גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מלכודת הדבש" של הזכיינים בתקופת מיתון: נהנים ממוניטין הרשת - אך סובלים מהמחוייבות הכספית

המיתון מציב זכיינים במצב בלתי אפשרי: מצד אחד הם נהנים ממוניטין של רשת גדולה, אך מצד שני הם חייבים - למרות הירידה בהכנסות - להמשיך להפריש למזכה אחוזים קבועים מהמחזור ולשמור על המחירים שקבע

"מלכודת דבש", כך מכנה א', זכיין של אחת מרשתות המזון בארץ, את שיטת הזכיינות בזמן מיתון. "מצד אחד, כזכיין, אתה נהנה ממוניטין של רשת גדולה; ומצד שני, אתה חייב להמשיך ולהפריש לה אחוזים קבועים מהמחזור, גם אם הוא צנח. אתה גם מנוע מלעגל פינות, כי צריך לעמוד בדרישות ובסטנדרטים של הרשת. למעשה, הזכיין נתון לחסדי המזכה".

א' לא לבד. זכיינים של רשתות אחרות עמם שוחחנו מתארים, רובם שלא לייחוס, קושי גדול בהתמודדות עם המיתון על רקע המחויבות לתכתיבי החברה המזכה. "על כל שינוי, ובמיתון נדרשים לא מעט שינויים, הזכיין צריך לבקש אישור מהמזכה, שלא תמיד שש לאשר מחשש לפגיעה בתדמית הרשת", אומר ד', זכיין של רשת אופנה.

מזכים, מצדו השני של המתרס, לא כל-כך מבינים על מה המהומה. "כשהעסקים טובים והמחזורים גבוהים, אנחנו לא גובים מהזכיינים יותר. אז למה לא לגבות את אותו אחוז גם כשקשה?", אומר בעל רשת זכיינית למזון. "אני גובה את אותו אחוז ובמקביל פועל לסייע לזכיינים שנקלעו לקשיים, כי ההצלחה שלהם היא ההצלחה שלי, וההיפך".

לדברי איתן מאירי, מנכ"ל "ניהול אפקטיבי", חברה לייעוץ עסקי וארגוני, "זכיינות היא סוג של נישואין, וכמו בנישואין צריך לדעת להסתדר זה עם זה ולבוא זה לקראת זה גם בזמנים קשים. בתקופות מיתון, בהן השוק מתכווץ, עצבני, תזזיתי יותר ועם פחות העזות, גם עסקי הזכיינות נדרשים להתאים את התנהלותם למצב החדש".

סחוט

שנת הקמה: 1997

בעלים: בן משה

מס' סניפים: 17, כולם בזכיינות

מספר עובדים ברשת: 150

מחזור שנתי של הרשת: כ-25 מיליון שקל

הזכיין: "המציאות קשה מאוד, אבל אין לי הרבה מה לעשות"

"קשה מאוד. מילים לפעמים לא מצליחות לבטא את המציאות", כך מתאר יוסי מזרחי, זכיין של רשת המיצים הטבעיים "סחוט", את המצב הכלכלי. מזרחי, זכיין של הרשת בתל-אביב בשש השנים האחרונות, מדווח על ירידה משמעותית במחזור המכירות בשלושת החודשים האחרונים. לדבריו, תנועת הקונים בקניון ירדה ואיתה המחזור. "לקוחות שהיו קונים לכל ילד כוס מיץ, מתחלקים היום בכוס שתייה אחת. המצב הזה אילץ אותי לפטר שני עובדים ולעבוד קשה מאוד במקומם".

מזרחי מפריש לבעל הרשת, בן משה, אחוזים מהמחזור החודשי ומחויב לרכוש באמצעותו 70%-80% מחומרי הגלם. "גם כשקשה, המזכה גובה את האחוזים שלו. ועל הפחתת האחוז, אין מה לדבר", הוא אומר.

* האם ביקשת מבעל הרשת להפחית בתשלום החודשי על רקע המיתון?

מזרחי: "לא, כי חוזה צריך לכבד. בעל הרשת לא סוגר עיניים ובורח או מתחמק. הוא מנסה לעזור לזכיינים שלו בדרכים אחרות, כמו לפרסם יותר את הרשת ולהוזיל עלויות מול ספקי חומרי הגלם. הוא כל הזמן עם היד על הדופק".

* האם הזכיינים עוזרים אחד לשני בימים קשים אלה או שכל אחד לעצמו?

"כל אחד לעצמו".

* האם יש דרך להוזיל עלויות ולחסוך בזמן מיתון, למרות המחויבות שלך לעמוד בתנאים ובסטנדרטים של הרשת?

"אין לי הרבה מה לעשות. כזכיין אין לי יכולת משחק וגמישות כי אני מחויב למכור במחירים אחידים ולשמור על איכות גבוהה של המוצר".

* מה הקושי הגדול בלהיות חלק מרשת בזמן מיתון?

"המחירים הקבועים".

המזכה: "הזכיינים מתמודדים יפה. אני רואה עלייה של 30% במכירות"

בן משה, בעלי "סחוט" והמזכה, מתאר תמונת מצב שונה. לדבריו, המיתון לא משפיע על הרשת הודות לפעולות מנע שביצע מבעוד מועד כמו שיפוץ הסניפים, פרסום מאסיבי יותר, הכנסת מקפא יוגורט לסניפים וכרטיס חותמות של משקה עשירי חינם.

* איך הזכיינים שלך מתמודדים עם המיתון?

משה: "מתמודדים יפה. לדעתי, מזנוני אוכל מהיר הם האחרונים להיפגע ממיתון".

* אחד הזכיינים שלך מדווח על ירידה משמעותית במחזור.

"אני רואה את המחזורים של הזכיינים שלי, ואני יכול לומר לך שאפילו יש עלייה של 30% במכירות".

* איך בכל זאת אתה עוזר לזכיין שהמיתון מקשה עליו?

"אני בקשר אינטנסיבי עם הזכיינים שלי, ואני מאמין שהם מדברים איתי גלויות. המטרה שלי היא שהם יצליחו ושאף סניף לא ייסגר. יש לי אינטרס מובהק שהרשת תצליח. עד היום אף זכיין לא פנה אליי וביקש עזרה, אבל אם אני מזהה קושי אני עוזר. כך למשל, אני לא גובה אחוזים מהמחזור החודשי של הזכיין שלי בקניון 'ארנה' כי תנועת הקונים שם ירדה משמעותית בגלל השיפוצים בקניון".

* האם אתה מתקשה היום בגיוס זכיינים חדשים?

"יש לי רשימה של 20 מפוטרי היי-טק שרוצים להיות זכיינים של 'סחוט'".

טבע נאות

שנת הקמה: 1942

בעלים: קבוצת שמרוק (66%) וקיבוץ נאות מרדכי (34%)

מספר סניפים: 42, מתוכם 9 בזכיינות

מספר עובדים ברשת: 378

מחזור שנתי של הרשת: כ-220 מיליון שקל

הזכיין: "אני מוציא כסף מהכיס, אין מספיק הכנסות וידיי כבולות"

לפני 5 שנים, אחרי שפרש לגמלאות מחברת החשמל, איציק כהן הפך לזכיין של רשת הנעליים "טבע נאות" בטבריה.

"אני מאוהב במותג הזה", הוא מצהיר. לדבריו, כפנסיונר היה לו ברור שהוא הולך להיות זכיין של רשת גדולה בגלל התשתית הנוחה.

אבל המיתון, שלא פוסח גם על תשתיות נוחות, מורגש, לדבריו, היטב בפדיון. "המחזור ירד מתחילת השנה ב-17%. ירידה כואבת, אבל אני מאמין במותג ושיהיה בסדר".

* איך אתה מתמודד עם הירידה בהכנסות?

"הורדתי לעובדים שעות עבודה, אני סוגר את החנות בשמונה בערב במקום בתשע, ולא פותח במוצאי שבת. אני גם מוציא כסף מהכיס כדי לכסות הוצאות. אין מספיק הכנסות כדי לכסות את כל ההוצאות".

* האם ביקשת עזרה מהרשת?

"לא, כי אני יודע שאם לי קשה אז גם לה קשה. חוץ מזה, אני יודע שהתשובה תהיה לא, אז בשביל מה לבקש. מה שכן, הרשת שבעבר השתתפה איתנו חצי-חצי בהוצאות פרסום מקומיות, משתתפת היום ב-60%".

* לפי איזה מודל זכיינות אתה עובד?

"המלאים והקופה בחנות שלי שייכים ל'טבע נאות' ואני מקבל אחוזים מסך המכירות".

* עד כמה קשה להיות זכיין המחויב לתכתיבים של רשת בזמן מיתון?

"הידיים כבולות. אין אפשרות לצאת, למשל, עם הנחות ומבצעים על דעת עצמך, כי המחירים של הרשת אחידים ואין מדיניות של הנחות ומבצעים למעט עודפי ייצור. ברשת הסבירו לנו, שאי-אפשר לעשות הנחות בגלל עלויות ייצור גבוהות".

המזכה: "כשהיה טוב לא לקחנו יותר, וכשקשה אנחנו לא נגבה פחות"

מיכאל אילוז, מנכ"ל "טבע נאות", טוען שהרשת נותנת לתשעת הזכיינים שלה את כל התמיכה לה הם זקוקים. "ירידה במכירות מקטינה את הרווח, והתפקיד שלנו לדאוג שהרווח שלהם ושלנו לא יקטן".

* איך אתם דואגים לזה?

"אנחנו מקצים יותר תקציבים לפרסום ושיווק ברמה הארצית. מאחר שמדובר בראש ובראשונה בהתמודדות של המותג עם המצב, ולא בהתמודדות של זכיין כזה או אחר בנפרד, נערכנו כחברה להתמודדות עם המצב על-ידי ייצור קולקציה אופנתית ורחבה יותר, הפצה של קטלוג מושקע במספר עותקים גדול יותר, וכאמור, פרסום רחב יותר".

* למה לא להקל על הזכיין ולגבות אחוזים נמוכים יותר?

"כשהיה טוב לא לקחנו מהזכיינים שלנו יותר כסף, וכשקשה אנחנו לא גובים פחות. 2008 הייתה שנה יוצאת מן הכלל, ולא לקחנו מהזכיינים יותר כסף".

* מה היתרון והחיסרון לדעתך בלהיות זכיין בזמן מיתון?

"היתרון: זכיין פועל במסגרת רחבה שרואה את התמונה הכוללת, שמגנה ושמייצרת רשת ביטחון ופעילות מובטחת ושקולה. החיסרון: אם אתה בעל חנות פרטית, אתה נגרר להורדת מחירים כמו שקורה במקרים רבים, בלי בקרה וחשיבה לטווח הארוך, וזה עלול לגרום לסגירת העסק. מאידך, הלבד מאפשר בזמנים קשים להתנהג כמו חייל קומנדו, לעשות דברים יצירתיים יותר שאינם דורשים חשיבה רשתית".

10 טיפים לשימור זכיינים בתקופת מיתון

* על-פי איתן מאירי, מנכ"ל חברת "ניהול אפקטיבי".

1. להרחיב את התמיכה. בזמן מיתון הנטייה הטבעית היא לקצץ, לעגל פינות ולתת פחות שירותים לזכיינים, דווקא בתקופה בה הם זקוקים ליותר תמיכה. חשוב לבחון, במיוחד בימים קשים, איך להרחיב את התמיכה בזכיינים.

2. לבחון מחדש את הסכם הזיכיון. כל הסכם טוב הוא הסכם הצופה את פני העתיד, אך לעולם אינו צופה כל תרחיש אפשרי. בזמן מיתון מומלץ לבחון האם יש סעיפים בהסכם הזכיינות שצריך או שניתן לשנות או להגמיש? האם יש תשלומים שניתן להשהות? האם ההפרשות שמפריש כל זכיין לטובת פרסום נכונות עדיין לתקופה זו? האם צריך לשנות משהו במודל העסקי? על המזכה להפגין גמישות ואמפטיה, ללא התפשרות על ערכי העשייה והשירות.

3. לנצל את יתרון הגודל. על-פי-רוב, זכיינים מחויבים לרכוש חומרי גלם או שירותים מהמזכה. אבל, גם אם הזכיינים עצמאיים ברכישות, ניתן היום, יותר מתמיד, לנצל את יתרון הגודל של הקבוצה להשגת שירותים ומוצרים מוזלים באמצעות רכש מרכזי או ניהול מו"מ מרוכז בשם הקבוצה. שירותי סלולר, דלק, פרסום וחומרי גלם, הם רק מקצת הנושאים שניתן לפתוח מחדש ולבדוק מקורות חלופיים.

4. ליצור שוק פנימי. על מנת לתמוך בזכיינים ולחסוך בעלויות בזמן מיתון מומלץ לבחון האם קיימים שירותים ומוצרים שהמזכה רוכש מגורמי חוץ ויכולים להינתן על-ידי אחד הזכיינים. מומלץ לנתח את תהליכי הייצור והשירות, ולאתר הזדמנות ליצור שוק פנימי. בדרך זו ניתן להגדיל את נפח הפעילות של הזכיינים וליצור מרכזי רווח נוספים.

5. להרחיב את שעות הפעילות. עבודה מסביב לשעון קשה אך מאפשרת להגדיל את ההכנסות ולבדל את הרשת מהמתחרים. מומלץ להרחיב את שעות פעילות הרשת דרך חלוקת נטל השעות בין הזכיינים כדי לא לשחוק אותם.

6. להשקיע בהכשרה. אין זמן טוב יותר ממיתון להשקיע בהכשרת ובחניכת הזכיינים, ברענון הנהלים וב"ביעור חמץ" לסוגיו. עוד לא היה מיתון שלא הסתיים, לכן זה זמן מצוין להגן על הנכסים החשובים של המזכה - הזכיינים. בידע ובניסיון שרכשו הזכיינים כבר הושקעו משאבים עצומים, אל תיתן להשקעה זו ללכת לאיבוד.

7. לראות את "התמונה הגדולה". הזכיין עסוק בהפעלת הזיכיון ובהישרדות יומיומית, ולא תמיד מרים עיניים ובוחן את הסביבה העסקית. המזכה, לעומתו, צריך לראות את התמונה הגדולה ולהקצות זמן לבחינת הענף. לדוגמה, הפסקת פעילות של מתחרה מייצרת הזדמנות לזכות בקהל לקוחות ובפעילויות נוספות. מהמזכה מצופה לחשוף הזדמנויות כאלה ואחרות בפני הזכיין, כדי שיוכל להגדיל את נפח פעילותו ורווחיו. כמו-כן, על המזכה לזהות איומים ושינויים ולהיערך בהתאם.

8. להקשיב ולשתף. להקשיב באופן שוטף לזכיינים, ולשתף אותם בתחושות ובנתונים. חשוב לזהות זכיינים שפועלים נכון, ולאפשר לאחרים ללמוד מהם איך להשתפר.

9. להגביר את הפעילות. זה הזמן לפתח גישות, מדדים, ציפיות וכלים להגברת פעילות הזכיינים. כלים אלה תורמים ליצירת סטנדרטיזציה גבוהה, שמים את הרף במקום גבוה ומייצרים רוח חדשה. בכלכלה שברירית, בדיוק כמו בהחלקה על קרח דק, ככל שמגבירים את המהירות הסיכויים לשבור את הקרח וליפול למים הקפואים קטנים יותר. על המזכה לדרוש יותר מעצמו ומהזכיינים שלו.

10. לטפל בעצמך. להתנהגות המזכה השפעה דרמטית על הזכיינים ועל העסק כולו. הוא הרוח החיה והמנוע הראשי. לכן, ישנה חשיבות עצומה שהמזכה ישקיע קודם בעצמו, ינהל ו"ימנכ"ל" טוב את חייו האישיים, יקצה זמן למנוחה, למשפחה ולפיתוח אישי. עם מאגרים אלה של כוח ושל יכולת לניהול עצמי משופר, יוכל המזכה לנהל ולהניע באופן חיובי גם את הזכיינים שלו.

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"