גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עו"ד דן שינמן בראיון חג ל"גלובס": "אנחנו לא בסדום; להגיד שאנחנו מושחתים זו קלישאה לא רצינית"

כולם היו לקוחותיו - מיעקב נאמן ועד חיים רמון, מעמרי שרון ועד אביגדור קלגסבלד ; בראיון מיוחד ל"גלובס" קורא שינמן להפסיק את ה"עליהום" על המדינה "הצעירה והמוצלחת" ואת הסיסמאות על שחיתות וריקבון

"ב-30 השנים האחרונות, שהן גם השנים שבהן התפתח השוק הפרטי בארץ, אפשר לראות את הרבדים של המשפט הישראלי על גופי, על נשמתי ועל פניי. אלה 30 שנים שמתפתחת פה חברה, שעוברת מהפכה עצומה. מחברה סוציאליסטית-מולאמת-הסתדרותית, היא הופכת לחברה של שוק חופשי בתוך עולם גועש, קרעים, מלחמות ומציאות בלתי אפשרית. המשפט הוא תשקיף של ההתפתחות הזאת. המשפט של הצווארון הלבן, של אנשי הפוליטיקה, הכלכלה והעסקים, הוא כור ההיתוך של החברה. שם מוצאים את התפתחות החיים שלנו, ולא רק את התפתחות המשפט. ואני נמצא בלב ליבו כבר שלושה עשורים. זו זכות גדולה להיות חלק מהדבר הזה".

עו"ד דן שינמן, מהסנגורים הבכירים בתחום הצווארון הלבן, שובר שתיקה תקשורתית ארוכה, בראיון בלעדי ל"גלובס", לרגל יום העצמאות ה-61 של המדינה שהוא אוהב. בתמורה הוא מבקש שנפסיק את העליהום על המדינה ועל רשויותיה, ואת ההתאהבות בסיסמאות על שחיתות וריקבון, שנעריך את הנס שקרה לנו כעם, ושנייצר פתרונות למצב - ה"לא כל-כך נורא" של המדינה הצעירה והמוצלחת שלנו. בעיניו, היא רק ילדה שעתידה המזהיר לפניה. אז למה רבים כבר מספידים אותה?

"יש לנו מדינה מדהימה. אנחנו לא מבינים איזה נס קרה לנו שאנחנו כאן ושהקמנו מדינה. משום מה, אני כל הזמן רק נפגש באנשים שמקסימים אותי ומעניינים, שאני רואה בעיניים שלהם שהם טובים ולא רעים. כשאני יוצא לרחוב אני לא מרגיש שאני נמצא בסדום. אבל כשאני צופה בטלוויזיה בערב, יש לי הרגשה שעברתי לפלנטה אחרת. אני שואל את עצמי אם זה אותו עולם. בעיניי זה לא אותו עולם. אז אולי אני אופטימיסט ורומנטיקן חסר תקנה, ואני מודה באשמה הזאת, אבל אני חושב שאני לא שוטה. אנחנו כבר לא מעריכים את מה שקרה לנו. אנחנו חיים בתוך חברה קשה, מורכבת, במציאות קשה, אבל המדינה שלנו מדהימה".

מועד הפרישה לא רשום ביומן

על אף שהיה מעורב במרבית התיקים הפליליים הכלכליים והפוליטיים שהתנהלו ב-30 השנים האחרונות, שמר שינמן בקנאות על שארית הפרטיות שנותרה לו וסירב להתראיין במשך שנים, למעט התייחסויות לתיקים מסוימים. "העבודה שאני עושה יש בה מטיבה חשיפה תקשורתית עצומה, לכן הרגשתי צורך לרסן ולצמצם את החשיפה הזו", הוא מסביר. אלא שהיום, כשהוא בעיצומו של תהליך פרישה הדרגתי וממושך מהמשרד שבנה בעשר אצבעותיו, הוא מרגיש שהוא יכול להתבטא ביתר חופשיות, "אבל רק על הדברים שחשובים לי", הוא מבהיר.

את יורשת המשרד, עו"ד נווית נגב, הוא סימן לפני 20 שנה. "היא כוכבת אמיתית", הוא אומר על מי שהחלה את דרכה כטרום-מתמחה צעירה במשרדו, וכיום שמה מתנוסס לצד שמו על דפי פירמת עוה"ד שינמן-נגב. "ככל שהשנים עוברות, נוית, כמו גם עו"ד איריס סבג-ניב שהצטרפה אלינו לפני 13 שנה, נטלו יותר אחריות. היום נוית אטרקטיבית בזכות עצמה, דמות מובילה במשרד, והיא לא צריכה אותי, כך שאני פחות משועבד לעבודה. זה התחיל מזה ש-100% היה עלי, וזה השתנה בהדרגה".

לסנגורים צעירים ונלהבים שציפו לתפוס את מקומו של הגורו של עברייני הצווארון הלבן צפויה אכזבה בהמתנה לפרישתו. שינמן אמנם התחיל בתהליך יזום ואינטנסיבי של פרישה מהמשרד (ועסוק בעניינים שנשמע עליהם בעתיד, ביניהם העלאת הידע והניסיון שצבר על הכתב למען הדורות הבאים), אך הוא עדיין צועד בהתלהבות בנעליים המשפטיות מדי יום למשרדו המהודר בבית הטקסטיל בתל-אביב מול בית-המשפט, ולא מתכוון לתלות אותן בקרוב.

* שנים אתה מדבר על העברת השרביט לנגב. מתי הפרישה בפועל?

"עם השנים אתה גדל, מזדקן, ובשלב מסוים אתה גם רוצה להוריד מעצמך נטל ולעשות גם דברים אחרים, כך שהתהליך הזה הוא נכון מבחינתי. הצהרתי, שאני מעביר את השרביט והאטתי את הקצב. נוח לי שהנטלים עלי פחותים ואני יכול לעשות דברים אחרים שאני אוהב, אבל עוד לא ויתרתי על העיסוק המשפטי, והתהליך טרם הושלם. זה ייקח זמן. אני עדיין מעורב בכל תיק במשרד, גם בתיקים שאיני מופיע אני תורם מהניסיון ומהידע שלי, ואין לי מועד פרישה שרשום ביומן".

40 שנה לאחר שגילה את עולם המשפט, שינמן מביט לאחור בסיפוק ולא מצטער על דבר. "תמיד שאפתי לעשות עבודה איכותית, יסודית וליצור אמינות, ונראה לי שהצלחתי. אם הייתי צריך לחזור לתחילת הדרך הייתי עושה את הכול אותו דבר".

ואקום ואי-איזון בין סקטורים

שינמן, 66, נולד בישראל בשנת 1943, להורים חלוצים, יוצאי מזרח אירופה שעלו לארץ בשנות ה-30. "בימים שלא היה כאן שום דבר. לפעמים, כשאני נוסע לנגב ורואה את ההרים במדבר עם החריצים והשכבות, אני מדמה אותם קצת לחיים שלי ושל בני הדור שלי במדינה".

הוא גדל בשכונת בורוכוב, בגבעתיים, שכונה חלוצית-סוציאליסטית, במשפחה צנועה, מעמד הביניים ומטה. אמו הייתה קוסמטיקאית ולאביו הייתה סוכנות להפצת עיתוני בוקר באזור גוש דן. אנשי עבודה. שינמן הנער הסתובב בין הרפתות, הלולים והמשקים באזור, היה חניך תנועת הנוער העובד וספג רוח חלוצית של הגשמה ובניית הארץ.

אולי משום כך הוא לא מסוגל לשמוע היום את התחזיות הקודרות שמפזרים נביאי זעם על אובדנה של מדינת ישראל בשל השחיתות שפשתה בה. "אני לא יודע אם אנחנו יותר מושחתים ממה שהיינו לפני 30 שנה, ולא מה מדד השחיתות של אלה שצועקים 'שחיתות'. בתפיסתי הבסיסית אני נגד שחיתות ובעד טוהר המידות, אבל הרבה פעמים מורכב להגדיר מה זו שחיתות במציאות שאנו חיים בה".

לדבריו, הבעיה היא שהעולם המשפט פנה להגדרות רחבות, גדולות ובלתי מוגבלות, כדי להתמודד עם התופעות שמתרחשות בעולם הגלובלי ובדרך איבד את היכולת שלו להגדיר התנהגויות לא נורמטיביות מראש. "בעולם שבו יש קושי למשפט להגדיר מצבים במשפט, שקשה לקיים את הכלל 'אין מענישים אלא אם מזהירים תחילה', נוצר ממילא מצב קשה שגם המונח שחיתות מאבד מערכו. מה זה מושחתים? מה ההגדרה של דבר מושחת? אלה שאלות קשות שמתעוררות היום במשפט. הן קשות מאוד להגדרה, לכן הרבה פעמים אנשים גם לא יודעים כיצד לנהוג. כשמגדירים בדיעבד את השחיתות הרבה פעמים היא צבועה, לא נכונה ולא משכנעת. הציבור והמשפטנים די מבולבלים מהעניין הזה".

* אז אין שחיתות בישראל? האם מצעד הפוליטיקאים ואישי ציבור לתחנות המשטרה ולבתי המשפט הוא בסך-הכול כשל של הגדרות?

"לא. אני לא חושב שאנחנו חיים בעולם שכולו טוב. כל ילד יודע שהשיטה הפוליטית שבה אנחנו מקיימים את השלטון אינה נכונה, אבסורדית וטעונה שינוי. יש דברים מסוימים שחייבים לשנות אותם וצריכים לחפש פתרונות מבניים נכונים, פתרונות חינוכיים. אבל מה שחשוב הוא שצריך לטפל בבעיות עצמן ולא לעסוק כל הזמן במי מושחת ואת מי מעמידים לדין ואת מי לא. זה נלוז, לא מביא בסופו של דבר לאווירה בריאה, ויוצר דמורליזציה. אני לא חושב שהמדינה בתהליך התאבדות, אבל אם שואלים אם אנחנו בתוך מאבק עצום לאיכות? בוודאי".

מאבק לאיכות כן, אבל הסיסמה "מושחתים נמאסתם" נמאסה על שינמן. "סיסמאות אף פעם לא דיברו אלי, בוודאי לא הסיסמה הזאת. להגיד שאנחנו מושחתים זו קלישאה לא רצינית, שלא מובילה לדבר. אנחנו חיים בשוק של קלישאות. יש הרבה מה לעשות וצריך לעשות, אז בואו נפעל ונעשה. נראה למישהו שאני עיוור ולא רואה את המגרעות. זה לא שאני איזה אידיוט אוטופיסט שחי על הירח ומתעלם מהבעיות. אני רואה אותן, וצריך לשנות. עוד אחר-כך יגידו שאני בעד שחיתות. זה שטויות. אני הראשון שרוצה שתהיה לנו מדינה טובה וטהורה. אני ציוני בכל רמ"ח אברי. אבל הסיסמאות הקלושות האלה לא מקדמות שום דבר".

לדבריו, הבעיה האמיתית של הפוליטיקה והמגזר הציבורי היא בריחת המוחות לשוק הפרטי. "במשך עשרות שנים השוק הפרטי שאב יותר מדי אנשים טובים מהמגזר הציבורי, הפוליטי ומהממשל הציבורי. ישראל התפתחה תוך זמן קצר מכלום למשהו ענק. בשנים האלה השוק הפרטי שאב לתוכו משאבי כוח-אדם. זה יצר ואקום וחוסר איזון בין הסקטורים".

ידידות עמוקה עם יעקב נאמן

שינמן, כאופטימיסט חסר תקנה, סבור שהפתרון לבעיה הזו לא מורכב מדי. "צריך למצוא איזון חדש, איזון חוזר, בדומה למודלים הנהוגים בחו"ל, ששם אנשים שיצאו לשוק הפרטי חוזרים לאחר כמה שנים למגזר הציבורי". ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים - "בן של חברים", אומר שינמן בגאווה - הוא דוגמה לכך. "יש היום בעיות קשות באיכות השלטון, אבל ברגע שיגיעו לשם עוד שחקני חיזוק, והעסק ישתבח על-ידי אנשים איכותיים, רמת הניהול של המדינה תהיה יותר טובה".

ואיזו דוגמה יכולה להיות טובה ואקטואלית יותר מידידו ולקוחו לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, שר המשפטים בממשלה החדשה. ב-1997 נכנס נאמן (ששימש גם אז שר משפטים) למשרדו של שינמן וביקש שייצגו מול אישום שהוגש נגדו על עדות שקר בתצהיר ושיבוש הליכי משפט בקשר לחקירת העד מרטין בראון ב"פרשת דרעי". שינמן התרגש. "שאדם כמו נאמן, איש מאוד חכם, עורך-דין גדול, בעל רקע וידע עצום, יבחר בי לייצג אותו, זו הייתה מחמאה גדולה יחד עם אחריות גדולה", הוא מתאר את תחושותיו. המשפט הסתיים בזיכויו המלא של נאמן, וידידות עמוקה נרקמה בין השניים.

"המשפט של נאמן היה שיא הקריירה שלי. המשפט הוא משהו היסטורי, אנתרופולוגי, חברתי, פסיכולוגי, קשה לי להגדיר בדיוק, אבל זה משהו מאוד בין-תחומי. כל התיקים שלי נמצאים בתפרים הללו, ולכן תמיד היה קשה לי להגדיר את התיק הכי חשוב בקריירה שלי, אבל התיק של נאמן הוא שיא מהרבה בחינות. הייתי מאושר שבגלל המהירות שהדבר הזה נעשה, נאמן יכול היה להתמנות לשר האוצר, ובזה לעשות קאמבק ולחזור לשגרה שלו, בלי שיהיו איזה כתם או עננה מעליו".

בנסיבות אלה, תשובתו לשאלה אם נאמן הוא האדם המתאים לכהן כשר משפטים בתקופה זו ברורה. "לחלוטין כן. הוא איש מאוד חכם שתמיד היה מעורב בענייני ציבור. אדם שתמיד גישר בין זרמים שונים, בעיקר בין הזרם הדתי לחילוני והיה מקובל על כולם. יש לו יכולות ניווט ופישור, ואני בטוח שהוא יוכל לשקם את היחסים בין משרד המשפטים לבית המשפט העליון. הוא מגשר פערים קלאסי. אדם סמכותי מאוד, אבל לא קונטרוורסלי".

להיות ליטיגטור זה להיות פרפורמר

איך הפך שינמן מסוציאליסט גאה לאיש אמונם של הסולתה ושמנה של עולם הכלכלה, המשפט והפוליטיקה בישראל? הרבה עבודה קשה, ובעיקר שרשרת זיכויים, שאפילו זיכתה אותו בכינוי "המזכה הלאומי". הוא הביא לזיכוים של אישי ציבור רבים - בהם רפי הוכמן, לשעבר ראש עיריית אילת, ואריה גוראל, לשעבר ראש עיריית חיפה - ושל אנשי עסקים ומנהלים בכירים במשק - בהם מיכאל אורון (לשעבר מבעלי גלי) ובתו רינת, במשפט הדיסקונטאים. שינמן השתתף בייצוג בנק הפועלים והיה האחראי (יחד עם עו"ד חנן מלצר) על הגנתם של רו"ח דן בבלי (שזוכה) ושל אמנון שדה, ממנהלי בנק הפועלים (שזוכה) ב"משפט הבנקאים", ורשימת הזיכויים שלו לא נגמרת.

חושיו המחודדים סייעו לו הרבה לפני שהחל לייצג נאשמים, כשהלך למשפטים בעקבות ה"אינטואיציה" שלו. "האידיאל בזמנו היה שאנשים ילכו להגשמה בקיבוצים, לחקלאות. מבחינה זו לא הלכתי בתלם, הלכתי עם האינטואיציה שלי ללימודי משפטים".

שינמן החל את דרכו כעתודאי צעיר, התמחה בפרקליטות המדינה, התגייס לפרקליטות הצבאית, ופילס את דרכו לתפקיד סגן התובע הצבאי הראשי. מורי הדרך הראשונים שהיו לו בצבא - דליה דורנר, אז פרקליטת פיקוד מרכז, ויעקב קדמי, תובע צבאי ראשי - מונו לימים לשופטי בית המשפט העליון. על הופעותיו הראשונות בבית-הדין הצבאי, הוא אומר: "זה היה מדהים. הרגשתי חיבור מיידי למקום".

הסיבה לכך מפתיעה, בהתחשב בתדמית עורך-הדין המכובדת והרצינית שלו: "אני שחקן. בכיתה ד' נבחרתי אחרי אודישן בתיאטרון 'הבימה' לשחק בהצגה, אבל המורה שלי בבית-הספר חשב שזה לא בסדר שילד ישחק בהצגה והטיל וטו. אבל המשכתי להיות שחקן לאורך שנים, כתבתי את המחזות והשירים להצגות בסופי-שנה ובמחנות עבודה, ושרתי ורקדתי בהם. זה חלק ממני גם באולם. אני פרפורמר. כשנכנסתי לאולם בפעם הראשונה הרגשתי שזה המקום שלי. אהבתי את השואו ואת הדרמה. להיות ליטיגטור זה להיות פרפורמר".

לאחר פרישתו מהפרקליטות הקים משרד עורכי דין עצמאי, שאליו הצטרף אחיו, שופט השלום יעקב שינמן. למרות החיבור לתחום הפלילי, עסק שינמן 15 שנה בתחום האזרחי, וצבר ידע וניסיון רב בתחום העסקי-מסחרי. רקע, שהפך לנכס כאשר בחר לחזור לפלילים ולעסוק בתחומי הצווארון הלבן ובניירות-ערך. לתחום הפלילי הוא חזר ב-1986, כאשר הקים משרד עו"ד משותף עם עו"ד דוד ליבאי. לאחר כשנתיים מונה ליבאי לשר המשפטים ופרש מהשותפות.

מסע מפרך בזירה הפלילית

שינמן לא הסתיר את אהבתו לתיקים של צווארון לבן קלאסי, עבירות כלכליות או מתחום השירות הציבורי, ונאשמים שהאירוע הפלילי שהם מתמודדים איתו הוא חד-פעמי, לא עבריינים מועדים, לא לוקחי מעטפות שוחד. בתיקים האלה, העובדות העיקריות, הקשות, מוסכמות על הצדדים, הוויכוחים העובדתיים שוליים יחסית, ועיקר המאבק הוא על היסוד הנפשי: המודעות, הכוונה הפלילית. זו הזירה שלו. תמיד שידר אמינות, הגינות ומכובדות שהרשימו את השופטים, אך גם מחוץ לבית המשפט ליווה אותו הקסם המיושן מעט אך אפקטיבי של ערכיות מושרשת.

התכונות הללו משכו אליו את הקליינטים, והוא הפך לאיש אמונם של רבים מאנשי השלטון והכלכלה. פרקליט הזיכויים שיגשג. ואז הגיעה שנת 2007, שלכאורה פגעה בתדמיתו, בעיקר בשל תוצאות לא קלות בשלושה תיקים בולטים, ציבוריים וחשופים: תיק רמון, תיק דורי קלגסבלד ותיק עמרי שרון. שינמן דווקא מרוצה - ככל שניתן להיות כשלא מזכים לקוח שמאמינים בחפותו - מתוצאות התיקים. בעיניו חשובה השורה התחתונה: לקוחותיו יכולים לנהל חיים תקינים לאחר המסע המפרך שעברו בזירה הפלילית.

"אני מרגיש שיש לי חלק בזה שקלגסבלד (שהורשע על-פי הודאתו בגרימת מוות ברשלנות של אם ובנה בתאונת דרכים, ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר ושלילת רישיון לעשר שנים. בערעור קוצר המאסר בחודשיים) חזר לחיים ומתפקד למרות הדבר הקשה שקרה לו. גם דורי חושב ככה. לנהל את התיק שלו באופן כזה שהוא לא התבזה, אלא יצא אישיות, בן-אדם, ושאמרו עליו 'או.קיי, זה קרה לו, וזה יכול לקרות לכל אחד', זה מדהים. דורי התנהג בדרך הכי מוסרית, וכתוצאה מזה, למרות הביקורת הקשה בתקשורת, הוא חזר לאיתנו ולמשפחתו. היום, הוא מצוין בדירוגים כליטיגטור האזרחי המוביל בארץ, מה שנכון, ובשבילי זה סיפוק עצום".

גם תיק "הנשיקה" של חיים רמון לא גורם לשינמן ייסורי מצפון. "לא היו צריכים להעמיד את רמון לדין ובטח לא להרשיעו. אבל בסופו של דבר גם הוא חזר לחיים תקינים ומונה למשנה לראש הממשלה. אני חושב שעשינו את העבודה היטב ובמבחן התוצאה, קביעת בית המשפט בגזר-הדין שאין קלון במעשיו, והאפשרות לחזור לתפקידו, הן חלק מהתוצאה. את זה אי אפשר לקחת. השופטים לא עשו זאת סתם. הם רצו לאזן את החלק הראשון של ההרשעה".

"העולם לא הולך לכאוס"

"אני לא חושב שהעולם הולך לכאוס או לאבדון", אומר דן שינמן על רקע המשבר הכלכלי העולמי. "אני חושב שהעולם עובר היום משבר קשה מאוד שהוא לא רק כלכלי, אלא בעיקר משבר של אובדן גבולות. חריגה ממידתיות, מנורמות ומגבולות שהיו מקובלים לפני שנים, פריצת גבולות ומוסכמות בכל תחומי החיים".

שינמן מציע הסבר לתופעה. "מה שגרם בהיסטוריה האנושית לפריצת הגבולות ולאובדן הדרך הייתה העובדה שהעולם לא ידע לעכל את הטכנולוגיה החדשה שהוא קיבל. היא באה אליו בזרם אחד, בכמות עצומה וזה בלבל אותו. זה גרם למשבר הכלכלי של שנות ה-30 ולתופעות של רצון התפשטות אינסופית של הגרמנים במלחמת העולם השנייה".

גם במאה ה-21 אנחנו לא מחוסנים מפני עוצמת הטכנולוגיה. "אותו אובדן גבולות הביא לכל התופעות הכלכליות של זרימת כספים ללא גבול, העלאת מחירי נדל"ן באופן בלתי סביר, מתן אשראים ללא ביטחונות נאותים ועוד, שראינו בשנים האחרונות. כיוון שאי אפשר למתוח את הגבול ללא סוף, נקלענו למשבר כלכלי עולמי".

לדברי שינמן, אחת הבעיות הקשות הנלוות למשבר הגבולות שאנו חווים הוא אובדן הגבולות בעולם המשפט. "לא פשוט למשפט להתמודד עם התופעות האלה. היום המשפט נאבק כדי להתמודד עם עולם חסר גבולות. בגלל אובדן הגבולות בהגדרות בתחום המשפט קשה למשפט היום להגדיר מצבים, גם ובמיוחד בתחום הפלילי-כלכלי ופוליטי. זהו קושי אמיתי שמוביל לסיטואציות שבהן אנשים מועמדים לדין בלי שהם יכלו לדעת מראש שמעשיהם מוגדרים כפליליים".

* מי אשם בכך? הפרקליטות?

"אני לא מאשים איש. כל השיטה שבה מגדירים בדיעבד את העבירה היא בעייתית. זה לא אפקטיבי ולא נכון. השיטה הקיימת, שבה כל שיקול הדעת מרוכז בידי הפרקליטות, לא עובדת. לא משום שהם לא בסדר. הפרקליטות נמצאת באותו ים סוער שכולנו נמצאים בו. הגישה הזאת של להאשים את הפרקליטות, אינה נכונה ולא צודקת. אבל היום בוחנים בפרקליטות התנהגויות בדיעבד. בהיעדר גבולות והגדרות ברורות, הם בעצמם מתקשים להגדיר ולהזהיר מראש מה פלילי ומה לא".

שינמן מציע פתרון לבעיה בהגדרות של עולם המשפט, שאותו הוא מכנה "אוטונומיה נורמטיבית". "אנחנו מוכרחים ליצור שיטה חדשה שבה התשובות יינתנו כאן ועכשיו וקדימה ולא בדיעבד. בין אם זה הנחיות לפעולה מסוימת או הנחיות למכלול של פעולות.

"יצטרכו להקים בתוך החברות במשק, בתוך מוסדות פוליטיים וציבוריים, גופים שינחו את מקבלי ההכרעות והעובדים בצד הנורמטיבי. צריך ליצור מצב שיהיו גופים פנימיים מנחים בעלי סמכות הכרעה בעסקים, ברשויות מקומיות, במוסדות חינוך, ובבנקים. זו אוטונומיה נורמטיבית".

* הגופים הללו יהוו תחליף לכלי הפלילי?

"לא. הם ישלימו אותו. אין לי משנה סדורה בעניין הזה. אבל אני לא אומר שצריך לבטל את המרכזיות של הגורם שאחראי לפלילים, של הפרקליטות וגורמי התביעה. זה לא אומר שלא יעמידו לדין יותר, בשום פנים ואופן, אבל משהו בגישה הכוללת ישתנה. אנחנו חייבים לפתח שיטה כדי שלא יועמדו לדין אנשים שכלל לא ידעו שהם ביצעו עבירה".

עוד כתבות

מאפים וסלטים ב–Benno / צילום: אורנה בן חיים

היקב עם המיתוג המוזר שמוכר 10,000 בקבוקים בשנה

יקב בוטיק עם בלנד ייחודי, סדנת קרמיקה משעשעת, הרצאה בשפת הסימנים ותפריט עם נגיעות מקורדון בלו ● מצאנו חמלה לנפש ביישובים סביב נתב"ג ● חגית אברון תופרת יום

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

תיקון והתנצלות

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

1 מכל 3 צעירים בסיכון להתמכרות: חיילים בסדיר ומילואימניקים צעירים בסיכון מוגבר

נתוני המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש מגלים שמאז 2018 קפץ מספר המדווחים על בעיית התמכרות בכ־150% ● ובקרב בני 18־26 התופעה רחבה עוד יותר ● מנהלי המרכז מסבירים כיצד רצף המשברים בארץ מרחיב את מעגל ההתמכרויות ואיזה טיפול יחולל שינוי אמיתי

אלוף תומר בר / צילום: דובר צה''ל

בין עזה לאיראן: קווים לדמות של מפקד חיל האוויר תומר בר

דורות של מפקדי חיל אוויר חלמו להיות בנעליים של האלוף תומר בר, האיש שפיקד על חיסול נסראללה ובכירי חמאס והוביל את התקיפה ההיסטורית באיראן ● אולם, כשמקורביו משוחחים איתו על כך, הוא משיב: "אני מוכן לוותר על הכול ולחזור ל־6 באוקטובר" ● ממכתב הסרבנים, דרך הטבח בעוטף ועד להישגים של חיל האוויר תחתיו: מיהו תומר בר?

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

מנכ"ל פאגאיה רוצה לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

צילום: Shutterstock

מדד ה-S&P 500 הציג "צלב מוזהב" לראשונה מאז 2023 - אלו המשמעויות

בזמן שמדד ה-S&P 500 נסחר ברמות שיא, ביום שלישי האחרון, הממוצע הנע של המדד ל-50 יום חצה את הממוצע הנע שלו ל-200 יום כלפי מעלה - מה שיצר חיתוך המכונה "צלב מוזהב" ● ניתוח היסטורי שבוצע במרקטוואץ' העלה כי ברוב המקרים, בשנה שבאה לאחר "צלב מוזהב", התשואה גדולה יותר מאשר בתקופות אחרות

הסכם ממון / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

האם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד בן או בת זוג שבגדו?

בני זוג רשאים לערוך ביניהם הסכם ממון הכולל ענישה כלכלית על בגידה ● בדרך-כלל הסכם זה מתווסף על רקע ניסיון עגום קודם שבו נחשף חוסר הנאמנות הזוגי של מי מהם ● כמסקנה מפסקי דין בנושא מהעבר, חשוב להגדיר מה ייחשב בעיני בני הזוג "כבגידה" המצדיקה את הפעלת הסנקציה הכלכלית

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"