השאלה איך מגיעים סטארט-אפים ישראליים למקורות מימון בארה"ב, מקבלת בשבועות האחרונים חשיפה נרחבת בתקשורת הכלכלית בארה"ב, כחלק מהתהליך המשפטי שמנהל יהושע (ג'וש) סגל כנגד הסטארט-אפ הישראלי ורוניס, בו כיהן כסגן נשיא עד לפני כשנה.
סגל, שתובע את ורוניס בסכום של עשרות מיליוני דולרים בעקבות הפרה של תנאי העסקתו, הגיש במסגרת התביעה בקשה לפסול את משרד עורכי הדין הידוע Wilson Sonsini, שמייצג את ורוניס במשפט, עקב ניגוד אינטרסים.
הבקשה של סגל מגלה כי לאורך השנים הוא "שידך" בין חברות סטארט-אפ לבין ארתור (ארט) שניידרמן, שותף בווילסון סונסיני וכן בקרן ההון סיכון גלובל קטליסט. התביעה מתרכזת בהסכם המדויק בין סגל לבין שניידרמן. על-פי טענת סגל, מאז 1999, אז פגש עם שניידרמן, הוא הכיר לו חברות סטארט-אפ שחיפשו השקעה וייעוץ משפטי, כאשר שניידרמן חיפש משקיעים לחברות באמצעות הקשרים של וילסון סונסיני. בתמורה, טוען סגל, סיפק לו שניידרמן ייעוץ משפטי בחינם, ולכן הפירמה שהוא שותף בה אינה יכולה להשתתף בתביעה כנגד לקוח.
שניידרמן טוען מצידו כי ההסכם בינו לבין סגל לא כלל כל ייעוץ משפטי, אלא התמורה היתה אמורה להיות מעין תגמול כספי מהחברה בה השקיעו. חוץ מזה, וילסון סונסיני סגרה את תיק הלקוח של סגל באוקטובר האחרון, מה שלטענת סגל לא הובא לידיעתו. בקשת הפסילה של סגל אמורה להיות מוכרעת בימים הקרובים בבית המשפט בארה"ב.
את ורוניס הקימו ב-2005 יקי פייטלסון, המשמש כמנכ"ל שלה; ואוהד קורקוס, המנהל הטכנולוגי בחברה. הרעיון של פייטלסון וקורקוס, לשעבר אנשי נטוויז'ן ו-Net-App, היה לפתח תוכנה לשליטה בגישה ובשימוש שנעשים בקובצי המידע על מערכות האחסון הארגוניות. בתחילת השנה נוספה EMC כמשקיעה בחברה בסבב גיוס ההון השני שביצעה ורוניס, בו גייסה החברה כ-15 מיליון דולר, מתוך סך של כ-30 מיליון דולר מאז הקמתה.
התביעה של סגל, שנחשפה ב"גלובס" כאשר הוגשה בנובמבר האחרון, מתרכזת בטענה כי הנהלת החברה פגעה בזכויותיו של סגל, כולל בשכר ובאופציות להם היה זכאי, והפרה הבטחות שניתנו לו לגבי תנאי העסקתו, כולל קבלת גרין-קארד בארה"ב.
בין השאר טוענת התביעה כי סגל התלונן על עובדים בחברה שהיו מעורבים לכאורה "בהתנהגות בלתי הולמת, כולל השגת חומרים בלתי חוקיים", ושימוש בסמים במסגרת כנס בארה"ב. לטענת סגל, מאותו המועד החלו נגדו "פעולות נקמה", שהביאו לבסוף לפיטוריו ביוני האחרון.
וילסון סונסיני מככבת בשנים האחרונות לא רק כפירמת עורכי דין אלא כחלק אינטגרלי מעולם ההשקעות בהיי-טק. החברה מציינת באתר שלה כי היא מייצגת חברות סטארט-אפ שמחפשות מימון מבוסס הון סיכון, ומציעה לסטארט-אפים אותם היא מייצגת את הקשרים שלה בעולם ההון סיכון.
וילסון סונסיני, שפועלת בעמק הסיליקון כמעט מרגע הפיכתו של האזור לסביבה הייצוגית של עולם ההיי-טק, היתה מעורבת בהקמתן של חלק מהקרנות הגדולות והמוצלחות בעולם, כולל Oak Investment וסקויה.
בשנים האחרונות ירדה וילסון סונסיני קצת מגדולתה. החברה, שבין הלקוחות שלה נמנתה גם גוגל ולאחרונה אף ייעצה לסאן בעסקת הרכישה על-ידי אורקל, הסתבכה גם בסיפורים הפחות סימפטיים של עולם ההיי-טק מעשור האחרון, כולל פרשת הבייקדייטינג.
במקרה הנוכחי מחזק סגל את הבקשה שלו לפסילה של פירמת עריכת הדין, בכך שזרוע ההשקעות של וילסון סונסיני השקיעה גם בוורוניס עצמה, מה שלטענתו מהווה ניגוד אינטרסים, מאחר ששניידרמן אמור להיות עד מפתח בתביעה.
שניידרמן הוא דמות מוכרת בעולם הסטארט-אפ וההון סיכון הישראלי. קרן קטליסט, בה הוא שותף, השקיעה בעבר בין השאר ב-P-Cube של יובל שחר, גיורא ירון ובני שניידר, וכיום נשארה מעורבת בשתי חברות ישראליות, לפחות לפי חברת המחקר IVC, רדווין ואקטליס.