הפרסומת של רשות המים "חייבים להציל את הכנרת" משתלטת השבוע על השיחה על פרסומות ברשת. הפרסומת חוללה מעל 90% מהיקף השיחה ברשת.
זאת הפעם השלישית החודש שהפרסומת מובילה את המדד, אך בשונה משבוע שעבר השבוע מובילה הפרסומת הן במונחי מספר השיחות הרב ביותר והן במונחי מספר הפוסטים. הקמפיין יוצר "אפקט הידבקות" גבוה ומחולל שיחות בהן מספר המשתתפים גבוה והרגשות המובעים בהן עוצמתיים.
בהסתכלות לאורך זמן יש תנודתיות בנושאי השיחה, כשהנושא שמוביל את השיחה משתנה משבוע לשבוע. עובדה זו מעידה, מצד אחד, על המעורבות הגבוהה של הצרכנים כלפי הנושא, ומצד שני, על הקושי שהם מבטאים "לעכל" את הסוגיה על כל צדדיה.
נראה כי הציבור לא נרגע מסוגיית משבר המים, והוא נע בין חיפוש אחר אשמים לבין מציאת הפתרונות למשבר. הנושא טעון מאוד וניכר כי האזרח כועס וממורמר. בשבוע שעבר השיחה עברה מחיפוש אשמים לחיפוש פתרונות. מסתבר שהמעבר הזה היה נקודתי והשבוע חזר נושא חיפוש האשמים להוביל את השיחה ברשת עם 43% מהיקף השיחה על הקמפיין, כשהצעות הייעול עברו למקום השני, עם 24% מהיקף השיחה. בעוד שבשבועות הקודמים, תלה האזרח את האשם העיקרי בממשלות ישראל והשרים, הפעם הוא מאשים את רשות המים כאחראית העיקרית למשבר, את ממשלות ישראל והשרים הוא מציב הפעם במקום השני. האזרח מציין לא מעט אשמים נוספים במשבר (חקלאים, משרד התשתיות, מפעלים, מועצות, עיריות וכו'), והם אחראים ל- 38% מהיקף השיחה בנושא.
בנוסף, השבוע, הכעס והתסכול מתבטאים גם בכך שלא מסתפקים במציאת האשמים - אלא מביעים גם רצון להענישם - ונושא זה כלל 15% מהיקף השיחה על הקמפיין.
מניתוח השיחה ברשת בנושא הקריאייטיב של הקמפיין, ניתן לראות כי לאורך זמן, הציבור לא מפתח דעות חיוביות לגביו. למרות שהדיון סביב הקריאייטיב עלה מ-2% בלבד מהיקף השיחה ברשת בתחילת החודש ל-9% בסופו, התגובות לגביו הן בעיקר שליליות. הקריאייטיב מצליח לעורר אנטגוניזם וביקורתיות רבה על חוסר אמינות ובזבוז כסף.
הרחק מאחור ובפער ניכר נמצאות הפרסומות של מזולה והאגודה למלחמה בסרטן אשר חולקות יחד את המקום השני עם 2% מהשיחה ברשת בלבד. במקום השלישי, כל אחת עם 1% מהיקף השיחה ברשת נמצאות הפרסומות לפפסי מקס, בנק טפחות, מקדונלד'ס ותנובה.