בכל שנה מגישים מאות אלפי מעסיקים בארה"ב בקשות לעובדים תחת קטגוריית H1B, אשר מיועדת לעובדים בעלי השכלה אקדמית, אשר בדרך כלל מנוצלת בתחום ההיי-טק.
הביקוש היה מאוד גדול בעבר, עד שהמכסה של 65,000 ויזות, אותה העמיד החוק למבקשי אשרה זו, נגמרה בשנים האחרונות עוד ביום הראשון של הגשת הבקשה, 1 באפריל. מכסה נוספת של 20,000 אשרות לבוגרי תארים מתקדמים במוסדות אקדמיים בארה"ב, הייתה מסתיימת בתוך מספר שבועות לאחר מכן.
פחות רה-לוקיישן
השנה, בשל השפעות המשבר הכלכלי הפוקד את ארצות-הברית, טרם מוצתה המכסה ונכון למועד כתיבת שורות אלה, הוגשו רק כ-50,000 בקשות לוויזות מסוג זה, דבר שמעיד על השפעת המשבר על גיוסי כוח-אדם בקרב חברות ההיי-טק ובלימה בגיוסי כוח-אדם זר בארה"ב.
"בשנת 2008 שהו בארצות-הברית 4,445 ישראלים באשרות H1B", אומר עורך-הדין פרי נובוטני, חבר לשכת עורכי הדין בניו-יורק, העוסק בדיני ההגירה של ארה"ב.
"ההשפעות של המצב ניכרות בכל הקשור לניוד עובדים ישראלים לארה"ב, מקרב החברות המבוססות. מצד שני, ניכרת מגמה חדשה של עסקים המוקמים בצל המשבר, המבקשים להעביר לארה"ב עובדים שונים".
נובוטני מעריך שהסיבה שחברות אמריקניות מבצעות פחות רה-לוקיישן של עובדי היי-טק ישראלים היא ש"אדם שמעבירים אותו לארה"ב, הוא יקר יותר לעומת עובד מקומי.
חברה שרוצה להעסיק עובד עם ויזת H1B, צריכה לשלם לאותו עובד את השכר המקובל בשוק ולא שכר מינימום, ולכן לקחת כזה אדם בתקופה של פיטורים, הוא לא דבר שיש בו צורך".
כמו-כן, אומר נובוטני, כי "בלימת הביקוש לוויזות מסוג H1B היא יחסית חדשה ולכן התחליפים של החברות שהשתמשו עד עכשיו בעובדים מהסוג הזה, היא למצוא עובדים בשוק המקומי. לכן, במקום לפטר, יש חברות שפשוט לא לוקחות עובדים נוספים".
בחברות האמריקניות שפועלות בארץ, ניוד עובדים מעבר לים הוא דבר שכיח. לדברי שי-לי שפיגלמן, מנהלת השיווק של מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, "מאז פרוץ המשבר יש הרבה פחות רה-לוקיישן לארה"ב. אצלנו יש אפילו תופעה הפוכה שהתחילה לפני פרוץ המשבר, ובה יהודים וישראלים לשעבר שחיים בחו"ל, וגם לא יהודים, מתעניינים בעבודה במרכז המו"פ של מיקרוסופט בארץ".