רגע מיותרישבתי מול תוכנית הבוקר של ערוץ 10 ומולי ישבו חיים אתגר, טלי מורנו, גדעון רייכר ואיזה שף. כולם קידמו ביחד ובמרץ איזו תוכנית אוכל חדשה, שהיא גם תחרות או משהו, שעומדת לעלות בערוץ. אפילו הראו קטע: היו שם שני שפים. הם ערבבו משהו. אחד מהם רדה בשני והשני אמר שהוא בא לנצח את המשחק הזה. נראה כמו אחלה תוכנית, אם כי הייתי מעדיף לצפות באבוקדו נרקב. תוכניות אוכל ועורכי דין - הא לכם שני דברים שנורא חסרים לי בארץ.
בכל מקרה, דיברו שם על איזה טרנד חדש במסעדות של ניו-יורק: ארוחות בעיניים עצומות. זה לא ילך, ניבא השף, אבל אף אחד לא הקשיב לו. ואז אתגר ורייכר כיסו את עיניהם, מורנו והשף האכילו אותם והם היו צריכים לנחש מה זה (מרק בטטה, צהל אתגר).
לרגע אחד קינאתי בשני אלה: הם לפחות לא ראו את זה. רגע אחד מיותר בחיים האלה נחסך מהם.
מה קורה ב"מעריב"?
אם לא מספיקות כל הצרות, נדמה שבמסדרונות המערכת נטוש ויכוח מר: מיהו "הכוכב האמיתי", אבל הכי אמיתי, של "האח הגדול VIP", (תרגום: "הכוכב האמיתי", אחד מאלה שלא זכה) והכל לכבוד מוספים מיוחדים לכבוד החג השני הבא עלינו. אחד מהם טען שמנחם בן הוא הוא הכוכב האמיתי, ואילו מוסף "את" טען - לא פחות בלהט, תוקף ואמונה - שפנינה טורנה היא הכוכב האמיתי. "הייתי המאהבת של כל גבר ואישה בישראל", צוטטה על השער. שקר גס. היא לא הייתה המאהבת שלי.
"כוכבים אמיתיים" - הא לכם עוד דבר שנורא, אבל נורא, חסר לי בישראל.
את הויכוח הספציפי, מי כוכב גדול ואמיתי יותר, קטונתי מלהכריע. שהעם יחליט, מה שנקרא. אבל דבר אחד אני יודע: זה שדחפו את שני אלה לעיתון האחרון בחגים האלה אומר שלא הוא ולא היא לא כוכב ולא נעליים, סתם שאריות מחוממות של ארוחה שכבר כשהייתה טרייה הייתה רקובה.
ממש כוכבות
אחר כך, בתוכנית הבוקר הבאה בערוץ 10, אותה מנחות שתי בוגרות "הישרדות", כוכבות "אמיתיות" של ממש, ראיינו איזה אחד שכתב ספר על איך זה להיות ישראלי בחו"ל וכולם ביחד דיברו על איזה כיף ומיוחד זה להיות ישראלי. ישראלים, כך המחבר, אנשים מאוד מיוחדים: החלום שלהם זה גרין קארד. באמת, התפלאה אחת המנחות, גרין קארד זה חלום?
היו לו עוד תובנות מעניינות: ישראלים זה אנשים שמרביצים למדוזות עם מטקות בחוף הים. בחיי. זה מה שהוא אמר.
אלוהים, אמרתי לעצמי, שמישהו יכסה לי את העיניים.