גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

האם עיתון "חדשות" היה מצליח לשרוד בזכות האינטרנט?

רון מיברג, זאב חספר, יאיר רוה, רענן שקד ונוספים מטקבקים בעד ונגד

עיתון 'חדשות' נולד ב-1984 ברעש המסוקים שהפיצו אותו מהגג כדי לעקוף את פועלי הדפוס שהפגינו נגד שבירת החוזים הקיבוציים, ומת ב-1993 ברטט החרישי של הודעת ביפר שבה הודיעו לעובדים שאין להם עבודה. מימרה בולטת בהספדים עליו, היא שאם כל מי שהספיד אותו גם היה קורא אותו, הוא היה מצליח לשרוד. לרון מיברג, מכותביו ומעורכיו הבולטים, היה עוד רעיון, אותו שטח בפני קוראי מעריב, בטור שהקדיש ליום השנה ה-15 לסגירה: "עוד כמה שנים... 'חדשות' היה יכול להיות עיתון האינטרנט הראשון. לפתח את התחום. לפרוץ את הדרך. הוא היה אינטרנטי ממילא".

"התחושה שלי היתה ש'חדשות', לפחות בתפיסתו היומית, היה אינטרנטי", מסביר מיברג בראיון טלפוני מביתו במיין, ארה"ב. "המהדורה היומית של חדשות, כפי שהיא תוכננה בידי אנשים שהיו אינטליגנטים ומשכילים מדי כדי לעמוד במשימה, הייתה לפשט את ההגשה, זאת אומרת מעט מילים, תמונות גדולות, טקסטים קלים. המאמץ האינטלקטואלי והטקסטים הפוליטיים נשמרו למהדורת סוף השבוע.

"הרבה לפני האינטרנט, בהשוואה לעיתונים אחרים, היה משהו מאוד קליל. התחושה הי'תה, וגם הייתה טענה בזמנו, שבעצם ב'חדשות' אתה מדפדף בזמן שלוקח לך לנגב את החומוס. זה לטעמי מזכיר פורמט אינטרנטי. אם הוא היה מחזיק מעמד עוד כמה שנים, הוא היה יכול לעשות את המעבר לאינטרנט ולהיות הראשון בעצם, כי כבר היו לי את כל הנתונים, גם את כוח האדם, גם את האנשים הצעירים, גם את האנשים היותר מתקדמים במקצוע, היותר מחוברים לחו"ל".

"'חדשות' בעצם ניסה להציג לשוק הישראלי את הנוסחה המנצחת שיש היום בהרבה מאוד עיתונים בעולם", אומר שמוליק סגל, חבר צוות ההקמה של חדשות ומנהל השיווק שלו והיום מנהל חברת סליקה בניו-יורק.

"השילוב של החדשות המקוצרות והכותרות הרציניות ביחד, זה בעצם מה שקורה היום בכל העולם. הרעיון היה מאוד נכון, לצערי הוא יצא טרם זמנו. הקהל בארץ לא היה מוכן לכל מה שהעיתון הזה הביא". סגל מביא כדוגמה את העיתון ששימש מודל לחדשות, 'USA Today'. מדובר בעיתון הנפוץ בארה"ב, המכונה שם McPaper משום שהוא גירסת המקדונלדס של העיתונות: מהיר ומשביע. "USA Today פורח היום, אחת החברות היחידות בעולם הפרינט באמריקה שמדווחות על רווחים".

לגבי חזון הרשת הוא אומר: "הצלחה של עיתון באינטרנט היא אם הוא מצליח להגיע לקהל הצעיר. כל ההצלחה של אתר אינטרנט היא כמה הוא מצליח להגיע לאנשים שמוכנים לוותר על העיתון, שיש להם תחומי עיסוק אחרים וקריאת עיתון היא לא החלק העיקרי של היום".

"זו אמירה מיברגית נחמדה"

"ל'חדשות' לא היה מקום כעיתון פרינט בשלהי תקופתו, ובוודאי שלא יכול להיות לו מקום היום, כשגם עיתוני הפרינט הגדולים נאבקים בזמנים משתנים ומול עתיד שאינו בהכרח לוקח אותם בחשבון. 'חדשות' כאתר אינטרנט היה מקום שאליו הייתי שמח מאוד לגלוש על בסיס קבוע", אומר רענן שקד, עורך המוסף "24" של ידיעות אחרונות, ששימש ב'חדשות' כמשכתב, כתב מגזין ו"בתול בכיר", כהגדרתו.

"זה נכון שזה היה עיתון שהביא הרבה מהכתיבה האישית והניו-ז'ורנליסטית", אומר יאיר רוה, עיתונאי ובעל בלוג הקולנוע "סינמסקופ", שבצר לו התקבל לעבודה ב"חדשות", בדיוק יום לפני סגירתו. "לכאורה כיום זו כתיבה שמאפיינת, נגיד, בלוגים. אבל היא מגיעה מתרבות מגזינית אמריקנית. 'רולינג סטון', למשל. כלומר, 'חדשות' היה צריך להפוך לשבועון, לשרוד כעשר שנים, ואז להפוך לאתר".

"זו אמירה מיברגית נחמדה, אבל זה נשמע לי משונה", אומר זאב חספר, ששימש ב"חדשות" כעורך כלכלי ושנים לאחר מכן עבר לרשת כעורכו הראשון של ynet וכמנכ"ל נענע10. "'חדשות' היה חדשני כי הוא היה צעיר, האנשים שעשו אותו היו מאוד צעירים, זה היה דור אחר של עיתונות, שנולד במקומות אחרים. אבל אני לא רואה בהכרח את הקשר בין הכתיבה של חדשות של אז לבין האינטרנט. היא הייתה כתיבה עיתונאית פרופר, אולי היו אזורים שהיה בהם יותר ניו-ג'ורנליזם, אבל בשורה התחתונה הייתה כתיבה עיתונאית. הכתיבה באינטרנט מאוד מגוונת ויש בה הכל מכל, כך שאני לא בהכרח רואה את הקשר".

Dan ben amots is attending

עמודי החדשות ב"חדשות" הגיעו עם הכנה לאינטרנט: טקסטים קצרים, תמונות גדולות, הרבה פוליטיקה ופלילים. הבלוגרית דבורית שרגל, שעבדה גם היא ב'חדשות', מדמיינת: "הומפייג' 'חדשות' ודאי היה דומה לכל הומפייג' חדשותי אחר שאנחנו מכירים היום, אבל עם יותר תמונות: כתבות בולטות עם תמונות גדולות, או כתבה ראשית אחת עם תמונה ענקית שיכולה להתחלף, סקרול מבזקים, ובהמשך כתבות מחולקות לפי נושאים: תרבות, פוליטי-מדיני, ספורט וכו'".

גם שקד מסכים: "אין לי ספק שהחלק החדשותי של 'חדשות', שאומץ ושוכלל מאז בעיתונות הישראלית כולה, היה מיתרגם בקלות לאינטרנט, כולל גלריות מפורטות וממשקי פלאש מעצבנים".

הומפייג' שכזה, יסכימו כולם, היה נותן גם מקום בולט לשדרת הכותבים-הכוכבים שאפיינו את "חדשות", כשלכל אחד עמוד משלו עם לינקים לכתבותיו. מתבקש לאפשר להם גם לכתוב בלוגים, כדי שיוכלו לתקשר עם הקוראים ולהכניס חומרים נוספים. אירועים מתמשכים - כמו משפט דמיאניוק, שיעקב רוטבליט ליווה ב"חדשות" באופן צמוד - היו מקבלים אזור בפורמט בלוגי, שמאפשר דיווחים שוטפים, סיכומים ומאמרי דעה.

מדור הרכילות "ציפורה" היה ממציא עצמו מחדש ב"טאמבלר", פלטפורמת בלוגים גמישה שמאפשרת שילוב טקסטים עם תמונות פפראצי, שחלקן היו מגיעות מהקוראים החמושים בטלפון-מצלמה. דן בן אמוץ היה פותח לקוראיו קבוצה בפייסבוק, והם היו עושים attending למסיבות החשק הידועות לשמצה שלו. המריבה המיתולוגית שלו עם מיברג, שאותה ניהל בטורו, הייתה יכולה להמשיך בזמן אמת בטוקבקים.

"אם להקצין, כתבי 'חדשות' הם בלוגרים של ממש ואפילו יצרני תוכן גולשים", קובע עופר שני, בעבר מנהל התוכן בוואלה! וממייסדי נטקינג ו-nrg. "הם היו ממציאים את טוויטר ואת פליקר כבר באמצע שנות ה-90', אולי לא כפלטפורמת תוכן גולשים, אבל בטח כפורמט עיתונאי".

"הוא לא היה מחולל מהפכה*

האם "חדשות" היה מתגלה כפורץ דרך ומשפיע באינטרנט כפי שהיה בפרינט? חספר מזכיר שהעיתון העברי הראשון ברשת היה "גלובס": "אתה מצפה מעיתון כלכלי לשמרנות כלשהי בתפיסה, ולא היא. והחדשנות של 'חדשות' לאו דווקא הייתה מיתרגמת לחדשנות וובית. היומונים של היום אמנם לא היו נראים כמו שהם נראים לולא חדשות של אז, אבל כללי המשחק ברשת הם אחרים. יש המון שחקנים ואוקיינוס של רעיונות ואנשים, כך שאין גוף אחד שמוביל, בעצם".

"אני חושב שזה טוב", הוא מוסיף. "להבדיל מעולם הפרינט הסגור יחסית, זה שבווב העושר הוא כל-כך גדול, שאין גוף אחד שמסוגל להוביל אחריו את כולם וכולם מעתיקים אותו וכו', זה דווקא נראה לי סבבה. דמוקרטי, נכון ופלורליסטי יותר, זה בדיוק הכיף של האינטרנט".

"'חדשות' היה מוצא דרך להפוך ייחודי - ולא שמדובר במשימה קשה כשזה מגיע לאינטרנט הישראלי", אומר שקד. "כותביו, הרוח האנטי-ממסדית הקלה שלו ומסירותו לתוכן לפני הכל היו נותנים לו ערך מוסף", אומר שקד, אבל מסכים עם המסקנה של חספר: "הוא לא היה מסוגל לחולל מהפכה באינטרנט כפי שאף אתר ישראלי לא מסוגל לעשות כיום. הוא יכול היה להיות תוספת מבורכת, פופולרית ובועטת למצאי המצומצם והשמרני של אתרי תוכן מרכזיים בישראל".

יש אתר ישראלי שמזכיר לך את 'חדשות', או את המהפכה שהוא עשה בפרינט?

"מתבקש לומר 'וואלה', אבל כשחושבים על זה, לחדשות הייתה איכות מובחנת, היו כותבים, הייתה אמירה, היה קו, הייתה רוח והיו נורמות עיתונאיות - כך שלמעשה אין שום דמיון לוואלה".

מיברג באוהל הדוט.קום

האם, כמו בפנטזיה של מיברג, 'חדשות' היה משכיל לתרגם את החדשנות להצלחה רייטינגית וכלכלית? "חמוד שמיברג גילה את האינטרנט", מחמיא רוה. "אבל הוא גר במיין, הוא רואה עיתונים נסגרים סביבו כל יומיים, חלקם נשארים כאתר, והוא חושב, 'אולי זה מה שהיה צריך לקרות ל'חדשות'. אבל אנחנו ב-2009, איזה אתר סביבך הוא דמוי 'חדשות', בעברית, וגם עושה כסף? '?חדשות' היה נסגר גם בתור אתר אינטרנט".

שקד ושני, לעומת זאת, מזכירים את ה"דיילי ביסט" - אתר אמריקני שבו כשליש מהתוכן מקורי ומשויך לכותבים פופולריים, והשאר הוא תוכן המיובא מאתרי 'חדשות' ברשת. שני: "הלוואי שהיה לנו פה אתר עם כותבים ועורכים כל-כך מוכשרים כמו בחדשות. אני משוכנע שזו הייתה אורגזמה אינטרנטית עבור גולשי ישראל. מה שמזכיר היום אתרים כמו 'האפינגטון פוסט' ו'הדיילי ביסט', יכל להתרחש כאן באמצע העשור הקודם". רוה מוכן לתת סיכוי לאתר כזה, בתנאי שהוא יתוחזק בסופר-גרופ עיתונאי: "אם כל צוות חדשות עכשיו ברגע זה יתקבץ ויעלה אתר, אולי יש סיכוי. עם מיברג, רינו צרור, דורון רוזנבלום, עירית לינור, נילי לנדסמן ועוד. כמו הופעת איחוד של להקה".

וזה הרי לא יקרה. גם אין באמת טאלנטים של "חדשות" שהלכו לאינטרנט.

"אבל כל אלה שהזכרתי קצת נעלמו. זה יהיה הקאמבק שלהם. אדם ברוך ואודי אשרי מתו. הם מבינים שלא נשאר הרבה זמן".

"'הדיילי ביסט' לא ממש תפס, אבל ה'האפינגטון פוסט' ו'סלייט' (מגזין מקוון המאופיין בכותבים-כוכבים, ע"ק) הם מרתקים כשלעצמם", אומר מיברג. "אני לא מחמיץ אותם בשום יום. שם הכיף שלי, עם טקסטים שלא אמצא באף מקום אחר. וזו מבחינתי סיבה לקיומו של גוף תקשורת".

אם מישהו היה מקים אתר ישראלי דומה, ברוח "חדשות - הדור הבא", היית מצטרף?

"הייתי צועק 'אחרי!' ויוצא ראשון מהעמדה. התשובה היא כן, חד משמעית".

"חדשות", כמובן, קידם את העיתונות הישראלית לעידן האינטרנט, אבל לא ראה את הארץ המובטחת ולא בא בשעריה. שנתיים אחרי סגירתו, לאחר רצח יצחק רבין, העלה משרד הפרסום טמיר כהן אתר בשם "נטקינג", שבו גולשים יכלו להדליק נר זיכרון וירטואלי לרבין. גם נטקינג, סנונית הפורטלים ואתרי התוכן הישראליים, נסגר חמש שנים מאוחר יותר. אם כל מי שהספיד אותו היה גולש אליו, גם אז הוא לא היה שורד. גם כל בדיקת היתכנות כלכלית אופטימית אחרת ל"חדשות", ולא רק בגירסה אינטרנטית, נתקלה בעת כתיבת כתבה בנבואות שלאחור שחורות בלבד.

מו"ל חדשות, עמוס שוקן, ביקש שלא להתראיין לכתבה, אך הסכים רק לומר בחיוך ש"גם 'הצפירה' (עיתון עברי מסוף המאה ה-19, ע"ק) היה יכול להצליח אם הוא היה עולה לאינטרנט".

עוד כתבות

לירן אבישר בן חורין בתפקידה החדש כיו''ר ועדת הכספים / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

כמה קל יהיה לבטל את בליץ המינויים בכנסת?

הכנסת בוחרת שורת בעלי תפקידים: היו"ר, סגניו ויושבי־ראש ועדות ● אילו מינויים הם זמניים, ואת מי יהיה כמעט בלתי אפשרי להזיז? ● המשרוקית של גלובס

הקמפיין החדש של Tourism Tasmania (טזמניה, אוסטרליה) / צילום: צילום מסך מיוטיוב

למה טסמניה קוראת לתיירים לא לבוא אליה?

משרד התיירות הטסמני השיק החודש קמפיין שקורא למבקרים להתרחק מהאי ● על פניו, מדובר בהתאבדות כלכלית. בפועל, זוהי אחת המניפולציות הפסיכולוגיות המתוחכמות ביותר של השנים האחרונות ● האלגוריתם האנושי

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב ננעלה באדום; מדד הבנייה נפל בקרוב ל-4%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.3%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.7% ● הירידות הגיעו במקביל לתנודתיות שנרשמה בוול סטריט ● מניות הבנייה ירדו אחרי שדוחות של אאורה ודניה סיבוס הציגו שחיקה ברווחים ● מגה אור טיפסה לאחר שדיווחה על שני הסכם נוספים מול לקוח אסטרטגי בתחום חוות השרתים - לגלובס נודע כי הלקוח הוא חברת הענן נביוס ● דיסקונט נפלה אחרי הדוחות

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

ארבעת הבנקים הגדולים / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית והמס הכבידו: רווחי הבנקים ירדו ב-6% ברבעון השלישי

הבנקים מסכמים רבעון עם רווח נקי מצרפי של 8 מיליארד שקל ● הסיבה: סביבת ריבית נמוכה יותר, מס גבוה על רווחי היתר ואינפלציה ● בתשעת החודשים הראשונים נרשמה ירידה מתונה יותר של 4% מסיבות דומות ● בנק לאומי הציג את התשואה על ההון הגבוהה ביותר ברבעון - 16.9%, דיסקונט בתחתית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ה-S&P 500 השלים יום חמישי ברציפות של ירידות

פרוטוקול הפד חשף כי הבכירים צופים העלאות ריבית נוספות והזהיר מסיכוני החוב והמימון המעגלי בענף ה-AI ● אנבידיה מחקה זינוק מוקדם ועברה לירידות חדות, אך ענקיות הענן עלו לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק מחר ● מחיר הנפט האמריקאי ננעל בשפל של 3 חודשים ● טרגט זינקה לאחר דוחות חזקים, וגלובל-אי וקורנית הישראליות עקפו את התחזיות ● בכירי הפד הגדירו את הביקושים סביב AI כ"מקור מהותי לסיכון אינפלציוני" ● גולדמן זאקס: מימון החוב ל-AI יזנק לכטריליון דולר ב-2027

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

אלי אדדי, מנכ''ל סלקום / צילום: ענבל מרמרי

הרווח הנקי של סלקום זינק ב-36% - לשיא של 12 שנה

ברבעון השלישי, סלקום צומחת ברווח ומפחיתה חוב ● המנכ"ל אלי אדדי: "התוצאות משקפות את השינוי המשמעותי שסלקום עברה בשנתיים האחרונות"

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

המספר החשוב בדוחות אנבידיה ומה אמרה המנכ"לית החדשה?

בשיחת המשקיעים הראשונה שלה כמנכ"לית הזמנית, קולט קרס העלתה את תחזית צמיחת ההכנסות לשנת הכספים הבאה לכ־75% וטענה כי מבחינה עסקית, "העסקים כרגיל" • ומה נאמר על המנכ"ל היוצא?

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל

יעקב אטרקצ'י, בעלי ומנכ''ל אאורה / צילום: תמיר לוי

הכנסות אאורה מזנקות לשיא ברבעון, אז למה הרווח נחתך ב-41%?

הכנסות אאורה זינקו בכ-68% ליותר ממיליארד שקל, אבל הרווח הנקי צנח ● כמעט שני שלישים מהרווח הגולמי הגיעו משירותי בנייה, שההכרה בהם אינה תלויה במכירת הדירות לציבור • מתחילת השנה נמכרו 900 דירות

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

בנייה / איור: גיל ג'יבלי

מניות ההתחדשות העירונית צנחו בבורסה. הכללים החדשים של רשות ני"ע והסיבות

חברות ההתחדשות העירונית, עד לא מזמן ענף שנחשב סולידי יחסית, הובילו את הירידות החדות בבורסה ● ברקע, יישום הוראות הרשות לניירות ערך, ששוחקות את הרווח, ועוד הנחיות חדשות שבדרך ● אאורה, המובילה את התחום, הציגה רווח גולמי ממכירת דירות של פחות מ–7% ברבעון השלישי

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"