גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצורך במעבר לניהול לקוח תוך התאמת מאפייני סיכונים ספציפיים היה ידוע, ובשנים האחרונות הוקמו מספר קופות כאלו, שלא זכו להצלחה ניכרת. כשהמשבר הביא להצפת הבעיה במלוא חומרתה, הפתרון של אגף שוק ההון באוצר היה מעבר ל"מודל הצ'יליאני". בתמצית, מדובר על מודל בו קיימים מסלולי השקעה הנבדלים זה מזה לפי רמת הסיכון (שיעור אחזקה במניות ונכסים מסוכנים) כשהלקוח מנותב אוטומטית לאפיק ברירת המחדל לפי גילו. אם אינו חפץ בכך עליו לבקש לעבור לאפיק אחר.

מאחר שהלקוחות הם פסיביים ברוב המקרים, התוצאה תהיה שרוב הלקוחות יישארו באפיק ברירת המחדל בה הסיכון מותאם לגילם. באוצר דנים בנושא כמעט שנתיים ובמארס הודיע המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, כי מינואר 2010 יבוטלו הקופות הכלליות, וכולם יעברו לעבוד במודל הצ'יליאני.

אבל לציטיאט לוין יש השגות רבות על יישום המודל הזה והיא לא בטוחה שלוח הזמנים של האוצר ישים. "התמונה לא מלאה. האוצר השאיר הרבה שאלות פתוחות ועדיין אין תשובות", היא אומרת.

איפה הבעיות? ציטיאט לוין מונה אותן: "הקביעה כי פרמטר אחד ויחיד, גיל העמית, יקבע את כניסתו לקופה. זה לא מביא בחשבון את הסל הפנסיוני המלא של העמית, נכסים אחרים שיש לו ומצב העושר הפיננסי שלו.

"ואיך יחילו את המודל על קופות קיימות? הרי עמיתים שהפסידו בשנת 2008 ויצטרכו להיכנס למסלול מתואם גיל יקבעו את ההפסד ולא יוכלו לתקן. נכון שמדובר במסלול ברירת מחדל אבל עד כמה העמית יהיה מודע לכך ובאמת ישנה את המסלול אליו נותב?

"באוצר אמרו שכנראה המודל יוחל בהדרגה? באיזה קצב? אם כל הקופות יעברו למודל הצ'יליאני בבת אחת כל השוק יקבל מכה של היצעים. איך מכילים את זה?".

בעיה נוספת שהיא מציינת נוגעת לטוטליות של המודל: "מה היה קורה אם היו עוברים למודל הצ'יליאני לפני המשבר? מה היה קורה בנובמבר 2008 לעמית צעיר שהיה מחזיק, לפי המודל, 50% מניות בקופות הגמל שלו? הוא היה מפסיד את רוב החיסכון שלו, לא רק 20%. תחשוב איזו צעקה הייתה קמה אז, היינו כולנו עסוקים במתן הסברים. זה לא עניין תיאורטי כי אותה בעיה תהיה בסערה הבאה".

*מה את מציעה?

"המודל לא מתאים לכל אחד. בהחלט צריכה להיות דיפרנציאציה בין עמיתים אבל היא צריכה לבוא דרך יעוץ ולא דרך הכתבה רגולטורית. שטאנץ יהיה בעייתי. המעבר צריך להיות מלווה בייעוץ צמוד ובאפיון צרכים ייחודיים של כל לקוח". *