גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי היא חברת קרנות הנאמנות שמשמשת פחות מאחרות כחותמת גומי של הדירקטוריונים?

וכיצד משבר האשראי ישפיע על אופן הצבעת הקרנות בעונת ההצבעה שתסתיים ביוני השנה?

בשבוע שעבר סקרנו כאן את מידת ההשפעה שיש לשיטת Say on Pay, אותה שיטה המאפשרת לכלל בעלי המניות בחברות הציבוריות בארה"ב להביע דעתם באשר למדיניות התגמולים של מנכ"לי החברות בהן הם מושקעים. כזכור, לפי מחקר שערכה חברת המחקר SSRN התבררה השיטה, לפחות לעת עתה, כבלתי יעילה וככזו שלא ממש מיישמת את המטרה לשמה יועדה.

וכאשר לבעלי המניות אין הרבה השפעה על שכר המנכ"ל בחברה בה הם משקיעים, נוצר הצורך לקיים דיון בשאלה מה היא עמדת בעלי העניין המוסדיים באותן חברות בנושא, לרוב קרנות נאמנות| בעלות שם ומוניטין שמייצגות (או לפחות אמורות לייצג) אינטרס של בעלי מניות רבים, כמונו וכמוכם.

ואכן, על הצורך האמור ענה מכון המחקר האמריקני The corporate library, שלפני מספר ימים פרסם מחקר מקיף שערך תחת הכותרת Compensation Accomplice - Mutual Funds and the Overpaid American CEO - וממנו עולה כי גם אותן קרנות נאמנות, שאמורות לייצג ציבור רחב של משקיעים, אינן ממהרות להרים ידן נגד הצעה כזו או אחרת של דירקטוריון החברה, הנוגעת לתגמול נדיב עבור אחד מנושאי המשרה הבכירה בה. להיפך, ברוב המקרים הן מצביעות בעד - גם אם מדובר בתגמול שאינו ראוי - ולכן בחרו במכון המחקר האמריקני במילה החריפה Accomplice (שותף לדבר עבירה) כחלק מכותרת המחקר.

כפי שכתבנו כאן לא מעט פעמים, שכר מנכ"לי החברות הציבוריות הפך לשק חבטות עם התעוררות משבר האשראי, והדוגמאות של חבילות התגמולים שקיבלו בכירי מריל לינץ', AIG ומוסדות פיננסיים אחרים בארה"ב הן רק קצה הקרחון. שכר מנכ"לי החברות הציבוריות ממשיך לעלות, כאשר בשנת 2007 חבילת התגמולים החציונית עבור מנכ"ל (לפי ממוצע חברות מדד 500 P&S) עלתה בשיעור של 23.6% לסך של 8.8 מיליון דולר.

כמו בישראל, גם בארה"ב קרנות הנאמנות הן שחקן מרכזי בשוק ההון, וככאלו הן בעלות יכולת השפעה רבה על מהלכי החברות בהן הן מושקעות (ובשוק מבוזר כמו השוק האמריקני יש להן השפעה רבה יותר). בארה"ב, כך לפי The corporate library, הן מחזיקות בשיעור של 27% מהון המניות של החברות האמריקניות, ואילו עשר חברות קרנות הנאמנות הגדולות ביותר בארה"ב מנהלות יותר ממחצית מקרנות הענף.

בארה"ב, להבדיל מישראל, האזרח הקטן נחשף לשוק ההון כבר מגיל צעיר, וקרנות הנאמנות משמשות עבורו כאפיק חיסכון ליום היציאה לפנסיה, לחיסכון עבור לימודים אקדמיים של צאצאיו וכדומה. כמעט מחצית ממשקי הבית בארה"ב משקיעים בקרנות נאמנות, וכמעט שני שלישים מתוכם מנהלים למעלה ממחצית מנכסיהם הפיננסיים דרך קרנות נאמנות. נתונים אלו, כאמור, ממחישים עד כמה קרנות הנאמנות הן שחקן מרכזי בשוק ההון האמריקני, ולפיכך, עד כמה יכולה להיות גדולה מידת ההשפעה שלהן על אופן הניהול של החברות הציבוריות בארה"ב.

בעד או נגד

בטרם נגיע לתוצאות המחקר, הנה המתודולוגיה לפיו הוא נבנה. ראשית, מדגישים במכון המחקר האמריקני, כי מדובר במחקר שמטרתו הייתה לבדוק האם קרנות הנאמנות משתמשות באחזקותיהן הלא מבוטלות כדי להגביל מתן חבילות תגמולים מופרזות, ולעודד חברות להצמיד את שכר המנכ"ל לביצועיהן. The corporate library בחן את אופן ההצבעה (דרך כתבי הצבעה - Proxy) של 26 חברות שמנהלות קרנות נאמנות, בנוגע להחלטות הקשורות למדיניות התגמולים של החברות בהן הן מושקעות.

The corporate library בחן זאת במהלך שתי תקופות בנות שנה של אסיפות כלליות - החל מתאריך 1 ביולי 2006 ועד 30 ביוני 2007, והחל מתאריך 1 ביולי 2007 ועד 30 ביוני 2008. בתקופה הראשונה, ניתח המכון 44,812 הצבעות בנושא תגמולי הנהלה, ו-11,637 הצבעות על הצעות של בעלי מניות. בתקופה השנייה ניתח המכון 67,543 הצבעות בנושא הראשון ו-12,398 הצבעות בנושא השני.

תוצאות ההצבעות חולקו לשלוש קבוצות - בעד, נגד ונמנע. ברוב המקרים, הימנעות מהצבעה נובעת מכך שלקרן אין מדיניות בנושא ההצבעה, או כאשר היא מסכימה עם הסוגיות הבעייתיות של הנושא אך לא עם הפיתרונות המוצעים.

לבסוף, במכון המחקר האמריקני בנו פרופיל הצבעה עבור כל חברת קרנות נאמנות, ודירגו את אופן הצבעתן לפי הסולם הבא - מההצבעה התומכת ביותר במאמצים להגביל את שכר המנכ"לים ולהצמיד אותו לביצועי החברה, ועד להצבעה הכי פחות תומכת במאמצים אלו. את חברות קרנות הנאמנות שנמצאו בדירוג כתומכות ביותר כינו במכון במחקר Pay Constrainers (בתרגום מילולי - מאלצות שכר), ואילו את התומכות פחות כינו Pay Enablers (מאפשרות שכר).

נתונים לא מחמיאים

ועכשיו למספרים. ראשית, לפי המחקר שיעור התמיכה הממוצע בקרב קרנות נאמנות בהצעות הדירקטוריונים הנוגעות למדיניות תגמולים עמד בשנת 2007 על 82% ועל 84% אשתקד (לעומת "רק" 76% בשנת 2006). שנית, שיעור התמיכה הממוצע בהצעות של בעלי מניות באותו נושא עמד בשנת 2007 על 42% ועל 40% אשתקד (ירידה חדה משיעור של 47% נכון לשנת 2006). במילים אחרות, עם השנים גדלה התמיכה בהצעות הדירקטוריון וקטנה התמיכה בהצעות בעלי המניות. "זה אומר שקרנות הנאמנות פחות נוטות להשתמש בכוחן כדי לבצע רפורמות במדיניות התגמולים של החברות הציבוריות, ולכך תרמה גם הפופולריות הגואה של שיטת Say on Pay", מסבירים במכון במחקר.

"עם זאת, יש עדיין תקווה", כותבי עורכי המחקר. "כי יש מספר חברות המנהלות קרנות נאמנות שנוטות לאחרונה להצביע נגד הצעות הדירקטוריונים באשר לבחירת המועמדים שיאכלסו את ועדת התגמולים של הדירקטוריון. ואכן, בשנת 2007 עמד שיעור ההתנגדות הממוצע בבחירת המועמדים על 42% ואילו אשתקד הוא עמד על 52%".

ולדירוג עצמו. מהנתונים שאסף ועיבד מכון המחקר האמריקני עולה כי חברת קרנות הנאמנות שהכי מקשה על הדירקטוריונים של החברות (ובמילות המכון - Pay Constrainers) היא Templeton (ראו טבלה, שנתיים ברציפות), ואילו הכי פחות מקשות (ובמילות המכון - Pay Enablers) הן החברות AllianceBernstein וגם Barclays. חברת Oppenheimer ביצעה שיפור ניכר בדירוגה, כאשר קפצה מהמקום התשיעי ב-2007 למקום השני אשתקד. לעומתה, בנק ההשקעות מורגן סטנלי הידרדר מהמקום השישי בשנת 2007 למקום ה-12 אשתקד, וכך הפך ליותר "מאפשר שכר".

צריך לעשות מעשה

לבסוף, לאחר שסקר את תוצאות המחקר המקיף שערך, הגיע The corporate library למסקנה כי יש לבצע ארבעה מהלכים כדי לשנות את התמונה. בראשון, כך כותבים עורכי המחקר, "חברות המנהלות קרנות שאופיינו בעקביות כ-'Pay Enablers' צריכות לשפר את מדיניות ההצבעה שלהן, כדי להבטיח שהן אכן מקדמות תוכניות תגמולים אחראיות שתומכות ביצירת ערך ארוך טווח לבעלי המניות, ואינן מקדמות לקיחת סיכונים אגרסיבית".

המהלך השני, לדברי המכון, הוא "חברות לניהול קרנות נאמנות צריכות להיות בעלות מנגנון אחיד של ממשל תאגידי ומדיניות הצבעה באסיפות כלליות, כדי לייסד את דעותיהן על מדיניות תגמולים של נושאי משרה בכירה, ולשתף אחרים בדעות אלו".

במהלך השלישי נוגע המכון במי שעומד מאחורי אותן קרנות נאמנות - האזרח הקטן. "למשקיעים קמעונאיים בקרנות נאמנות, שזוכים לכינוי Citizen Investors (משקיעים אזרחיים) יש את האחריות להעריך את האופן שבו הקרנות מצביעות בנושאי מדיניות תגמולים, ולראות בהן כאחראיות להצבעות שאינן הגיוניות".

המהלך הרביעי והאחרון נוגע לרגולטור - הרשות לני"ע האמריקנית. במכון המחקר מציינים כי "הרשות צריכה לדרוש מהקרנות לפרסם דיווח באשר להצבעותיהן לציבור המשקיעים בהן, וגם לשפר את שיטת הדיווח N-PX (מסמך שבנתה הרשות האמריקנית עבור חברות השקעה - דוגמת חברות המנהלות קרנות נאמנות - בו הן מפרטות באיזו אסיפה הצביעו, באילו נושאים, כיצד הצביעו וכדומה).

לסיכום, מוסיפים במכון המחקר האמריקני, כי שנת המבחן למחקר מקיף נוסף כזה היא השנה שהחלה בתאריך 1 ביולי אשתקד ותסתיים ב-30 ביוני השנה, קרי קודם ותוך כדי משבר האשראי. "דין וחשבון מלא על אופן ההשפעה של משבר האשראי על מדיניות ההצבעה של קרנות הנאמנות יהיה זמין רק לקראת אוגוסט השנה", מסכמים במכון. אם כך, להתראות בקיץ. *

הון

עוד כתבות

גרפיטי נגד טכנולוגיית הדור החמישי, בלונדון / צילום: רויטרס

הקשר המופרך בין הדור החמישי לקורונה, ולמה צמחה המחאה נגד הטכנולוגיה?

גל הפגנות נגד רשתות הדור החמישי הגיע בסוף השבוע גם לישראל ● מאחורי המחאה עומדת תיאוריית קונספירציה שקושרת בין הטכנולוגיה החדשנית להתפשטות הקורונה ● מהי בכלל הטכנולוגיה הזאת, למה היא לא באמת מסוכנת ואיך היא תשפיע על חיינו ● שאלות ותשובות

אבי ניר, מנכ"ל קשת 12, ואבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל, תמר מצפי

אחרי הכתף הקרה שקיבלו מאמסלם, קשת ורשת שוב מאחדות כוחות – מול השר הנדל

מנהלי הערוצים מבקשים לזרז את קבלת ההחלטות בנושא הביד ● מדובר בכ-35 מיליון שקל ששילמו קשת, רשת וערוץ 10 לפני למעלה מחמש שנים המיועדים לחלוקה בין הערוצים המסחריים וחברות הכבלים ● בחודש מאי נרשמה ירידה משמעותית בהוצאה לפרסום בטלוויזיה ביחס למקבילו אשתקד

פטריק דרהי, בעלי הוט./  צילום: רויטרס, Lucas Jackson

בעלי הוט גייס חוב של 1.7 מיליארד דולר לפעילות שלו בארה"ב

האג"ח שהנפיקה חברת אלטיס ארה"ב, שנמצאת בשליטת פטריק דרהי, נועדו למיחזור חוב קיים ודורגו "זבל" על ידי מודי'ס

עדי קייזמן /  צילום: ענבל מרמרי

"אתה לא מבין את ההידרדרות העסקית שלי": עוד תביעה נגד עדי קייזמן

מולי ליטבק ואחותו תובעים את עדי קייזמן על השקעתם בפרויקט נדל"ן שהוביל ● מדובר בתביעה שנייה נגד קייזמן שעזב לאחרונה את הארץ ועבר להתגורר בלוס אנג׳לס כשברקע הסתבכות בעסקי הנדל"ן שלו בגרמניה

לנדרובר דיפנדר / צילום: יח"צ

לנדרובר דיפנדר ופורד פוקוס חדשות נוחתות בישראל; מרצדס מורידה מחירים בדגמי פלאג-אין

מחירם של רכבי לנדרובר דיפנדר יתחילו ב-498 אלף שקל ● חברת פורד משיקה את גרסאות ההאצ'בק והסדאן של פורד פוקוס החדשה במחיר שמתחיל בכ-126 אלף שקל ●  כלמוביל מציעה את דגמי הפלאג-אין של מרצדס במחירים של טרום עליית מס הקניה

גיל וקנין / צילום: איל יצהר, גלובס

"עד 2004 היינו שכירים לכל דבר. בעקבות המשבר כולם גילו כמה אנחנו מקופחים"

העסק של גיל וקנין נקלע לקשיים בעקבות משבר הקורונה והוא החליט לצאת למאבק למען בעלי השליטה השכירים ● היום הוא מייצג 5,300 אנשים ואומר: "אם יש הישג מרכזי שהשגנו במאבק הם ההכרה וההבנה שיש 80 אלף איש שקופים שצריכים לטפל בהם. לא נוותר"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 2 ביוני 2020

אתמול באיכילוב: 11 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

מנכ"ל זום אריק יואן / צילום: Mark Lennihan, AP

גם מנכ"ל זום עושה פאדיחות באפליקציה: שוחח עם המשקיעים על MUTE

עשיתם פדיחה בשיחות וידאו בזום? אתם לא לבד ● מנכ"ל החברה אריק יואן שכח להפעיל את המיקרופון במהלך פגישה עם המשקיעים

תמציות טעם של פרוטרום / צילום: רפי קוץ

ארבעה בכירים לשעבר בפרוטרום עוכבו לחקירה בחשד למתן שוחד

הארבעה, ששמם טרם הותר לפרסום, חשודים במתן שוחד לעובדי ציבור זרים באוקראינה וברוסיה ונחקרו במשרדי יחידת להב 433 • כמו כן נחקרו בחשד לדיווחים כוזבים • רשות ניירות ערך מעורבת בחקירה מכיוון שהחברה הייתה ציבורית בתקופה הרלוונטית למעשים

עיתון גלובס / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גילוי מלא: נפרדים מהמגזין "ליידי גלובס"

בהתאם לקוד האתי של "גלובס", אנחנו מעדכנים כי הוצאתו לאור של המגזין החודשי "ליידי גלובס" תופסק ● יו"ר "גלובס" אלונה בר און: "המשימה של ליידי גלובס הצליחה: נשים מהוות כיום חלק בלתי נפרד מהתוכן של גלובס במגוון פרמטרים" ● מכתבה של בר און לעובדים מובא כאן כלשונו

הפגנת הענק בצ'כיה נגד ראש הממשלה באביס / צילום: מילאן קאמרמאייר, רויטרס

צ'כיה: עלייה במספר התקריות האנטישמיות ברשת, אך ללא מקרי תקיפה בשנה החולפת

לפי דו"ח מצב האנטישמיות השנתי של הקהילה היהודית, 694 תקריות אנטישמיות אירעו  בשנת 2019, פי שניים ממספר התקריות שנרשמו שנה קודם לכן ● 95% מהתקריות התרחשו באינטרנט וכללו התבטאויות נגד יהודים בעמודי פייסבוק, טוויטר, תגובות באתרים מובילים ועוד

שרון שפורר \ צילום: שלומי יוסף

נדחתה תביעת ההשתקה נגד שרון שפורר; אורבן תשלם לה הוצאות של 100 אלף שקל

ב-2014 הזהירה העיתונאית שרון שפורר בעמוד הפייסבוק שלה מביצוע עסקאות עם חברת הנדל"ן אורבן, לאור קשריה עם סוחר הנשים דודו דגמי, ובעקבות כך קיבלה תביעת דיבה על סך מיליון ש' ● אמש דחה ביהמ"ש את התביעה, וקבע כי "שפורר נקטה את הצעדים הנדרשים כדי לאמת טענותיה"

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ יעקב מגי / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכלכלה: "היקף הפגיעה בענף התיירות הוא כ-8 מיליארד שקל"

בדיון שקיימה ועדת הכלכלה על המשבר אליו נקלע ענף התיירות בעקבות מגפת הקורונה אמר שר התיירות כי סיכם עם האוצר על מענק של 300 מיליון שקל לענף ● הוועדה קראה לתיירנים הישראלים לא להתפתות ולהעלות את המחירים כדי לעודד את תיירות הפנים

מיכאל (מימין) ודניאל זלקינד, בעלי חברת אלקו  / צילום: ישראל הדרי

סופרגז אנרגיה יוצאת לבורסה: מציגה רווח שנתי של 60-70 מיליון שקל

זרוע האנרגיה של קבוצת אלקו תנסה לגייס 250 מיליון שקל בהנפקת מניות לפי שווי של מיליארד שקל "לפני הכסף" ועוד מאות מיליוני שקלים באג"ח

מטוס של אל על ומטוס של לופטנזה / צילום: Matthias Schrader , Associated Press

המסלול לחילוץ אל על עובר בין וושינגטון לברלין: הנה המתווה המומלץ לגרסה הישראלית

מאז פרוץ משבר הקורונה, חברת התעופה הלאומית זועקת לסיוע ממשלתי ● הנה הצעה למתווה סיוע, שעשוי להביא לתוצאה כלכלית טובה יותר גם לציבור

תיכון בגרמניה, בשבוע שעבר. באירופה יש כיתות גדולות יותר ומספר תלמידים קטן יותר / צילום: Bodo Schackow, Associated Press

מדינות שפתחו מחדש את בתי הספר לא דיווחו על עלייה במקרי הקורונה

בכמה מדינות היו התפרצויות ספורדיות בין תלמידים ומורים, אך בשום מקרה לא היה כיס גדול של הידבקות

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

עליות בסיום המסחר בוול סטריט; זום קפצה ב-7.6% לשיא חדש

בורסות אירופה ננעלו בעליות חדות, בהובלת מדד הדאקס בגרמניה ● מדד מנהלי הרכש של גוש האירו עלה לשיא של 3 חודשים ● סקר ה-ADP בארה"ב הפתיע לטובה

התקהלות של פלסטינים בחברון סביב משרדי התיאום / צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של "חברון אונליין"

מסלול עוקף רשות: ישראל מסייעת לפועלים הפלסטינים לקבל היתרי כניסה ועבודה

ישראל מסייעת בהקלות על הפועלים והסוחרים הפלסטינים במעבר לישראל באמצעות בכירים פלסטינים וללא עזרת הרשות, שהכריזה על ביטול ההסכמים עם ישראל

ניר דגן / צילום: שי אדם

ניר דגן, מי שעד לפני ימים ספורים עוד שימש כמנכ"ל ארקיע, מונה למנהל העסקים הראשי ב-IES החזקות

וגם: גיא מרוז ואורלי וילנאי מצטרפים לסגל המרצים בביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית שבאוניברסיטה העברית ● השיחה

חממת פודטק / צילום: שאטרסטוק

חממת הפודטק מקריית שמונה תשקיע 3 מיליון שקל בפיתוח להפחתת סוכר במשקאות טבעיים

החממה של תנובה, טמפו OurCrowd ו- Finistere תשקיע בחברת Blue Tree שפיתחה טכנולוגיה להפחתת סוכר במשקאות טבעיים תוך שמירה על תכונות של המשקה המקוריות ●  מוקדם יותר היום דווח לראשונה ב"גלובס" כי מנכ"ל החממה עזב את תפקידו לאחר שנה בלבד