גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי שמרשה לעצמו למתוח כזו ביקורת על מייספייס, הרשת החברתית הגדולה בעולם (בינתיים), הוא בראד גרינספן, אחד ממייסדיה ויזם אינטרנט פורה.

גרינספן גם זכור כמי שניסה ב-2007 להשתלט על דאו ג'ונס, המוציאה לאור של "וול סטריט ג'ורנל" ועיתונים אחרים, והפסיד לניוז קורפ של רופרט מרדוק בהתמודדות יצרית ומתוקשרת.

אותו מרדוק שילם שנתיים קודם לכן, ב-2005, 580 מיליון דולר עבור הבעלות על מייספייס, בעסקה בה גרינספן גרף עשרות מיליוני דולרים. במקום להודות על גורלו הטוב, הוא פרץ במאבק נגד ניוז-קורפ וגם נגד בעלי המניות האחרים במייספייס, בטענה כי בוצעה הונאה וכי החברה נמכרה בשווי שאינו משקף את שווייה האמיתי - שלדעתו היום כמו אז, הוא מיליארדי דולרים. למייספייס יש 125 מיליון משתמשים בעולם, והפרשה הזו עשויה גם להגיע בעתיד לבית המשפט.

אגרסיבי ברכישות

בראיון בלעדי ל"גלובס" שנערך בשבוע שעבר, אומר גרינספן: "אם הייתי נשאר במייספייס היא הייתה גדלה הרבה יותר מהר. בעבר, הייתי בעל המניות הגדול במייספייס ועם יד על הדופק. הייתי היחיד שידע אילו מוצרים עובדים וכך ניהלתי גם את יתר החברות - כמו את eUniverse. הייתי אגרסיבי ברכישות וסגרתי שותפויות רבות. אם מייספייס הייתה רוכשת חברה כמו YouTube כשהייתה קטנה יותר, היא הייתה יכולה לבנות לעצמה בן-לילה קהל ענק.

"אם אני הייתי רואה משהו כמו פייסבוק שצובר מומנטום, הייתי רוכש אותו או מייצר בעצמי פיצ'רים דומים. אולי הייתי אפילו משיק מותג דומה כדי להתחרות בהם וקורא לו Pacebook".

המודל הזה של לחקות דברים אצל אחרים ולנסות לעשות אותם טובים יותר, חוזר אצלו כמוטיב בולט.

* מה אתה חושב על הכיוונים אליהם הולך מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק, עם החברה שבניהולו?

"הוא עשה עבודה נהדרת, אבל ככל שהחברה הופכת לבוגרת יותר, השאלה היא מי שולט בחברה. היום יש לו קרנות הון סיכון בדירקטוריון וקרוב לוודאי שהוא לא יכול להחליט לבדו שהוא מקצה, למשל, 10% מהמניות של פייסבוק לרכישת טוויטר, על אף הדומיננטיות שלו בחברה".

גרינספן לא מתרגש, או לפחות כך הוא רוצה שנחשוב, מהעובדה שפייסבוק נושפת בעורפה של מייספייס שמתחילה להסתמן ככינור שני. הוא משוכנע שיש לה עוד לאן לגדול. "הסיפור הזה שפייסבוק מכסחת את מייספייס נולד מתוך צורך ליצור נושא חדש לדבר עליו", הוא אומר, למרות המספרים.

"למייספייס יש יותר ממיליון מבקרים בחודש שמבלים זמן רב באתר. הם במצב טוב יותר מ-99% מ-30 אתרי האינטרנט המובילים בעולם. אבל כל עסק חייב להעלות תכנים חדשים או לספק למשתמשים יותר סיבות משכנעות להגיע. מי שיציע תכנים יותר מעניינים, יקלוט את מרב הקהל. הרי ההבדל ביניהן הוא 10 מיליון משתמשים - זה לא משנה להן מי מספר 1 ומי מספר 2. מה שכן קובע הוא כמה מבקרים הן יכולות להביא, לכמה זמן, ומה יביא יותר הכנסות".

אתמול בלילה, כמו כדי להדגים את טענותיו של גרינספן, הודיעה ניוז-קורפ ששני המייסדים המשותפים של מייספייס, כריס דה-וולף וטום אנדרסון, יפרשו מתפקידיהם כמנכ"ל וכנשיא, בהתאמה. הסיבה, לפי ההערכות, ההאטה בצמיחה של החברה לעומת פייסבוק שמנהלת קרב צמוד עם מייספייס בדרך להיות הרשת החברתית הגדולה בעולם (לפי חלק מחברות המחקר היא כבר עקפה אותה). תגובת גרינספן על פרישת דה-וולף ואנדרסון לא התקבלה עד פרסום הכתבה.

"שיבוט של פרנדסטר"

גרינספן (36) ייסד את חברת eUniverse ב-1998, כמו בכל סיפורי ההיי-טק הטובים, מהמעונות שלו באוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס. שנה לאחר מכן הוא הנפיק אותה, כשעם בעלי המניות שלה נמנה גם ליהמן ברדרס. את החברה הראשונה שלו Pacific Capital, שתיווכה בין קרנות גידור וחברות ציבוריות וממנה צבר את הונו, הוא השיק גם מאותם חדרים.

בשנת 2003 מספר עובדים של החברה החליטו לחקות את המודל של Friendster - בה אפשר לראות את הרשת החברתית המגובשת הראשונה בעולם - וגרינספן, דה-וולף ואנדרסון היו אחראים על הפרויקט (שנקרא אז YourZ) שהיה חלק מקבוצת החברות של גרינספן. "קיימנו מו"מ עם פרנדסטר אבל הם לא היו מעוניינים במיזוג או בשיתוף פעולה, ובנו מודל על מנויים משלמים, שהתברר כשגוי. ואז החלטנו להקים גרסה משלנו לאתר".

כך גייס למשימה את דה-וולף והשלים ב-2003 את מה שהוא קורא לו בלי להתבלבל: "שיבוט של פרנדסטר". לימים, היו ויכוחים משפטיים בין גרינספן למי שנחשב גם למייסד, אנדרסון, על שאלת היותו של אנדרסון אחד ממייסדי מייספייס, אך השניים הגיעו לפשרה. הרקע הזה הוא גרגר המלח שאיתו כדאי לקחת את הדברים של גרינספן לגבי העובדה שמייספייס איננה חדשנית.

בשלהי 2003 חלו זעזועים ב-eUniverse, כשהחברה נאלצה לתקן לאחור תוצאות כספיות מספר רבעונים לאחור, וגרינספן נאלץ לעזוב - אף שנותר מחובר בטבורו למייספייס. "ההנהלה החדשה של מייספייס הפנתה את המיקוד והמשאבים לפיתוח ולהגדלת חטיבות אחרות ב-eUniverse והייתה פחות ממוקדת במייספייס", הוא אומר.

"אחרי שעזבתי, עניין הרשתות החברתיות לא היה ב-DNA של המנהלים. כשיצרנו את מייספייס, החזקנו ב-100% - אבל ההנהלה החדשה החליטה למכור 30% ממנו למנהלי מייספייס תמורת 50 אלף דולר ב-2003, וזו הייתה האינדיקציה הראשונה שהם לא האמינו במייספייס לטווח ארוך. בתחילת 2005 הם מכרו חלק נוסף לרד-פוינט לפי שווי של 40 מיליון דולר".

היום מנהל גרינספן תחת הקבוצה Live Universe, מקבץ של 20 רשתות חברתיות ובהן אתרי וידיאו ובידור עם יותר מ-50 מיליון משתמשים ייחודיים בחודש, כולל אתר ההיכרויות CupidJunction, אתר הבידור Flowgo ואתר הגיימינג Skilljam. "משפחת אתרי הקהילות יוכלו בסוף להיות שוות עשרות מיליארדי דולרים", הוא כותב בבלוג שלו.

* מה משך אותך לרשתות חברתיות לפני שהפכו לטרנד?

"היה לנו אתר היכרויות מצליח ב-eUniverse וב-2003 אפילו שקלתי לרכוש אתר ישראלי בשם Pointmatch (שהפעיל את האתרים קופידון ו-Jcupid שנמכרו ל-Jdate, נ.נ.). הייתה לי חשיפה לנישה של אתרי היכרויות והבנתי מה היו המשתמשים שווים - למרות הטענה שמצליחים להסב רק 5% מהם למנויים משלמים. חשבתי שזה בזבוז שאי אפשר לתרגם את כל היתר לכסף".

* האם היום, כחטיבה של ניוז קורפ ותחת פוקס אינטראקטיב, מייספייס מנוהלת היטב?

"אנחנו הרי לא יודעים עד כמה היא רווחית. ניוז קורפ גאונים כי הם משתמשים במייספייס כדי לקדם את כל הנכסים האחרים שלהם כמו הסרטים והסדרות של אולפני פוקס.

"השאלה האמיתית שלא נשאלת היא מה התעריף שמייספייס גובה מהחברות השונות של ניוז קורפ עבור שטח הפרסום. הרי מייספייס יכולה להניב רווחים גבוהים, אבל אם היא נותנת פרסום בשווי של 200 מיליון דולר לניוז קורפ בחינם, אז לחטיבת הסרטים שלה יהיה רבעון שיא, כי עלויות השיווק יהיו נמוכות, ולא לה. כשיגיע הזמן להנפיק את מייספייס, אז נדע את הנתונים".

מחפש סטארט-אפים ישראליים לווידאו בשידור חי

"הדבר הגדול הבא", אומר גרינספן ל"גלובס", "יהיה רשת חברתית בשידור חי, עם קהילות שיתקשרו בזמן אמת בעזרת מרכיב אינטראקטיבי". לדבריו, ישמח לשתף פעולה עם סטארט-אפים ישראליים בכיוון זה.

LiveVideo.com, חברה שלו, כבר מפעילה פלטפורמה כמו זו. לא עוד סרטונים שצולמו בעבר, כמו ב-YouTube, אלא תקשורת וידיאו בזמן אמת. "זו דרך חדשה לתקשר. השידורים החיים הם הדרך האולטימטיבית והאפקטיבית לתקשר עם הקהל ולרכז את משתמשי הקהילה לפעולות שונות. מדוע, למשל, שלא ינוהל בעיתונים דיון חי על כתבה עם קוראים אחרים שנמצאים על האתר"?

מעבר לקשיים כמו עלויות הפס הרחב והקושי להשיק קונספט חדש בכלכלה בעייתית, מרחפת גם שאלת המודל העסקי. "העמוד יכול להטעות, כי הוא נראה כעוד אתר וידיאו", אומר גרינספן. "אני מנסה לפתח ממשק משתמש שיהיה בו גם פרסום וגם אפשר יהיה לתרגם את התכנים לכסף. Live הוא השלב הבא של האינטראקטיביות ויאפשר למשתמשים - גם בעמוד שלהם במייספייס או בפייסבוק - לנווט בעולם המדומה וליצור מקום עשיר שאפשר לבלות בו יותר זמן. מה שיקבע אם המודל העסקי עובד או לא הוא העלות להריץ את העסק והכישורים של ההנהלה".

"לגוגל מתאים יותר שכולנו נחשוב ש-YouTube מפסידה"

לאור העובדה שגרינספן תולה הרבה תקוות בווידיאו, חייבת להישאל השאלה עם הביזנס שם הוא מספיק אטרקטיבי. הרי YouTube מפסידה, לפי ההערכות, מאות מיליוני דולרים בשנה.

"אתה נופל למלכודת הקבועה", אומר גרינספן. "גוגל פועלת עם החברה-הבת שלה YouTube באותה הדרך שבה פוקס שולטת על מייספייס. YouTube מייצרת ערימות של כסף, אבל לגוגל לא מתאים באמצע כל התביעות בהן היא מעורבת בנושאי התכנים, כמו מול ויאקום, להגיד שהיא מכרה השנה ב-300 מיליון דולר ותמכור בשנה הבאה ב-500 מיליון דולר, למשל. תהיה בטוח שלגוגל יותר מתאים שנחשוב ש-YouTube לא רווחית. ככלל, החברה בונה את הקהל שלה ולא כל-כך אכפת לה לא לעשות היום כסף".

* איפה נמצאת טוויטר על המפה הזו?

"המדיה אובססיבית לגבי טוויטר יותר מאשר המשתמשים עצמם. אין שם שום דבר חדש מבחינה טכנולוגית או תפקודית. זה מזכיר את הבאזז שיצרו לפרנדסטר בשעתו. אני משוכנע שאם טוויטר לא תצא עם משהו מהפכני יותר, פייסבוק ומייספייס ידאגו שגם המשתמשים שלהם יתקשרו בפלטפורמה זהה. ככלל, מייספייס יכלה לרכוש את טוויטר תמורת 20-30 מיליון דולר לפני שנה. יש לחברה הזו קהל והיא יודעת שתוכל לקדם ולהעלות את שווייה כל זמן שתשמור על הקהל".