שוק של 4.2-6 מיליארד דולר שצפוי בתוך עשור לגדול להיקף של 30-40 מיליארד דולר - זה הדגל האדום שגורם לשורי הביו-דיזל להסתער. הערכת השוק נעשית בהתאם למחירי השמן המופק לצורך ייצור ביו-דיזל, שב-2008 נעו בין 700 ל-1,000 דולר לטון.
כבר היום יש דרכים שונות להפיק ביו-דיזל, אם כי המחקר עדיין מתבצע במרוץ, בו יש גם לא מעט אצנים ישראלים. חלק מהם, כמו חברת גלטן שפועלת בגאנה וגלובל אנרג'י שפועלת באתיופיה, עסוקים בהשבחת וגידול אחד משני צמחים - Jatropha וקיקיון.
ייחוד שני הצמחים הרעילים האלה הוא יכולתם לגדול בשדות "מיותרים", שלא מגדלים בהם גם צמחים למאכל - סוגיה שמהווה את אחת מבעיות המפתח במגזר הביו-דיזל בדור הפועל כיום.
הקיקיון דורש מי השקיה רבים, ולכן נוח לגידול באזורים משווניים. הג'טרופה נזקק לכמות מועטה של מים: מינימום של 450 מילימטר גשם בשנה. החיסרון, שהוא מתחיל להניב פרי רק כעבור שלוש-ארבע שנים מתחילת הגידול שלו. הצמח רווי בשמן, ולכן ניתן לייצר ממנו כמות רבה של ביו-דיזל. משום סגולותיו הנוחות לייצור, הוא מרכז מאמצים מחקריים, תוך מטרה להשביחו מעבר לסגולותיו הטבעיות.
טוב גם למרצדס
באחרונה הגיע לישראל פרופ' קלאוס בקר, חוקר הג'טרופה. בקר, שמנהל קשרים אקדמיים אינטנסיביים עם אוניברסיטאות בארץ, הוא ממובילי חברת הייעוץ ג'טרו, שפועלת במרכז היזמות של אוניברסיטת הוהנהיים, גרמניה.
מאז שנות ה-90 עוסקת חברתו במחקר מקורות אנרגיה חלופיים, כולל ביו-דלקים המופקים מצמחים טרופיים, שעומדים בתנאי קרקע ואקלים קשים. החברה מספקת ייעוץ בתחום לתאגידים ולמדינות.
מתוך החלופות הקיימות לייצור ביו-דלקים, כמו אצות למשל, למה להתמקד דווקא בג'טרופה?
בקר: "מהצמח אפשר לייצר שמן באיכות גבוהה והוא יכול לשמש מנועי דיזל גם בצורתו הבסיסית כשמן. הוכחנו זאת בפרויקט שביצענו בשנים 2003-2007 עבור דיימלר-קרייזלר בהודו, שבמסגרתו רכב מרצדס נסע כשהוא מתודלק ב-80 אלף ליטר של ביו-דיזל שהופק מצמח הג'טרופה.
"שנית, הצמח, הגדל בקרקעות שוליים, מטייב את הקרקע - להבדיל מצמחים שמרוששים את הקרקע ממינרלים ומחומרי הזנה. בנוסף, עצם גידולו באדמות שוליים מהווה זרז חיובי בהיבט הסוציו-אקונומי של תושבי האזור, שגידולו מספק להם תעסוקה ופרנסה".
לג'טרופה יש חסרונות. "המגרעת הגדולה", אומר בקר, "היא היותו צמח בר שלא נחקר דיו, להבדיל מחיטה וירקות. בשנים הבאות נביית את הג'טרופה, אבל יעברו 10 שנים עד שיהפוך לצמח מבוית למחצה. למרות זאת, כבר כיום הוא עומד בסטנדרטים האירופיים של הביו-דיזל ושל יצרניות הרכב".
בג'טרופה מקובל לראות מתחרה לקיקיון. על החברות הישראליות העוסקות במו"פ של הפקת שמן לביו-דיזל מקיקיון נמנות אבוג'ן בשיתוף אורמת ולב לבייב וכן גלובל אנרג'י שחוקרת את שני הזנים. גלטן, שבאחרונה פרסמה תשקיף לגיוס 10 מיליון דולר בת"א, מתמקדת בהשבחת ג'טרופה.
האם הג'טרופה ידיח ממפת הביו-דלקים את צמחי המאכל?
"על-פי התחזיות של חוקרי התחום, בכל שנה יישתלו ברחבי העולם מטעי ג'טרופה בהיקף של 1 מיליון הקטאר (10,000 מ"ר). מכאן ניתן להסיק שבתוך 15-20 שנה יהיו מטעי ג'טרופה בהיקף של כ-20 מיליון הקטאר ואז חלק נכבד מהשמנים למאכל יפסיקו לשמש כמקור לדלקים ביולוגיים. אבל גם אז, לא תהיה תחלופה מלאה, ועדיין ימשיכו להשתמש בשמני מאכל להפקת דלקים ביולוגיים. זה ייחשב להישג מרשים אם נוכל להחליף 50% מהשמנים למאכל בשמנים שאינם למאכל כמקור לייצור דלקים ביולוגיים".
איך יתחלקו משאבי האנרגיה החלופית בעתיד?
"כשאנחנו מדברים על אתנול, אנחנו בתחרות אדירה עם תעשיית האוכל והבעייתיות הנובעת מכך. הרבה פיות הופכים לרעבים עקב השימוש בשמני מאכל לתעשיות הדלקים, והמצב מחמיר. אין כיום שום מקור צמחי זמין שאינו למאכל המשמש לייצור אתנול.
"הטיפול הגנטי שנעשה באצות, למשל, על-מנת להופכן למניבות תפוקות גבוהות, הפך אותן מאורגניזם חי, הדואג לייצור מזונו באופן עצמאי לאורגניזם הטרו-טרופי, הזקוק למזונו ממקורות חיצוניים. יש סכנה בביצוע מניפולציות גנטיות בצמחים שלא נחקרו מספיק - אין שליטה על התוצאה.
"בארה"ב, למשל, ייצור האתנול הוא בכמויות גבוהות והמקור הוא תירס וקני-סוכר. תהיה חובה לחזור ולהשתמש במקורות הללו למאכל ולא למילוי מיכלי הדלק".
יש לג'טרופה שימושים נוספים חוץ מהפקת שמן לביו-דיזל?
"הוא רב-תכליתי, שכן מעבר לשמן להפקת ביו-דיזל ניתן להפיק ממנו מוצרי לוואי מסחרים. למשל, מה שנשאר לאחר מיצוי השמן מהגרעינים הופך מוצר מאכל לבע"ח. לצמח יש יכולות ריפוי בתחומים רפואיים - למשל החלב בעלים ובגבעול של הצמח, הוא בעל תכונות אנטי-דלקתיות".