בשנת 2005 התוודע השוק הישראלי מקרוב לחברת הענק McKesson, כזו שרכשה את חברת Medcon, אז אחת החברות הצומחות בבורסה לפני מכירתה.
מקסן היא חברת מחשוב הבריאות הגדולה בעולם, עם הכנסות שנתיות של 3 מיליארד דולר ומדקון היא חברת מחשוב רפואי בתחום הקרדיולוגיה שהוקמה על-ידי בני הזוג הד"ר יהודית וקובי ריכטר, בעלי מדינול, תמורת 105 מיליון דולר.
"אנחנו מרוצים מהרכישה של מדקון. הם אנשים מקסימים", אומר מייקל אומן, סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברתMcKesson Provider Technologies, החברה-הבת של מקסן, שאחראית על אספקת הטכנולוגיות לבתי-החולים. "האינטגרציה הייתה פשוטה וחלקה. כל הפיתוח לתחום ממשיך להתנהל בתל-אביב ואיחדנו את ערוצי ההפצה של מוצריהם עם אלה הפעילים בחו"ל".
מחשוב רפואה מותאמת אישית
מקסן נסחרת בבורסת ה-NYSE לפי שווי של 11.2 מיליארד דולר הנובעים הן מהפצת מוצרים רפואיים והן מטכנולוגיות מחשוב לתחום שירותי הבריאות ולחברות התרופות והמחקר. מדובר בחברה אמריקנית ותיקה מאוד, שהוקמה ב-1833 בסן-פרנסיסקו. נכון לסוף 2008 היו לחברה 1.3 מיליארד דולר בקופת המזומנים. החברה שולטת ללא עוררין בשוק שלה ומספקת שירותי מחשוב ל-70% מבתי-החולים הגדולים בארה"ב.
בעקבות הניסיון החיובי, אומן מעריך שעשויה להתבצע רכישה נוספת של חברה ישראלית. "אנחנו בקשר עם 600 חברות, ביניהן לא מעט ישראליות. אנחנו מתרשמים מרמת החדשנות וההנדסה בישראל, ובהתחשב בנתונים אלה ובכך שרכישות הן חלק מן האסטרטגיה של מקסן, יפתיע אותי אם לא יהיה שיתוף פעולה משמעותי יותר עם חברה ישראלית בעתיד הלא-רחוק".
אומן פגש חלק מן החברות הישראליות גם באירוע שערך בפברואר באטלנטה, ג'ורג'יה, ארגון המסחר האמריקני-ישראלי בשיתוף עם חברת הביטוחBlue Cross Blue Shield.
"חברות ישראליות מצטיינות בעיקר בתפר בין מכשור לבין מחשוב רפואי", הוא אומר. כוונתו היא למכשירים רפואיים, שתוך כדי פעולתם גם אוספים מידע על מצבו של הפציינט. "בשנים האחרונות יש הבנה שהמידע שנאסף במכשיר לא חייב להישאר בתוכו ורצוי שישודר החוצה וישתלב במערכת המחשוב המרכזית". כמו-כן, הוא מציין, יש נטייה לכיוון קליטת נתונים על-ידי המכשיר ממקורות חיצוניים, אם כי הצד הזה עוד מעט פחות מפותח.
לדבריו, המחשוב משתלב טוב למדי בתחום הרפואה המותאמת אישית. "החזון שלה הוא להפיק מידע גנטי מכל אדם לקראת כל טיפול, כאשר העיבוד של הנתונים הגנומיים הללו דורש כוחות מחשוב אדירים. אחרי שנעשה הניתוח, יש להציג את הפרמטרים לרופא בצורה שהוא מבין במהירות ובבהירות.
"המודלים של רפואה מותאמת אישית על-פי ניתוח הגנום מדברים על הפקה של כ-100-150 נתונים שצריך לעבד כדי להגיע להחלטה. אנחנו יודעים שרופא יכול לרוב לקחת בחשבון רק כ-5-8 פרמטרים בכל החלטה. לכן, התחום הזה יצטרך מערכות תומכות החלטה חזקות.
"התחומים האלה מסקרנים אותנו וביצענו בהם גם השקעות הון סיכון. במקביל, אנחנו נמצאים בדיונים מעמיקים עם חברות הביטוח, כדי להבין איזה סוג של הוכחה והדגמת יעילות הם ירצו מאיתנו, כדי להוציא כסף על המוצרים והשירותים בתחום הזה".
ממחשבים כל מקום
המגמות הללו הן חלק מן העתיד של מקסן, אך בינתיים היא מתמקדת בהתפתחויות של הזמן הנוכחי - כמו מחשוב בתי-החולים, הקליניקות ומשרדי רופאי המשפחה או הקשר הממוחשב לבית הלקוח. "אנחנו ממחשבים כל מקום שבו יש ציוד רפואי, רופאים וחולים, ובמקביל אנחנו עובדים על הקישוריות בין כל המוקדים הללו", אומר אומן. "בד בבד אנחנו ממשיכים לרכוש כל חברה שיכולה לעשות את הדברים הללו באופן יעיל וחסכוני יותר".
ממשל ברק אובמה מתכנן תמריץ של כ-20 מיליארד דולר למחשוב שירותי הרפואה, עם דגש על מחשוב הקליניקות של רופאי המשפחה. מקסן מתכננת להיות חלק משמעותי מן התהליך הזה. "יש תהליך של העברת האחריות על המידע למטופל עצמו. מגמה זו משתלבת עם התפתחות של מערכות ניטור ומדידה ביתיות, כפי שהיום יש בתחום מדידת לחץ הדם, אך בתחומים רבים נוספים. זה תחום שפועלות בו הרבה חברות ישראליות", הוא אומר.