אם לוקחים ברצינות את ההצהרות של רו"ח קובי נבון, המתמודד על נשיאות לשכת רואי החשבון, ההתמודדות הזו לא תהיה משעממת. נבון מתכוון להיות הילד הרע של הבחירות האלה, בעיקר לעומת יריבו, רו"ח דורון קופמן. נבון כבר מבטיח, שבכנס לשכת רואי החשבון הקרוב, ביוני וביולי, למרות ההגבלות שהוטלו על תעמולת בחירות, יעמדו מטעמו אנשים ונערים בשכר, שיחלקו פמפלטים הקוראים לבחירתו.
נבון מבטיח גם כי ההתמודדות הפעם היא אמיתית ולא של מחאה, כפי שעשה לפני מספר שנים מול הנשיא לשעבר, עופר מנירב, וקיבל 8% מהקולות. "בזמני הודעתי על התמודדות בדקה התשעים, כדי להביא לכך שתהיה התמודדות אמיתית, ולא חלוקת 'שלל' כפי שקרה בקדנציות הקודמות".
נבון משוכנע שהגיע הזמן להכניס דם חדש ללשכת רואי החשבון. "בלשכה נמצאים אנשים שנמצאים בתפקידים שלהם כבר יותר מ-20 שנה בממוצע, לא מרגישים שינוי, ולמרות שמספר חברי הלשכה הוכפל פי 3 ואף פי 4, לא מוזרם דם חדש. מאז המהפכה של דני דורון בשנת 92', שבה יזמתי את כל נושא הדו"חות הכספיים לרשויות מקומיות, ודאגתי להכנסה של עשרות מיליוני שקלים ל-260 משרדים בחלוקה שוויונית וצודקת - 90% מהם משרדים קטנים ובינוניים - הכול תקוע. הלשכה לא מעניינת את החברים עד כדי כך שקרוב ל-40% מבעלי הרישיון אינם חברים בלשכה".
מחלקים את השלל
* למה בעצם כל-כך חשוב להיות חבר לשכה?
"הלשכה היא הגוף היחיד היום בארץ שאמור לדאוג למקצוע ולחברים בארגון הזה. הלשכה היא גוף וולנטרי ולא סטטוטורי, וזה דבר שאני לקחתי על עצמי כמשימה, בדרגה העליונה - להפוך את לשכת רואי החשבון לגוף סטטוטורי, כדוגמת לשכת עורכי הדין.
"עניין נוסף הוא, שמקצוע ראיית החשבון עדיין אינו אקדמי, דבר היוצר ריבוי מכללות שפועלות על בסיס עסקי, והן בית-חרושת לבחינות. כפועל יוצא מכך, רמת המקצוע יורדת. רמת החברים המצטרפים יורדת, וזה לא באשמתם אלא בגלל שהמדינה מאפשרת את זה".
* איך תתמודד עם היעדר המעורבות של המשרדים הגדולים בפעילות בלשכה? במשבר האחרון, רבים מהמשרדים הגדולים ביטלו את מימון דמי החברות בלשכה לרואי החשבון.
"כמו שיש תעריפים שונים של דמי חבר לשכיר, לפנסיונר ולעצמאי, אני מתכוון ביום הראשון לכהונתי, להפחית את דמי החבר ב-25%. למרות הגידול המשמעותי במספר חברי הלשכה, וכפועל יוצא מכך גידול משמעותי בהיקף ההכנסות (שכמעט הוכפלו), דמי החבר לא הוזלו אלא אפילו עלו מעט, לפחות ברמת ההצמדה. איך ייתכן שזה לא הוזל?
"המשימה שלי היא לרתום את המשרדים הגדולים ולתת להם את המשקל הסגולי שלהם בקרב חברי הלשכה. באופן כזה הלשכה תרוויח משני כיוונים: מהצד הכלכלי ומהצד המקצועי, כי מיטב הכוחות המקצועיים נמצאים במשרדים הגדולים, והם אמורים להירתם גם לטובת חברי הלשכה וגם לטובת המקצוע. באי-מעורבות שלהם הם כורתים את הענף שעליו הם יושבים, כי חקיקה כזו או אחרת במקצוע, תפגע גם בהם. אצלם נמצאים גם כוחות מקצועיים וגם אנשים בעלי השפעה אצל הגורמים המחוקקים והרשות המבצעת, שיכולים למנוע חקיקה כזו".
אחת האפשרויות שנבון בוחן, היא לאפשר למשרדים הגדולים הנחת כמות. כך למשל, משרד המצרף 50 רואי חשבון שכירים ושותפים, ייהנה מתעריף מוזל פר-ראש. "זה יהיה לטובת כולם. עדיף שיהיו עוד 7,000 רואי חשבון חברי לשכה שיכולים להעשיר את קופת הלשכה בכמעט פי 2, וכוחות מקצועיים נוספים, מאשר שיישבו מנותקים מהלשכה. הצטרפות חברים בהיקף כזה תביא להוזלת דמי החברות לכולם. משיחותיי עם ראשי משרדים יש נכונות, וחלקם אף הסכימו למהלך כזה שיהיה כולל גם בתחום הכלכלי וגם בתחום המקצועי. צריך לשלב את המשרדים הגדולים ואת אנשיהם בכל מוסדות הלשכה".
* המודל שלך הוא לשכת עורכי הדין?
"לשכת עורכי הדין, בכך שהפכה להיות סטטוטורית וצברה כוח, משפיעה בכל עניין, עד לרמת תעריפים של שותפים ועורכי דין בחברות ממשלתיות. נושא התעריפים הוא דבר שאתן עליו את הדעת: כיום, תעריף רשות החברות הממשלתיות לשעת עורך דין-שותף היא 500 שקל, ושעת מתמחה - 250 שקל. לעומת זאת, תעריף שעת רואה חשבון-שותף היא 270 שקל, ושעת מתמחה - 70 שקל.
* מדוע יש כזה הבדל בין רואה חשבון לבין עורך דין?
"לא ברור. שכר-טירחת עורך דין בחברה ממוצעת הוא פי 50 משכר-הטירחה לרואה חשבון מבקר. אם רואה חשבון מבקר מקבל 100 אלף שקל עבור דו"ח, שכר-טרחת עורכי הדין החיצוניים מגיע לכמה מיליונים. ואני מדבר כרואה חשבון מבקר של חברה גדולה".
* איך זה קרה?
"בהיסטוריה של מדינת ישראל, יש עשרות חברי-כנסת ושרים עורכי דין, אם לא מאות, והייתה להם יד והשפעה במסדרונות השלטון. אני באופן עצמאי כבר פועל בעניין. סיפקתי לאנשי רשות החברות נתונים ממגזרים אחרים והבהרתי להם שהם יורים לעצמם ברגל עם התעריפים האלה, מהסיבה הפשוטה, שמה שעולה בזול עולה בסוף ביוקר. קשה לתת שירות מקצועי בתעריפים כה נמוכים וזה פוגע באיכות הדו"חות הכספיים. להערכתי, הם דנים בנושא בימים אלה".
נבון מעריך כי הבחירות הקרובות יביאו למהפך בלשכה שכיום מתפקדת לדבריו, "כמו הפוליטבירו של בריה"מ לשעבר". אחד הסימפטומים לכך, מבחינתו, הוא הסכם שנעשה בזמנו בין ראש הלשכה דהיום, ראובן שיף, לבין דורון קופמן, המתמודד על הנשיאות כעת. במסגרת ההסכם ההוא, קופמן הסיר מועמדותו לתפקיד, ושיף התחייב שלא להתמודד לקדנציה נוספת.
נבון רואה בכך חומרה רבה. "זה יותר גרוע ממשטרים אפלים של מדינות עולם שלישי. מעשיהם, מבחירות לבחירות ומקדנציה לקדנציה, הם לחלק את עוגת השלל בינם לבין עצמם. צר לי וכואב לי שנשיא מוצלח שקידם את הלשכה והזיז אותה מהבוץ שהיא שקעה בו בתקופת קודמיו, ראובן שיף, נאלץ מתוקף הסכם, להפסיק את כהונתו ולא להמשיך לשרת את הלשכה 3 שנים נוספות כפי שהתקנון מאפשר לו. אם שיף היה מתמודד, לא הייתי מתמודד".
* במה לדעתך ראובן שיף היה נשיא טוב?
"קודם כול, הוא נשיא שיתרונו הבולט הוא הקשרים במסדרונות השלטונות שזה א"ב של כל ראש ארגון שמייצג חברים בישראל ובעולם. היו נשיאים קודמים שלא היו להם קשרים ולא אינטראקציה עם מסדרונות השלטונות. זה הגיע לטונים גבוהים וגרם לנזק למקצוע (נבון מתייחס למתיחות התמידית ששררה בין הנשיא לשעבר, עופר מנירב, לבין המשנה ליועמ"ש לשעבר, דידי לחמן-מסר, ה' מ').
"על רקע המשבר הכלכלי עומדת להיות בקרוב רגולציה מכבידה על המקצוע, במיוחד בשל התוצאות והשפעות התקינה הבינלאומית על הדו"חות הכספיים שאנו חווים אותם יומיום. לשכת רואי החשבון והמקצוע יידרשו לפעול בתקנים אחרים לגמרי. תהיה החמרה של הביקורת ושל האחריות המקצועית, מה שעלול לשנות מקצה לקצה את כל המקצוע. בתקופה כזו דרוש בראש הלשכה רואה חשבון במשרה מלאה, מישהו שמכיר את כל המערכת, מכיר את המקצוע ואת התקנים ועובד איתם יומיום.
הנחתות מרשות ניירות ערך
"אם הלשכה תהיה סטטוטורית, גם מי שעומד בראש לשכת רואי החשבון וגם מי שעומד בראש לשכת עורכי הדין, יצטרך להקדיש את כל זמנו לפעילות לטובת החברים בלשכות, ולהתנתק מהמקצוע לתקופה מוגבלת".
* מה דעתך על הטענה שרשות ניירות ערך משתלטת על לשכת רואי החשבון?
"הדבר הרבה יותר חמור. אין היום בלשכה גורם שיש לו כוח או רצון או יכולת להתמודד מול שום גוף במדינה ולא מול רשות ניירות ערך. רוב מקבלי ההחלטות בתחום הזה בלשכה, שהם בעצם הקובעים - כוונתי לגורמים המרכזיים בלשכה בלי להיכנס לשמות - נוח להם כנראה משיקולים שאינם טובת החברים אלא טובתם או טובת משרדיהם, לפעול על-פי רצון רשות ניירות ערך.
"ישנם עוד גופים אחרים, שמהלכים חמורים יותר אצלם נבלמו ונגדעו בעודם באבם, כמו התאחדות התעשיינים והסתדרות העובדים והסתדרות הרופאים. ראינו מה ניסה לעשות השר לשעבר רוני בר-און עם הנושא של קרנות ההשתלמות ומה יצא מזה. אפשר למגר כל מיני יוזמות של גופים, כשיש אנשים חזקים שיש להם את הקשרים והיכולת.
"מאחר שראובן שיף הודיע שהוא פורש, אני מצר על כך שהוא לא בלם את ההנחתה האחרונה, שמתייחסת לכך שרואי חשבון בחברות-האם צריכים לבדוק את הדו"חות של החברות-הבנות. אני תומך גם בחוזקם של המשרדים הגדולים, אך לא אתן לכך שהמקצוע יידרש רק למשרדים הגדולים. התקנות אלה מיטיבות רק עם המשרדים הגדולים".
* מה אתה אומר על הטיעון של הרשות, שהם הולכים לפי תקן בינלאומי?
"ראינו את התוצאה ונחווה אותה. התקינה שאומצה בארץ וגם בעולם, ה-IFRS, היא הרעה החולה והקטליזטור הראשי והקרדינלי לכל המשבר הזה. התקינה יצרה דו"חות פיקטיביים, לא אמיתיים".
* אם כך, איך אתה מסביר את זה שארה"ב קופצת לעגלה והחליטה לאמץ את ה-IFRS?
"עוד נראה שנושא התקינה החדשה יחלוף בתוך זמן קצר מן העולם, אחרת לא תהיה לכלכלה תקומה, ואם זה לא יבוטל נראה משבר כזה עוד כמה שנים. מה היה רע לכלכלת העולם במשך עשרות שנים של דו"חות על-פי עלות? אלה היו בעלי המניות שרצו לנפח, למשוך דיבידנדים... לתת בונוסים, הכול ערטילאי. גורמי הכלכלה בעלי הקונצרנים הגדולים עם ההשפעות שלהם במסדרונות שלטון בעולם, כל אחד בארצו גרם לכך.
"רשות ניירות ערך צריכה לתת היום את הדין על האצבע הקלה על ההדק בנושא של התקינה והנפקות אג"ח קונצרני בהיקפים דמיוניים, שאנו חווים כעת את התוצאות שלהן. איך רשות ניירות ערך מאפשרת לכל מיני בעלי הון לקחת הלוואות מבנקים בשביל להשקיע את הכסף במניות של אותו בנק?
"להערכתי, בעלי המקצועות החופשיים יעברו בטווח הקצר והבינוני מהפכה בתחום החשבונאות, ואף ייתכן שישראל צריכה לחזור לימים הטובים והחמים של הדו"חות הכספיים על בסיס העלות. זה משקף באופן אמיתי את מצב החברה. 50 שנה זה שיקף, פתאום זה לא משקף? אם לא היינו עוברים לתקינה הבינלאומית, יכול להיות שישראל הייתה נמצאת במצב הרבה יותר טוב ממה שהיא היום. הרגולציה על הבנקים הוכיחה בשלב זה את עצמה, למרות המכה האנושה שהבנקים חטפו.
"לרשות ניירות ערך אסור לתת לחברה להנפיק פה בארץ על-פי תקנים בינלאומיים. חברה שרוצה להנפיק פה, שתפעל לפי מה שנהוג בארץ, ושתבחר לה איפה לחיות. אם אנחנו לא הולכים עם כולם, זה לא מנתק אותנו מהעולם. שיחקו אותנו, במקום שאנחנו נחקה את העולם. בינתיים, טובי המוחות הם היהודים וחלק גדול מהם נמצא פה".
תגובות:
שיף: "נבון בוחר בדרך של פגיעה וזלזול"
נשיא לשכת רואי החשבון, ראובן שיף: "צר לי כי רואה חשבון, חבר לשכה, אשר רואה עצמו כמועמד לתפקיד נשיא הלשכה, בוחר בדרך של פגיעה וזלזול בלשכת רואי החשבון ובנבחריה. אין שחר למכלול דבריו של קובי נבון ומוטב היה שלא היו נאמרים. רו"ח נבון כיהן שנים רבות כחבר בכיר במוסדות נבחרים של הלשכה, ואף הציג בעבר את מועמדותו לכהונת נשיא הלשכה, אך לא הצליח להיבחר. לפיכך, יותר מתמוהה התייחסותו לגוף שהוא היה חלק ממנו.
"לצערי, מר נבון אינו מעודכן בכל ההיבטים המקצועיים שבהם עוסקת הלשכה, היות שהוא אינו מצוי בפעילות הלשכה זה מספר שנים. הלשכה עובדת בשיתוף פעולה מתמיד ופורה עם רשות ניירות ערך, כמו עם רגולטורים אחרים. נושא הגלובליזציה בתקינה החשבונאית ובדיווח הכספי מצריך עדכונים שוטפים בכל נושאי תקני הביקורת, ולפיכך הלשכה, האחראית על תחום הביקורת, מוציאה מעת לעת תקני ביקורת חדשים המבוססים על התקינה הבינלאומית והבהרות הדרושות כדי לתת מענה לצורכי החברים ולצרכני הדו"חות הכספיים.
"בהתייחס לסוגיית החברות בלשכה - החברות בלשכת רואי החשבון היא וולונטרית ואינה מחויבת על-פי חוק. למרות זאת החברים מצביעים בידיים וברגליים וכ-95% מבעלי רישיון ראיית חשבון העוסקים במקצוע הם חברי לשכה. הלשכה עושה ותמשיך לעשות את המיטב כדי לשמור על רמתם המקצועית של חבריה ועל הקודים האתיים שלהם.
"12,000 חברי הלשכה, רשויות המדינה, נבחרי הציבור ומאות אלפי עסקים בישראל, רואים בלשכה, בנבחריה ובחבריה נדבך חשוב בכל הקשור למשק ולכלכלה".
מנירב: "ריח הבחירות העיר את נבון מתרדמת החורף"
עופר מנירב: "מי שניחן בכישורים אינו זקוק להתהדר ב"קשרים", שלא לדבר על כך שגם בתחום הקשרים לא הייתי מתחלף עם מר נבון ויזכור מר נבון, לדוגמה, בזכות מי הוא רשאי לייצג במס שבח...
"אני מבין שריח הבחירות העיר את מר נבון מתרדמת החורף בה היה נתון ב-6 השנים האחרונות. עצתי לך, מר נבון, אם באמת ובתמים אתה רוצה לעשות טוב לעצמך ועוד יותר ללשכת רואי החשבון, אז חזור לישון! וכך גם תחסוך ממך התבזות נוספת".