בישראל יש כשל אכיפה מתמשך בכל הקשור לעבריינות סביבתית - כך עולה מדו"ח האכיפה הסביבתית שפרסם אדם טבע ודין, בהתבסס על ממצאי המשרד להגנת הסביבה.
מהדו"ח עולה כי מתוך 92 פסקי דין סביבתיים ב-2008 היו 81 הרשעות. הבעיה היא שברוב המכריע של המקרים לא מדובר בהרשעות נגד מפגעים סביבתיים כבדים. כך, לדוגמה, תחת נתוני ההרשעה כביכול של המשרד להגנת הסביבה, ישנם פסקי דין רבים הנוגעים להליכים שנוהלו נגד נהגי כלי רכב מזהמים שבחרו בברירת משפט במקום קנס, בעלי עסקים קטנים וכו'.
"על אף שאין לזלזל בחשיבות האכיפה גם בתחומים אלה", מציניים באדם טבע ודין, "הרי שברור כי האחריות העיקרית המוטלת על המשרד היא דווקא להרתיע ולפקח על המזהמים הכבדים", ובעיקר תאגידים.
גם נתוני הענישה העולים מאתר המשרד מדאיגים: מבחינת גזרי הדין שניתנו במקרים בהם הנאשמים הורשעו עולה, כי למרות שהחקיקה הסביבתית קובעת עונשי מאסר בפועל - הרי שב-4 השנים האחרונות נגזר מאסר בפועל ב-8 מקרים בלבד.
בנוסף, ניתוח כלכלי בנושא גביית קנסות מלמד כי בפועל נגבים אחוזים זעומים בלבד מהקנסות שמוטלים על-ידי בתי המשפט והמשרד להגנת הסביבה. למשל, בשנה האחרונה הוטלו 76 קנסות. רק 26 הם היו קנסות של מאות אלפי שקלים. שאר הקנסות נעים בין 3,000 ל-95 אלף שקל לכל היותר.
זאת ועוד, מדו"ח מבקר המדינה 58ב עולה כי רק 22% מהקנסות שהוטלו בבית המשפט ומיועדים לתשלום לקרן לשמירת הניקיון, אכן שולמו לקרן. 64% מהחייבים כלל לא שילמו את הקנס שפסק בית המשפט, והקרן מצידה לא פעלה לגביית הקנסות שלא שולמו.
לא גובים קנסות
דו"ח המבקר מציין עוד כי גם קנסות המוטלים על-ידי המשרד להגנת הסביבה עצמו נגבים בשיעורים זעומים במיוחד. בין השנים 2002-2006 שולמו רק 32%-40% מסכומי הקנסות שהוטלו. הדו"ח מצביע על כך שהתופעה נובעת משיעור גבייה נמוך ואי-שיגור דרישה חוזרת לתשלום הקנס לשם מניעת התיישנותו.
בעיה משמעותית נוספת העולה מנתוני המשרד להגנת הסביבה היא שבגין הסדרי הטיעון בתחום העבריינות הסביבתית, ניתנים פטורים לנושאי משרה בתאגידים וברשויות מקומיות מאחריות פלילית לזיהום לו גרמו. בעניין זה מציינים באדם טבע ודין, כי אי-הטלת אחריות אישית על נושאי משרות בתאגיד פוגעת פגיעה חמורה וקשה בהרתעה, באשר היא מעניקה מעין חסינות אישית לנושאי המשרה בתאגיד.
לדעת אדם טבע ודין, יש צורך בהגברת האכיפה, שקיפות בנתוני המשרד לאיכות הסביבה ביחס להפרות החוק של המזהמים השונים ואמצעי האכיפה בהם נוקט המשרד בנושא זה באופן נגיש ונהיר לציבור, החמרת הענישה, הקניית כלים אפקטיביים בידי הרשויות לצורך מניעת המפגע הסביבתי עוד טרם התהוותו והקמת גוף משפטי לטיפול בעבריינות סביבתית, ובכלל זה כנגד מזהמים כבדים.
"אכיפה סביבתית היא אחד מהאתגרים המרכזיים הרובצים לפתחו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן", אמרה עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין. "אם מדינת ישראל רוצה לחבור לקהילת המדינות המתקדמות בעולם, היא אינה יכולה עוד להשלים עם הכשל המהדהד באכיפת החקיקה הסביבתית", ציינה איסר איציק.
ואכן, השר הנכנס למשרד הגנת הסביבה, גלעד ארדן, מינה צוות עבודה ממשרדו, שיציג בתוך 30 יום המלצה לנוהל עבודה הכולל צמצום לוחות הזמנים בהליכי אכיפה של המשרד להגנת הסביבה והגברתו, בשילוב מנגנון המאפשר פיקוח יעיל אחר ביצוע ההחלטות השונות. כמו כן ידון הצוות בהבהרת הנהלים למעבר מאכיפה מנהלית לאכיפה פלילית.
ארדן מסר כי הגברת האכיפה וההרתעה הסביבתית היא מהיעדים המרכזיים של המשרד בראשותו, וכי כנגד מזהמים הפוגעים בציבור ובסביבה תינקט יד קשה ובלתי מתפשרת. ההצהרות נשמעות מבטיחות, וכעת נותר רק לחכות לראות אם הן יולידו מעשים.