גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

האם עיתון "חדשות" היה מצליח לשרוד בזכות האינטרנט?

רון מיברג, זאב חספר, יאיר רוה, רענן שקד ונוספים מטקבקים בעד ונגד

עיתון 'חדשות' נולד ב-1984 ברעש המסוקים שהפיצו אותו מהגג כדי לעקוף את פועלי הדפוס שהפגינו נגד שבירת החוזים הקיבוציים, ומת ב-1993 ברטט החרישי של הודעת ביפר שבה הודיעו לעובדים שאין להם עבודה. מימרה בולטת בהספדים עליו, היא שאם כל מי שהספיד אותו גם היה קורא אותו, הוא היה מצליח לשרוד. לרון מיברג, מכותביו ומעורכיו הבולטים, היה עוד רעיון, אותו שטח בפני קוראי מעריב, בטור שהקדיש ליום השנה ה-15 לסגירה: "עוד כמה שנים... 'חדשות' היה יכול להיות עיתון האינטרנט הראשון. לפתח את התחום. לפרוץ את הדרך. הוא היה אינטרנטי ממילא".

"התחושה שלי היתה ש'חדשות', לפחות בתפיסתו היומית, היה אינטרנטי", מסביר מיברג בראיון טלפוני מביתו במיין, ארה"ב. "המהדורה היומית של חדשות, כפי שהיא תוכננה בידי אנשים שהיו אינטליגנטים ומשכילים מדי כדי לעמוד במשימה, הייתה לפשט את ההגשה, זאת אומרת מעט מילים, תמונות גדולות, טקסטים קלים. המאמץ האינטלקטואלי והטקסטים הפוליטיים נשמרו למהדורת סוף השבוע.

"הרבה לפני האינטרנט, בהשוואה לעיתונים אחרים, היה משהו מאוד קליל. התחושה הי'תה, וגם הייתה טענה בזמנו, שבעצם ב'חדשות' אתה מדפדף בזמן שלוקח לך לנגב את החומוס. זה לטעמי מזכיר פורמט אינטרנטי. אם הוא היה מחזיק מעמד עוד כמה שנים, הוא היה יכול לעשות את המעבר לאינטרנט ולהיות הראשון בעצם, כי כבר היו לי את כל הנתונים, גם את כוח האדם, גם את האנשים הצעירים, גם את האנשים היותר מתקדמים במקצוע, היותר מחוברים לחו"ל".

"'חדשות' בעצם ניסה להציג לשוק הישראלי את הנוסחה המנצחת שיש היום בהרבה מאוד עיתונים בעולם", אומר שמוליק סגל, חבר צוות ההקמה של חדשות ומנהל השיווק שלו והיום מנהל חברת סליקה בניו-יורק.

"השילוב של החדשות המקוצרות והכותרות הרציניות ביחד, זה בעצם מה שקורה היום בכל העולם. הרעיון היה מאוד נכון, לצערי הוא יצא טרם זמנו. הקהל בארץ לא היה מוכן לכל מה שהעיתון הזה הביא". סגל מביא כדוגמה את העיתון ששימש מודל לחדשות, 'USA Today'. מדובר בעיתון הנפוץ בארה"ב, המכונה שם McPaper משום שהוא גירסת המקדונלדס של העיתונות: מהיר ומשביע. "USA Today פורח היום, אחת החברות היחידות בעולם הפרינט באמריקה שמדווחות על רווחים".

לגבי חזון הרשת הוא אומר: "הצלחה של עיתון באינטרנט היא אם הוא מצליח להגיע לקהל הצעיר. כל ההצלחה של אתר אינטרנט היא כמה הוא מצליח להגיע לאנשים שמוכנים לוותר על העיתון, שיש להם תחומי עיסוק אחרים וקריאת עיתון היא לא החלק העיקרי של היום".

"זו אמירה מיברגית נחמדה"

"ל'חדשות' לא היה מקום כעיתון פרינט בשלהי תקופתו, ובוודאי שלא יכול להיות לו מקום היום, כשגם עיתוני הפרינט הגדולים נאבקים בזמנים משתנים ומול עתיד שאינו בהכרח לוקח אותם בחשבון. 'חדשות' כאתר אינטרנט היה מקום שאליו הייתי שמח מאוד לגלוש על בסיס קבוע", אומר רענן שקד, עורך המוסף "24" של ידיעות אחרונות, ששימש ב'חדשות' כמשכתב, כתב מגזין ו"בתול בכיר", כהגדרתו.

"זה נכון שזה היה עיתון שהביא הרבה מהכתיבה האישית והניו-ז'ורנליסטית", אומר יאיר רוה, עיתונאי ובעל בלוג הקולנוע "סינמסקופ", שבצר לו התקבל לעבודה ב"חדשות", בדיוק יום לפני סגירתו. "לכאורה כיום זו כתיבה שמאפיינת, נגיד, בלוגים. אבל היא מגיעה מתרבות מגזינית אמריקנית. 'רולינג סטון', למשל. כלומר, 'חדשות' היה צריך להפוך לשבועון, לשרוד כעשר שנים, ואז להפוך לאתר".

"זו אמירה מיברגית נחמדה, אבל זה נשמע לי משונה", אומר זאב חספר, ששימש ב"חדשות" כעורך כלכלי ושנים לאחר מכן עבר לרשת כעורכו הראשון של ynet וכמנכ"ל נענע10. "'חדשות' היה חדשני כי הוא היה צעיר, האנשים שעשו אותו היו מאוד צעירים, זה היה דור אחר של עיתונות, שנולד במקומות אחרים. אבל אני לא רואה בהכרח את הקשר בין הכתיבה של חדשות של אז לבין האינטרנט. היא הייתה כתיבה עיתונאית פרופר, אולי היו אזורים שהיה בהם יותר ניו-ג'ורנליזם, אבל בשורה התחתונה הייתה כתיבה עיתונאית. הכתיבה באינטרנט מאוד מגוונת ויש בה הכל מכל, כך שאני לא בהכרח רואה את הקשר".

Dan ben amots is attending

עמודי החדשות ב"חדשות" הגיעו עם הכנה לאינטרנט: טקסטים קצרים, תמונות גדולות, הרבה פוליטיקה ופלילים. הבלוגרית דבורית שרגל, שעבדה גם היא ב'חדשות', מדמיינת: "הומפייג' 'חדשות' ודאי היה דומה לכל הומפייג' חדשותי אחר שאנחנו מכירים היום, אבל עם יותר תמונות: כתבות בולטות עם תמונות גדולות, או כתבה ראשית אחת עם תמונה ענקית שיכולה להתחלף, סקרול מבזקים, ובהמשך כתבות מחולקות לפי נושאים: תרבות, פוליטי-מדיני, ספורט וכו'".

גם שקד מסכים: "אין לי ספק שהחלק החדשותי של 'חדשות', שאומץ ושוכלל מאז בעיתונות הישראלית כולה, היה מיתרגם בקלות לאינטרנט, כולל גלריות מפורטות וממשקי פלאש מעצבנים".

הומפייג' שכזה, יסכימו כולם, היה נותן גם מקום בולט לשדרת הכותבים-הכוכבים שאפיינו את "חדשות", כשלכל אחד עמוד משלו עם לינקים לכתבותיו. מתבקש לאפשר להם גם לכתוב בלוגים, כדי שיוכלו לתקשר עם הקוראים ולהכניס חומרים נוספים. אירועים מתמשכים - כמו משפט דמיאניוק, שיעקב רוטבליט ליווה ב"חדשות" באופן צמוד - היו מקבלים אזור בפורמט בלוגי, שמאפשר דיווחים שוטפים, סיכומים ומאמרי דעה.

מדור הרכילות "ציפורה" היה ממציא עצמו מחדש ב"טאמבלר", פלטפורמת בלוגים גמישה שמאפשרת שילוב טקסטים עם תמונות פפראצי, שחלקן היו מגיעות מהקוראים החמושים בטלפון-מצלמה. דן בן אמוץ היה פותח לקוראיו קבוצה בפייסבוק, והם היו עושים attending למסיבות החשק הידועות לשמצה שלו. המריבה המיתולוגית שלו עם מיברג, שאותה ניהל בטורו, הייתה יכולה להמשיך בזמן אמת בטוקבקים.

"אם להקצין, כתבי 'חדשות' הם בלוגרים של ממש ואפילו יצרני תוכן גולשים", קובע עופר שני, בעבר מנהל התוכן בוואלה! וממייסדי נטקינג ו-nrg. "הם היו ממציאים את טוויטר ואת פליקר כבר באמצע שנות ה-90', אולי לא כפלטפורמת תוכן גולשים, אבל בטח כפורמט עיתונאי".

"הוא לא היה מחולל מהפכה*

האם "חדשות" היה מתגלה כפורץ דרך ומשפיע באינטרנט כפי שהיה בפרינט? חספר מזכיר שהעיתון העברי הראשון ברשת היה "גלובס": "אתה מצפה מעיתון כלכלי לשמרנות כלשהי בתפיסה, ולא היא. והחדשנות של 'חדשות' לאו דווקא הייתה מיתרגמת לחדשנות וובית. היומונים של היום אמנם לא היו נראים כמו שהם נראים לולא חדשות של אז, אבל כללי המשחק ברשת הם אחרים. יש המון שחקנים ואוקיינוס של רעיונות ואנשים, כך שאין גוף אחד שמוביל, בעצם".

"אני חושב שזה טוב", הוא מוסיף. "להבדיל מעולם הפרינט הסגור יחסית, זה שבווב העושר הוא כל-כך גדול, שאין גוף אחד שמסוגל להוביל אחריו את כולם וכולם מעתיקים אותו וכו', זה דווקא נראה לי סבבה. דמוקרטי, נכון ופלורליסטי יותר, זה בדיוק הכיף של האינטרנט".

"'חדשות' היה מוצא דרך להפוך ייחודי - ולא שמדובר במשימה קשה כשזה מגיע לאינטרנט הישראלי", אומר שקד. "כותביו, הרוח האנטי-ממסדית הקלה שלו ומסירותו לתוכן לפני הכל היו נותנים לו ערך מוסף", אומר שקד, אבל מסכים עם המסקנה של חספר: "הוא לא היה מסוגל לחולל מהפכה באינטרנט כפי שאף אתר ישראלי לא מסוגל לעשות כיום. הוא יכול היה להיות תוספת מבורכת, פופולרית ובועטת למצאי המצומצם והשמרני של אתרי תוכן מרכזיים בישראל".

יש אתר ישראלי שמזכיר לך את 'חדשות', או את המהפכה שהוא עשה בפרינט?

"מתבקש לומר 'וואלה', אבל כשחושבים על זה, לחדשות הייתה איכות מובחנת, היו כותבים, הייתה אמירה, היה קו, הייתה רוח והיו נורמות עיתונאיות - כך שלמעשה אין שום דמיון לוואלה".

מיברג באוהל הדוט.קום

האם, כמו בפנטזיה של מיברג, 'חדשות' היה משכיל לתרגם את החדשנות להצלחה רייטינגית וכלכלית? "חמוד שמיברג גילה את האינטרנט", מחמיא רוה. "אבל הוא גר במיין, הוא רואה עיתונים נסגרים סביבו כל יומיים, חלקם נשארים כאתר, והוא חושב, 'אולי זה מה שהיה צריך לקרות ל'חדשות'. אבל אנחנו ב-2009, איזה אתר סביבך הוא דמוי 'חדשות', בעברית, וגם עושה כסף? '?חדשות' היה נסגר גם בתור אתר אינטרנט".

שקד ושני, לעומת זאת, מזכירים את ה"דיילי ביסט" - אתר אמריקני שבו כשליש מהתוכן מקורי ומשויך לכותבים פופולריים, והשאר הוא תוכן המיובא מאתרי 'חדשות' ברשת. שני: "הלוואי שהיה לנו פה אתר עם כותבים ועורכים כל-כך מוכשרים כמו בחדשות. אני משוכנע שזו הייתה אורגזמה אינטרנטית עבור גולשי ישראל. מה שמזכיר היום אתרים כמו 'האפינגטון פוסט' ו'הדיילי ביסט', יכל להתרחש כאן באמצע העשור הקודם". רוה מוכן לתת סיכוי לאתר כזה, בתנאי שהוא יתוחזק בסופר-גרופ עיתונאי: "אם כל צוות חדשות עכשיו ברגע זה יתקבץ ויעלה אתר, אולי יש סיכוי. עם מיברג, רינו צרור, דורון רוזנבלום, עירית לינור, נילי לנדסמן ועוד. כמו הופעת איחוד של להקה".

וזה הרי לא יקרה. גם אין באמת טאלנטים של "חדשות" שהלכו לאינטרנט.

"אבל כל אלה שהזכרתי קצת נעלמו. זה יהיה הקאמבק שלהם. אדם ברוך ואודי אשרי מתו. הם מבינים שלא נשאר הרבה זמן".

"'הדיילי ביסט' לא ממש תפס, אבל ה'האפינגטון פוסט' ו'סלייט' (מגזין מקוון המאופיין בכותבים-כוכבים, ע"ק) הם מרתקים כשלעצמם", אומר מיברג. "אני לא מחמיץ אותם בשום יום. שם הכיף שלי, עם טקסטים שלא אמצא באף מקום אחר. וזו מבחינתי סיבה לקיומו של גוף תקשורת".

אם מישהו היה מקים אתר ישראלי דומה, ברוח "חדשות - הדור הבא", היית מצטרף?

"הייתי צועק 'אחרי!' ויוצא ראשון מהעמדה. התשובה היא כן, חד משמעית".

"חדשות", כמובן, קידם את העיתונות הישראלית לעידן האינטרנט, אבל לא ראה את הארץ המובטחת ולא בא בשעריה. שנתיים אחרי סגירתו, לאחר רצח יצחק רבין, העלה משרד הפרסום טמיר כהן אתר בשם "נטקינג", שבו גולשים יכלו להדליק נר זיכרון וירטואלי לרבין. גם נטקינג, סנונית הפורטלים ואתרי התוכן הישראליים, נסגר חמש שנים מאוחר יותר. אם כל מי שהספיד אותו היה גולש אליו, גם אז הוא לא היה שורד. גם כל בדיקת היתכנות כלכלית אופטימית אחרת ל"חדשות", ולא רק בגירסה אינטרנטית, נתקלה בעת כתיבת כתבה בנבואות שלאחור שחורות בלבד.

מו"ל חדשות, עמוס שוקן, ביקש שלא להתראיין לכתבה, אך הסכים רק לומר בחיוך ש"גם 'הצפירה' (עיתון עברי מסוף המאה ה-19, ע"ק) היה יכול להצליח אם הוא היה עולה לאינטרנט".

עוד כתבות

מנכל''ית AMD ובת דודתו של מייסד אנבידיה, ליסה סו / צילום: ap, Juliana Yamada

חקירות ותחקירים: שתי ענקיות השבבים הסתבכו והגבירו את הלחץ על וול סטריט

לפרשיית הריגול באנבידיה הצטרף בסוף השבוע האחרון תחקיר שהעלה חשד כי עדכוני תוכנה של AMD הגיעו לשרתים של חברה סינית הנתונה להגבלות אמריקאיות ● המניה התרסקה ב־20% בתוך יומיים ● כך עלול הניסיון לבלום את סין לייקר את פעילות התעשייה

מדד הפחד / צילום: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת ai)

מדד הפחד זינק ב־86% בשבוע: מה מלמדת ההיסטוריה על ההמשך?

מניות הטכנולוגיה התרסקו, S&P500 רשם שבוע גרוע במיוחד, ומדד הפחד הגיע לשיא של שנה וחצי ● אלא שמחקרים היסטוריים מגלים שדווקא כשהפאניקה בשיאה, התשואות בשנה שלאחר מכן נוטות להיות גבוהות ● האם גם הפעם מדובר בהזדמנות, או שהירידות רק החלו?

אילוסטרציה: איל יצהר

העלים הכנסות מהשכרת נכסים ומייעוץ לחברות נדל"ן - ונשלח לשנת מאסר

הנדסאי בניין, שהורשע עפ"י הודאתו באי-דיווח על הכנסותיו מייעוץ לחברות נדל"ן והעלמת הכנסות משכירות, בהיקף של כ-6.4 מיליון שקל, נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 25 אלף שקל ● ביהמ"ש: "מעשיו של הנאשם פגעו בערכים מוגנים"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעה את ועד הבית ב-21 אלף שקל והפסידה. כמה תשלם על הוצאות?

בית המשפט קבע כי שתי בנותיו של המנוח יירשו את חלקו בחברה המשפחתית, ודחה את התנגדות אחיו לצוואה המאוחרת ● בעלת דירה שתבעה את ועד הבית ושכניה חויבה ב־15 אלף שקל הוצאות משפט ● ובעלי דירה בעכו שתבעו את שכניהם בעקבות נזקי רטיבות מצנרת משותפת נותרו ללא פיצוי, לאחר שלא הוכיחו כי השכנים ידעו על הליקוי ● 3 פסקי דין בשבוע

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

יו"ר ועדת ביקורת של נתיבי איילון התפטרה ויוצאת בהאשמות חמורות

במכתב שכתבה יו"ר ועדת הביקורת של נתיבי איילון, עו"ד מיכל סער, היא מאשימה את רשות החברות בכך שלא הכריעה בעניין דוח המעלה חשש לניגוד עניינים של המנכ"לית אורלי שטרן, ומתריעה על שורת נושאים נוספים • סער התפטרה לאחר שרשות החברות סירבה לקבוע הסדר ניגוד עניינים בנוגע ללקוח שלה, שלו התקשרות קודמת עם החברה ● "אינני רואה טעם להיאחז בקרנות המזבח במקום בו מבקשים להשתיקני" • רשות החברות: בוחנת את הסוגיה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלן שמזהיר ממשבר חמור מזה של 2008, וזה שדווקא בטוח: העליות בדרך

פיטר שיף מזהיר ממשבר חמור אף מזה של שנת 2008 • מייקל ברי חזר לאזהרות שלו על מניות ה־AI ● ויש מי שדווקא בטוח שהעליות בדרך: כלכלנים מובילים ומשקיעי על מתייחסים למצב בשווקים

רונן סמואל, ראסל אלוואנגר ודניאל רמות / צילום: כפיר זיו, ענבל מרמרי, יח''צ

טאואר מחקה את עליות השנה - האנליסטים צופים אפסייד של 134%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● טאואר נפלה ב-21.3% בשבוע בצל החולשה בשבבים, אך 9 מ-10 אנליסטים שומרים על המלצה חיובית ● קורנית נסחרה בתנודתיות חדה לאחר הדוחות, ובקנטור מציבים לה מחיר יעד כפול מהנוכחי ● וגם: ויה עלתה בניגוד למפולת והשלימה זינוק של 244% מהשפל במאי

בניין max / צילום: טלי בוגדנובסקי

מקס ברבעון שיא - רווח נקי של 90 מיליון שקל; "המשק ממשיך להתאושש ממשבר המלחמה"

חברת כרטיסי האשראי בבעלות כלל החזקות רשמה שיא רבעוני של 90 מיליון שקל ברווח הנקי ועקפה את כאל וישראכרט ברווח המנוטרל ● תיק האשראי גדל ב-13% ל-14.6 מיליארד שקל, עם שיעור מחיקות נמוך בחצי מהמתחרות ● המנכ"לית שגית דותן: "גידול של כ-6% בהוצאה הממוצעת בכרטיס"

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

יוון בוחנת: עסקת נשק בעוד מיליארד אירו עם ישראל

לאחר שחתמה על עסקאות נשק בהיקף של מיליארדי אירו עם ישראל, אתונה מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מערכות לוחמה אלקטרונית וטילים ארוכי־טווח, יחד עם הרחבת מרכז האימונים של אלביט ביוון

עומר קולי בקמפיין הגיוס של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מלינקדאין

קמפיין הגיוס שהביא לבנק הפועלים כבר 500 מועמדים

הבנק עלה בלינקדאין בקמפיין גיוס עובדים בכיכוכו של עומר קולי, ורשם עשרות אלפי צפיות ביומיים ● שחקן הכדורגל אוסקר גלוך ומשפחתו רכשו שתי דירות בפרויקט של קבוצת גבאי באשדוד. כמה שילמו? ● אירועים ומינויים

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

איזו מניה נוטשים משקיעי העל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

איך הצליח מור לזנק לצמרת התשואות בחודש מאכזב - ומי נותרו בתחתית ● מנהל ההשקעות שמזהיר מפני ענף הנדל"ן – ומסמן הזדמנות בתמחור חסר במניות הנפט ● כך הפכו בורסות אירופה למפלט של המשקיעים ושברו שלושה שיאים ברצף ● האם ה-S&P באמת מספיק, או שהגיע הזמן לפזר את התיק מחוץ לארה"ב ● המניה שמשקיעי-העל נוטשים בהמוניהם, המהלך של ביל אקמן וההימור של היורש של באפט

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

גרין לנטרן במגעים לרכישת מחצית מקבוצת המסעדות לה טייבל

קבוצת המסעדות לה טייבל מפעילה בין היתר את הרשתות מינה טומיי, ויני וקינג קונג ● המו"מ עם גרין לנטרן נמצא בשלבים ראשוניים, כשבשלב זה טרם נקבע שווי לעסקה, ולא נחתם הסכם מחייב

אתר בנייה ברמת גן / צילום: Shutterstock

שרשרת ההתייקרויות שמכבידה עוד יותר על ענף הבנייה

מדד תשומות הבנייה עלה בכ־11.8% מאז ספטמבר 2023, ערב המלחמה, אך קבלנים ושמאים מדווחים על התייקרות של 20% ואף יותר בחלק מהפרויקטים ● כך משפיעים קשיי האספקה, הוצאות המימון התופחות והוויתור של פועלים פלסטינים על האתגרים של היזמים בתקופה זאת

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 בתל אביב נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

פרסומת ל-GTA 6 בתחנת טראם במלבורן, אוסטרליה / צילום: Reuters, Alexander Bogatyrev

25 אלף מארזים בארץ, מיליארדים בעולם: כך נראית ההשקה הכי גדולה בגיימינג

GTA 6, המשחק שמיליוני מעריצים המתינו לו במשך 13 שנה, מטלטל גם את השוק הקמעונאי בישראל ● לפי הערכות, כ-25 אלף מארזים פיזיים נמכרו מאז ההשקה והניבו קרוב ל-10 מיליון שקל, וברשתות מדווחים על מלאי שאזל תוך שעות בודדות ● ואיך מגיבה וול סטריט?

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

צילומים: Shutterstock

מוכרים אנבידיה וקונים קוקה־קולה: מהפך כזה לא נראה בוול סטריט 25 שנה

מאז התפוצצות בועת הדוט־קום לא נרשם פער חד כל־כך לטובת מניות הצריכה, הבריאות והתשתיות המסורתיות על חשבון הטכנולוגיה ● אלא שבמרדף אחר יציבות ודיבידנדים, המשקיעים עלולים להפוך דווקא את מניות הערך "הבטוחות" להימור יקר

חנה קפלן / צילום: פרטי

הצעירה שחוסכת לדירה: "הייתי בטוחה ששוק ההון זה שם קוד לעשירים"

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים: התחדש יבוא הרכב הישיר מסין לישראל דרך תעלת סואץ

הובלת כלי הרכב מסין לישראל חוזרת בהדרגה דרך תעלת סואץ, אחרי שנים שבהן המשלוחים נאלצו להקיף את אפריקה בגלל מתקפות החות'ים ● בקרוב באולמות התצוגה: יבואניות הרכב נערכות להרחיב את פעילותן גם לתחום הרובוטים דמויי האדם ● בשוק הרכב מצטרפים להיצע המקומי דגמים חדשים של BAIC, מאזדה ו-BYD, בהם מכונית פלאג־אין שמחירה מתחיל ב־130 אלף שקל ● השבוע בענף הרכב

אירועים שמאפשרים לקום בבוקר לעבודה ולילדים / צילום: Shutterstock

לא צריך להשתכר כדי לשחרר: הוולנס הגיע לחיי הלילה

הפקות שנגמרות מוקדם, אירועי יום ומסיבות ריצה: תעשיית הבילוי שמה פתאום את הבריאות במרכז ● בהיעדר האלכוהול היקר, שהיה אחראי לרווחיות, נולד מנוע כלכלי חדש ומתוחכם