גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פלדמן סיפר כי היה אמור לקבל סך כולל של 5 מיליון דולר על עריכת ההסכם ועל הטיפול השוטף. "זה לא יצא לפועל, יצא רק חלק קטן, בגלל העזיבה שלו את ישראל ובעצם הפסקת ההסכם", העיד.

בפרשה זו מבקשת הפרקליטות להאשים את ויטה בקבלת שוחד והפרת אמונים; את עו"ד יעקב וינרוט - במתן שוחד, בקבלת דבר במירמה, ובהלבנת הון; ואת פלדמן - בקבלת דבר במירמה. יצויין כי האישום נגד פלדמן אינו מתייחס לביצוע הסדרי מס עבור לקוחותיו של וינרוט מול ויטה.

לפי טענת הפרקליטות, ויטה ביצע הסכמי שומה חריגים ללקוחותיו של וינרוט - ובהם גאידמק, מיכאל צ'רנוי, והיהלומנים דן גרטלר ויעקב ברנט - בעוד שפלדמן הוא שביצע את ההסכמים מול ויטה. בתמורה, לפי הטענה, קיבל ויטה מווינרוט ייצוג משפטי בתשלום מופחת.

בעניין אחר טוענת הפרקליטות כי וינרוט ופלדמן השיגו במירמה הקלות במס עבור לקוח, בו טיפלו מול ויטה. זאת, לאחר שמסרו פרטים לא נכונים לכאורה על הלקוח, שהיקנו לו את ההקלות.

חשבון נאמנות

וינרוט מואשם בהלבנת הון בשל רישום לא נכון של חשבון נאמנות שפתח, שיועד לקלוט את כספי גאידמק לצורך תשלום לרשות המסים. זאת, במסגרת הסדר המס שערך לו פלדמן. החשבון, שנקרא "וינרוט בנאמנות פלדמן", נפתח בבנק המזרחי סניף גן-העיר, ושולמו ממנו 10 מיליון שקל מגאידמק לרשות המסים. הפרקליטות טוענת כי היה צורך לציין את שמו של גאידמק בחשבון.

פלדמן נשאל בחקירתו כיצד הוא מסביר כי החשבון נפתח בנאמנות עבורו. לדבריו, "מאחר שאני טיפלתי בהסדר של גאידמק והייתי אמור להיות זה שמטפל בכל קטע המיסוי, אני מניח שבגלל זה". הוא ציין כי כלל לא ידע על החשבון, שאליו נכנסו 32 מיליון שקל.

כסף בטרסטים

החוקרת, מירה קליין-פאר, טענה כי אין זה מקרי שפלדמן פנה לבצע את הסדר מס של גאידמק דווקא מול ויטה, שכן הדבר נעשה לאחר שפקידי שומה אחרים סירבו להגיע להסדר מס בתיק. פלדמן הבהיר כי מעולם לא פנה לפקידי שומה אחרים קודם שפנה לוויטה. "מעולם לא עשיתי דבר כזה של לפנות לפקיד שומה אחר מזה שסירב קודם לכן. אם בכלל, באופן תיאורטי, לכל הפחות הייתי משתף את פקיד השומה בכך שהיתה פנייה כזו. זה נראה לי לא הגון לא לשתף אותו במידע כזה", אמר.

פלדמן נשאל אם גאידמק מעולם לא סיפר לו על הניסיונות הקודמים לאשר את הסדר המס מול פקידי שומה שלא צלחו. לדבריו, "הנושא כלל לא עלה, וזה מוזר כי אני הייתי זה שהובלתי את הנושא שיש להגיע להסדר, וחשבנו שגאידמק בכלל לא מבין למה הוא צריך הסדר מס... מדובר היה בכסף שהוחזק בחו"ל בטרסטים שמבדיקה שלי את המסמכים, ראיתי שגאידמק כלל לא רשום שם כנהנה, לפחות באופן פורמלי. הנהנים הרשומים היו אנשים של גאידמק: זכרין, גלמור ועוד מישהו בשם בר-נתן. השמות הללו רשומים אצלי ודווחו גם למס הכנסה... הבנתי מגאידמק שיש יחסי נאמנות בין הנהנים הרשומים לבין גאידמק ושאכן מדובר בכסף שלו. אני שמעתי בעצמי מהם שלא מדובר בכסף שלהם אלא של גאידמק".

"סכום מכובד"

פלדמן נשאל כיצד ידע לומר לרשות המסים כי לגאידמק יש נכסים בהיקף של כמיליארד דולר. הוא השיב כי הדבר נקבע לפי הצהרתו של גאידמק. הוא הסביר כיצד הגיעו לסכום המס של 10 מיליון שקל: "בחרנו מספר אצבע, ולמעשה ניסינו לקבוע את תרומתו לניהול הנכסים בחו"ל בשהותו מישראל... נערך מעין משא-ומתן ביני לבין ויטה, כאשר השיקולים שעמדו לנגד עיננו היו מצד אחד סכום מספיק מכובד שירצה את רשות המסים מחד ויתאים לרמת המחייה הגבוהה של גאידמק בישראל. זו היתה מעין הערכה של הסכום שגאידמק מוציא בישראל על רמת מחיה, ועל זה שיעור המס כיחיד היה 50%".

פלדמן ציין כי יו"ר הרשות לאיסור הלבנת הון, יהודה שפר, לא ראה בעיה בהסדר, או לפחות זו היתה התחושה שקיבלו הוא ו-וינרוט. לדבריו, וינרוט שיכנע את גאידמק להסכים להסדר. "גאידמק רצה למעשה סוג אחר של הסכם שיאפשר לו להשתמש בכספי הטרסטים ולהביא את הכסף הזה לבנקים גם לחו"ל וגם לארץ", אמר פלדמן. "ההסדר, כפי שנעשה, טיפל רק במיסוי הכנסותיו בישראל - מתוך הנחה שהפעילות מחוץ לישראל אינה נשלטת ומנוהלת מישראל. הפועל היוצא, על-פי המצב החוקי נכון דאז, הוא שההכנסות הנובעות בחו"ל אינן חייבות במס בישראל. גאידמק היה מעוניין שהכספים כולם יקבלו הכשר משלטונות המס בישראל... הכוונה שהוא יוכל לבוא לכל מוסד בארץ ובחו"ל ולהראות שההון הזה מוצהר וידוע ומוסה בישראל".