חייבים להודות: הווב 2.0, או בשמו החלופי "האינטרנט החדש", הוא כל מה שהובטח לנו וגם כל מה שלא. מצד אחד, הוא הרחיב את אפשרויות הצריכה של הגולשים, הגדיל את כוח ההשפעה שלהם, והביא בשורה אמיתית למרחב הווירטואלי: השיתופיות.
מצד שני, הווב 2.0 הצמיח בועה אינטרנטית חדשה, והוא עדיין מצליח לגרום ליזמי האינטרנט להזיע, בניסיון להבין כיצד לעזאזל עושים מזה כסף. אפילו קצת.
בעולם העסקים המסורתי, קשה לדמיין חברה שמפתחת מוצר פופולרי, מוצלח ואהוב, אבל לא רואה ממנו אפילו שקל אחד. לחברה כזו אין מקום בעולם העסקים האכזרי, ולא צריך להיות בוגר החוג למנהל עסקים בהארוורד בשביל להגיע לתובנה הזו. אולם, באינטרנט, כך מסתבר, יש חיה כזו, ולא אחת. קוראים לה פייסבוק, יו-טיוב, או בשמה הנוכחי: טוויטר.
4 שנים אחרי הופעת הווב 2.0, כבר ברור כי משהו לא עובד. נכון לעכשיו, ההבטחות השונות שהפריחו הסטארטאפיסטים לאוויר: "גם לגוגל לא היה מודל עסקי בתחילת דרכה", או "ברגע שיהיו מספיק משתמשים כבר ברור יהיה איך עושים מזה כסף", התגלו כסיסמאות ריקות מתוכן. מרבית שירותי האינטרנט הפופולריים פשוט לא מצליחים להמיר את מיליוני היוזרים למרשרשים ירוקים. האם משהו רקוב בממלכת הווב 2.0?
"תהליך הבשלה איטי"
שלי תשובה, שותף בחברת הייעוץ האסטרטגי Trigger, שעוסק רבות בייעוץ לחברות תקשורת, מדיה ואינטרנט, סבור כי כל מה שהתעשייה הזו צריכה זה זמן וסבלנות. "בגלל המהירות שבה צומחים אתרי אינטרנט פופולריים, אנחנו נוטים לאבד את הפרספקטיבה", סבור תשובה. "פרספקטיבה של שנתיים-שלוש זה פשוט לא מספיק, ועולם הווידיאו באינטרנט, לדוגמה, מצוי רק בשלבי חבלי הלידה שלו, למרות שהוא גועש ורועש כבר זמן מה. אם משווים זאת ל-60 שנות הטלוויזיה, הרי שאנחנו עדיין בתהליך ההתהוות, ובעתיד, התקופה הנוכחית תיראה רק כאנקדוטה ותו לא".
לדברי תשובה, "תהליך ההבשלה העסקי איטי יותר מאשר שיעורי הצמיחה והגידול של חברות אינטרנט, ולכן המוניטיזציה תמיד תפגר אחרי החדשנות. הרבה מאוד חברות בסקטורים אחרים מפסידות בשנים הראשונות שלהן, ומשום מה אז זה נראה לנו טבעי. בהקשר הזה, האינטרנט הוא כמו כל סקטור אחר וזה הגיוני שחברות יפסידו בתחילת דרכן. יש לבחון אותן לאורך תקופות זמן ארוכות יותר".
שחר בר-דוד, ממייסדי הרשת החברתית "מקושרים", שהצליח בשנה האחרונה גם להרוויח כסף כאשר מכר 70% מהאחזקות באתר לוואלה, מסכים. "זה עניין של זמן. טראפיק ופופולריות תמיד יקדימו את המפרסמים, אבל אלה יגיעו בהמשך".
* אלו סוג של חברות אינטרנט יצליחו לשרוד בעידן הווב 2.0?
שלי תשובה: "ברור שאלו שיצליחו ליישם בסופו של דבר מודל עסקי, הן אלו שישרדו. אנחנו למדנו את זה, ושכחנו כנראה, עוד בבועת הדוט.קום. מי ששרד את תקופת הווב 1.0 הן החברות שהצליחו לשרוד את התקופה שבה הן דיממו ולא הרוויחו. לא יישארו מובילי שוק שלא מצליחים להרוויח כסף. אף אחד הוא לא פילנתרופ".
עם זאת, אתר שיתוף קבצי הווידיאו יו-טיוב הוא כבר סיפור שונה. עם גב של ענקית כדוגמת גוגל, שרכשה אותו לפני כשנתיים תמורת 1.65 מיליארד דולר, לא בטוח שביו-טיוב לחוצים למצוא את מודל ההכנסות המתאים. "לגוגל לא אכפת שיו-טיוב מפסיד כסף", סבור ארז פילוסוף, ממייסדי וואלה, שהקים את הסטארט-אפ האינטרנטי ליבוקס שפועל בתחום שיתוף קבצי המדיה. "יו-טיוב יעשה כסף מתישהו. אם לא בשנה הבאה, אז בעוד שנתיים או שלוש".
* ומה עם פייסבוק? נראה שהיא מצויה בבעיה אמיתית.
פילוסוף: "בניגוד ליוטיוב שמגובה בגוגל, פייסבוק נמצאת בבעיה אמיתית של גיוס הון, וזה יכריח אותה לעשות משהו בנדון. יש לה הוצאות מטורפות, תחרות מול טוויטר, והיא כבר לא נהנית מההייפ שאפף אותה, ולא נחשבת ליקירת הקהילה יותר. לא הייתי רוצה להיות בנעליים של מארק צוקרברג - מבחינה ניהולית ועסקית הוא מצוי בבעיה".
על פי הערכות, ההכנסות השנתיות של פייסבוק הסתכמו ב-2008 בכ-250 מיליון דולר, בהשוואה לקצב שריפת מזומנים חודשי שנאמד ב-20 מיליון דולר. גם יו-טיוב, נמצא בבעיה פיננסית קשה. על פי דו"ח חדש של קרדיט סוויס, יו-טיוב צפוי להפסיד ב-2009 סכום של חצי מיליארד דולר. אז כמה שווה סרטון וידיאו שמצליח להגיע לעשרות מיליוני צפיות, כדוגמת הסרטון של סוזן בויל? 0 עגול, מסתבר.
גם טוויטר, שירות המיקרו-בלוגינג שמאפשר לשלוח הודעות קצרצרות, לא מכניס כיום לקופה אפילו דולר אחד, אך פילוסוף סבור כי מצבו פחות בעייתי. "טוויטר זה מוצר גאוני כי ההוצאות שלו הן מאוד נמוכות, ולכן יהיה למייסדים קל להגיע לברייק איוון. אני לא חושב שהם ירוויחו הרבה אבל גם לא יפסידו".
בסוף מישהו ישלם
אחת השאלות שעולות מדי פעם בדיונים לגבי עתיד האינטרנט, היא האם הגיע הזמן לומר שלום למודל החינמיות, ולעבור למודל של תשלום כלשהו עבור השירותים ברשת. פילוסוף טוען ש"זה לא עובד באינטרנט. אני לא מאמין בלקחת כסף מהגולשים. האינטרנט חייב להישאר חינמי. ביום שפייסבוק תיקח דולר מגולש, היא תישאר בלי גולשים כי תמיד יקום מתחרה שיציע את אותו שירות, ובחינם. מודלים של תשלום עבור שירותי אינטרנט יכול לעבוד רק בתחומי נישה, אבל לא בשירותים שפונים ל-Mass Market".
תשובה סבור אחרת. "מבחינה עסקית, האינטרנט נולד על בסיס חטא החינמיות, ולכן הפלטפורמה האינטרנטית לוקה בבעיה הזו מאז ומתמיד. לצד זה, יש תובנה עסקית שאומרת שבעולם של שירותים חדשים, שורד רק שחקן גורילה אחד, ומסביבו תעשייה שלמה של הרבה מאוד שחקנים קטנים".
לדידו, כאשר מבינים את זה, כבר ברור מדוע פייסבוק או טוויטר מתמקדים כעת בגידול של מספר המשתמשים. "בעידן הווב 2.0, אם אתה לא גדול אז אתה לא נחשב, כי אין לך את הנטוורק אפקט". תשובה גם מזכיר ש"כבר היום אנחנו משלמים עבור דברים באינטרנט, כמו אתרי הימורים, אתרי סקס ואתרי משחקים, ויש גם גולשים שמשלמים מנוי חודשי לאתרי תוכן מסוימים.
"ברור שיהיה אנטגוניזם מסוים, במידה וחברות שנתנו שירותים בחינם יחלו לדרוש בעבור זה כסף, אבל הגולשים יפנימו לבסוף שאם הם רוצים לקבל תועלת הם יהיו חייבים לוותר על משהו: או לחשוף את הפרטים שלהם למפרסמים, או לשלם תמורת שירותי פרימיום. אני משוכנע שעשר שנים מהיום, לא נראה עסקים שחיים על בסיס פילנתרופי, שימשיכו לדמם בתקווה שיהיה טוב, רק בשל הפחד לעשות את המהלך הזה. היום אנחנו פשוט מצויים עדיין בשלב הניסוי והטעייה", מסביר תשובה.
בר-דוד, לעומת זאת, חושב כי חברות האינטרנט חייבות לשלב פיתרונות סלולריים במסגרת המודל העסקי שלהן. "אני חושב שמשם תבוא הישועה - מווידג'טים ואפליקציות אינטרנטיות שיינתנו למשתמש הקצה כמוצרי פרימיום בסלולר, תמורת תשלום", הוא מעריך.
לדבריו, "מקושרים" נכנסה לעסקי הסלולר רק לפני כמה חודשים, וכבר כ-40% מההכנסות של הרשת החברתית מגיעים משם. מלבד זאת, בר-דוד הוא מאמין גדול בפרסום חברתי. "באנרים לא עובדים באתרים חברתיים, אבל ניתן ליצור כלים פרסומיים מוצלחים, שיאפשר לתת ערך מוסף למשתמשים, וגם לייצר הכנסות. אנחנו עדיין בשלבי הניסוי והטעייה, אבל טוויטר רק מוכיח שהאתרים החברתיים, כדוגמת הרשתות החברתיות, זה כבר מזמן לא רק באזז. הם המייל החברתי החדש".
בר-דוד מוסיף כי "פייסבוק לא יכולה להרשות לעצמה לקחת כסף ממשתמשים, כי תמיד יקום מתחרה שיציע את אותו שירות בחינם, אבל היא כן יכולה לפתח אפליקציות סלולריות שיתנו ערך מוסף שלא ניתן היום באפליקציות שבאתר. בסופו של דבר מישהו יצטרך לשלם - המפרסם או משתמש הקצה".
בר-דוד, בכל מקרה, לא מאמין במודל של לקחת כסף מגולשים. "זה לא נכון ליישם מודל כזה באתרים שהגולש מייצר בהם את התוכן - אי אפשר לדרוש מהם לייצר את התוכן וגם לשלם בעבור זה".
פילוסוף סבור כי פייסבוק יכולה ללמוד מאפל. "אפל יודעת לעשות כסף מ'המסביב'. היא לא לוקחת כסף עבור הורדת איי-טיונז, אבל היא כן מוכרת שם שירים תמורת כסף. המודל שפייסבוק צריכה ליישם הוא לתת שירות בחינם, ומסביב לזה להציע דברים בתשלום. היא פשוט צריכה לבנות שרשרת ערך מממספר המשתמשים העצום שלה".
למרות הקשיים ביצירת מודל הכנסות, חברות האינטרנט הללו עדיין נחשבות למוצר נחשק. מספר המשתמשים בכל שירות כזה רק הולך וגדל, גם פייסבוק וגם טוויטר גייסו לאחרונה כסף מקרנות הון סיכון שלא נרתעות מהיעדר מודל עסקי, ולא חסרות חברות ענק שאף רוצות לרכוש אותן. אולם, פילוסוף טוען כי "אם הייתי פייסבוק, הייתי מוכר את האתר כבר מזמן והולך הביתה. אם הייתי טוויטר לא הייתי מוכר. אני מאמין שהם יצליחו בעתיד להשיג אפילו מחיר יותר משמעותי ממה שהוצע להם בתקופה האחרונה. וליו-טיוב אני לא דואג בכלל".