"אני לא מסתכל על טוקבקיסטים, כי טוקבקיסטים, 95% מהם זה מטעם". כך אומר איש יחסי הציבור רני רהב בראיון למגזין "פירמה" שקטע שלישי ואחרון ממנו מתפרסם כאן עכשיו. בראיון מחדש רהב את מתקפתו על הטוקבקיסטים.
- גם אתה מפעיל טוקבקיסטים עבור הלקוחות שלך?
"חס וחלילה. בישראל קמו עשרות חברות שמפעילות טוקבקיסטים, בעיני זה דבר נלוז".
- אבל, זה משפיע.
"בעיני זה דבר שערורייתי. כמו שסירבנו להקים הרבה מאוד חברות בת, רהב לפרסום או רהב למגזר חרדי, רהב למגזר הערבי, רהב למגזר הרוסי או לכל דבר אחר, סירבנו גם להקים מחלקה שעוסקת בטוקבקיסטים".
- אתה לא חושב שלקוחות יוצאים נפסדים מזה שאתה לא מפעיל טוקבקיסטים?
"יכול להיות. כל לקוח שלנו שחושב שהוא רוצה, לא צריך אותי. שיפנה למישהו אחר".
- היו לך בעבר הרבה התבטאויות קשות לגבי טוקבקים.
"זה דבר נורא. אני מטבעי בז לכל אדם שנכנס לאינטרנט, יורק ולצורך העניין כותב טוקבק. זה כאילו ירק באמצע הרחוב. אבל אם מישהו ירק באמצע דיזנגוף אני יכול לגשת ולהגיד לו, 'אדוני, זה לא תרבותי'. כאן אנשים נכנסים ומוציאים את האורגזמות החולניות שהיו להם באותו יום, בוס הכאיב להם או אישה כעסה עליהם או הוא רב עם המאהבת שלו - את כל הרוע הזה הוא מוציא בבת אחת בטוקבק שלו. זה מזעזע".
- אתה קורא טוקבקים?
"לא. נקודה. פעם אחת נכנסתי לדקה כדי להבין מה זה, מאז זה לא מעניין אותי. 90%-95% זה חברות מטעם, וחוץ מזה, זה נורא. אני מאוד מכבד מכתבים למערכת. בעיני זכותך לכתוב כל עוד יש את השם שלך. כך זה צריך להיות במדינה דמוקרטית. עידן הטוקבקים, שכל אחד יכול לירוק כמו שאתה יורק, תסלחי לי, מוחטה באמצע הכביש, זה מגעיל. אני אומר איכס ענק על אדם שיורק בתוך האינטרנט שלי את דברי הזוהמה שלו".
"שרי אריסון תמיד תהיה בלבי"
"כחצי שנה לפני שעזבתי את תפקידי כדובר, קבוצת אריסון קיבלה סקר שבו עלו ממצאים חד-משמעיים ששרי אריסון היא אשת העסקים המובילה בישראל. הסקר הוזמן על ידי איריס דרור ובוצע על ידי מירי פריטש. כל הנוכחים בחדר כולל איריס דרור לא האמינו, כי הם האמינו בתזה שהמציאו לעצמם, אך אני ידעתי את האמת כי אני מאמין גדול בשרי אריסון ולא הייתי צריך סקר כדי לאמת את זה. על כל דבר אני מבליג, אבל מי שינסה היום, מחר או בעוד מאה שנה לשכתב את האמת, יצטרך להתמודד איתי, וזה לא קל".
- דרור אמרה בראיון ל"ליידי גלובס" כי המליצה לאריסון לעזוב אותך ושזה הועיל לתדמיתה של אריסון ואף אמרה כי גרמת לכך שאריסון לא תתראיין לתקשורת.
"מעולם לא גרמתי לכך שקבוצת אריסון תיסגר לתקשורת. זו האמת לאמיתה".
- איריס דרור שיקרה?
"הכתבה מדברת בעד עצמה. איריס דרור צריכה לחיות עם הכתבה. אני, לשמחתי, חי את חיי, וחי אותם מצוין". בעניין אחר אמר רהב לגבי אריסון: "קיבלתי את רצונה להכניס דובר פנימי לקבוצה. זו זכותה. אני גאה שעמדתי לידה ביום שבו החליטה למכור את בנק הפועלים ומנעתי את זה ממנה, באצבעותיי. שרי תמיד תהיה בליבי. נדרתי נדר לאחר שלאה רבין נפטרה, שלא ארשה לעוד בן אדם להיות כל כך קרוב אליי, חוץ מאשתי ובני. הפרתי אותו לגבי שרי אריסון".
"רכבת בין נתיבות לכפר שמריהו"
רהב מתייחס בראיון בהרחבה גם לסוגיית העובדים הזרים. "אני לא אשכח שביום שנתנו פה החלטה חולנית להוציא כאן את העובדים הזרים מישראל, אמרתי לאישיות הכי בכירה במדינת ישראל בתחום הכלכלי, זה היה בארוחת ערב מאוד גדולה אצלי בבית, אמרתי: 'ידידי היקר, אם היית מסדר רכבת בין נתיבות לכפר שמריהו, אני יכול לכבד את ההחלטה הזאת. אבל לבוא ולהוציא את כל הפיליפינים מהבתים? הרי אני מעדיף שהוא יילך לעסק, ידאג ל-100, 200, 300, 400 אנשים שיעבדו אצלו בעסק, ולא ידאג מי יוציא את הילד מהגן, מי יעשה שניצלים?'"
"בארץ הזאת קודם כל רוצים לפגוע בעשיר. למה? העשיר גנב ממך כסף? העשיר לא משלם מס הכנסה? העשיר לא גורם לכך שבכסף הזה יש כסף לשלם לבתי חולים, ללשכת הסעד? עד שלא יסדרו כאן את הקטע שאנשים ילמדו כאן לפרגן להצלחה, יימשך המצב שבו בנינו לעצמנו מדינה כמו פיליפינים ששונאת את ישראל.
"אני מעסיק ישראלים במחיר מלא, עם תלוש משכורת, אבל נכנס פה שר בממשלה ואומר: 'אני אוציא מפה את כל העובדים הזרים'. סליחה, ומה יעשו החקלאים? איזה ישראלי יבוא לעבוד היום בחקלאות בקטיף התותים? מי בדיוק מוציא את הגזר מהשדות? הילדים שלך, אישתך? מי יבנה לנו בתים? השכן שלך ברמת אביב ג'? זה כוח העבודה, זה מה שיש. עובדה היא שישראלי לא בונה בית יותר. הערבי בונה בית, או הסיני בונה בית - והפיליפיני מנקה".
רהב מספר בהמשך הראיון על אירוע אישי שקרה לו, הקשור בעובדים זרים: "אני לא אשכח את היום שרעייתי התקשרה אלי בשעה 18:00 בערב, כשהייתי בראיון ראשוני אצל לקוח חדש ואמרה לי, 'רני, תבוא מיד לשדה התעופה, הם מתייחסים מגעיל לצ'יצ'י'".
- מי זאת צ'יצ'י?
"צ'יצ'י ניהלה את משק הבית אצלנו 15 שנה, ובשל הגזירות נאלצה לשוב לפיליפינים. עזבתי את הראיון עם הלקוח. אמרתי לו, 'אני נורא מצטער אבל אני חייב לנסוע לשדה התעופה, מתייחסים לא טוב לעוזרת הבית שלנו שחוזרת למנילה'.
"ברגע הראשון הוא היה בהלם, זה בטוח. הוא עד היום לקוח שלי, אז אני מקווה גם שהוא לא כעס יותר מדי. נסעתי לשדה התעופה, והתייחסו לצ'יצ'י כמו מלכה. ודבר אחד אני שמח, שהחזרנו למנילה עובדת שאוהבת את ישראל ולא תזכור את היחס המשפיל משלטונות ההגירה. זו מדינה שאוהבת את מפורסמיה, לטוב ולרע. אני משוכנע שאם יקרה לי משהו רע, אז באותה מידה שאוהבים אותי ועוזרים לי, באותה מידה ייצאו לרחובות מאושר".
הראיון המלא עם רהב פורסם במגזין "פירמה"