ראווי מהטרה, ממייסדי קרן ההון סיכון לייטספיד, הוא אחד מאנשי ההון סיכון הוותיקים בעמק הסיליקון. בראיון בלעדי ל"גלובס" טוען מהטרה כי תעשיית ההון סיכון תהיה בריאה יותר אם יהיה בה פחות הון, ומציין שישראל היא הגיאוגרפיה החשובה ביותר עבור הקרן מחוץ לארה"ב - עוד לפני הודו וסין.
מהטרה ישתתף בוועידה השנתית של IVA (איגוד קרנות ההון סיכון), שתיערך בשיתוף "גלובס" ב-19 במאי. לייטספיד, שמתמחה בהשקעות בתוכנה, בתשתית דיגיטלית, ביישומים ובאינטרנט, מנהלת כ-2.1 מיליארד דולר. לפני לייטספיד, מהטרה היה שותף בקרן בסמר, וקודם לכן היה בכיר בחברת סיליקון גראפיקס.
"החודשים הקרובים קריטיים"
עדות טרייה יחסית לקשיים בהון סיכון התקבלה באחרונה, כאשר איגוד קרנות ההון סיכון האמריקני, ה-NVCA, פרסם תוכנית חירום שנועדה לסייע לענף. "הרבעון האחרון של 2008 היה קשה, בעיקר עם העצירה המוחלטת של ההנפקות הראשוניות", אומר מהטרה. "אבל לאחרונה ראינו מספר מצומצם של חברות שהצליחו להגיע אל השוק. איגוד הקרנות מנסה ליצור מחדש את המערכת האקולוגית שתאפשר שוב הנפקות לחברות קטנות יותר.
"זו יוזמה חשובה עבור ההון סיכון בכל העולם, כדי שחברות ימשיכו, שהקטר יעבוד ועל-מנת שהקרנות יוכלו לממש אחזקות לשם המשך ההשקעה בחברות חדשות. יש הרבה סיבות טובות לרצות שהיוזמה הזו תתקדם".
*התוכנית הזו ריאלית? יש סיכוי להקלות במיסים וברגולציה ועידוד בנקי השקעות בזמנים בהם הכלכלה סובלת?
"זה יהיה חייב לקרות. התוכנית אמנם רק בתחילת הדרך, אבל זה נכון לדבר עם הממשל והתעשייה כדי לקדם את היוזמה. זה לא יקרה מחר, אבל החודשים הקרובים הם קריטיים לעתיד התחום הזה. עידוד הנזילות חשוב ליכולת השרידות של התעשייה במתכונת הנוכחית".
דינמיקה של הנפקת חברות קטנות, משמעה אקזיטים קטנים יותר ורווחים פחותים לקרנות, וכתוצאה מכך אולי בעתיד יהיו קרנות קטנות יותר."כסף רב זרם לשוק בעשור האחרון וזה לא בהכרח דבר טוב", אומר מהטרה. "צמצום כמויות הכסף יכול להיות מהלך בריא. החברות צריכות ללמוד לצמוח עם כמויות הון קטנות יותר והוא הדין גם לגבי הקרנות המממנות. צמצום סכומי הכסף הזורמים לחברות בשלבים המוקדמים, יאלץ את היזמים להבין את הרעיונות שלהם טוב יותר ולהיות יעילים".
*זה אומר גם פחות דמי ניהול.
"המניע האמיתי בקרנות לא צריך להיות דמי ניהול, אלא ההצלחות של החברות. דמי ניהול הם לא הדרך הנכונה לפיצוי אמיתי לשותפים בקרנות. הפיצוי יהיה חברות שמצליחות. אם כמות ההון תרד - הערך של הכסף יהיה בריא יותר".
לפני סין והודו
לייטספיד פעילה בישראל מאז שנות ה-90. לפני כשלוש שנים היא הקימה מעבדת אינטרנט המשקיעה במיזמים בתחילת דרכם במשותף עם קרן ההון סיכון הישראלית ג'מיני.
לדברי מהטרה, "זרם החידושים הטכנולוגיים שמגיע מישראל, מפתיע בכל פעם מחדש. זה קשור לתרבות, שבה מוערכות לקיחת סיכון והיכולת של אנשים לרוץ ביחד. ההחזרים שהחברות שהשקענו בהן יצרו, כמו גם היחסים שיש לנו עם היזמים בישראל, הם משמעותיים. כל אלו גרמו לנו להחליט לפתוח את המשרד המקומי, אליו הצטרפו יוני חפץ ודוד גוסרסקי. זו הגיאוגרפיה השנייה בחשיבותה עבור הקרן".
*יותר חשובה מסין והודו?
"כן. סין והודו הן אולי כלכלות שצומחות במהירות ויש שם הזדמנויות השקעה מוצלחות, אך בישראל ההשקעה היא בחברות טכנולוגיה גלובליות מהיום הראשון. לנו יש את היכולת לסייע לחברות מישראל לפרוץ לשווקים הבינלאומיים. המודל הזה הוכיח את עצמו".
*יש לך תקווה לגבי השוק המקומי, למרות שכמה מהתחומים החזקים של ההיי-טק הישראלי - כמו התוכנה והמוליכים למחצה - סובלים במשבר הנוכחי?
"מה שיפה בעולם הטכנולוגי הוא שיש תמיד פעילות. בישראל יש יכולות מוכחות בתחומים הללו, ואני מאמין שהיכולות האינטלקטואליות והתרבותיות של היזמים בישראל יאפשרו להם לפתח מוצרים פורצי דרך גם בתחומים אחרים.
"יש ביקוש ליישומים בתחומי האבטחה, לטכנולוגיה לעיבוד תמונות ולמוצרי קלינטק. כל אלה יכולים להיות מפותחים בישראל. לא חייבים בהכרח לפנות לתחום המוליכים למחצה, שמצוי במשבר. יש בישראל חברות אינטרנט וחברות שפועלות במודל ה-SaaS (תוכנה כשירות), שהוא שוק עולה ויש בו פוטנציאל.
"אנחנו רואים בישראל גם חברות קלינטק, במיוחד בתחומי המים והסולאר, וגם במדעי החיים יש פה חברות מעניינות. בחמש השנים האחרונות גם כמה מחברות הווירטואליזציה הטובות הגיעו מישראל, כך שאין תלות גדולה מדי בתחומים מסוימים. ישראל יכולה להמשיך להיות מובילה בתחום הטכנולוגי, אם ישכילו לעשות את השינוי. לעיתים זה גם לוקח זמן".
לדבריו, היכולות הקיימות בארץ הן שיביאו את השינוי המתבקש. "בישראל יודעים לבנות טכנולוגיות חדשות ויודעים לזוז מהר. הנה למשל, שי אגסי, שהיה עמוק בעולם התוכנה ב-SAP כסגן נשיא בחברה ומי שהיה מועמד לרשת את המנכ"ל, עובד היום על מיזם בתחום האנרגיה הנקייה - בטר פלייס. יש מספיק יזמים שיכולים לעשות את השינוי". *