"אני מקווה ומאמינה שההלכה על הוצאות טיפול בילדים תיושם. לדעתי, גם רשות המיסים תקבל אותה. הם לא יצליחו להעביר בקלות חקיקה שתשנה את התוצאה של פסק-הדין, שמפרש את פקודת מס הכנסה על-פי לשונה ותכליתה. כדי לשנות את זה הם צריכים לחוקק חוק שאומר שהוצאה של השגחה על ילדים היא הוצאה אסורה בניכוי" - כך אומרת ל"גלובס" עו"ד ורד פרי, שזכתה בשבוע שעבר בעתירה להכרה בהוצאות טיפול בילדים לצורכי מס.
"הם צריכים להיות מאוד קונקרטיים, ונראה שזה לא יילך להם. אני לא חושבת שיש פוליטיקאים שיסתכנו ויתמכו בחקיקה שהיא כל-כך לא פופוליסטית. בסופו של דבר האבק ישקע ומס הכנסה יירגע. זה לא יקרה ביום אחד, אבל אני חושבת שבעוד חמש שנים אנשים לא יבינו איך פעם חשבו שזה יכול להיות אחרת".
"כשפתחתי את המשרד ב-1996 הייתי עם ילדה בת שנתיים ובחודש רביעי להריון, וברור היה שהדבר הראשון שאני צריכה לטפל בו זה לשלם למישהו שישגיח על הילדים. הכנסתי את הילדים למעון, והתשלום למעון נראה לי כמו הוצאה בייצור הכנסה. אמנם אני לא עוסקת במיסים, אבל כעורכת-דין הכרתי את העקרונות המשפטיים, קראתי את פקודת מס הכנסה, וחשבתי שההוצאה היא במובהק לייצור הכנסה, ולכן מותרת בניכוי.
"בדקתי קודם שאין פסק-דין שאוסר זאת, ראיתי שאין איסור ולכן לדו"ח הראשון שלי למס הכנסה צירפתי קבלות מהמעון. רואה-החשבון שלי, מנחם דותן, היה קצת מבוהל מהעניין, ואמר לי שזה לא מקובל ונהוג לחשוב שזו הוצאה פרטית. עניתי לו ש'אין שום סיבה למנהג הזה'. הייתי בטוחה גם שאין לי מה להפסיד, אם זה יצליח אחלה, ואם זה לא יצליח לא קרה כלום, אשלם את המס וזהו.
"בהתחלה לא ממש ידעו מה לעשות עם זה ברשות המסים. הם ביקשו ממני הסכם גירושים והסכם אחזקת ילדים, כי הם חשבו שהילדים הם מנישואיי ולא מבן-זוגי, וביקשו כל מיני דברים שהיה ברור שהם בודקים את התיק שלי ולא יודעים איזה החלטה לקבל. הם משכו את הזמן. הזמינו אותי לחקירות על כל מיני דברים שטותיים.
"אלה היו אמתלות. כל פעם נפגש איתי מפקח אחר והייתי צריכה להסביר מחדש את כל ההיסטוריה המיסויית שלי. אחרי זה היה שקט תעשייתי. לאורך כמה שנים לא עשו כלום עם השומות שלי לשנים 96'-98'. השומות נסגרו בלי שנדרשתי לשלם את ההפרשים שניכיתי, ורואה-החשבון שלי חשב שהם קיבלו את עמדתנו.
"פתאום ב-2003 הזמינו אותי שוב לסדרת חקירות. הספרים שלי נבדקו בקפידה, שעות ישבנו על כל החשבונית והייתי צריכה להסביר שוב ושוב על ההכנסות וההוצאות שלי. הם ניסו להפחיד אותי, או לפסול לי את הספרים. חיפשו כל דרך לגרום לי לרדת מזה, אבל מאוד הקפדתי על ניהול ספרים והם לא הצליחו להפחיד אותי. בסוף, הם הוציאו שומה שמחייבת אותי לשלם את הפרשי המס שניכיתי בגין הוצאות המעון. גם את ההשגה הם דחו. הבנתי שאין לי ברירה אלא לערער לבית המשפט המחוזי.
"כל הניסיונות שלי לשכנע חברים וקרובים להגיש דוחות עם ניכוי הוצאות הטיפול בילדים נכשלו. כולם הגיבו בחשש, אמרו שהם לא רוצים להתעסק עם מס הכנסה ולכוון אל עצמם את הזרקורים של מס הכנסה.
"לאורך כל התהליך פקידי מס הכנסה התייחסו אלי כאל 'שוטה הכפר', כאילו אני לא יודעת מה אני מדברת, מה אני מבינה מהחיים שלי, אבל זה לא היה נראה לי נכון לוותר. הגשתי את הערעור למחוזי ב-2004. לאורך כל הדיונים היתה תחושה שהם מנסים לומר שהם עוד יראו לי, יוכיחו לי שאני טועה. אני שמחה שזה לא התפתח ככה, אבל כל הזמן חשבתי שגם אם לא אזכה, אני מציפה לתודעה הציבורית בעיה חשובה, אני מביאה לזרקורים עוול שצריך לטפל בו".
"אחרי 4 שנות דיונים קיבלנו את פסק-דינו של המחוזי. הרגשתי שמחה עצומה. ההליך אצל השופט אלטוביה היה כזה שלא יכולתי לדעת לאן הרוח נושבת. ידעתי שצריך המון אומץ כדי להיות השופט הראשון שאומר 'המלך עירום' ויוצא נגד השקפות של מס הכנסה שמושרשות עמוק. מיד אחרי פסה"ד קיבלתי המון חיזוקים מקרובים וגם מאנשים ברחוב. היו עוצרים אותי בסופר וברחוב ואומרים 'כל הכבוד'. עכשיו, כשהעליון אישר את ההלכה זה עוד יותר אינטנסיבי".
רזומה
* אישי: עו"ד ורד פרי (47) נולדה בפתח-תקווה ומתגוררת ברמת-גן. חיה (20 שנה) עם בן-זוגה עו"ד יגאל דור-און, ואם לשני ילדים: מיה (14.5) וגיא (12)
* מסלול: לאחר 7 שנות עבודה במשרד עוה"ד ויסגלס-אלמגור, יצאה לדרך עצמאית. ב-96' הקימה יחד עם בן-זוגה משרד פרטי המתמחה בנזיקין ובביטוח. עם לקוחותיה נמנו חברת "ארגונית" בפרשת קריסת גשר המכבייה וארבעת חברי "כנופיית מע"צ" בתביעת הנזיקין נגד המדינה לאחר זיכויים
* הישג אישי: הצליחה - באמצעות מאבק משפטי ממושך שהגיע לסיומו בעליון לפני שבוע - לחייב את רשויות מס הכנסה להכיר בהוצאות השגחה על ילדים לצרכי מס