לפני כ-5 שנים נחת על שולחנו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מגן אלטוביה, ערעור שכותרתו "עו"ד ורד פרי נגד רשות המסים". שופט המיסוי המנוסה העריך מיד את משקלו הסגולי הרב של התיק. "תחנה בדרך לירושלים", כך כינה את התיק, שהשלכותיו מרחיקות הלכת עמדו לשנות מוסכמות יסוד ארוכות שנים בתחום המס בישראל - כבר בדיון הראשון.
לאחר שנתן בחודש אפריל אשתקד את ההחלטה התקדימית, שלפיה נשים עובדות זכאיות לדרוש ניכוי מס עבור חלק מהוצאות הטיפול בילדים, החל מסעו של "תיק ורד פרי" אל ירושלים ואל שולחנם של השופטים העליונים. את המסע הובילה רשות המסים, שלא השלימה עם ההלכה מרחיקת הלכת, והגישה ערעור לבית המשפט העליון.
אחרי הרשות, הגיעה לבירה עו"ד פרי, חמושה בעורכי דינה, ד"ר משה שקל, יניב שקל ולאה טבע-עכו ממשרד שקל, שאליהם הצטרפו גם עו"ד גלי עציון מהלשכה המשפטית של נעמ"ת, עו"ד הלית כהן מהמחלקה המשפטית בשדולת הנשים, ולשכת עוה"ד שהודיעה על תמיכתה בערעור. פמליה מכובדת ביותר.
לא רק הם יצאו למסע. גם השופט אלטוביה הצטרף אל המסע. הוא לא התייצב פיזית בעליון, אך הוא עמד בפני מבחן אולטימטיבי: האם היצירתיות, המהפכנות והדרך הייחודית שלו להגיע לגביית מס אמת, יזכו לאישור או שבית המשפט העליון יקצץ את כנפיו.
התשובה לכך לא היתה ברורה. מעבר למתקפה החזיתית שפתחו נגדו גורמים בכירים ברשות המסים (שטענו שפסק דינו "מטשטש לחלוטין את כל העקרונות בדבר הקורלציה בין הוצאה לייצור הכנסה" ופותח פתח לדרישות נוספות שאין להן מקום, ואף רמזו כי הוא לא הבין את המאטריה ולא שיקלל את ההשלכות הכלכליות החמורות שיש לפסק הדין), "זכה" אלטוביה בשנה האחרונה לשתי "פסילות" (אם נשאל מונחים מעולם הספורט) בעליון.
סימני השאלה הוסרו
תוך פחות מ-3 חודשים הפכו שופטי העליון שתי החלטות מהפכניות-יצירתיות שלו, הראשונה ב"פרשת חגי כ"ץ", בעניין מימוש אופציות לעובדי היי-טק, והשנייה בפסק דין בז'ה, בעניין מיסוי אנשי אקדמיה שעובדים בחו"ל. שתי הפרשות היו אמנם "היסטוריות" (מאז שניתנו כבר שונתה החקיקה והמצב המשפטי סודר), אך הפיכתן בעליון הציבה סימן שאלה משמעותי באשר לחדשנות ולגמישות המחשבתית שהפגין אלטוביה בפסיקותיו. מומחי מס העריכו, שגם פסק דין פרי, שהיה מהפכני מבחינה פרשנית, עלול להסתיים ב"פסילה".
אלא שביום חמישי שעבר הסיר בית המשפט העליון את סימני השאלה וההערכות השליליות שריחפו באוויר, ודחה את ערעורה של רשות המסים. בכירי רשות המסים נאלצו לבלוע את מילות הביקורת. אמנם ההורים העובדים היו אלה שיצאו לחגיגות, אך נדמה שהמנצח האמיתי בפרשת ורד פרי הוא אלטוביה עצמו.
"השופט אלטוביה הוא המנצח האמיתי בתיק. חד-משמעית", אומר עו"ד ד"ר משה שקל, שייצג את ורד פרי. "אני אתפלא אם הוא לא לקח בחשבון את האפשרות שהוא יתהפך בעליון, ועוד יותר אתפלא אם הוא לפחות לא לקח בחשבון את האפשרות שחלק משופטי ההרכב לא יתמכו בפסק הדין. אני חושב שהוא עצמו מתפלא היום מול פסק הדין הזה.
"למרות כל זאת הוא נתן את פסק הדין כפי שנתן, מה שמראה על עומק אינטלקטואלי גדול מאוד, על יכולתו ועל כושרו. אם שופט נותן פסק דין ביודעו שייתכן שהוא יתהפך, וביודעו שהוא מהפכני, זה מעיד על אומץ לב אינטלקטואלי, שכעת חברו לו גם שופטי בית המשפט העליון".
אבן-דרך חשובה
גם עו"ד זיו שרון, שותף בכיר במשרד עוה"ד אבי אלתר, חושב שאלטוביה יכול להיות מרוצה מהתוצאה. "ניתן להכתירו כמנצח, בייחוד כשפסקי דין עקרוניים קודמים שלו לא אושרו. בית המשפט העליון קיבל את הדרך שסלל במו ידיו ואשר לא היתה ברורה קודם לכן, במלואה. אין ניצחון גדול מזה, במיוחד לאחר שרשות המסים והפרקליטות הטילו את מלוא יהבן על הפיכת פסק הדין בבית המשפט העליון".
לדברי עו"ד יורי גיא-רון, ראש לשכת עוה"ד (שהיה חבר בוועדה למינוי שופטים ומי ששלף את שמו של עו"ד אלטוביה מבין רשימת המועמדים לשפיטה במחוזי בעת דיוני הוועדה למינוי שופטים ב-2002, ובכך הביא למינוי), "פסק הדין הזה הוא אבן דרך חשובה עבור אלטוביה. לנוכח העובדה שכבר הפכו שתי החלטות משמעותיות שלו באחרונה, נוצר רושם כאילו מדובר פה באיזה חדשנות יתרה באיזושהי חריגה ממסגרת שיפוטית מקובלת ויציבה.
"והנה, פסק הדין בעניין הוצאת מטפלת שהיה חדשני ושהוא חריגה ממסגרת רגילה של החלטות, קיבל בכל זאת תמיכה מקיר לקיר בהרכב של בית המשפט העליון. פסק הדין מעודד את התפיסה שאלטוביה הוא שופט חדשני, יצירתי, שפורץ גבולות ראויים. הוא מקדם יצירתיות שיפוטית בתחום הגבולות הראויים, מוסכמים ונכונים. בעיניי, אנחנו חסרים שופטים כאלה".
גיא-רון אף מעריך - הערכה מפרגנת מאוד לאלטוביה - כי אלמלא ניתן פסק דין ורד פרי על-ידי השופט אלטוביה, לא היה ניתן פסק דין מהפכני כל-כך בבית המשפט העליון. "ספק אם הנושא היה מגיע לעליון ללא אלטוביה וספק אם פסק הדין בעליון היה כזה תקדימי בהעדר פסק דין מחוזי מפורט ומקצועי כמו שניתן, שעליו גם נשען פסק הדין בעליון".
מסע איומים והפחדות
נוסף לכך שאלטוביה קיבל תמיכה מקיר לקיר וזוכה - לא בפעם הראשונה - לפרגון מצד הקהילייה המשפטית, הכרעת שופטי העליון עשויה לקצר עבורו את המסלול הנכסף לעבר כיסא בבית המשפט העליון. שקל: "אלטוביה קיבל משענת גבית גדולה. זו יכולה להיות נקודת מפנה בקריירה שלו. צריך שופט מסים בעליון, ואם קיים קנדידט ריאלי מתוך מערכת בתי המשפט, זה הוא. פסק דין שאליבא דהשופטים עצמם הוא 'פסק דין מהפכני', ובכל זאת 5 שופטים לא נרתעו מלהסכים עם פסיקתו של אלטוביה.
"זה אומר הבעת אמון מרחיקת לכת, בעיקר כשההסכמה הזאת היתה על רקע משבר כלכלי חריף, מסע איומים והפחדות על הנזק הנורא לכאורה שייגרם לתקציב המדינה, ובעיקר על רקע אמירות ופרסומים שלפיהם פסק הדין חורג ממסגרת סמכות בתי המשפט".
עו"ד שרון מסכים. "קודם כול, זה מגביר את ההערכה שממילא קיימת כלפיו כמבין במסים מצד ציבור העוסקים במסים. שאלת הקידום לעליון בפועל, היא חצי-פוליטית, אך זה יוסיף לרזומה הנדרש כתנאי הכרחי אם ירצה להתקדם לעליון".
עו"ד אמנון רפאל, בנימה קצת אחרת, לא חושב שפסק הדין הזה יכריע את עתידו של אלטוביה, אלא שלדעתו גם "הפסילות" של אלטוביה היו כאלה שהביעו אמון והערכה בשופט המיסוי. "זה שבעליון חושבים כמוהו במקרה יצירתי-חדשני, זה אומר שהוא ראה יפה את האפשרות לפלס הלכה חדשה ונקט גישה נכונה, אבל גם אם היו דוחים את הדרך שלו, זה לא היה מוריד מכבודו ומערכו כהוא זה.
"אלטוביה מעולם לא קיבל כרטיס צהוב בבית המשפט העליון, במובן זה שדעתו, גם אם נדחתה, תמיד זכתה לכבוד הראוי. כל עוד מכבדים את הדעה, כותבים שהיא ראויה ובוחנים אותה ברצינות, זה לא גורע ממעמדך".
מגן אלטוביה - ת"ז
* תפקיד: שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב.
* גיל: 52.
* נקודות ציון: התמחה ועסק כעורך דין פרטי במסים; עבד במחלקה המשפטית בנציבות מס-הכנסה, בין היתר כמנהל מחלקת מיסוי מקרקעין; כיהן כיועץ הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון, ועם חזרתו לארץ הצטרף כשותף למשרד עוה"ד טולצ'ינסקי-שטרן
* מינוי לשפיטה: ב-2002 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
* פסיקות מרכזיות: פסק הדין התקדימי בעניינה של ורד פרי, שאושר בשבוע שעבר בעליון, שבו התיר לנשים עובדות לדרוש ניכוי מס עבור חלק מהוצאות הטיפול בילדים; פסק דין היכל יאיר, שבו קבע כי הוצאות למימון לימודים אקדמיים לתואר כלשהו, לא יוכרו לצורכי מס בהמשך (ההלכה אושרה עליון); פסק דין חברה פלונית - החלטה תקדימית שלפיה כספי שוחד ששולמו לשלטונות מדינה זרה עבור קידום עסקה, לא ייחשבו להוצאה מוכרת לצורכי מס בישראל (אושר בעליון).