למשבר כלכלי יש שתי השפעות עיקריות על האושר שלנו - הראשונה היא הקיצוץ הריאלי בהוצאות שלנו בשל פיטורים או ירידה במשכורות, והשניה היא הדאגה. גם מי שמשכורתו וחסכונותיו לא נפגעו בינתיים, או שהפגיעה אינה מורגשת באופן שהשפיע על הצריכה שלו בפועל, עלול לחוות פגיעה באיכות החיים, בשל החשש מן העתיד. לעיתים, תחושת חוסר ודאות יכולה להיות קטלנית יותר לאושר האישי מאשר פגיעה אמיתית, אבל תחומה ומוגבלת, בכוח הקנייה.
השפעת הדאגה על איכות החיים היא דבר שכולנו מרגישים, אולם עכשיו מגובה התחושה הזו גם במחקר, אשר נותן בדאגה גם סימנים כמותיים. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פריסטון, בראשות ד"ר טליה מירון-שץ הישראלית, החלה לחקור את נושא הדאגה מן המצב הפיננסי כמרכיב קריטי באושר ובאיכות החיים האישית, עוד ב-2005, כאשר המילה משבר הייתה מוצנעת כליל מן השיח.
הממצא הראשון של המחקר הוא כי ההערכה של יציבות כלכלית עתידית היא משתנה המשפיע על האושר האישי אפילו יותר מאשר המצב הכלכלי האמיתי. כלומר, אם אתה מיליונר זמני, כנראה תהיה פחות מאושר מאשר אם אתה בורגני יציב.
כמחצית מן הנבדקות במחקר - נשים אמריקניות מכל המעמדות - הזכירו דאגות פיננסיות כאשר התבקשו לדבר באופן חופשי על 'העתיד'. רבות העלו את השאלה האם תוכלנה לפרוש לפנסיה בכבוד. זאת, כאמור, עוד הרבה לפני פרוץ המשבר.
הנבדקות שהיו המודאגות ביותר ממצבן הכלכלי העתידי, לא היו בהכרח העניות ביותר. "אי אפשר היה לנבא את רמת הדאגה מתוך רמת ההכנסה", אומרת מירון-שץ. מאידך, הדאגה אינה רק חלק מן האישיות של הנבדקות, אלא נובעת ככל הנראה מתנאי השטח. "גם כשנטרלנו מועמדות עם אישיות נירוטית, הדאגה למצב הכלכלי עדיין בלטה מעל פני השטח". אם כך, במה תלויה הדאגה? בעיקר ביכולת הנתפסת לקבע מצב כלכלי קיים גם להמשך.
למחקר השלכות מעשיות. "ניתן לשפר את אושרם של אנשים באופן מהותי על-ידי הבאתם מן האחוזון ה-25 ומטה לאחוזון ה-75 ומעלה מבחינת רמת החיים. מן המחקר שלנו עולה כי ניתן לשפר את שביעות רצונם כמעט באותה המידה, אם השינוי הזה מבוצע לא ברמת ההכנסה בפועל, אלא ברמת הביטחון הכלכלי. כנראה שהשינוי השני ידרוש פחות משאבים".
נפילה חופשית
מירון-שץ עזבה לאחרונה את אוניברסיטת פרינסטון, שם שימשה כחוקרת במעבדתו של זוכה פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן, כדי לחזור לארץ. היא תשתלב בקרוב בצוות ההוראה של המכללה האקדמית קריית-אונו.
מיקומה של מירון-שץ בין התרבות האמריקנית לישראלית הציב אותה בעמדה נוחה לברר את סוגיית הביטחון הכלכלי והשפעתו על האושר. ארה"ב היא מדינת שפע, אך נדירות הן רשתות הביטחון הכלכליות-חברתיות, כלומר קל מאוד "ליפול" כלכלית במדינה זו. בישראל, לעומת זאת, כוח הקניה הוא קטן יותר, עובדים קשה יותר עבור אותה איכות חיים. מאידך - רשתות התמיכה חזקות יותר, וקיימת מערכת מבוססת יותר של תמיכה במובטלים ועניים, ברמה הרשמית וברמה הבלתי רשמית.
בישראל, הוצאות גדולות כמו בריאות וחינוך אינן כה גדולות כמו בארה"ב, והן אינן מאיימות בדרך כלל למוטט משק בית שהיה יציב. "הזדעזעתי כשהשכנה שלי אמרה לי שאין לה כסף ללכת לרופא עיניים", מספרת מירון-שץ. "הביטוח הרפואי שייך למקום העבודה, כך שעם אובדן מקום העבודה, אתה מאבד הכל, גם את זכויותיך בתחום הבריאות".
בנוסף, בגלל עלויות החינוך, רבים מן האמריקנים נוטלים הלוואות ללימודים, וכך מתחילים את חייהם עם חוב, אשר בניגוד למשכנתה הפופולרית גם בישראל, אין אפילו נכס כנגדו. "חובות הם המרכיב המדאיג ביותר מבחינת מצב כלכלי והמשפיע ביותר על רמת שביעות הרצון של הנבדקים מביטחונם הכלכלי", מסבירה מירון-שץ.
בני המזל הם אלה אשר הוריהם חסכו ללימודיהם בגיל צעיר, ובאפיק הנכון. כך עוברת הדאגה לדור הקודם. "ההורים מודאגים אם הילד כבר נמצא בכיתה ב', ועוד לא התחילו לחסוך ללימודיו".
מגיע לי
שאלת הביטחון הכלכלי היא זו שמובילה את השינוי הגדול אשר עובר היום על כלכלת ארה"ב, כאשר היום מבין הממשל כי הביטחון הכלכלי הוא מטרה שיש לשאוף אליה. אולם, לדברי מירון-שץ, הדבר אינו טבוע בתרבות האמריקנית. "התרבות הזו אומרת שאם תנסה באמת ותרצה באמת - אז יילך לך. אין שום היערכות לאופציה האחרת.
צפיתי למשל בסרט 'המרדף אחרי האושר' בכיכובו של ויל סמית'. הוא משחק שם אדם עני שמנסה להתקדם בתחום ההשקעות, וכמובן מצליח אך עד שהוא מגיע לכך הוא עובר דברים מזעזעים, ישן בשירותים ציבוריים, ואוכל בבתי תמחוי, ואני תוהה - איך החברה מרשה לו להתדרדר למקומות כאלה? אין איש או ארגון שאליו הוא יכול לפנות? אני חוששת שאני היחידה באולם ששאלה את השאלה הזו. כולם ראו בסרט שיר הלל להזדמנויות שאמריקה מציעה.
"בישראל הגישה היא לגמרי אחרת. יש תחושה משמעותית של 'מגיע לי' מהמדינה. אולי זה נובע מכך שכולם משרתים בצבא ומצפים לקבל את חלקם בחזרה".