זעזוע נוסף בסיסקו ישראל. יובל שחר, שהיה אחראי על פעילת הפיתוח המשמעותית ביותר במרכז הפיתוח המקומי של סיסקו, עוזב את החברה. לפי ההערכות, העזיבה מתרחשת על רקע רצונו של שחר לצאת ליוזמה חדשה, סטארט-אפ חדש או ניהול חברה קיימת, וגם בשל השינויים שהתרחשו לאחרונה בסיסקו ישראל, שכללו את פיטורי חלק מהקבוצה שהייתה תחת ניהולו ובהם העובדים שהצטרפו בעקבות רכישת Sheer Networks. שחר אישר את הדברים.
העזיבה של שחר אינה השינוי היחיד בפעילות סיסקו בישראל. לפני מספר שבועות עזבה בפתאומיות בינה רזינובסקי, שניהלה את פעילות המכירות בסיסקו ישראל בחמש השנים האחרונות. נראה כי בין העזיבות לא היה קשר.
שחר, אחד המנהלים והיזמים המוערכים בהיי-טק הישראלי, הצטרף לסיסקו דרך רכישת P-Cube בשנת 2004 תמורת כ-200 מיליון דולר. P-Cube, שהיה ממייסדיה לפני עשור, הייתה הרכישה המשמעותית ביותר שביצעה סיסקו בישראל ועליה התבססה רוב הפעילות של מרכז הפיתוח המקומי בנתניה. שחר היה אחרון יזמי החברה שנשארו בסיסקו. בני שניידר, גיורא ירון ורמי תמיר, היזמים האחרים, המשיכו הלאה להקמת הסטארט-אפ הבא - קומראנט - בו התבססו על הטכנולוגיה של P-Cube בכדי לפנות לכיוון האסטרטגי של איזון העומסים במרכזי הנתונים הארגוניים.
במרכז הפיתוח של סיסקו בישראל מועסקים 500 עובדים, והוא אחד המרכזים הגדולים של סיסקו מחוץ לארה"ב. המרכז נבנה סביב הרכישות הרבות של סיסקו בישראל שהיו בהיקף מצטבר של כמיליארד דולר ובקצב ממוצע של חברה לשנה.
הפעילות בישראל התרכזה על-ידי מעין מועצת מנהלים שבראשה עמד שחר, שניהל את גוף הפיתוח הגדול של החברה בארץ. העזיבה מתבצעת אחרי תקופה ארוכה בה מנסה סיסקו לשנות את המבנה הארגוני בישראל כך שיתאים לימים שאחרי השינויים הניהוליים.
באימייל שכתב לקולגות וחברים כתב: "בעשר השנים האחרונות הייתי גם בשיא הבועה, גם בהתפוצצות שלה, דרך רכישות והתרחבות גדולה, בתקופות שפל ובתקופות גאות, בדרך שהייתה תמיד מאתגרת. אני מודה לכל אלה שהיו חלק מהצוות במסע מוצלח. כיזם בנפשי, זה הזמן עבורי לעבור הלאה ולהתחיל במסע חדש".
פרישתה של רזינובסקי, כך לפי גרסת החברה, הייתה מסיבות אישיות. ללא כל קשר, פיטרה החברה לפני כחודשיים 70 עובדים ממרכז הפיתוח, כחלק מהליך פיטורים כולל בחברה העולמית. הפיטורים כללו בעיקר את עובדי החברות ריברהד ו-Sheer שהצטרפו למרכז הפיתוח במסע הרכש האחרון של סיסקו בישראל בשנים 2004-2005.
לגבי שחר, הרי שהמשאב הניהולי בהיי-טק הישראלי נמצא בחסך מתמיד וכמי שהיה מעורב בהקמת אינפוגיר, שנמכרה לסיסקו בשנת 2000, ו-ווקלטק, יוכל אולי כעת לחבור מחדש לחבורת היזמים שאיתה הקים את חברות העבר ולנסות פעם נוספת להגשים את החזון של הקמת חברה ישראלית גדולה. אם לא, סיסקו כבר הוכיחה בעבר שהיא מוכנה לקנות את מה שהוא מייסד.