גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותפנחס רובין

מותר לנו לפרגן לעצמנו

חרף גילה הצעיר, ישראל לא פושטת רגל כמו מדינות אחרות בתקופת המשבר הכלכלי

בצאת יום העצמאות, כדאי להזכיר, שכמדי יום עצמאות, גם השנה הוענקו פרסי ישראל, לתפארת מדינת ישראל. נכחתי בטקס המרשים של הענקת הפרסים והרגשתי התרוממות רוח. טובי העם ומדעניו כובדו בפרס. כל אחד מהם יכול היה להימנות על מדליקי המשואה. היה זה טקס מרגש, שהוכיח פעם נוספת, שמציון תצא תורה. תורת ציון יוצאת לרחבי עולם מזוכי פרס ישראל, כמו גם מזוכיו הישראלים לדורותיהם של פרס נובל.

ומדוע נדרשתי לטקס הענקת פרסי ישראל? על שום, שבאופן ייחודי נכלל השנה בין מקבלי הפרס גוף, שאיננו יחיד אלא מכון, הלא הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה בנשיאותו של דר' אריק כרמון. אשרי המדינה שעוסקת בערכי הדמוקרטיה ומעניקה פרס יוקרתי למטפחיה של הדמוקרטיה. בערבו של יום, לאחר טקס הענקת פרסי ישראל, נערך במשכנו של המכון לדמוקרטיה טקס הרמת כוסית, מחכים ומרגש כשלעצמו.

אני מבקש לרשום מלים קצרות לתפארת מדינת ישראל. לא לא, אין זו פארודיה. זהו מבט, נאיבי משהו ואולי גם חד צדדי, על חצי הכוס המלאה שצבעיה כחול-לבן. אחת לשנה, ובייחוד ביום העצמאות, מותר לנו לפרגן לעצמנו.

לתפארת הדמוקרטיה בישראל

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. על כך ניתן ללמוד, כדברי פרופ' אהרן ברק, משני חוקי יסוד בדבר זכויות אדם, המצהירים כי מטרתם להגן על כבוד האדם וחירותו ועל חופש העיסוק, כדי לעגן בהם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. על אופיה הדמוקרטי ניתן ללמוד גם, למשל, מהכרזת העצמאות ומשורה ארוכה של פסקי דין. נתברכנו במדינה יודעת דמוקרטיה. ערכי הדמוקרטיה זורמים בדמו של רוב ציבור הישראליים כבר משחר נעוריו. הדמוקרטיה היא אחת מה"קדו*שות" של הציבור בארץ. היהלום שבכתר הדהוי שמסביבנו, כשמדינות ערב הן בלתי דמוקרטיות בעליל.

הדמוקרטיה הישראלית נשמרת מכל משמר גם על ידי בית המשפט העליון. אנחנו שומרים עליה כעל בבת עיננו, חרף הקשיים המיוחדים של מדינה בהתהוות, אשר רבדיה החברתיים קוטביים כל כך והגיעו מתפוצות רבות כל כך. ליטופה וחיבוקה של הדמוקרטיה קשה עוד יותר במדינה שחיה ושורדת על חרבה. מבחנה* הגדול של הדמוקרטיה המהותית הוא כשקשה ליישמה. דמוקרטיה מהותית איננה רק ספירת קולות בוכהלטרית אלא גם, ולעיתים בעיקר, שמירה על זכויות המיעוטים. הרוב איננו מקדש את כל האמצעים. זוהי הדמוקרטיה הערכית והמהותית, שעל עקרונותיה חוזר ומגן בית המשפט העליון ברטוריקה כזו או אחרת. כך למשל כתב פרופ' ברק, כי "משטר שבו הרוב שולל מהמיעוט את זכויות היסוד, הוא משטר של שלטון הרוב, אך הוא אינו משטר דמוקרטי. אין לקיים דמוקרטיה בלי זכויות אדם. שלטון הרוב הוא דמוקרטי כל עוד הוא מבטיח את זכויות האדם. שלטון רוב בלא זכויות אדם אינו דמוקרטיה".

לתפארת כבוד האדם וחירותו

מאז ומתמיד ידע בית המשפט העליון וידעה שיטת המשפט הישראלית לעצב ולהתוות יסודות חשובים של כבוד אדם, חירות, חופש ביטוי, שוויון והרמוניה חברתית, בחברה קוטבית. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו נתן גושפנקא סטטוטורית, חוקתית, על-חוקית, לעקרונות יסוד אלה הטבועים בשיטתנו המשפטית. "המהפכה החוקתית" שגלומה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו איננה כל כך בתוכ*נו, שהיה מקובל עוד קודם לחקיקתו, אלא בהקניית ההיררכיה הנורמטיבית לחוק, אשר, בהיותו חוק יסוד, מאפיל על כל שאר "החוקים הרגילים". על-פי חוקי היסוד יישק דבר חקיקה.

חוקה לישראל מתמהמהת לבוא, אך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק הינם ניצנים חוקתיים מרכזיים בהתוויית החוקה. חוקת המדינה נמצאת בהתהוות. אחד מגורמיה המדרבנים הוא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אותו הזכרתי בתחילת הדברים. זהו המכון שמנסה לרומם את הדמוקרטיה הישראלית וחוקתה. איזו חוקה? חוקה בהסכמה. נקוד על הסכמה.

השיח החברתי והמשפטי בישראל ביחס לכבוד האדם וחירותו, כחלק מדמוקרטיה מהותית ונאורה, כבר קיים ומקו*יים ברב רבדי החברה הישראלית, וצעד אחרי צעד, בצעדים רגישים, איטיים ומדודים, הוא קונה לו שביתה יישומית הלכה למעשה. צעדים מדודים אך בטוחים, ולתפארת מדינת ישראל ומשפטה.

לתפארת הבנקאות הישראלית

דווקא בעידן המשבר הפיננסי הפוקד את העולם, כשמסביב יהום הסער, ראיתי לנכון לציין, שהבנקאות הישראלית עומדת יציבה על רגליה. מחלוקת כזו או אחרת של בנק זה או אחר עם רגולטור זה או אחר, איננה גורעת מחוסנה ויציבותה של המערכת הבנקאית בישראל. אנחנו יכולים וצריכים להתגאות בכך, ואל ייקל הדבר בעיניכם. העולם במשבר, המדינה במלחמה, החברה שסועה והבנקאות הישראלית לעולם עומדת. לכבוד ולתפארת ייחשב לנו הדבר.

כמובן שיכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה על שמתחולל בימים אלה בתקשורת באשר למחלוקת הניטשת בין בנק ישראל לבין אחד הבנקים הגדולים, אם לא הגדול שבהם, אך אין זו השעה ואין זו האכסניה לחלוק אתכם את הגיגיי באשר לאירועים וניתוחם, מה גם שאני נחשב כנגוע.

לתפארת ההיי-טק הישראלי

ענף ההיי-טק היה הקטר הכלכלי משך תקופה ארוכה ועוד כוחו במותניו. לא נס ליחו. אמנם, בתקופת משבר כלכלי גלובלי זוהרו הועם משהו, אך עוד נכונו לו גדולות ונצורות. מדעני פרס ישראל ועוד שורה ארוכה של מחוננים ישראלים מאמצים את מוחם הקודח כדי לפרוץ את גבולות האינטלקט ולהבקיע דרכים בתחום העשייה העולמית. אין ספק כי ההיי-טק הישראלי כבש לו מקום של כבוד במושגים בינלאומיים. הפכנו למעצמה בינלאומית בתחום זה ועוד כוחנו במוחנו, לתפארת ההיי-טק הישראלי ולתפארת מדינת ישראל.

בינתיים, חלק מההיי-טקיסטים, הפכו להיות יושבי בתי-קפה וקרנות. שמעתי שהם ממלאים את בתי הדין לעבודה. זוהי תקופה שנכפתה עליהם, אך הפסדה יכול לבוא בשכרה. הם יטענו את המצברים האינטלקטואליים ועם שוך סערת המשבר ירימו ראש מלא וגדוש ברעיונות לקידום האנושות, רווחתה וכלכלתה.

לא פושטת יד ולא פושטת רגל

בנקאות איתנה, היי-טק פורץ דרכים, תעשייה מתוחכמת במדינה במצור, הינה לתפארת שרידותנו. חרף הקשיים, חרף גילה הצעיר, רק בת שישים ואחת, המדינה היקרה שלנו (תרתי-משמע) איננה פושטת רגל (כמדינות אחרות בתקופת המשבר הכלכלי הלזה) ואפילו איננה פושטת יד, כפי שהיתה בעבר.

לתפארת צבא המשפט

למקרא הכותרת ובהכירכם אותי, יכולתם לטעות ולחשוב, שאני מתכוון לכתוב על צבא השופטים המיומנים שמוסיפים לנו כבוד ותפארת, אך כוונתי ברשימה צנועה זו איננה השופטים (שכבודם במקומם מונח) אלא צבא העם, הצבא המוסרי והמשפטני של העם. מאז ומתמיד היה צה"ל צבא בעל ערכים גבוהים. טוהר הנשק. אני זוכר את ההשתאות על פניהם של פרופסורים נכבדים באוניברסיטת הרווארד לפני כשני עשורים, כאשר פרופסור אהרון ברק הרצה על נושא זה בפני קהל מכובד, אשר לא ידע את נפשו מרב הערכה לתפארתה של מדינת ישראל בפריסת משרעת דיניה גם על פעולת חייליה מעבר לגבולותיה. בשיטת משפטנו הנאורה והמתקדמת לא היתה אפשרות להקים מחנה מעצר לטרוריסטים מחוץ לגבולות המדינה ודיניה, בדומה למחנה המעצר והחקירות במפרץ גוונטאנמו אשר בקובה. לכבוד ולתפארת ייחשב לנו הדבר.

טוהר המלחמה חרוט על חרבו של צה"ל עד כדי כך, ששיטת המשפט הישראלית הוחלה, כאמור, גם על פעולות צה"ל בשטחים הכבושים וסמכותו של בג"ץ הגיעה עדיהם. במלחמות האחרונות עובה מוסר המלחמה על-ידי משפטנים לרב, שישבו בצמוד למפקדים ולחשו על אוזנם הכרויה. באוזן האחת של המפקד הצבאי מכשיר הקשר ובאוזן השנייה לוחש המשפטן ומתווה את גבולות הכוח ואת כוח המוסר.

זהו פרדוקס המלחמה. המשפט הצבאי ומשפט המלחמה נישא בפי כל המפקדים. על צבא הלוחמה צבאו המשפטנים. למופת ולתפארת ייחשב לנו הדבר, וזאת מבלי לגרוע מעוגמת הנפש של תקלות והחטאות שאירעו במהלך המלחמות. זאת טיבה של מלחמה, שגם משפטנים ומוסר אינם יכולים למנוע את זוועותיה. אבל הם יכולים גם יכולים לרסנה, להגבילה, לשמור על צלם אנוש ועל מידתיות לוחמתית ראויה ומאוזנת.

ארץ זבת בירוקרטיה

הבירוקרטיה בעוכרינו, והיא גואה ותופחת מיום ליום. אך לא על תחלואינו באנו לדבר אלא על תפארתנו. נניח לבירוקרטיה להזדמנות אחרת. לא עליה תהיה תפארתנו.

תם ולא נשלם

עוד נכונו לנו ימי עצמאות לרוב. כל שנה ושיפוריה. כל שנה וזוכי פרס ישראל חדשים ומחוזקים. מי ייתן וחצי הכוס הריקה תתמלא ותעלה על גדותיה. עוד נכונו לנו עלילות ותפארות לרוב. ובנימה אופטימית זו לתפארת המדינה, אניח למקלדת. חזק ונתחזק.

* עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

קרסו מוטורס / צילום: טלי בוגדנובסקי

ב־100 מיליון שקל: קרסו רוכשת קרקע בנשר למרכז המכירות והשירות של פריסבי

קרסו מוטורס תרכוש מגרש של כ־30 דונם בנשר בכ־100 מיליון שקל, להקמת מרכז freesbe לצפון ● המרכז צפוי לכלול אולם תצוגה ומגוון שירותי רכב ● המהלך מצטרף להתרחבות של כלמוביל ומאיר בנשר, שהפכה למוקד מרכזי של ענף הרכב בצפון

בתים הרוסים בקיבוץ בארי לאחר 7 באוקטובר / צילום: תמונה פרטית

בין הדרום לצפון: הנתונים שחושפים את פערי השיקום בין שני חבלי הארץ שנפגעו במלחמה

היקף הנזקים הישירים מהמלחמה עומד עפ"י נתוני רשות המסים על למעלה מ־8 מיליארד שקל בשלוש שנים, אך צלילת עומק לנתונים מגלה פערי שיקום משמעותיים בין הדרום לצפון ● מהפעילות העסקית ועד החזרה לבתים: מה מלמדים הנתונים?

הבנק המרכזי של הודו, RBI / צילום: Shutterstock

אחרי ארה"ב, יפן ואירופה: גם הבנק המרכזי של הודו העלה את הריבית

הבנק המרכזי של הודו העלה את הריבית ל ־5.5% כדי לבלום את האינפלציה ● המהלך עלול לייקר אשראי, משכנתאות והלוואות ולהכביד על משקי הבית ● הודו היא הכלכלה הגדולה הצומחת במהירות הגבוהה בעולם, אך מתמודדת עם השלכות המלחמה באיראן וסיכוני אקלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בהובלת מניות הטכנולוגיה: S&P 500 והנאסד"ק חתמו את יום המסחר בשיא כל הזמנים

נעילה בשיא: מדד S&P 500 עלה ב-0.6%, הנאסד"ק הוסיף 0.4%, והדאו ג'ונס טיפס ב-0.5% ● העליות התרכזו בקומץ ענקיות; שווי "שבע המופלאות" חצה 25 טריליון דולר ● מייקל ברי מזהיר שהשוק נמצא בשלב ההכחשה; באופנהיימר מצביעים על התנהגות של סוף מחזור ● אנבידיה מתקרבת לשווי של 6 טריליון דולר; מניית AMD זינקה לאחר שסיטי העלה את יעד המחיר ● מניות שבבי הזיכרון צנחו

המשפחות השכולות לא מימשו מאות מיליוני שקלים מנכסי יקיריהן / אילוסטרציה: GEMINI

הערכות: מאות מיליוני שקלים של נופלים נותרו נעולים בחשבונותיהם

מיזם שחר, מערך חינמי שמסייע למשפחות שכולות לצלוח את הבירוקרטיה הסבוכה כדי להגיע לכספים שהותירו יקיריהן, הוקם להנצחת רס"ן שחר בוזגלו ז"ל שנפל בעזה ● "החזון הוא לפתוח את עולם הפיננסים לאנשים", אומר המייסד

ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

עם ותק של שלושה חודשים: המנכ"ל שפוצץ עסקה של 6.7 מיליארד דולר

בחברת ניו־מד מתעקשים על ביטול הסכם מכירת הגז ממאגר לוויתן לתחנות הכוח של דליה ● מי שצפוי להכריע מה יעלה בגורל עסקת הענק הוא המנכ"ל החדש, ניב סרנה, שהחליף את יוסי אבו

חן ליכטנשטיין, מנכ''ל צים

"מגמה חיובית במחירי ההובלה": צים מעלה את התחזית השנתית

צים צופה כעת EBITDA מתואם בסך 2.7-3 מיליארד דולר ו-EBIT מתואם של 1.4-1.7 מיליארד דולר - עלייה לעומת התחזית הקודמת ושיפור לעומת השנה שעברה ● אחרי העלאת התחזית, מניית החברה עלתה אמש במסחר המאוחר בניו יורק

שיקום מלא צפוי בתוך כשלוש שנים. בית הרוס בקיבוץ מנרה / צילום: יובל אינהורן

"בתוך שנתיים נשתקם לחלוטין": הצפון חוזר הביתה ובונה כלכלה חדשה

גלובס יצא לסיור מיוחד בצפון, ושוחח עם התושבים על החודשים של הירי, הפינוי וההרס, וגם על ההחלטה לשקם, בלי לחכות לממשלה ● הקהילות חוזרות, והיזמים מנסים להפוך את המשבר להזדמנות צמיחה כלכלית וחברתית

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

חברות התעופה עודכנו: טיסות החילוץ מדובאי למחר מבוטלות. מה יעשו מאות נוסעים?

מאות נוסעים שנרשמו לטיסות החילוץ מדובאי נותרו ללא מענה לאחר ביטול האישור לטיסות מחר ● בישראל פועלים מול האמירויות בניסיון לחדש את הפעילות ולהשלים את מבצע ההשבה עד יום חמישי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

איך נקבע יום הזיכרון הרשמי של ה־7 באוקטובר?

טקסי יום הזיכרון לטבח ה־7 באוקטובר מצוינים השבוע בישראל, כשמועד הציון עדיין נתון במחלוקת  כיצד נקבעים ימי זיכרון? ● המשרוקית מסבירה

נתב''ג / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"נוהל ויזה": בנתב"ג נערכים לשינוי אבטחה דרמטי

בעקבות אירועי טיסת פליי דובאי, שרת התחבורה מירי רגב מבקשת לקבוע כי חברות תעופה יעבירו את פרטי הנוסעים ואנשי הצוות 48 שעות מראש ● בטיסות מיעדים בעלי איום ביטחוני גבוה, הרשימות יועברו גם לבחינת המוסד או השב"כ • במשרד התחבורה מבקשים להחיל את הנהלים כבר ביום ראשון הקרוב

שרת התחבורה מירי רגב, ראש השב''כ דוד זיני וראש המוסד רומן גופמן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט, דובר צה''ל

בלתי נתפס: מספר אנשי הצוות ממדינות עוינות שנכנסו השנה לישראל

בדיון חסוי בכנסת נחשף כי כ-1,240 אנשי צוות אוויר ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל נכנסו למדינה מתחילת השנה ● כעת נבדק כיצד אושרה כניסתם ומי הגורם שאחראי על ביטחון הטיסות הזרות

ניר מסיקה, ראש מערך בינוי, דיור ותשתיות במנהלת תקומה / צילום: מנהלת תקומה

בכיר במנהלת תקומה: "העוטף יהיה דוגמה לאזור שעבר אסון והצליח להתפתח"

ניר מסיקה, האחראי על בינוי ותשתיות במנהלת תקומה, מספר לגלובס על המאמץ לבנות מחדש את עוטף עזה 3 שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר ● יותר מ־90% מתושבי העוטף שבו לביתם, אך ארבע קהילות, בהן של בארי וניר עוז, טרם חזרו ● "אנחנו בכיוון הנכון", אמר מסיקה

שמעון וענת אלקבץ עם הבת סיוון / צילום: פרטי

שמעון אלקבץ על מחלוקת הריסת הבתים בעוטף: "נאבקים שהעדות תישמר"

שלוש שנים אחרי הטבח בכפר עזה שבו נרצחו בתו סיון ובן זוגה נאור ז"ל, העיתונאי ומפקד גל"צ לשעבר שמעון אלקבץ דיבר באירוע שנערך במערכת גלובס לציון ה-7 באוקטובר על רגעי האימה בממ"ד, החלטת חברי הקיבוץ להרוס את בתי העדות, הביקורת הנוקבת על התקשורת והתובנה שנותרה ● "הניצחון שלנו על המפלצות הוא להמשיך לחיות"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה: הממשלה החליטה לקדם תחנת כוח במתחם בז”א

הממשלה אישרה לקדם הקמת תחנת כוח בהספק של 800 מגהוואט במתחם בית הזיקוק באשדוד, שתספק חשמל למשק ● המשרד להגנת הסביבה מתנגד למהלך ומזהיר מהגברת הזיהום באזור שכבר כולל כמה מתקני ייצור חשמל ● במשרד האנרגיה מבהירים כי מדובר בשלב תכנוני ראשוני בלבד

מטוס של פליי דובאי / צילום: Shutterstock

חשד לניגוד עניינים: המשטרה בודקת את הבכירים במשרד התחבורה

לאחר סערת פליי דובאי והפרסומים על העבודות הנוספות של הבכירים במשרד התחבורה, המשטרה החלה לבדוק את הנושא בחשד לניגוד עניינים ● במוקד החקירה: אברי כהן, ראש אגף הביטחון במשרד התחבורה, ודביר רובינשטיין, המספק שירותים למשרד במיקור חוץ ואחראי על בטיחות התעופה

אירו. ''גל המכירות האחרון נובע במיוחד מהחששות בנוגע לצרפת'' / צילום: Shutterstock

"הרגע הגלובלי" של האירו יצטרך לחכות: סיכוני החוב מפילים את המטבע האירופי

האירו נמצא בשפל של כשנה וחצי מול הדולר, על רקע החששות ממצבה הפיסקלי של צרפת, אי־היציבות הפוליטית באירופה והאפשרות למשבר חוב חדש ● בעוד שהמשקיעים והאנליסטים דרוכים, החברות היצואניות ביבשת דווקא גוזרות קופון מהיחלשות המטבע

זיו מצליח ועדן ביזמן / צילום: פורום הביתה

איך הופכים שיקום לצמיחה: האתגר העכשווי של יישובי העוטף

פורום "הביתה" מאגד בתוכו 14 יישובים "אדומים" מהעוטף, שספגו את הפגיעה הקשה ביותר ב-7 באוקטובר ● בראיון עמם מספרים ראשי הפורום על מאבקי התושבים והקושי לייצר תחושת ביטחון, לצד הקמת תאגיד כלכלי חדש והתקווה שהוא מביא עמו

מערכת פטריוט / צילום: יח''צ

כמה ימים עד קריסה? האזהרה על מערכות ההגנה של ארה"ב

כותרות העיתונים בעולם: האזהרות שסוכלו ו"הקרב על נשמתה של ישראל" - הסיקור בעולם של ה-7 באוקטובר, טור דעה בפורן פוליסי מזהיר שמערכות ההגנה האמריקאיות יתקשו להתמודד עם ירי טילים מסיבי מאיראן ודיוקנו של מנהיג החות'ים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אסף נחמני, מנהל חטיבת השקעות, רשות שוק ההון / צילום: דרור סיתהכל

300 מיליארד שקל בפנסיה מנוהלים ללא פיקוח. ברשות שוק ההון מתכוונים לשנות את המצב

כשהיקף ההשקעות האלטרנטיביות בידי המוסדיים כבר עומד על מאות מיליארדי שקלים, ברשות פועלים להפוך את חובת ביצוע הערכת השווי לנכסים משנתית לרבעונית ● סגן הממונה על שוק ההון הזהיר את המוסדיים בכנס השקעות של משרד ארנון שגב ופנתיאון: "בלי שיערוך רבעוני, תבחנו כדאיות ההשקעה בקרן פרטית"