גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותפנחס רובין

מותר לנו לפרגן לעצמנו

חרף גילה הצעיר, ישראל לא פושטת רגל כמו מדינות אחרות בתקופת המשבר הכלכלי

בצאת יום העצמאות, כדאי להזכיר, שכמדי יום עצמאות, גם השנה הוענקו פרסי ישראל, לתפארת מדינת ישראל. נכחתי בטקס המרשים של הענקת הפרסים והרגשתי התרוממות רוח. טובי העם ומדעניו כובדו בפרס. כל אחד מהם יכול היה להימנות על מדליקי המשואה. היה זה טקס מרגש, שהוכיח פעם נוספת, שמציון תצא תורה. תורת ציון יוצאת לרחבי עולם מזוכי פרס ישראל, כמו גם מזוכיו הישראלים לדורותיהם של פרס נובל.

ומדוע נדרשתי לטקס הענקת פרסי ישראל? על שום, שבאופן ייחודי נכלל השנה בין מקבלי הפרס גוף, שאיננו יחיד אלא מכון, הלא הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה בנשיאותו של דר' אריק כרמון. אשרי המדינה שעוסקת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה פרס יוקרתי למטפחיה של הדמוקרטיה. בערבו של יום, לאחר טקס הענקת פרסי ישראל, נערך במשכנו של המכון לדמוקרטיה טקס הרמת כוסית, מחכים ומרגש כשלעצמו.

אני מבקש לרשום מלים קצרות לתפארת מדינת ישראל. לא לא, אין זו פארודיה. זהו מבט, נאיבי משהו ואולי גם חד צדדי, על חצי הכוס המלאה שצבעיה כחול-לבן. אחת לשנה, ובייחוד ביום העצמאות, מותר לנו לפרגן לעצמנו.

לתפארת הדמוקרטיה בישראל

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. על כך ניתן ללמוד, כדברי פרופ' אהרן ברק, משני חוקי יסוד בדבר זכויות אדם, המצהירים כי מטרתם להגן על כבוד האדם וחירותו ועל חופש העיסוק, כדי לעגן בהם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. על אופיה הדמוקרטי ניתן ללמוד גם, למשל, מהכרזת העצמאות ומשורה ארוכה של פסקי דין. נתברכנו במדינה יודעת דמוקרטיה. ערכי הדמוקרטיה זורמים בדמו של רוב ציבור הישראליים כבר משחר נעוריו. הדמוקרטיה היא אחת מה"קדו*שות" של הציבור בארץ. היהלום שבכתר הדהוי שמסביבנו, כשמדינות ערב הן בלתי דמוקרטיות בעליל.

הדמוקרטיה הישראלית נשמרת מכל משמר גם על ידי בית המשפט העליון. אנחנו שומרים עליה כעל בבת עיננו, חרף הקשיים המיוחדים של מדינה בהתהוות, אשר רבדיה החברתיים קוטביים כל כך והגיעו מתפוצות רבות כל כך. ליטופה וחיבוקה של הדמוקרטיה קשה עוד יותר במדינה שחיה ושורדת על חרבה. מבחנה* הגדול של הדמוקרטיה המהותית הוא כשקשה ליישמה. דמוקרטיה מהותית איננה רק ספירת קולות בוכהלטרית אלא גם, ולעיתים בעיקר, שמירה על זכויות המיעוטים. הרוב איננו מקדש את כל האמצעים. זוהי הדמוקרטיה הערכית והמהותית, שעל עקרונותיה חוזר ומגן בית המשפט העליון ברטוריקה כזו או אחרת. כך למשל כתב פרופ' ברק, כי "משטר שבו הרוב שולל מהמיעוט את זכויות היסוד, הוא משטר של שלטון הרוב, אך הוא אינו משטר דמוקרטי. אין לקיים דמוקרטיה בלי זכויות אדם. שלטון הרוב הוא דמוקרטי כל עוד הוא מבטיח את זכויות האדם. שלטון רוב בלא זכויות אדם אינו דמוקרטיה".

לתפארת כבוד האדם וחירותו

מאז ומתמיד ידע בית המשפט העליון וידעה שיטת המשפט הישראלית לעצב ולהתוות יסודות חשובים של כבוד אדם, חירות, חופש ביטוי, שוויון והרמוניה חברתית, בחברה קוטבית. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נתן גושפנקא סטטוטורית, חוקתית, על-חוקית, לעקרונות יסוד אלה הטבועים בשיטתנו המשפטית. "המהפכה החוקתית" שגלומה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו איננה כל כך בתוכ*נו, שהיה מקובל עוד קודם לחקיקתו, אלא בהקניית ההיררכיה הנורמטיבית לחוק, אשר, בהיותו חוק יסוד, מאפיל על כל שאר "החוקים הרגילים". על-פי חוקי היסוד יישק דבר חקיקה.

חוקה לישראל מתמהמהת לבוא, אך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק הינם ניצנים חוקתיים מרכזיים בהתוויית החוקה. חוקת המדינה נמצאת בהתהוות. אחד מגורמיה המדרבנים הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אותו הזכרתי בתחילת הדברים. זהו המכון שמנסה לרומם את הדמוקרטיה הישראלית וחוקתה. איזו חוקה? חוקה בהסכמה. נקוד על הסכמה.

השיח החברתי והמשפטי בישראל ביחס לכבוד האדם וחירותו, כחלק מדמוקרטיה מהותית ונאורה, כבר קיים ומקו*יים ברב רבדי החברה הישראלית, וצעד אחרי צעד, בצעדים רגישים, איטיים ומדודים, הוא קונה לו שביתה יישומית הלכה למעשה. צעדים מדודים אך בטוחים, ולתפארת מדינת ישראל ומשפטה.

לתפארת הבנקאות הישראלית

דווקא בעידן המשבר הפיננסי הפוקד את העולם, כשמסביב יהום הסער, ראיתי לנכון לציין, שהבנקאות הישראלית עומדת יציבה על רגליה. מחלוקת כזו או אחרת של בנק זה או אחר עם רגולטור זה או אחר, איננה גורעת מחוסנה ויציבותה של המערכת הבנקאית בישראל. אנחנו יכולים וצריכים להתגאות בכך, ואל ייקל הדבר בעיניכם. העולם במשבר, המדינה במלחמה, החברה שסועה והבנקאות הישראלית לעולם עומדת. לכבוד ולתפארת ייחשב לנו הדבר.

כמובן שיכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה על שמתחולל בימים אלה בתקשורת באשר למחלוקת הניטשת בין בנק ישראל לבין אחד הבנקים הגדולים, אם לא הגדול שבהם, אך אין זו השעה ואין זו האכסניה לחלוק אתכם את הגיגיי באשר לאירועים וניתוחם, מה גם שאני נחשב כנגוע.

לתפארת ההיי-טק הישראלי

ענף ההיי-טק היה הקטר הכלכלי משך תקופה ארוכה ועוד כוחו במותניו. לא נס ליחו. אמנם, בתקופת משבר כלכלי גלובלי זוהרו הועם משהו, אך עוד נכונו לו גדולות ונצורות. מדעני פרס ישראל ועוד שורה ארוכה של מחוננים ישראלים מאמצים את מוחם הקודח כדי לפרוץ את גבולות האינטלקט ולהבקיע דרכים בתחום העשייה העולמית. אין ספק כי ההיי-טק הישראלי כבש לו מקום של כבוד במושגים בינלאומיים. הפכנו למעצמה בינלאומית בתחום זה ועוד כוחנו במוחנו, לתפארת ההיי-טק הישראלי ולתפארת מדינת ישראל.

בינתיים, חלק מההיי-טקיסטים, הפכו להיות יושבי בתי-קפה וקרנות. שמעתי שהם ממלאים את בתי הדין לעבודה. זוהי תקופה שנכפתה עליהם, אך הפסדה יכול לבוא בשכרה. הם יטענו את המצברים האינטלקטואליים ועם שוך סערת המשבר ירימו ראש מלא וגדוש ברעיונות לקידום האנושות, רווחתה וכלכלתה.

לא פושטת יד ולא פושטת רגל

בנקאות איתנה, היי-טק פורץ דרכים, תעשייה מתוחכמת במדינה במצור, הינה לתפארת שרידותנו. חרף הקשיים, חרף גילה הצעיר, רק בת שישים ואחת, המדינה היקרה שלנו (תרתי-משמע) איננה פושטת רגל (כמדינות אחרות בתקופת המשבר הכלכלי הלזה) ואפילו איננה פושטת יד, כפי שהיתה בעבר.

לתפארת צבא המשפט

למקרא הכותרת ובהכירכם אותי, יכולתם לטעות ולחשוב, שאני מתכוון לכתוב על צבא השופטים המיומנים שמוסיפים לנו כבוד ותפארת, אך כוונתי ברשימה צנועה זו איננה השופטים (שכבודם במקומם מונח) אלא צבא העם, הצבא המוסרי והמשפטני של העם. מאז ומתמיד היה צה"ל צבא בעל ערכים גבוהים. טוהר הנשק. אני זוכר את ההשתאות על פניהם של פרופסורים נכבדים באוניברסיטת הרווארד לפני כשני עשורים, כאשר פרופסור אהרון ברק הרצה על נושא זה בפני קהל מכובד, אשר לא ידע את נפשו מרב הערכה לתפארתה של מדינת ישראל בפריסת משרעת דיניה גם על פעולת חייליה מעבר לגבולותיה. בשיטת משפטנו הנאורה והמתקדמת לא היתה אפשרות להקים מחנה מעצר לטרוריסטים מחוץ לגבולות המדינה ודיניה, בדומה למחנה המעצר והחקירות במפרץ גוונטאנמו אשר בקובה. לכבוד ולתפארת ייחשב לנו הדבר.

טוהר המלחמה חרוט על חרבו של צה"ל עד כדי כך, ששיטת המשפט הישראלית הוחלה, כאמור, גם על פעולות צה"ל בשטחים הכבושים וסמכותו של בג"ץ הגיעה עדיהם. במלחמות האחרונות עובה מוסר המלחמה על-ידי משפטנים לרב, שישבו בצמוד למפקדים ולחשו על אוזנם הכרויה. באוזן האחת של המפקד הצבאי מכשיר הקשר ובאוזן השנייה לוחש המשפטן ומתווה את גבולות הכוח ואת כוח המוסר.

זהו פרדוקס המלחמה. המשפט הצבאי ומשפט המלחמה נישא בפי כל המפקדים. על צבא הלוחמה צבאו המשפטנים. למופת ולתפארת ייחשב לנו הדבר, וזאת מבלי לגרוע מעוגמת הנפש של תקלות והחטאות שאירעו במהלך המלחמות. זאת טיבה של מלחמה, שגם משפטנים ומוסר אינם יכולים למנוע את זוועותיה. אבל הם יכולים גם יכולים לרסנה, להגבילה, לשמור על צלם אנוש ועל מידתיות לוחמתית ראויה ומאוזנת.

ארץ זבת בירוקרטיה

הבירוקרטיה בעוכרינו, והיא גואה ותופחת מיום ליום. אך לא על תחלואינו באנו לדבר אלא על תפארתנו. נניח לבירוקרטיה להזדמנות אחרת. לא עליה תהיה תפארתנו.

תם ולא נשלם

עוד נכונו לנו ימי עצמאות לרוב. כל שנה ושיפוריה. כל שנה וזוכי פרס ישראל חדשים ומחוזקים. מי ייתן וחצי הכוס הריקה תתמלא ותעלה על גדותיה. עוד נכונו לנו עלילות ותפארות לרוב. ובנימה אופטימית זו לתפארת המדינה, אניח למקלדת. חזק ונתחזק.

* עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

דויטשה בנק / צילום: אסנת פרץ שמש

אוליגרכים וקשר לפרשת מין: ההדלפה שמטלטלת בנק ענק

הדלפת ענק בגרמניה מעלה חשד כי למרות אזהרות, דויטשה בנק המשיך לנהל קשרים פיננסיים עם אוליגרכים רוסים שנמצאים ברשימות סנקציות ופשיעה ●  בנוסף, נחשף כי הבנק ניהל בעבור פושע המין ג'פרי אפשטיין כ-600 מיליון אירו בהשקעות "חשודות"

אחד המסכים בבורסת וול סטריט משדר חדשות על מניית אנבידיה / צילום: ap, Yuki Iwamura

"הזדמנות מדהימה": האם דווקא עכשיו כדאי לקנות את מניית אנבידיה

מניית השבבים צנחה ביותר מ־30% מהשיא בצל הסקנדל שהביא לעזיבת המנכ"ל המיתולוגי ● הירידות דרדרו את אנבידיה למכפיל רווח עתידי שלא נראה מאז 2012, והישראלים מנצלים את ההזדמנות להסתער על המניה ● בינתיים המומחים חלוקים: האם זה הזמן לקנות?

קנצלר אוסטריה כריסטיאן שטוקר, שר הפנים של רואנדה וינסנט בירוטה, וראשת ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן אחרי ההכרזה על תוכנית הגירוש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

לראשונה: מדינות אירופה יגרשו מהגרים לא-חוקיים לרואנדה

גרמניה, דנמרק, אוסטריה, הולנד ויוון הודיעו על הקמת מרכזי השבה במדינה שלישית, רואנדה, שאליהם יגורשו מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו ● הצעד התקדימי, שמשקף החרפה בדעת הקהל נגד הגירה לא חוקית באירופה, כולל מימון והעברת תקציבים לשילובם בכלכלה המקומית, והוא צפוי להתחיל כפיילוט ב-2027 ● גם בישראל קודמה בעבר תוכנית דומה שנגנזה

ירדן ג'רבי / צילום: נועם אלה

מיזם החתונות החדש של ירדן ג'רבי

המדליסטית האולימפית משיקה פלטפורמה מבוססת AI שתנהל עבור זוגות את הדרך לחופה, מספקים ותקציב ועד אישורי הגעה, בהשקעה של מאות אלפי שקלים ● למרות ההידרדרות ביחסים בין המדינות, משלחת מספרד הגיעה להכיר את האקוסיסטם הטכנולוגי והחדשנות הישראלית ● וקבוצת שלמה חנכה אולם ספורט בבית הלוחם באשדוד, שישמש את פצועי צה"ל בתהליכי השיקום ● אירועים ומינויים

פרויקט של אזורים בהרצליה. ''עם השובר הדייר יכול לבחור לעצמו דירה בפרויקט אחר של החברה'' / הדמיה: 3division

פתרון חדש בפינוי־בינוי: במקום לחכות מקבלים שובר לדירה בפרויקט אחר

לפחות שתי חברות מציעות לבעלי דירות לקבל דירה בפרויקט אחר במקום להמתין להשלמת הבנייה במתחם שלהם ● בתמורה, בעלי הדירות עשויים לוותר על חלק משווי התמורה העתידית ● היקף החיסכון תלוי בשלב התכנוני, בזמינות הדירות ובהסדרי המס

שיבן רמג'י, מנכ''ל סלברייט; סקוט ראסל, מנכ''ל נייס; עומר כילף. מנכ''ל ומייסד אינוויז / צילומים: NiCE, סלברייט, יח''צ

גל של פיטורים במשק: בתוך חודש הודיעו עשרות חברות ישראליות על קיצוצים

תוך שישה שבועות פוטרו כבר קרוב ל־2,000 עובדים בחברות הייטק ובחברות בורסאיות וזה כנראה לא הסוף ● חלק מהמהלכים מיוחסים לכניסת הבינה המלאכותית וחלק בגלל רצון להתייעלות ● המגמה שלילית גם ביחס המשרות הפנויות למספר מחפשי העבודה בהייטק ובקרב אקדמאים ומנהלים, המצב הולך ומחריף

חריש / צילום: שלומי יוסף

הפרצה שמאפשרת לקנות דירה בחיפה בהנחה של יותר מ־50%

עיכוב של שנים בפרויקטי "מחיר למשתכן" יצר בחיפה הנחה של יותר מ-1.3 מיליון שקל במחיר הדירות המוגרלות ● בחריש, במסגרת מחיר מטרה, הדירות הגדולות מוצעות החל מ–1.6 מיליון שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; מקס סטוק ואלביט מזנקות אחרי הדוחות

סקטור הביומד ומניות הביטוח מכבידים על המדדים, בעוד מניות הנפט והגז מתחזקות ● לאומי הציג רווח רבעוני של 3 מיליארד שקל ויחלק 1.5 מיליארד שקל לבעלי המניות ● מזרחי טפחות רשם רווח של 1.37 מיליארד שקל ● שיאים בהכנסות וברווחים לחילן, למטריקס ולניו מד אנרג'י ● אלקטרה נדל"ן נופלת למרות שת"פ אסטרטגי בארה"ב ● הדולר בשיא של כשנה מול השקל ● וגם: למרות התנודתיות - ענק ההשקעות שממליץ להיות במקסימום חשיפה למניות

בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי

עשרות אלפי שקלים: בתי המשפט מעלים את המחיר לתובעים בייצוגיות

המחוזי בת"א דחה בקשה לייצוגית בגין מייל פרסומי בודד וחייב את התובע ב־50 אלף שקל ● הפסיקה מצטרפת לשורת החלטות המעלות במתינות את ההוצאות לאחר קביעת העליון

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

חברות התוכנה שצמחו למרות השקל החזק, וזו שהרווח שלה זינק בכ-80%

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי חברות ה-IT מטריקס וחילן הציגו צמיחה דו־ספרתית ברבעון השלישי, על אף אתגרי שערי החליפין ● מנגד, התחזקות השקל דווקא תמכה בתוצאות של מקס סטוק, שרווחיה המריאו בקרוב ל-80%

משה ממרוד, מנכ''ל תדיראן ובעל השליטה בה / צילום: סיוון פרג'

שמה את השנים הרעות מאחוריה? רווחי תדיראן קפצו ב-75%

פעילות האנרגיה ומוצרי החשמל העלו את הכנסות החברה שבשליטת משה ממרוד בכ-9% ● שיפור ברווחיות התפעולית, לצד רווחי שיערוך הנוגעים לאופציות שהיא מחזיקה בחברה־הבת האיטלקית, הקפיצו את השורה התחתונה

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות ירד ברבעון השלישי

הרווח הנקי של הבנק נעמד על 1.37 מיליארד שקל, ירידה של קרוב ל-8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והתשואה על ההון נעמדה על 15% ● הבנק יחלק דיבידנד של 683 מיליון שקל - מחצית מרווחי הרבעון השלישי

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

בפעם השלישית: בנק הפועלים מחלק מניות ללקוחותיו. מה התשואה מהחלוקה הראשונה?

לקוחות זכאים יוכלו לבחור בין קבלת מניה בשווי של כ-73.65 שקל - שווי השוק של המניה נכון לסוף המסחר אתמול - לבין מענק כספי בסך 70 שקל ● לקוחות שהצטרפו או יצטרפו לאפליקציית "פועלים ג'וניור" יוכלו לקבל מניה נוספת או מענק כספי נוסף

הסנאטור הדמוקרטי ג'ון פטרמן / צילום: ap, Allison Robbert

הסנאטור הדמוקרטי שמאיים לעזוב את המפלגה - בגלל ישראל

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מציעה מיליוני דולרים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית למרות הצהרות טראמפ כי הושמדה, סנאטור דמוקרטי מאיים לעזוב את מפלגתו אם ייבחר מנהיג ביקורתי כלפי ישראל, ומצרים מכניסה לרשימת ארגוני הטרור ארגון מוסלמי המעורב בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

חיילים של צבא לבנון בדרום ביירות / צילום: ap, Bilal Hussein

תסכול בוושינגטון ובביירות מכישלון הפיילוט בלבנון - והמגעים ליום שאחרי יוניפי"ל

תושבי הצפון עודכנו כי בשעות הקרובות יפתח צה"ל בגל תקיפות בלבנון ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ● עדכונים שוטפים

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: הכירו את בעל השליטה החדש בארקיע

רונן אלעד חתם אתמול על רכישת חברת התעופה אחרי שקיבל את תמיכת ועד העובדים והדירקטוריון ● אלעד, המחזיק בחברות תעשייה, תשתיות וסחר, מוגדר כמי שלא מסתפק בניהול מרחוק וכבעל ניסיון בהבראת והשבחת חברות

מייקל אייזנברג / צילום: יונתן בלום

תביעת המיליונים של ברק ושניאורסון נגד מייקל אייזנברג הסתיימה בלא כלום

התביעה הוגשה לאחר שאייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, פרסם ציוץ ברשת X ובו ייחס לחברת הסטארט-אפ פאראגון, שהקימו אהוד ברק ואהוד שניאורסון, שימוש בטכנולוגיה של המודיעין הישראלי עד כדי סכנה ביטחונית ● בתגובה הגישו השניים נגד אייזנברג תביעת לשון הרע בסך 10 מיליון שקל - שכעת הסתיימה בלא כלום בהליך בוררות

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה