"העולם הואץ. בכל תחום מדעי, קצב החדשנות עלה באופן מהותי - חוץ מאחד, הרפואה", כך אומר בראיון ל"גלובס" פרופ' אריה אורנשטיין, ראש המרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי שיבא, בעבר כירורג לב והיום מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית-החולים.
"השמרנות של מקצוע הרפואה היא בעוכריו", אומר אורנשטיין. "במאה ה-20 הומצאו החיסונים והאנטיביוטיקה וההדמיה הלא-פולשנית, ומעבר לכך כמעט שלא היו מהפכות. אך האם המאה ה-21 תהיה דומה למאה ה-20?"
אורנשטיין מאמין שלא, שאי אפשר לעצור את קצב השינוי, ושגם הרפואה תצטרך להתקדם, ולו בגלל השינויים בתחומים המשיקים. "המדע בנוי על הפצת מידע. איסוף מידע למחקר, שארך פעם שנה, דורש היום 24 שעות. ניתן היום לבצע ניתוח של ניסוי קליני בזמן אמת ולתקן תוך כדי תנועה".
את המרכז לטכנולוגיות מתקדמות הקים אורנשטיין ב-1989, מתוך מחשבה על העולם החדש הזה שהוא מתאר. בעולם הזה, מפתחים טכנולוגיות "בשדה הקרב האמיתי", כמו שהוא מכנה זאת. המרכז הוא שילוב של יחידת ניסויים קליניים, חברת מסחור ומכון מחקר עצמאי.
המרכז מגייס המצאות מן החוקרים של ביה"ח ומפתח אותן עד רמה מסוימת, ואחר-כך מעבירן לחברות מסחריות. כמו-כן, הוא מעסיק 10 מדענים במשרה מלאה, על המצאות יישומיות משלהם.
בנוסף, הוא אחראי על הקשר עם חברות חיצוניות שמעוניינות לפתח טכנולוגיות יחד עם שיבא, במעין מחלקות מו"פ בתוך ביה"ח. "ביה"ח לא מבין מה זה ייצור, גיוס כספים, ניהול, פיתוח ושיווק. לעומת זאת, היזם אינו מבין מהו רופא, חולה, מערכת בריאות. מרכז כזה משלב בין שניהם", אומר אורנשטיין.
חידוד החושים
המטרה של בריאת חדר המשחקים של הטכנולוגיות הרפואיות נועד לא רק כדי לקדם את הטכנולוגיות עצמן, אלא גם כדי לשמר את הרופאים ולשדרג את עבודתם.
"מסיימי לימודי הרפואה לומדים מקצוע שאינו מתאים לעולם החדש", אומר אורנשטיין. "אומרים להם - תפקידכם הוא לטפל בחולים. אחרי 10 שנים הם מרגישים שהיכולות האינטלקטואליות שלהם יותר גדולות מזה, ושהם נעשים פחות חדים. ניתנת להם האפשרות להמשיך לחקור באוניברסיטה, אבל למי יש זמן? כשרצינו להביא את האוניברסיטה לכאן, משרד האוצר לא הסכים.
"בינתיים, החברים שלהם מבית-הספר שהיו פחות מוכשרים והלכו לכיוון עסקי, עשויים לעשות הון. הרופאים מסתכלים סביב, לחפש עיסוקים אחרים. חייבים לתת לצעירים המוכשרים האלה הזדמנות להגשמה עצמית, גם למוח וגם לכיס", הוא סבור. המרכז מפעיל, למשל, את פרויקט תלפיות, להכשרת רופאים לתפקידי ניהול.
לאורנשטיין יש בטן מלאה על התפיסה של עולם המסחור ע"י המדינה. "באוצר רואים בביה"ח שירות לציבור ולכן תמיד יש משהו שצריך לקצץ בו. אלא שהמרכז יכול דווקא להיות מקור הכנסות עבור בית-החולים".
בשיבא פועלת גם חברת תל-השומר בע"מ, שהינה ישות נפרדת המטפלת בצד העסקי של הקניין הרוחני הנובע מביה"ח, ואחראית לרישום הפטנטים, ליצירת קשר עם החברות המסחריות ולניסוח חוזים.
לסגור את הלופ
לאורנשטיין רעיונות לגבי עתידה של הרפואה, שהטכנולוגיות של המרכז שבניהולו נוטות להשתלב בהן. אחד מהם הוא "סגירת המעגל", השאול מעולם בקרת הייצור ומהעולם הצבאי.
"בכל תחום אחר, מערכות אוטומטיות מבצעות אבחון, מפעילות בעצמן תגובה לאבחון ועורכות את הניטור של התגובה ומציעות שיפור לפעם הבאה", הוא אומר. מערכות רובוטיות אוטומטיות כאלה יכולות לשמש לדעתו גם ברפואה - אפילו במקום הרופא.
זה מתחיל מהדמיה אנטומית ופונקציונלית, במסגרתה רואים את פנים הגוף כאילו הוא שקוף ובתוכו מזהים את החומר ממנו עשויה כל רקמה. כמה חברות משתפות פעולה בנושא זה עם המרכז לטכנולוגיות מתקדמות, כמו חברת Odin, שנמכרה למדטרוניק, ובעבר פיתחה בתוך המרכז מכשיר MRI קטן שניתן להכנסה לתוך חדר ניתוח.
"החברה פועלת מכאן מיום היוולדה", מספר אורנשטיין, "אנחנו נתנו את המקום, את העזרה הקלינית ובנינו להם חדר ניתוח מיוחד. במסגרת העסקה היו לנו גם מניות, אבל הכי חשוב - קיבלנו מכשיר וצוות תמיכה מקומי".
חברת Applied Spectral Imaging פועלת יחד עם המרכז בפרויקט בתחום ההדמיה הביולוגית של הגוף. ע"י מדידת ספקטרום האור הנובע מחומרים שונים, ניתן לסווג אותם לפי סוג החומר - למשל, לפי כמות המים, החמצן או הגלוקוז בו. כך ניתן לזהות רקמות פעילות במוח או רקמה שמתרחש בה מטבוליזם של גלוקוז.
שילוב ההדמיה האנטומית (של אודין) יחד עם ההדמיה הביולוגית (של ASI) נותן תמונה של מה שקורה בתוך הגוף, ועתה מתחיל תהליך הטיפול.
פתרונות מכניים
כאן ניתן להפעיל טכנולוגיה כמו של חברת Insightec, שגם היא נעזרה במרכז בתל-השומר כדי לפתח את הטכנולוגיה שלה, שמאתרת גידולים באמצעות MRI וממקדת בהן אנרגיית אולטרה-סאונד כדי לצרוב אותם.
כיום, מי שמכוון את קרני האולטרה-סאונד למקום הוא גורם אנושי, אך אורנשטיין מאמין שבהמשך ניתן יהיה לעשות זאת באופן אוטומטי, כאשר תוך כדי הטיפול מפעילים את מכשירי המדידה כדי לקבוע האם הטיפול היה אפקטיבי.
"אלה עדיין פתרונות מכניים", מסייג אורנשטיין, ומנסה לנבא מה יהיה עוד הלאה, כשהטיפול יהיה ביולוגי לגמרי. "למשל, בתהליך יצירת כלי דם - היום מקובל לחתוך, להשתיל מעקף ולתפור ביד. בעתיד ניקח וירוס, שהוא מפעל לייצור של חלבון אחד, נשלב בו גן שיגרום לו לייצר חלבון המעודד גידול של תאי דם חדשים, ונזריק אותו לתוך הגוף. כאשר יצמחו מספיק תאים, הגוף ייתן לו סימן לעצור, ואם לא, ניתן יהיה להזריק חומרים שימנעו ממנו להמשיך לפעול".
* אתה מסיר את הרופאים מן המשוואה, לפחות כמבצעי הטיפול הידני. הם לא יתנגדו?
"הטכנולוגיה חייבת להתקדם, ורופא שלא יתקדם איתה, לא יהיה חלק מן המקצוע. אי אפשר לשים ברקס על הטכנולוגיה הרפואית".