הרבנות) כעבירה פלילית, ולקביעת קנסות ועונשים כלפי מי שעורך ורושם נישואים וגירושים בניגוד להוראות הרבנות הראשית.
"התבררה בפנינו מציאות קשה וחמורה", כתבו הדיינים הרבנים משה אוחנונה, דוד מלכא ויגאל לרר. בפניהם התייצבה אישה חילונית לגמרי, הטוענת כי גבר חרדי שפגשה לפני כחודש קידש אותה בפני שני עדים, כתב לה כתובה וערך "שבע ברכות". היא ביקשה מבית הדין לקבוע כי הם אינם נשואים כדת משה וישראל, ולפיכך אינם צריכים גט.
הדיינים נדהמו לראות כי הגבר (53) הוא בעל חזות חרדית ולבוש כרב, ולדבריו מחזיק בשני כוללים ובידו מכתבים מרבנים חשובים הממליצים לסייע לו בהחזקת הכוללים. "קידשתי אותה כדת וכדין בפני שני עדים, בנוכחות 10 אנשים, ורב כתב את הכתובה", הודה החרדי. "לא בדקתי את הדברים, שהיא לוקחת סמים ולא שפויה. אני נשוי כדת וכדין איתה".
כן התברר כי אותו גבר חרדי כבר נישא בעבר 6 פעמים, 4 מהן שלא באמצעות הרבנות. "אין זו הפעם הראשונה שהמשיב עורך לעצמו נישואים בלא שהתקיים הליך נישואים כראוי", ציינו הדיינים. גם אחד מתיקי הגירושים שלו נערך באופן פרטי ולא נרשם כראוי.
"למען ייראו"
הדיינים ציינו כי האישה אובחנה כבעלת "הפרעת אישיות גבולית וחשד למצב פסיכוטי חריף", וכי הליך פלילי שנוהל נגדה הופסק אחרי שאושפזה בבית-החולים "גהה" ונקבע כי אינה כשירה לעמוד לדין.
הדיינים קבעו כי יש לראות את הצדדים כנשואים, והם הביאו אותם להסכמה על ביטול התביעות ההדדיות תוך שהם עורכים להם גט בו ביום, "על מנת למנוע מצב של תקלה ומכשול לרבים, שיסברו כי המבקשת רווקה ופנויה כרשום בתעודת הזהות שלה, כאשר על-פי דין הינה אשת-איש גמורה", נקבע.
הדיינים ציינו כי מדי פעם הם נתקלים במקרה של נישואים פרטיים שלא נרשמו ולא תועדו. "יש לפעול לקביעת קנסות וסנקציות שיוטלו כנגד מי שיפעל בניגוד להוראות הרבנות הראשית לישראל ולנשיא בית הדין הגדול, בכל הנוגע להליכי רישום נישואים וגירושים, למען ישמעו וייראו", פסקו.
הם ציינו כי ב-2003 פנה נשיא בית הדין ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, בבקשה להעמיד לדין רב לא מוסמך מטעם הרבנות שערך חופה פרטית, ונענה על-ידו כי "כל עוד עריכת נישואים פרטיים לא נקבעה כעבירה פלילית, לא ניתן להעמיד לדין מי שמסדרם".