סדקים בחומת הסודיות
מנהיגי מדינות G20 החליטו במפגשם החודש על הגברת הפיקוח על מקלטי מס, מתוך תפיסה מוטעית שהקשחת הפיקוח תאפשר לגבות יותר מסים.
ברק אובמה אף הצהיר שאחד היעדים של הממשל בתחום הכלכלי הוא המאבק במקלטי המס. אלא, שמערכת פיקוח גלובלית אינה הדרך למנוע את תכנוני המס הבינלאומיים, ואני מרשה לעצמי לומר שהיא תתגלה לבסוף כלא אפקטיבית במיוחד, לאור העובדה שמי שמשתמש בה הם משקיעים מתוחכמים.
היוזמות של מדינות G20
ראשי מדינות G20 התכנסו לאחרונה במטרה למצוא מימון לחבילות הסיוע הנדיבות לשווקים המדממים. הגברת הפיקוח על מקלטי מס, מהווה חלק מחבילת צעדים לטיפול במשבר הגלובלי אשר מתוכננים על ידי מנהיגי העולם.
ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, אשר הוביל את הדיונים, הציע למנהיגי G20 לנקוט בשורת צעדים נגד מקלטי המס, ובין היתר, זיהוי חברות המעבירות קניין רוחני למקלטי מס, כדי לחסוך במסים, ובעיקר הרחבת הפיקוח על פעולות של חברות הרשומות במקלטי מס, תוך חיובן במס.
בראון סבור שהחמרת הפיקוח על מקלטי המס צפויה להביא לגידול בהכנסות של מדינות OECD ממס.
למעשה, אף אחד אינו יודע בדיוק כמה כסף מוחזק במקלטי מס. בהתאם להערכות אופטימיות, מעל 11 טריליון דולר מוחזקים במקלטי מס, ואם ניתן היה למסות את ההכנסות הנובעות מההון הזה, היה ניתן לגבות כ- 250 מיליון דולר בשנה. ארגון ה-OECD מצידו סבור כי מדובר בסכומים שנעים בין 5 ל-7 טריליון דולר. כך או כך, מדובר בספקולציות לא רציניות. השאלה היא לא כמה כסף יש שם, אלא האם בכלל ניתן מבחינת חוקית לגבות מס מכספים אלה.
מסע צלב
בעקבות פסגת מנהיגי מדינות G20, עדכן ארגון OECD את ה"רשימה שחורה" של מקלטי מס ומדינות אשר אינם מיישמים נורמות מיסוי בינלאומיות, כגון חשיפה ווהעברת מידע בין מדינות בנושאי מס.
מדינות אירופאיות מכובדות כמו שווייץ, לוקסמבורג, אוסטריה ובלגיה, מככבות ברשימה, לצד מקלטי מס שונים, כמו ברמודה ואיי הבתולה הבריטיים. ארגון ה-OECD מעוניין שמדינות כמו שוויץ יקדמו רפורמות בחוקי המיסוי שלהם במטרה לאפשר העברת מידע על חשבונות בנקים, ובמיוחד רווחים, של זרים באותן מדינות.
הבעיה של מדינות OECD היא שבמקום לקצץ בהוצאות ציבוריות ובמיסים גבוהים אשר גורמים להאטת הצמיחה, הן מבקשות "להכות" את מתכנני המס העשירים.
כאשר יגלו מדינות OECD שלא ניתן להכות את מתכנני המס, הם יעלו את נטל המס על הציבור כולו, וכולם יפסידו.
השפעה על ישראלים המחזיקים בחשבונות בחו"ל
אנשי עסקים ישראלים שברשותם חשבונות בנק תוהים אם כתוצאה ממהלכים אלה, יתחיל להגיע לרשות המסים הישראלית מידע אודות פעילותם הפיננסית בחו"ל. שאלה זאת רלוונטית במיוחד ביחס לשוויץ, הנודעת בחוקי הסודיות המחמירים שלה.
ראשית, העברת המידע מתבצעת באמצעות מנגנון המצוי באמנות למניעת כפל מס. רשות המסים אינה רשאית, לדוגמא, לשלוח לשוויץ "דפי זהב" ולבקש מידע על כל ישראלי בעל חשבון בנק שם. בקשת מידע צריכה להיות ממוקדת באדם מסוים תוך הצגת נימוקים המסבירים את הצורך במידע (לדוגמא- רמאות מס).
שנית, היענות לבקשות לקבלת מידע היא חריגה, ונעשית רק במידה והחוק הזר מתיר את העברת המידע. ככל שמדובר במדינות, כמו שוויץ, אוסטריה ולוקסמבורג, ההגנה על המידע היא קשיחה מאוד. בשוויץ, לדוגמא, בנקאי אשר יעביר מידע צפוי לענישה פלילית מחמיר
ישראלים בעלי חשבונות במרכזים פיננסיים, כמו שוויץ ולוקסמבורג, צריכים להיערך לכל תרחיש, ולפיכך מומלץ לקבל חוות דעת משפטית המאשרת את ביצוע הפעולות שלהם לרבות דיווחים ותשלומי מסים באותן מדינות זרות, ולעיתים גם בישראל אם הדבר מתחייב.
אבי נוב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבית הספר למשפטים ובבית הספר למנהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל.