בסוף ינואר 2008, כאשר הגיע ג'ון צ'יימברס, מנכ"ל סיסקו לביקור בישראל, הוא השתתף בארוחה שערך לכבודו הנשיא שמעון פרס. הארוחה הייתה רחוקה מלהיות אינטימית. לצידו של צ'יימברס ישבו מספר פעילים ותיקים בהיי-טק המקומי עם אג'נדה נסתרת - לשכנע אותו שישראל ראויה להפוך למרכז אסטרטגי של החברה.
הביקור הסתיים והיה נראה שצ'יימברס השתכנע. אלא שמאז קרה משבר כלכלי, סיסקו הספיקה לשנות אסטרטגיה, ומה שעובר על המרכז של החברה בישראל בחודשיים האחרונים מסמן את סיומו של תיאבון ההתרחבות שאולי קיבל צ'יימברס באותה ארוחה.
בתקופה האחרונה צמצמה החברה את כוח העבודה במרכז הפיתוח בכ-15% (שמונה כיום כ-500 עובדים), חלק מהפעילות נסגר, ועזבו שני המנהלים הבכירים - בינה רזינובסקי, שניהלה את פעילות השיווק והמכירות בישראל, ויובל שחר, שניהל את הפעילות במרכז הפיתוח. כל אחד מהם עזב מסיבות שונות, אבל לשניהם לא מונו מחליפים.
ההיסטוריה של סיסקו בישראל התרחשה בשני גלים. גל הרכישות הראשון היה בשנים 1999-2000 וכלל בעיקר את פנטקום, אינפוגיר והיינקס. חלק מהפעילויות שנרכשו לא היו מוצלחות ובשנים שלאחר מכן פוטרו עשרות עובדים שנקלטו בחברה. ההתאוששות ב-2004-2005 הביאה את סיסקו לרכישת ריברהד, אקטונה, שיר נטוורקס ו-P-Cube, שהיוו את עיקר הפעילות מאז במסגרת במרכז המקומי.
לא מן הנמנע שמה שקורה כרגע דומה למה שהתרחש ב-2001-2002 וכאשר תחל התאוששות תחזור סיסקו ותגדיל באופן משמעותי את החשיפה לישראל. כרגע, זה לא נראה כעומד על הפרק. סיסקו, שרכשה 9 חברות ישראליות בעשור האחרון, קיבלה לצד טכנולוגיות וכישורים הנדסיים של העובדים, גם יכולות ניהוליות נדירות יחסית למקובל בישראל. השכבה הניהולית הזו התפוררה עם הזמן, ושחר היה הנציג האחרון שלה. בניית מסגרת ניהולית חדשה, שהכרחית למהלך התרחבות, לא תהיה טריוויאלית.
לאורך השנים, סיסקו לא קיבלה החלטה ברורה מה לעשות עם המרכז הישראלי. 500-600 עובדים, עם טכנולוגיות שנחשבו לחדשניות לפני 4-5 שנים, הם לא כוח חזק מספיק בהינתן האלטרנטיבות במזרח. כאן באה לידי ביטוי המילה העמומה "אסטרטגיה", שבה גם טמון ההבדל בין הפריסה של סיסקו בישראל לזו של חברות ענק אחרות - מיקרוסופט, אינטל, HP ו-IBM.
זו בדיוק המילה עליה חזר משה ליכטמן, כאשר התמנה לנשיא המו"פ בישראל של מיקרוסופט, וזו המילה אותה לא הזכיר צ'יימברס בביקור. זוהי גם כנראה המילה שהייתה גורמת לשחר להישאר בתפקיד. המשמעות שלה היא להתייחס לפעילות מסוימת כחלק אינטגרלי בכל כיוון עתידי של החברה. סיסקו, לפחות באופן רשמי, לא חושבת כך לגבי הפעילות בישראל.
זה לא אומר שסיסקו לא תבצע בישראל עוד רכישות או השקעות. להיפך, סביר מאוד שחלק מאותם 30 מיליארד דולר שמחזיק צ'יימברס בקופה יגיעו לכאן בקרוב. הרי הכוונה של סיסקו להעמיק את הפעילות בתחום תשתיות המחשוב מפנה זרקור לישראל, בה יש יכולות מוכחות בתחום. אבל העזיבה השקטה של שחר, צועקת יותר מכל, כי סיסקו כנראה לא מתכננת כאן מהלך אסטרטגי משמעותי בזמן הקרוב. ספק גם אם נראה כזה בעתיד הרחוק יותר. *