קצת קשה להודות בכך, אך למשבר הכלכלי ולמיתון במשק יש גם היבטים חיוביים. אחד מהם הוא ההקלה המסוימת בעומסי התנועה במערכת הכבישים. אולי זו התפוצצות בועת הליסינג והצמצומים בחברות ההיי טק שהורידו אלפי רכבים מהכבישים, לצד הירידה החדה ביבוא מכוניות חדשות, אבל נראה כי בחצי השנה האחרונה מורגשת ירידה הקלה מסוימת בפקקים בכניסות למטרופולין תל אביב.
נהגים שנכנסים לתל אביב מדווחים כי מתחילת 2009 מורגשת הקלה מסוימת בפקקים הקבועים בכניסות לתל אביב, וההמתנות של יותר משעה קוצרו לכ-30-40 דקות ולפעמים אף פחות מכך.
שי ברס, מנכ"ל חברת נתיבי איילון, מספר בראיון בלעדי ל"גלובס" כי בחודשים האחרונים מורגשת ירידה בנפח התנועה בנתיבי איילון, העורק התחבורתי העמוס במדינה. אבל לדברי ברס, שמודה לראשונה שנפח התנועה לא יחצה את מיליון כלי הרכב ב-2009, מוקדם מדי לברך על סוף הפקקים, ומדובר בהקלה זמנית.
"אנחנו בהחלט מזהים ירידה בתנועת הרכבים באיילון מאז שהחל המשבר. הירידה מורגשת יותר בקטעים שמחוץ לקטע המרכזי (רוקח-קיבוץ גלויות), שם מזהים ירידה של כ-6%-8% בממוצע, אבל בקטע המרכזי הירידה היא בשיעור נמוך יותר. אם בעבר הערכנו שנעבור את המיליון כלי רכב זה כבר לא יקרה השנה. ב-2009 צפויה ירידה של כ-3% בנפח התנועה ואם בשנה שעברה הגענו לכ-780-790 אלף מכוניות בשעות השיא - השנה נגיע לכ-700 אלף בלבד".
- אז מיתון והאטה כלכלית זה כל מה שהיה צריך כדי להקל על הפקקים?
ברס: "בהתחלה צפינו שהירידה תהיה אפילו יותר גבוהה בגלל המיתון, אך ממה שאני רואה יש עדיין ביקושים מאוד כבדים לרכב הפרטי והמגמה לעתיד היא של המשך הביקוש והלחץ. אני רואה למשל איך משפחות שגרות מחוץ לתל אביב ובפריפריה מחזיקות לפעמים 3 מכוניות על מנת שיוכלו להיכנס לתל אביב ברכב פרטי. הבעיה כיום היא שהתחבורה הציבורית לא נותנת את המענה הנדרש. זה מחייב אותנו לחזק את התחבורה הציבורית, לעבור לניהול תנועה מתקדם ולהטיל אגרות גודש. חייבים להכניס ברצינות את כל האמצעים שהם לא 'אספלטים' (כרוכים בתוספת נתיבים).
האם הירידה בנפח התנועה תביע לעיכוב בתכנית לגביית אגרת גודש בנתיבי איילון? בשנה שעברה משרד התחבורה העריך על כי תוטל אגרת גודש של כ-30 שקל בכניסה לעיר החל מ-2010-2012.
"לדעתי הירידה במספר הרכבים לא משנה שום דבר, ואסור לעצור את התכנית. אנחנו ממשיכים לקדם אותה ומעוניינים להביא המלצות לפני הממשלה על מנת שתתחיל במו"מ מול ראשי הערים במרחב כהכנה לגביית האגרה. סימנו באחרונה את השלב הראשון בבדיקה, וקיבלנו עוד 4 מיליון שקלים ממשרד התחבורה לשלב ב' של הבדיקות. ההמלצה העיקרית בינתיים היא לאגרות גודש מרחביות, כלומר לא אגרה נקודתית אלא בראייה מרחבית יותר של המטרופולין ורשת הכבישים.
"אנחנו בנתיבי איילון (כביש 20) לא לבד, יש את החיבור לכביש 1, 4 ו-5 וכביש 431, וצריך לבדוק אופציה לגביית אגרה בכל הכניסות למטרופולין. אנחנו עדיין בודקים את השיטות השונות להפעלת אגרות גודש ואיזו מהן היא המתאימה ביותר לארץ. בכל מקרה אני סבור שהתכנית הזו צריכה להתבצע רק בהסכמה של ראשי ערים והציבור, ואולי אפילו ברמה של משאל עם".
- ביצוע הרכבת הקלה מתעכב מזה יותר משנה בשל קשיים פיננסים ובירוקרטיים. איך אתה מעריך את סיכויי הפרויקט?
"ברמה האישית אני מאוד רוצה שזה יקרה, כי מה שאנחנו רואים היום זה שרמת הביקושים של הרכב הפרטי עולה בהתמדה, ובסוף נגיע למצב של כאוס, של לסתום לעצמנו את כל הוורידים. זו הסיבה שסובבתי את כל הארגון לטובת קידום התחבורה הציבורית. הכלל הוא שבתחבורה ציבורית אין ואקום, ואם לא יהיה קו אדום אז יהיו פתרונות אוטובוסיים חלופיים (קו BRT-אוטובוסים חשמליים רבי קיבולת) במקומו".
"חושש מהנתיב המהיר"
בעוד פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב ממשיך לדשדש, דווקא סלילת כבישים חדשים באזור המטרופולין מתקדמת במהירות. לפני כשלושה חודשים נפתח לתנועה כביש רוחב 431 ממודיעין לראשל"צ, שמתחבר גם לכביש מספר 1 (ירושלים-תל אביב) ולנתיבי איילון (מספר 20). כביש 431 הוא למעשה חלק מכביש הטבעת המטרופוליני, עוקף גוש דן, שיושלם לאחר סלילתו הצפויה של כביש רוחב 531 בשנים הקרובות.
בנוסף, לקראת סוף שנת 2010 צפוי להתפתח לתנועה נתיב האגרה המהיר בכניסה לתל אביב, בקטע שבין נתב"ג למחלף קיבוץ גלויות, וזהו עוד פרויקט שאמור להקל על עומסי התנועה בכביש ירושלים-תל אביב ובכניסה לתל אביב.
ברס מברך על התקדמות הפרויקטים אך הוא מוטרד מאוד שקצב כניסת הרכבים לנתיבי איילון מחוץ לתל אביב יגדל, והפקקים בכביש יתגברו. "אני מאוד חושש ממה שיקרה עם כניסת הנתיב המהיר. כביש 431 כרגע מחלק את התנועה בין כביש 1 ל-431, ובגדול הוא קצת הקל על העומסים בכביש ירושלים-תל אביב. אבל כשהנתיב המהיר ייכנס עשוי להיות לנו צוואר בקבוק ואני חושש שכביש 20 לא ייתן מענה ברמת שירות מספקת ויהיה סתום כמעט בכל שעות הביקושים. החשש שלנו שמי שיגיע מהנתיב המהיר יצטרף לפקק בכביש 20. גם מדרום מכיוון כביש 431 יכנסו יותר ויותר ונתקשה לעמוד בזה".
- המדינה לא לקחה בחשבון את ההשלכות שיהיו על נתיבי איילון שהוחלט לצאת לדרך עם הנתיב המהיר?
"העובדות ידועות. כביש מספר 1 הוא כביש פקוק לגמרי, משפירים ועד מחלף קיבוץ גלויות, במיוחד בשעות השיא שהולכות ומתארכות. אני רואה חשיבות רבה בנתיב המהיר, לא כפרויקט שיסעו בו ברכב הפרטי אלא במעבר לשימוש באוטובוסים וביכולת של המדינה לשכנע את הנהגים להשאיר את הרכב בחניון ולהגיע בשאטל למרכז העיר. כל הצלחה של הפרויקט והגעה מהירה לתוך העיר תלויה בכך שיהיה אחוז שימוש גבוה בתחבורה הציבורית. הנחת העבודה היתה שכמות הרכבים תווסת לפי המחיר (אגרת גודש דינמית שתשתנה בהתאם לעומס - ל.ב) ההנחה שתעריף גבוה יותר בשעות העומס יוריד את הביקושים אך אנחנו לא יודעים כיצד זה יהיה בפועל. זה נעלם גדול מבחינתנו".
- מה לגבי התכניות להוספת נתיבים לכביש איילון?
"לא יכולים להוסיף עוד נתיבים. הכביש מיצה את עצמו, אומנם לא לכל אורכו אבל מאחר ויש צווארי בקבוק בחלק מהמקטעים אי אפשר להוסיף שם אפילו מטר אספלט. בדקנו את האופציה של 'פליי-אובר' (קירוי).
"הבעיה שעלות הפרויקט היא פשוט אסטרונומית והביקושים לא מצדיקים השקעה כספית כל כך גדולה אלא אם כן אתה עושה שתי יציאות באמצע, למשל במחלף השלום ובבורסה. המשמעות היא הקמת רמפות ענקיות בלב העיר ואני לא רואה אף ראש עיר שיסכים למעין 'קרוסלה' כזאת באמצע העיר, ולכן בשורה התחתונה הפרויקט לא ריאלי כרגע.
"בדקנו עבור משרד התחבורה את האפשרות של הוספת נתיב רביעי באיילון (תוך קירוי הנחל) והמלצנו ללכת על פרויקט המסילה הרביעית ללא תוספת לכביש עצמו. לא הייתי נכנס למגה פרויקט כמו מסילה רביעית באיילון בשביל תיקונים בכביש, אבל בשביל להוסיף עוד מסילת רכבת בהחלט כן".
- נתיבי איילון מגיעים כיום כמעט עד אשדוד בדרום ונתקעתם באזור הרצליה בצפון. מה לגבי המשך התכניות להארכת הכביש לכיוון חדרה ונתניה.
"במסגרת פרויקט כביש 531 אנחנו נשלים את כביש 20 ממחלף שבעת הכוכבים עד רשפון ואז הכביש יתחבר לכביש החוף באזור שפיים. כרגע יש מחלוקת במשרד התחבורה בקשר להמשך הסלילה של נתיבי איילון צפונה. יש קולות שמצדדים בהארכת הכביש ויש קולות בעד חיזוק כבישי האורך הקיימים (כביש 2, 4 ו-6). בעינינו חד משמעית כדאי להרחיב את איילון עד נתניה, אבל לא כרגע. במצב הנוכחי חשוב לעשות מאמץ לא להרחיב כבישים קיימים ולשפר את התחבורה הציבורית. אני מסכים ב-100% שזה הרבה יותר חשוב כי המטרה היא לא לעודד את הרכב הפרטי. אבל אם יגיע הזמן, שהמציאות תעשה את שלה, ואם יהיו ביקושים, אז כן יצטרכו לעשות את זה".
- מתי לדעתך זה יקרה?
"אולי עוד 20 שנה, לא לפני".
lior-b@globes.co.il