מעט יותר משנה עברה מאז הושלמה רכישת פרסייס מידי סימנטק. באופן טכני שום דבר מהותי לא השתנה, מלבד בעלי שליטה חדשים - הקרנות וקטור וגריילוק, שמחזיקות בכ-79% ממנה, ושכבת ניהול נפרדת מענקית האבטחה אשר היא הייתה חלק ממנה.
אבל במשרדי החברה מנסה המנכ"ל, מארק קרמר, להבעיר אש שמזמן כבתה, אולי כבר לפני כ-9 שנים, כאשר יצאה פרסייס להנפקה בנאסד"ק. "אנחנו סטארט-אפ בן 19", הוא אומר ל"גלובס" בראיון ראשון מאז התמנה לתפקיד.
ההיסטוריה של פרסייס, שמפתחת תוכנה לניטור ושיפור ביצועי אפליקציות בארגון (APM), היא אחת המרתקות בהיי-טק הישראלי. החברה, שהוקמה בשנת 1990, יצאה לבורסה האמריקנית בשנת 2000 לפי שווי של כ-300 מיליון דולר.
כמעט מיד לאחר-מכן היא ביצעה הנפקה שנייה וב-2002 כבר נרכשה בידי וריטאס תמורת כ-537 מיליון דולר. הסיפור לא נגמר וב-2004 נרכשה וריטאס בידי סימנטק תמורת 13.5 מיליארד דולר ופעילות פרסייס עברה לבעלותה.
בינואר 2008 פרסייס עברה ידיים פעם נוספת, כאשר הפעילות נמכרה לקרנות וקטור וגריילוק תמורת סכום שמוערך בכ-20 מיליון דולר. המכירה של הפעילות לא הגיעה מתוך כוונה של סימנטק להציף שווי, רחוק מזה.
גם וריטאס וגם סימנטק השקיעו מאמצים ניכרים בהפיכת פעילות פרסייס לחלק אינטגרלי מקו המוצרים שלהן, דבר שלא הצליח. פעילות ה-APM נשארה נפרדת בשתיהן.
"המניע של סימנטק במכירה לא היה כלכלי", מסביר קרמר, "פרסייס בפנים או בחוץ לא שינה לה הרבה. לסימנטק היה חשוב שהלקוח יהיה מרוצה". סימנטק, אגב, סגרה את פעילות ה-APM שלה עם ביצוע הספין-אוף.
חבורה עם ניסיון
כעת, יוצאת החברה לחיים חדשים. פרסייס המחודשת השיקה את עצמה עם הנהלה בראשות קרמר, לשעבר שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מרק, שעשה קריירה ארוכה בתחום התוכנה. קרמר הצליח לאסוף מספר יוצאים ותיקים של תעשיית התוכנה הישראלית, ש"כבר עשו את זה", ורוצים לחזור לימים הטובים של העשייה, רק עם נקודת פתיחה מבטיחה יותר.
שני המנהלים הבולטים שהצטרפו הם זוהר גלעד ואבנר יונאי. גלעד, שהתמנה בפרסייס לסגן נשיא בכיר, הקים בשנים 2000-2003 את תחום ה-APM במרקורי (כחלק מחטיבת ה-BTO), ולבסוף החברה נרכשה בידי HP תמורת כ-4.5 מיליארד דולר. יונאי, שהתמנה לסגן נשיא להנדסה ומנהל פרסייס ישראל, והגיע לתפקיד מכהונת סגן נשיא אמדוקס ולפני-כן ב-EMC.
בשורה התחתונה, מנסה פרסייס למצב את עצמה כסטארט-אפ עם 1,500 לקוחות, וגנום של חברה שכבר עשתה את זה פעמיים לפחות - תלוי איך סופרים את רכישת וריטאס על-ידי סימנטק.
לדברי קרמר, "זו חברה שעוברת את התהליך ההפוך מזה של חברה רגילה. היא נולדה עם 1,500 לקוחות, קו מוצרים שלוקח 20 שנה לפתח אותו, מימון של סטארט-אפ, והזדמנות לבנות אותה כמו סטארט-אפ. זה סוג אחר של אתגר, גם לעובדים וגם לשותפים".
למרות האופטימיות, בכל-זאת מדובר בשינוי משמעותי. לאחר יותר מ-6 שנים תחת כנפיהן של חברות היי-טק גדולות, בתחילה וריטאס ואחר-כך סימנטק, פרסייס צריכה לצאת ולהתמודד לבד, והרבה דברים השתנו שם בחוץ.
ראשית, התחרות גברה. תחום ה-APM, שפרסייס הייתה פעם בין המובילות בו, כבר מוכר ומיושם בכל חברות התוכנה הגדולות וגם חברות שלא התחרו בתחום במקור, כמו סיסקו, מיקרוסופט ו-EMC, מציגות כיום פתרונות בתחום.
"הבעיה השתנתה"
תחרות מול החברות הללו אינה טריוויאלית גם למי שיש רקורד מכובד של לקוחות ומוצרים. מעבר לכך, סימן שאלה גדול מגיע מהשורה התחתונה. למרות שנתוני העסקה נותרו מעורפלים, הרי שווי הרכישה מעיד על מחיקה של כ-95% מערכה של הפעילות מאז העסקה עם וריטאס.
לאן נעלמו מאות המיליונים הללו? קרמר מסרב להתייחס לפרטי עסקה ומציע לפנות לתשובה בנושא זה לבעלי המניות החדשים.
בינתיים, מהצד האסטרטגי, פרסייס בנתה את עצמה בשנה האחרונה כפעילה בתחום טכני שונה במעט, ועברה לעולם ניטור הטרנזאקציות (TPM), מה שנראה כגל חדש ומבטיח של יישומים.
החברה השיקה באחרונה מוצר חדש ראשון מתוצרתה העצמאית, כלומר ללא קשר לסימנטק. מדובר ב-Precise 8.5, שמספק ניהול של ביצועי טרנזאקציות במערכות המידע הארגוניות, ולא רק מתייחס לביצועי האפליקציות.
"הבעיה השתנתה", מתאר קרמר את המיצוב הטכנולוגי החדש בהתאם ללוח הזמנים הטכנולוגי בתחום ניהול תשתיות המחשוב, "הדגש עבר ממה שעושה האפליקציה למה שעושה הביזנס, והעסק מודד את עצמו לפי הטרנזאקציות ולא לפי האפליקציות.
"זוהי התפתחות של התחום, רק המיקוד עבר מהמכונה שמבצעת את הביזנס לביזנס עצמו. גם מה שמעניין את הלקוח השתנה. עכשיו הוא אומר: 'אל תגיד לי איך המכונה עובדת. זה עניין אותי לפני חמש שנים, אלא איך הטרנזאקציות עובדות'".
בפרסייס עובדים קשה בשנה האחרונה כדי להצדיק את הארגון מחדש ולנסות לנצל את כמות הלקוחות הגדולה שכבר יש לה לצורך מינוף קו המוצרים החדש.
קרמר משוכנע, או לפחות מנסה לשכנע, כי היכולת של חברה חדשה להיכנס לתחום היא כמעט בלתי אפשרית, גם מצד המורכבות הטכנולוגית וגם מצד הגישה ללקוחות.
לדבריו, "אם היום הייתי צריך להקים סטארט-אפ כדי לבצע את מה שעושה פרסייס, לא הייתי עושה את זה. זה פשוט דורש השקעה עצומה".
לא מוטרדים מאופטיר
לא בטוח שבשתי חברות הסטארט-אפ הישראליות שפועלות כיום בתחום ניהול הטרנזאקציות - אופטיר וקורלסנס - מסכימים. קרמר מסביר כי "מעט חברות מספקות ניטור טרנזאקציות, למרות שנוטים להתהדר בשם הזה. יש 60-70 סטארט-אפים שטוענים שהם עושים חלק כזה או אחר מהתחום, ובצדק. אבל זה לא TPM מלא, שזה הכיוון שהשוק הולך אליו".
הדיבורים על סטארט-אפים מזכירים כי פרסייס אינה החברה היחידה שיצאה לאחרונה בתחום ניטור הטרנזאקציות העסקיות ומרופדת בשכבת הנהלה מנוסה, בהרבה כסף ובחלומות גדולים.
גם אופטיר עונה על הקריטריונים הללו, מחומשת באחים ישראל ואורי מזין כמייסדים, ובקופת מזומנים בהיקף של 65 מיליון דולר מהגיוס האחרון לפני כחצי שנה. "אנחנו לא מוטרדים מחברה ישראלית שמנסה להתרומם. היא לא עומדת בדרכי", אומר קרמר, "אני מוטרד מארבע החברות הגדולות בשוק הזה".
בהתחשב בהיסטוריה של החברה, השאיפות של קרמר הן בינתיים יחסית צנועות. "אנחנו רוצים להיות החברה העצמאית הגדולה בתחום", הוא מפרט, "אין היום חברה שמובילה אותו".
כדי להגשים את המטרה, נהנית החברה גם מגב של הקרנות שרכשו אותה, אם כי היא אינה מתכננת להתרחב כרגע מבחינת רכישות של חברות אחרות, ולדברי קרמר "אנחנו לא מרגישים שאנחנו צריכים לקבל או לבצע השקעות בשנים הקרובות".