איילת ניר, כלכלנית ראשית ומנהלת המחלקה הכלכלית בבית ההשקעות אי.בי.אי פירסמה התייחסות לתוכנית הכלכלית שפירסמו היום ראש הממשלה ומשרד האוצר. לדבריה "אין הרבה חדש בתוכנית (למעט הגדלת הערבויות לבנקים). זו חזרה על אותם דברים ששמענו מנתניהו לפני הבחירות, בכל כנס כלכלי".
"מה שהיה חסר בתוכנית שהוצגה היום זה המקורות, ויחד איתם היעדים הפיסקליים, כלומר, בכמה נשלם במונחי גירעון ויחס חוב תוצר בשנים הקרובות, והאם יש יעדים אופרטיביים למשתנים אלו", הוסיפה ניר.
ניר ציינה מספר יתרונות שהביאה הצגת התוכנית. היתרון הראשון הוא העובדה כי נתניהו ושטייניץ מסירים את הערפל בכל הקשור לנושא הפחתות המסים, לגביהן עד לאחרונה לא היה ברור האם ניתן יהיה ליישם אותן".
יתרון נוסף שציינה ניר הוא בכך ש"לא מדובר בעוד אמירות של מועמד לרשות הממשלה, זו תוכנית של ראש ממשלה ושר אוצר, כלומר, במסגרת התקציב יצטרכו למצוא לזה מקורות".
ניר סיכמה ואמרה כי "אנחנו תומכים בתוכנית, שכוללת מטרות ראויות בהחלט, בהנחה, כי האחריות הפיסקאלית תישמר, כלומר, כל עוד הדבר לא יביא לגידול חריג בגירעון התקציבי בשנים הקרובות כשעם גידול מסוים כבר השלמנו".
"התוכנית הכלכלית של נתניהו היא בעיקר תוכנית פסיכולוגית שנועדה להרגיע את המשק. חלק מהדברים בתוכנית עוד נאמרו קודם, ואינם קשורים למשבר הנוכחי. בתוכנית הרבה דברים חיוביים אך לא ברור מתווה קצב הביצוע", אמר פרופ' דן גלאי, מבכירי הכלכלנים בישראל ומומחה עולמי בתחום המערכת הבנקאית וניהול הסיכונים.
נשיא לשכת רואי החשבון, ראובן שיף, בירך על המהירות והנחישות והיקף התוכנית, ועל העובדה שהיא בעיקר רואה קדימה, נותנת אופק ומנסה לפתור בעיות מבניות רבות שנים כמו בנושאי הקרקעות, הנמלים ומשק החשמל. "החסמים הביורוקרטיים האדירים במשק הם אחד האיומים הכלכליים שגורמים למשקיעים מחו"ל ומהארץ להדיר רגליהם מהשקעות בישראל", אמר. בנוסף שיבח שיף את הרפורמה שהוצגה בתחום המיסוי בשכבות הביניים.
אין פתרונות קסם
את התוכנית ניתן לבחון לפי 2 קריטריונים: עלות ורלוונטיות למשבר. כך לפי כלכלני מיטב. בבית ההשקעות אומרם כי לפי קריטריונים אלו , נראה שתוספת ההוצאה המיידית בגין המשבר היא כ-14 מיליארד שקל, שהם 2% מהתוצר. לכך, יש עוד להוסיף את ההפחתה שתחול השנה במס על רווחי חברות. לדברי הכלכלנים, השקעה בהיקף זה היא סבירה בהחלט ומעידה שבמשרד האוצר ערים לכך שאין להגדיל את הגירעון הממשלתי בצורה ניכרת, מעבר ליכולת הפיסקלית, לרמה בה תסוכן רמת דירוג החוב של ישראל.
באשר לרלוונטיות המהלכים למשבר "ברור שאין פתרונות קסם ואי אפשר לשנות את המגמה בשוק העבודה תוך שלושה או שישה חודשים, גם אם האוצר מאוד מעוניין בכך. לכן, הפתרון בכל האמור לתנופה הוא ביצירת מסד לצמיחה גבוהה בטווח הארוך. למעשה, למהלכים אלו אין קשר משמעותי עם המשבר הנוכחי. נכון לעשותם בכל עת", כותבים במיטב.
הכלכלנים סבורים כי מהלכי הבלימה הם חשובים, אך "לצערנו, כל עוד מגמות המסחר והסנטימנט בשווקים ואפילו מחנק האשראי נקבעים על-ידי השווקים הבינלאומיים ובמיוחד בעקבות המתרחש בארה"ב, יהיה קשה לאוצר לשנות כללי המשחק בשוק האשראי הישראלי". לכן, הם אומרים הרחבת מקורות האשראי במשק ומתן הערבויות עשויים, אם יחלו לפעול במהרה, לשכך את הקשיים בשוק האשראי המקומי, אך לא להסירם לחלוטין.