גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם עיתון "חדשות" היה מצליח לשרוד בזכות האינטרנט?

רון מיברג, זאב חספר, יאיר רוה, רענן שקד ונוספים מטקבקים בעד ונגד

עיתון 'חדשות' נולד ב-1984 ברעש המסוקים שהפיצו אותו מהגג כדי לעקוף את פועלי הדפוס שהפגינו נגד שבירת החוזים הקיבוציים, ומת ב-1993 ברטט החרישי של הודעת ביפר שבה הודיעו לעובדים שאין להם עבודה. מימרה בולטת בהספדים עליו, היא שאם כל מי שהספיד אותו גם היה קורא אותו, הוא היה מצליח לשרוד. לרון מיברג, מכותביו ומעורכיו הבולטים, היה עוד רעיון, אותו שטח בפני קוראי מעריב, בטור שהקדיש ליום השנה ה-15 לסגירה: "עוד כמה שנים... 'חדשות' היה יכול להיות עיתון האינטרנט הראשון. לפתח את התחום. לפרוץ את הדרך. הוא היה אינטרנטי ממילא".

"התחושה שלי היתה ש'חדשות', לפחות בתפיסתו היומית, היה אינטרנטי", מסביר מיברג בראיון טלפוני מביתו במיין, ארה"ב. "המהדורה היומית של חדשות, כפי שהיא תוכננה בידי אנשים שהיו אינטליגנטים ומשכילים מדי כדי לעמוד במשימה, הייתה לפשט את ההגשה, זאת אומרת מעט מילים, תמונות גדולות, טקסטים קלים. המאמץ האינטלקטואלי והטקסטים הפוליטיים נשמרו למהדורת סוף השבוע.

"הרבה לפני האינטרנט, בהשוואה לעיתונים אחרים, היה משהו מאוד קליל. התחושה הי'תה, וגם הייתה טענה בזמנו, שבעצם ב'חדשות' אתה מדפדף בזמן שלוקח לך לנגב את החומוס. זה לטעמי מזכיר פורמט אינטרנטי. אם הוא היה מחזיק מעמד עוד כמה שנים, הוא היה יכול לעשות את המעבר לאינטרנט ולהיות הראשון בעצם, כי כבר היו לי את כל הנתונים, גם את כוח האדם, גם את האנשים הצעירים, גם את האנשים היותר מתקדמים במקצוע, היותר מחוברים לחו"ל".

"'חדשות' בעצם ניסה להציג לשוק הישראלי את הנוסחה המנצחת שיש היום בהרבה מאוד עיתונים בעולם", אומר שמוליק סגל, חבר צוות ההקמה של חדשות ומנהל השיווק שלו והיום מנהל חברת סליקה בניו-יורק.

"השילוב של החדשות המקוצרות והכותרות הרציניות ביחד, זה בעצם מה שקורה היום בכל העולם. הרעיון היה מאוד נכון, לצערי הוא יצא טרם זמנו. הקהל בארץ לא היה מוכן לכל מה שהעיתון הזה הביא". סגל מביא כדוגמה את העיתון ששימש מודל לחדשות, 'USA Today'. מדובר בעיתון הנפוץ בארה"ב, המכונה שם McPaper משום שהוא גירסת המקדונלדס של העיתונות: מהיר ומשביע. "USA Today פורח היום, אחת החברות היחידות בעולם הפרינט באמריקה שמדווחות על רווחים".

לגבי חזון הרשת הוא אומר: "הצלחה של עיתון באינטרנט היא אם הוא מצליח להגיע לקהל הצעיר. כל ההצלחה של אתר אינטרנט היא כמה הוא מצליח להגיע לאנשים שמוכנים לוותר על העיתון, שיש להם תחומי עיסוק אחרים וקריאת עיתון היא לא החלק העיקרי של היום".

"זו אמירה מיברגית נחמדה"

"ל'חדשות' לא היה מקום כעיתון פרינט בשלהי תקופתו, ובוודאי שלא יכול להיות לו מקום היום, כשגם עיתוני הפרינט הגדולים נאבקים בזמנים משתנים ומול עתיד שאינו בהכרח לוקח אותם בחשבון. 'חדשות' כאתר אינטרנט היה מקום שאליו הייתי שמח מאוד לגלוש על בסיס קבוע", אומר רענן שקד, עורך המוסף "24" של ידיעות אחרונות, ששימש ב'חדשות' כמשכתב, כתב מגזין ו"בתול בכיר", כהגדרתו.

"זה נכון שזה היה עיתון שהביא הרבה מהכתיבה האישית והניו-ז'ורנליסטית", אומר יאיר רוה, עיתונאי ובעל בלוג הקולנוע "סינמסקופ", שבצר לו התקבל לעבודה ב"חדשות", בדיוק יום לפני סגירתו. "לכאורה כיום זו כתיבה שמאפיינת, נגיד, בלוגים. אבל היא מגיעה מתרבות מגזינית אמריקנית. 'רולינג סטון', למשל. כלומר, 'חדשות' היה צריך להפוך לשבועון, לשרוד כעשר שנים, ואז להפוך לאתר".

"זו אמירה מיברגית נחמדה, אבל זה נשמע לי משונה", אומר זאב חספר, ששימש ב"חדשות" כעורך כלכלי ושנים לאחר מכן עבר לרשת כעורכו הראשון של ynet וכמנכ"ל נענע10. "'חדשות' היה חדשני כי הוא היה צעיר, האנשים שעשו אותו היו מאוד צעירים, זה היה דור אחר של עיתונות, שנולד במקומות אחרים. אבל אני לא רואה בהכרח את הקשר בין הכתיבה של חדשות של אז לבין האינטרנט. היא הייתה כתיבה עיתונאית פרופר, אולי היו אזורים שהיה בהם יותר ניו-ג'ורנליזם, אבל בשורה התחתונה הייתה כתיבה עיתונאית. הכתיבה באינטרנט מאוד מגוונת ויש בה הכל מכל, כך שאני לא בהכרח רואה את הקשר".

Dan ben amots is attending

עמודי החדשות ב"חדשות" הגיעו עם הכנה לאינטרנט: טקסטים קצרים, תמונות גדולות, הרבה פוליטיקה ופלילים. הבלוגרית דבורית שרגל, שעבדה גם היא ב'חדשות', מדמיינת: "הומפייג' 'חדשות' ודאי היה דומה לכל הומפייג' חדשותי אחר שאנחנו מכירים היום, אבל עם יותר תמונות: כתבות בולטות עם תמונות גדולות, או כתבה ראשית אחת עם תמונה ענקית שיכולה להתחלף, סקרול מבזקים, ובהמשך כתבות מחולקות לפי נושאים: תרבות, פוליטי-מדיני, ספורט וכו'".

גם שקד מסכים: "אין לי ספק שהחלק החדשותי של 'חדשות', שאומץ ושוכלל מאז בעיתונות הישראלית כולה, היה מיתרגם בקלות לאינטרנט, כולל גלריות מפורטות וממשקי פלאש מעצבנים".

הומפייג' שכזה, יסכימו כולם, היה נותן גם מקום בולט לשדרת הכותבים-הכוכבים שאפיינו את "חדשות", כשלכל אחד עמוד משלו עם לינקים לכתבותיו. מתבקש לאפשר להם גם לכתוב בלוגים, כדי שיוכלו לתקשר עם הקוראים ולהכניס חומרים נוספים. אירועים מתמשכים - כמו משפט דמיאניוק, שיעקב רוטבליט ליווה ב"חדשות" באופן צמוד - היו מקבלים אזור בפורמט בלוגי, שמאפשר דיווחים שוטפים, סיכומים ומאמרי דעה.

מדור הרכילות "ציפורה" היה ממציא עצמו מחדש ב"טאמבלר", פלטפורמת בלוגים גמישה שמאפשרת שילוב טקסטים עם תמונות פפראצי, שחלקן היו מגיעות מהקוראים החמושים בטלפון-מצלמה. דן בן אמוץ היה פותח לקוראיו קבוצה בפייסבוק, והם היו עושים attending למסיבות החשק הידועות לשמצה שלו. המריבה המיתולוגית שלו עם מיברג, שאותה ניהל בטורו, הייתה יכולה להמשיך בזמן אמת בטוקבקים.

"אם להקצין, כתבי 'חדשות' הם בלוגרים של ממש ואפילו יצרני תוכן גולשים", קובע עופר שני, בעבר מנהל התוכן בוואלה! וממייסדי נטקינג ו-nrg. "הם היו ממציאים את טוויטר ואת פליקר כבר באמצע שנות ה-90', אולי לא כפלטפורמת תוכן גולשים, אבל בטח כפורמט עיתונאי".

"הוא לא היה מחולל מהפכה*

האם "חדשות" היה מתגלה כפורץ דרך ומשפיע באינטרנט כפי שהיה בפרינט? חספר מזכיר שהעיתון העברי הראשון ברשת היה "גלובס": "אתה מצפה מעיתון כלכלי לשמרנות כלשהי בתפיסה, ולא היא. והחדשנות של 'חדשות' לאו דווקא הייתה מיתרגמת לחדשנות וובית. היומונים של היום אמנם לא היו נראים כמו שהם נראים לולא חדשות של אז, אבל כללי המשחק ברשת הם אחרים. יש המון שחקנים ואוקיינוס של רעיונות ואנשים, כך שאין גוף אחד שמוביל, בעצם".

"אני חושב שזה טוב", הוא מוסיף. "להבדיל מעולם הפרינט הסגור יחסית, זה שבווב העושר הוא כל-כך גדול, שאין גוף אחד שמסוגל להוביל אחריו את כולם וכולם מעתיקים אותו וכו', זה דווקא נראה לי סבבה. דמוקרטי, נכון ופלורליסטי יותר, זה בדיוק הכיף של האינטרנט".

"'חדשות' היה מוצא דרך להפוך ייחודי - ולא שמדובר במשימה קשה כשזה מגיע לאינטרנט הישראלי", אומר שקד. "כותביו, הרוח האנטי-ממסדית הקלה שלו ומסירותו לתוכן לפני הכל היו נותנים לו ערך מוסף", אומר שקד, אבל מסכים עם המסקנה של חספר: "הוא לא היה מסוגל לחולל מהפכה באינטרנט כפי שאף אתר ישראלי לא מסוגל לעשות כיום. הוא יכול היה להיות תוספת מבורכת, פופולרית ובועטת למצאי המצומצם והשמרני של אתרי תוכן מרכזיים בישראל".

יש אתר ישראלי שמזכיר לך את 'חדשות', או את המהפכה שהוא עשה בפרינט?

"מתבקש לומר 'וואלה', אבל כשחושבים על זה, לחדשות הייתה איכות מובחנת, היו כותבים, הייתה אמירה, היה קו, הייתה רוח והיו נורמות עיתונאיות - כך שלמעשה אין שום דמיון לוואלה".

מיברג באוהל הדוט.קום

האם, כמו בפנטזיה של מיברג, 'חדשות' היה משכיל לתרגם את החדשנות להצלחה רייטינגית וכלכלית? "חמוד שמיברג גילה את האינטרנט", מחמיא רוה. "אבל הוא גר במיין, הוא רואה עיתונים נסגרים סביבו כל יומיים, חלקם נשארים כאתר, והוא חושב, 'אולי זה מה שהיה צריך לקרות ל'חדשות'. אבל אנחנו ב-2009, איזה אתר סביבך הוא דמוי 'חדשות', בעברית, וגם עושה כסף? '?חדשות' היה נסגר גם בתור אתר אינטרנט".

שקד ושני, לעומת זאת, מזכירים את ה"דיילי ביסט" - אתר אמריקני שבו כשליש מהתוכן מקורי ומשויך לכותבים פופולריים, והשאר הוא תוכן המיובא מאתרי 'חדשות' ברשת. שני: "הלוואי שהיה לנו פה אתר עם כותבים ועורכים כל-כך מוכשרים כמו בחדשות. אני משוכנע שזו הייתה אורגזמה אינטרנטית עבור גולשי ישראל. מה שמזכיר היום אתרים כמו 'האפינגטון פוסט' ו'הדיילי ביסט', יכל להתרחש כאן באמצע העשור הקודם". רוה מוכן לתת סיכוי לאתר כזה, בתנאי שהוא יתוחזק בסופר-גרופ עיתונאי: "אם כל צוות חדשות עכשיו ברגע זה יתקבץ ויעלה אתר, אולי יש סיכוי. עם מיברג, רינו צרור, דורון רוזנבלום, עירית לינור, נילי לנדסמן ועוד. כמו הופעת איחוד של להקה".

וזה הרי לא יקרה. גם אין באמת טאלנטים של "חדשות" שהלכו לאינטרנט.

"אבל כל אלה שהזכרתי קצת נעלמו. זה יהיה הקאמבק שלהם. אדם ברוך ואודי אשרי מתו. הם מבינים שלא נשאר הרבה זמן".

"'הדיילי ביסט' לא ממש תפס, אבל ה'האפינגטון פוסט' ו'סלייט' (מגזין מקוון המאופיין בכותבים-כוכבים, ע"ק) הם מרתקים כשלעצמם", אומר מיברג. "אני לא מחמיץ אותם בשום יום. שם הכיף שלי, עם טקסטים שלא אמצא באף מקום אחר. וזו מבחינתי סיבה לקיומו של גוף תקשורת".

אם מישהו היה מקים אתר ישראלי דומה, ברוח "חדשות - הדור הבא", היית מצטרף?

"הייתי צועק 'אחרי!' ויוצא ראשון מהעמדה. התשובה היא כן, חד משמעית".

"חדשות", כמובן, קידם את העיתונות הישראלית לעידן האינטרנט, אבל לא ראה את הארץ המובטחת ולא בא בשעריה. שנתיים אחרי סגירתו, לאחר רצח יצחק רבין, העלה משרד הפרסום טמיר כהן אתר בשם "נטקינג", שבו גולשים יכלו להדליק נר זיכרון וירטואלי לרבין. גם נטקינג, סנונית הפורטלים ואתרי התוכן הישראליים, נסגר חמש שנים מאוחר יותר. אם כל מי שהספיד אותו היה גולש אליו, גם אז הוא לא היה שורד. גם כל בדיקת היתכנות כלכלית אופטימית אחרת ל"חדשות", ולא רק בגירסה אינטרנטית, נתקלה בעת כתיבת כתבה בנבואות שלאחור שחורות בלבד.

מו"ל חדשות, עמוס שוקן, ביקש שלא להתראיין לכתבה, אך הסכים רק לומר בחיוך ש"גם 'הצפירה' (עיתון עברי מסוף המאה ה-19, ע"ק) היה יכול להצליח אם הוא היה עולה לאינטרנט".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

עונשי מאסר ממושכים לאחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים

עונשי מאסר ממושכים נגזרו על שני אחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים מספסור כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה בעולם ● במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות את התחכום, השיטתיות, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

דירות חדשות שנבנות / צילום: Shutterstock

מחירי הדירות נמצאים בירידה עקבית, אבל יש בעיה במקום אחר

לפי מדד מחירי הדירות שפורסם אתמול, מחירי השכירות עולים בקצב מהיר - בעוד שמחירי הדירות יורדים בקצב איטי, וגם זה לא בכל המדינה ● מהם ממצאי המדד העיקריים, ומה ההסבר לשונות הגדולה במגמות? ● גלובס עושה סדר

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם הראלי בתל אביב דועך, ואיך מרכיבים תיק השקעות "סופר ספרטה"?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

מיכה קאופמן, מנכ''ל פייבר / צילום: באדיבות Fiverr

250 עובדים ו-16 אזכורים למילה אחת: מה עומד מאחורי פיטורי הענק בפייבר

מיום הופעתו של ChatGPT, היה ברור שפלטפורמות הפרילנסרים - כמו פייבר ומתחרתה Upwork - יצטרכו להשתנות ● בפוסט שכתב אמש מנכ"ל פייבר מיכה קאופמן, בו הכריז על פיטורי כרבע מהעובדים, הוא ציין את המילה "AI" לפחות 16 פעמים. אבל האם החברה אכן מנצחת ב-AI? ● וגם: מה חושבים על פייבר בבית ההשקעות אופנהיימר?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את הניו יורק טיימס בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

אלביט ונקסט ויז'ן כבר בפנים: כך ייראה המדד החדש של הבורסה - ת"א ביטחוניות

הבורסה משיקה בעוד חודש וחצי שני מדדי מניות חדשים - אחד ייענה לתחום הלוהט בשנה האחרונה של מניות ביטחונית ● המדד השני יהיה מדד ת"א תשתיות, שיכלול חברות שפועלות בתחום התשתיות הלאומיות או הציבוריות

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

מרוויחים יותר, גם משוק ההון: הבנקים רק התחזקו מאז רפורמת בכר

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים אחר כך כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם, שמרו על ההגמוניה לאורך השנים

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; מדד ההנג סנג קפץ בקרוב ל-2%

האינפלציה בבריטניה נותרה על קצב שנתי של 3.8%, בהתאם לצפי. מיקרוסופט הודיעה כי תשקיע 30 מיליארד דולר בתשתיות AI בבריטניה ומצטרפת לאנבידיה וגוגל, שהודיעו גם הן על השקעות של מיליארדים ● היום בערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

השותפות בלוויתן הבטיחו את הקמת צינור יצוא הגז למצרים

לאחר שחתמו על הסכם אספקה בשווי 35 מיליארד דולר מול מצרים, השותפות במאגר לוויתן התחייבו לקחת לפחות שליש מהקיבולת של צינור יצוא הגז ● השותפות אף הסכימו לקחת את הקיבולת המלאה של הצינור - ובכך הבטיחו את הקמתו ● עדיין לא התקבל אישור סופי ליצוא, ושר האנרגיה מאיים למנוע יצוא אם מחירי הגז לחברת החשמל יעלו

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

הניסיון להוריד את המחיר, והנסיגה: מדוע בוטלה עסקת הענק של קרן אלומה ובזק?

קרן אלומה ובזק הודיעו על ביטול העסקה המתוכננת לרכישת חברת הכבלים התת־ימיים של הקרן, אקסלרה, תמורת 160 מיליון דולר ● בבזק ניסו להוריד את מחיר הרכישה, מה שגרם להתפוצצות המגעים ● כעת נראה כי באלומה מחפשים רוכש חדש

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

הדיון באיחוד האירופי על סנקציות, והאם בישראל "נזכרו" מאוחר מדי?

בנציבות האירופית יתכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

מכולות בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הכלכלה הישראלית בעבר: בין אוטרקיה למסחר גלובלי, ומה למדנו מהדרך

כשראש הממשלה מדבר על אוטרקיה, הוא מתאר מציאות כלכלית שישראל כבר הכירה בעבר ● אבל בניגוד למה שנהוג לחשוב, גם בתקופת ההסתמכות העצמית, יבוא של חומרי גלם ורכיבים חיוניים היה מנוע הצמיחה שאפשר למשק הישראלי לפרוח

מוצרי חשמל. המכירות עולות לקראת החג / צילום: תמר מצפי

נערכים לחג: ענף מוצרי החשמל רושם את העלייה הגבוהה ביותר השבוע

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי גובה ההוצאה הממוצעת על מוצרי חשמל עומד על כ-1,700 שקל

"סוף סוף הוא מודה": איך הגיבו בטורקיה לנאום "ספרטה" של נתניהו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך סיקרו בעולם את נאום "ספרטה" של נתניהו, המתיחות ביחסים בין ישראל למצרים מתגברת, ואיך משפיעה התקיפה בקטאר על המלחמה בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

בתום יום תנודתי, בורסת ת"א ננעלה בירידות קלות

ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד הביטוח עלה ב-0.8% ● נתניהו צפוי לקיים הערב מסיבת עיתונאים כלכלית בניסיון להרגיע את הרוחות במשק ● תדיראן זינקה בכ-6% לאחר שהודיעה כי תיכנס לתחום קירור חוות השרתים ● האינפלציה בישראל נכנסה לראשונה מזה שנה לטווח היעד של בנק ישראל ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

קארן שווק - מייסדת ומנכלית לוסיד פמילי אופיס / צילום: יריב פיין

מנהלת ההשקעות שבטוחה: זה התיק שתישנו איתו בשקט

קארן שווק, מייסדת ומנהלת השקעות ראשית בלוסיד השקעות, חברת פמילי אופיס המנהלת כ־1.5 מיליארד שקל, מעריכה כי העליות בשוקי המניות יימשכו, גם אחרי רצף של שיאים ● מה מדאיג אותה בשוק הישראלי, ואיזה פתרון היא מציעה לריכוזיות הגבוהה במדד S&P 500

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל, באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

צילום: מסך מיוטיוב קמפיין BUYME

באיזה ענף קיבלו את הסכום הכי גבוה לחג, ומה המצב בהייטק?

שיא חדש לקראת חגי תשרי, עם היקף של יותר מחצי מיליון מתנות לעובדים ● וגם: קרן דלק מקבוצת דלק וניו-מד אנרג'י, שבשליטת יצחק תשובה, מחלקים מענק של 10 מיליון שקל ל-160 משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה ● אירועים ומינויים