בסוף השבוע יגיע לארץ ויליאם תומפסון, החשב הכללי של העיר ניו-יורק. במקור תוכנן ביקור בן מספר ימים, במהלכם ישתתף בוועידת תל-אביב להשקעה מוסדית של די.סי. פייננס, אולם במהלך השבוע התקצר מאוד הביקור בגלל עומס עבודה.
אחד הנושאים שהולכים ותופסים מקום נכבד על שולחן העבודה שלו הוא חקירת ההונאה בקרנות הפנסיה של עובדי מדינת ניו-יורק - חקירה בה נקשר שמן של קרנות פרייבט אקוויטי והון סיכון ישראליות, כמו מרקסטון והיו"ר שלה אליוט ברוידי, גיזה ופיטנגו.
בימים האחרונים החקירה הזו תפסה תאוצה והתרחבה לקרנות רבות ברחבי ארה"ב. החשד הוא שמתווכים המכונים Placement Agents, מין גופים פיננסיים שמקשרים בין קרנות שמגייסות הון לבין קרנות הפנסיה האמריקניות הגדולות, גזרו לכיסם דמי תיווך שלא כחוק.
"הממצאים האחרונים בחקירה מצביעים בבירור על כך שאסור להשתמש במתווכים הללו היום", אומר תומפסון בריאיון ל"גלובס". "יש להפסיק את השימוש בהם לפחות עד שתהיה שקיפות גדולה יותר בתחום הזה ועד שה-SEC יבצע את החקיקה הנדרשת".
כדי להמחיש את נחישותו להילחם בתופעה, תומפסון מזכיר שאחת מחמש קרנות הפנסיה העירוניות שתחת אחריותו כבר קיבלה החלטה להפסיק את העבודה עם המתווכים, ולהערכתו שאר הקרנות יקבלו החלטה דומה בעתיד הקרוב.
"ההחלטה נבעה ברובה מהחקירה בנושא בקרב קרנות הפנסיה של המדינה", הוא מספר. "אנחנו לא רוצים להיות מעורבים בכך. אלו דברים שרואים לא רק בניו יורק, אלא גם במדינות אחרות. לשם כך עלינו להיות מעט יותר אגרסיביים, ולכן אנחנו בין הראשונים שהחליטו להפסיק לעבוד עם המתווכים האלו".
למרות הקשר הישראלי לאותם מתווכים חשודים, תומפסון מביע אמון רב בקרנות הישראליות והעומדים בראשן. "אני סומך על המנהלים הללו. נתנו להם לנהל עבורנו כספים, ועשינו זאת מתוך אמונה מלאה שהם יעשו עבודה טובה ושיצליחו להניב תשואה טובה לעמיתי הקרנות שלנו והם ראויים לכך. כשאנחנו נותנים למישהו לנהל לנו את הכסף צריך להיות לנו אמון רב באותו אדם", הוא אומר.
* החקירה בקרנות לא ערערה במידת מה את האמון הזה?
"אנחנו עדיין מאמינים באנשים האלה. אם לא היינו מרגישים בנוח איתם, לא היינו נותנים להם לנהל את הכסף שלנו. ואם נגלה שהדברים התנהלו לא כשורה, זו בוודאי תהיה דאגה גדולה עבורנו".
"השקעה בישראל היא דבר טוב"
השקעות בישראל אינן זרות לתומפסון. במהלך השנים האחרונות השקיעו קרנות הפנסיה העירוניות בשוק הישראלי בדרכים שונות. "ביצענו השקעות בישראל בעבר", מספר תומפסון. "אנחנו מושקעים בחברות שעושות עסקים בישראל ויש לנו כסף שמושקע בקרן של מרקסטון כמו גם בקרן פרייבט אקוויטי אחרת בישראל. בנוסף לכך, קרנות הפנסיה של העיר מחזיקות כ-25 מיליון דולר באג"ח ישראליות, כ-10 מיליון דולר מהם מוחזקים על ידי קרן הפנסיה של המורים.
"עד לתקופת כהונתי כחשב הכללי, אני לא בטוח שקרנות הפנסיה של ניו יורק החזיקו באג"ח ישראליות. ההשקעה בהן היא על פי המלצתי ואני מאוד שבע רצון ממנה", הוא מוסיף בגאווה. "תמיד האמנו שהשקעה בישראל היא דבר טוב, גם לקשר בין ניו יורק לישראל וגם עבור העמיתים בקרנות הפנסיה, בזכות התשואות הגבוהות".
תומפסון מכהן כחשב הכללי של עיריית ניו-יורק מאז 2002. במסגרת תפקידו הוא מפקח על פעילות חמש קרנות הפנסיה העירוניות, שמנהלות יחד נכסים בהיקף ש לכ-82 מיליארד דולר. תומפסון מייעץ להן בהשקעות ואף נמנה על חבר הנאמנים של ארבע מהן. חבר הנאמנים של כל קרן הוא שקובע את תמהיל ההשקעות שלה ומאשר כל השקעה שמבוצעת על-ידה. גם מייקל בלומברג, ראש העיר ומיליארדר בזכות עצמו, יושב בחבר הנאמנים. ההשקעות עצמן מבוצעות על ידי מנהלי השקעות חיצוניים וקרנות השקעה שנבחרות בקפידה על-ידי הנאמנים.
* איך בוחרים את המנהלים החיצוניים שינהלו את כספי הקרנות?
"הגופים הללו נבחרים בקפידה בהליך תחרותי. הצוות שלי מעריך את הפירמות הזמינות לניהול נכסים בסיוע יועצים חיצוניים, ומעביר את ההמלצות לחבר הנאמנים של הקרנות. הנאמנים מקשיבים למצגות של מנהלי הכספים הללו ומחליטים את מי להעסיק.
"בחלק מהמקרים אנחנו משקיעים דווקא בחברות שמגיעות אלינו, מציגות לנו את הנתונים, ועל סמך ביצועי העבר שלהן אנחנו משקיעים. זה גם תלוי במה אנחנו מחפשים ואיפה אנחנו רוצים להשקיע".
* איך מפקחים על כמות נכסים בסדר גודל הזה? זה בכלל אפשרי לפקח על כל פרט ופרט בניהול?
"זה כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחרי כל פרט קטן, אבל אנחנו משתדלים לעשות את המיטב, בין אם באמצעות הצוות שלי או דרך יועצים חיצוניים לקרנות, שבוחנים את הליכי ההשקעה בכל אחד מהאפיקים. אי אפשר להסתכל על כל השקעה ספציפית, אבל ניתן לבחון את יכולת הגוף המנהל ולראות האם הוא עומד בסטנדרטים הגבוהים שאנחנו מציבים".
"60% מניות זה לא גבוה"
אחרי תהליך בחירת וסינון ההשקעות הזה, האלוקציה של קרנות הפנסיה של העיר ניו יורק נותנת עדיפות ברורה למניות אמריקניות. "כ-43% מהתיק שלנו הוא במניות אמריקניות, כ-23% באיגרות חוב מסוגים שונים, 15% במניות זרות והיתר מחולק בין קרנות פרייבט אקוויטי, נדל"ן והשקעות אלטרנטיביות", מספר תומפסון.
"זה תמהיל ההשקעות שלנו ב-6-7 השנים האחרונות. אנחנו מנסים ליצור פיזור של התיק על ידי גיוון אפיקי ההשקעה, להפוך את הקרנות לתלויות פחות במניות ובאיגרות חוב. ההשקעה במניות בחו"ל סייעה ביצירת הפיזור הזה. גם ההשקעות האלטרנטיביות סייעו בכך, וראינו זאת היטב כשהמניות בעולם החלו לרדת".
* בסך-הכול הרכיב המנייתי שלכם די גבוה ומתקרב ל-60%. זה נכון לקרנות פנסיה?
"זה לא גבוה מדי. אם תסתכל על הקרנות שלנו לפני 15 שנה תראה שהתיקים שלנו היו מורכבים רק ממניות ומאג"ח. כ-70% הושקעו במניות, בעיקר מארה"ב, וכ-30% באג"ח. הדרך בה פיזרנו את התיק לאורך זמן הביאה את הקרנות למצב דומה לזה של קרנות פנסיה ציבוריות אחרות בארה"ב. אנחנו שואפים לפיזור גבוה אפילו יותר בעתיד הרחוק יותר".
* מבחינתכם אתם עוסקים בניהול השקעות או בניהול סיכונים?
"כשבאים לנהל סוג כזה של קרנות צריך לבחון מודלים שונים של סיכונים, וניהול סיכונים הוא גורם שתמיד נלקח בחשבון. בחינת רמת הסיכון של הקרנות מבוצעת על-ידי יועצים חיצוניים, וכמובן שגם לאקטואר שלנו יש נגיעה לנושא, מפני שהוא בונה את המודלים שייחזו כמה כסף נצטרך כדי לממן את קרנות הפנסיה בעתיד.
"כל הרכיבים האלה עובדים יחד כדי לשמור שלא נסטה מהאיזון ומהמבנה שאנחנו שואפים להיות בו. אני חושב שאנחנו עושים עבודה טובה בכך".
* מה הקווים המנחים או המגבלות בניהול כספי הקרנות?
"יש מספר מגבלות. אנחנו מחפשים מנהלי השקעות בעלי היסטוריית ביצועים ארוכה וטובה, ולשם כך הם עוברים תהליך הערכה ארוך. מרבית הקרנות שהשקענו בהן אינן חדשות בתחומן, למרות שישנן גם קרנות צעירות יותר. צריך לבדוק גם את ההיסטוריה של המנהלים שעובדים בפירמות הללו.
"מגבלות אחרות נוגעות לתמהיל ההשקעות, כמו אזורים שבהם מותר למנהלי ההשקעות להשקיע ואזורים שבהם אסור. ההחלטות הללו מתקבלות על ידי הנאמנים. למשל, יש קרן שהחליטה שאסור להשקיע את הכספים שלה בסין או בחברות שמעורבות בסין, בגלל נושא ההפרה של זכויות אדם במדינה".
* המשבר שינה את המגבלות הללו?
"למרות המשבר בשווקים אני חושב שהביצועים שלנו היו די עקביים. מה שסייע לנו בסביבה הכלכלית הנוכחית הוא ההשקעות בנדל"ן ובקרנות פרייבט אקוויטי. ההשקעות שלנו בנדל"ן לא ירדו באותה מידה כמו השקעות אחרות או אזורים אחרים. הן הצליחו לשמור על ערכן טוב יותר מאפיקים אחרים. הצלחנו להניב תשואות טובות יותר מאלו של שוק המניות, כמו מדד ה-S&P 500".
הולך לחברות במצוקה
אחד מקלקלי התשואות הגדולים ביותר של הגופים המוסדיים האמריקניים היו מוצרי האיגוח המורכבים, כמו CDOs ו-SIVs, שקרסו במשבר. תומפסון טוען שקרנות הפנסיה של ניו יורק הצליחו להתחמק מהשפעתן השלילית בעיקר בזכות המגבלות שהטילו הנאמנים על השקעה במוצרים הללו. "לא הייתה לנו כמעט חשיפה אליהם", הוא אומר. "הפגיעה בקרנות כתוצאה מהמוצרים המאוגחים הייתה שולית ובלתי ישירה.
"לא היינו מאשרים השקעה במוצרים עם רמות מינוף דומות לאלו של ה-CDOs. הקרנות שלנו מנוהלות בגבולות מסוימים וזה מה שסייע להן. תוכל לראות שקרנות אחרות בארה"ב, שהיו פחות מתונות מאיתנו, נפגעו משמעותית במשבר ", הוא מוסיף.
"במוצרים הללו היה טמון סיכון גבוה מדי עבורנו. גם בהשקעה שלנו בנדל"ן, בחרנו בקרנות השקעה שהשתמשו במינופים קטנים יותר. כל הדברים הללו סייעו לנו לייצור תיק השקעות שאולי לא ירוויח יותר מדי בשוק עולה, אבל ישמור על יציבות גם בשוק יורד".
* זה מאוד מטריד להיות אחראי על כספי הפנסיה של כל-כך הרבה אנשים כשהשוק נקלע למשבר ולירידות חדות.
"הייתי מאוד מודאג. כשאתה רואה שכמעט כל השקעה שאתה מבצע בכל מקום בעולם יורדת, זו כמובן דאגה גדולה. אבל באותה נקודה גם ידענו שהשווקים מחזוריים ובסופו של דבר הם יתאוששו, והם כבר החלו לעשות זאת".
* איזו עצה תיתן למנהלים פנסיוניים שמנהלים סכומים גדולים כל-כך?
"למרביתם הייתי מציע שאם הם החליטו על אסטרטגיה כלשהי - שידבקו בה. אנחנו עשינו התאמות מסוימות לאסטרטגיה שלנו, אבל לא כאלו שהשפיעו עליה באופן מהותי.
"ההתאמה היחידה שעשינו לאחרונה הוא בחינת מנהלי השקעות שמתמחים בתחום ה-Distressed debt (השקעה בחברות על סף חדלות פירעון), והשקענו חלק מהכספים שלנו שם. אבל בגדול, אי אפשר לזרוק לפח את כל האסטרטגיה שבנית לפני כן".
* איפה נמצאות ההזדמנויות היום?
"אנחנו בוחנים היום יותר קרנות Buyout (קרנות השתלטות) וקרנות שמתמחות ב-Distressed ובמזנין. יש שם הזדמנויות. יש ערך חבוי גם בנדל"ן. בחלקים מסוימים של השוק יש הזדמנויות במניות ובנכסים פיננסיים אחרים שערכם ירד בחדות.
"כדי לייצר ערך למשקיעים צריך ללא ספק לשלב את כל הגורמים. קרנות פרייבט אקוויטי, למשל, הן רעיון טוב להשקעה בתחומים מסוימים. בשורה התחתונה, צריך לבחור את המנהלים שיש להם היסטוריית ביצועים טובה לאורך שנים".