בית המשפט המחוזי בירושלים גזר 4 חודשי עבודות שירות וקנס בסך 150 אלף שקל על מנכ"ל טמבור לשעבר, ראובן שולשטיין, שהורשע בעבירת הסדר כובל ואחריות מנהל לעבירת התאגיד. כן הוגבלה כשירותו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית למשך 5 שנים.
ב-2002 נגזרו על שולשטיין 3 חודשי עבודות שירות ו-60 אלף שקל קנס במסגרת הסדר טיעון, אך ההסדר בוטל בהסכמה בערעור נוכח טענתו שלא הבינו, ולפיכך נוהל משפט הוכחות.
בשנים 1994-1998 היתה טמבור צד להסדר כובל שבו תואמו מחירי הצבעים שלה בין המשווקים - הרשתות אייס, הום סנטר והנדימן ורשת חנויות הטמבוריות - וזאת כדי למנוע מלחמת מחירים ביניהם. טמבור (בבעלותה הקודמת) הורשעה במסגרת הסדר טיעון ושילמה קנס של 2.25 מיליון שקל.
שולשטיין הורשע על בסיס ראיות נסיבתיות ולמרות שלא הוכח כי ידע על תיאום המחירים, אך מנגד לא עמד בדרישת החוק ביחס לאחריות המנהלים, הנדרשים להוכיח כי העבירה נעברה שלא בידיעתם.
המדינה דרשה לגזור עליו 3 חודשי מאסר שלא ירוצו בעבודות שירות. הסניגורים, עוה"ד יהושע רזניק וציון סהרי, טענו כי חוק העונשין אינו מאפשר לדון אדם למאסר אם לא הוכחה רשלנות או מחשבה פלילית, וכאן נקבע כי היתה לשולשטיין מודעות לעבירות.
התנהגות רשלנית
השופטת מרים מזרחי דחתה את טענותיהם, וקבעה כי ר נאשם עבר עבירת אחריות קפידה והוכח כי היה לו יסוד נפשי חמור יותר מזה העולה מהעובדה שנקלע לאותו מצב - קרי הוכחה רשלנות או מחשבה פלילית - ניתן להטיל עליו עונש מאסר. במקרה זה, הוסיפה, "התנהגותו הוכחה כהתנהלות רשלנית ביותר".
מזרחי קבעה, כי "ממנהל מפעל מצפה המחוקק לדאוג לשמירת החוק על-ידי ניהול מתעניין ומברר, ובוודאי כך כשמדובר במפעל בסדר גודל של טמבור". לדבריה, דווקא בתקופה בה החלו רשתות השיווק לתרום באופן משמעותי לתחרות, התאפשרה פגיעה בצרכני הצבעים.
היא קבעה כי אחרי שביטל את הסדר הטיעון, נטרפו הקלפים והוא אינו יכול ליהנות מההטבות שקיבל בו. "ראוי להטיל על הנאשם עונש רציני... המנהל הבכיר בחברה לא נקט באמצעים סבירים כדי לשמור על החוק ולא נקט באמצעי כלשהו לשמירת החוק בנסיבות בהן היה צריך לדעת, כמנהל סביר, על כל הנעשה תחת אפו. הפגיעה בציבור - בעיקר בשכבות החלשות, שהרי צבע מוצר עממי הוא - מצדיקה ענישה מחמירה של מי שעמד בראש החברה". (ת.פ. 1142/01).