הרשם לענייני ירושה במחוז באר-שבע והדרום, עו"ד צבי קויש, קבע כי פושטת-רגל שבנה נהרג בתאונה אינה זכאית לחלקה בפיצויים בגין נזקי הגוף המגיעים לו.
הוריו של התינוק, שנהרג בגיל 3 חודשים בתאונת דרכים בה נפצעו גם אחרים, הגישו לרשם בקשה לצו ירושה של בנם. פרקליט האם טען כי למרות היותה פושטת-רגל, הרי שלפי פסיקת בית המשפט העליון, פיצוי בגין נזקי גוף אינו עובר לקופת פשיטת-הרגל. הכונס הרשמי הודיע כי יש לרשום צו על היותה פושטת-רגל, ולמנות מנהל עיזבון שיעביר את חלקה בירושה לקופת הכינוס.
קויש קבע כי פסק הדין עליו הסתמכה אכן קובע כי פיצוי על נזקי גוף לא מוקנה לנאמן, אך זאת כשמדובר בפיצוי בגין נזק אשר נגרם לחייב עצמו. זאת מכוח סעיף 21 לפקודת הנזיקין, לפיו פושט-רגל יכול לתבוע ולהיתבע בגין עוולה.
ואולם כאן, הוסיף קויש, מתבקש צו הירושה כדי שההורים יוכלו לתבוע את נזקי הגוף של בנם: נזקים אלה אינם נזקי גוף של החייבת אלא נזקי המנוח, שהאם זכאית לחלקם מכוח הירושה. לפיכך, הם אינם נופלים לגדר סעיף 21 הנ"ל, ואין בפסק הדין כדי למנוע העברת חלקה בפיצויים בגין הנזקים לקופת הכינוס, נקבע.
צויין כי פסק הדין של העליון ניתן לפני כ-40 שנה, לא נבחן לאורך השנים מאז, ומאוזכר במספר פסקי דין מצומצם ביותר. "לא מן הנמנע כי ראוי לבחון אותו מחדש, בייחוד לגבי פיצויים על אובדן השתכרות עתידי".
מאחר שהנפטר כה צעיר והסבירות שיש לו רכוש, למעט זכות התביעה, קטנה - נקבע כי ראוי שהכנ"ר יוותר על דרישתו למינוי מנהל עיזבון, אם ההורים יצהירו כי כל רכושו של הקטין הוא זכות התביעה ויתחייבו לעדכן את הכנ"ר בסטטוס של תביעתם בגין נזקי התינוק.