גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארתור, האב, זכה בפרס נובל לרפואה בשנת 1959 ובנו, רוג'ר, קטף פרס נובל לכימיה כזוכה יחיד בשנת 2006. פרופ' רוג'ר קורנברג (62) יקבל היום דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן במסגרת אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה, יחד עם חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' וולטר קוהן.

כאשר מונים את רשימת חתני פרס נובל הישראלים, שהולכת וגדלה באופן לא פרופורציונלי לאוכלוסיית המדינה, קורנברג לא מופיע לצידם של פרופ' ישראל אומן (פרס בכלכלה), אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר (פרס בכימיה) או דניאל כהנמן (פרס בכלכלה). ובכל זאת, הוא ישראלי למדי וכך הוא גם תופס את עצמו.

את המחקר שלו בביוכימיה ובביולוגיה מבנית הוא מבצע עם רעייתו הישראלית, פרופ' יהלי לורך, כבר 25 שנה, ולבני הזוג יש שלושה ילדים - גיא, מאיה וגיל. קורנברג מתגורר בכל שנה מספר חודשים בירושלים, ובעשרים השנים האחרונות שימש פרופסור אורח באוניברסיטה העברית. בשאר הזמן, קורנברג ולורך הם פרופסורים בסטנפורד וקורנברג הוא דירקטור גם בטבע ובפרוטליקס.

"מחשב מ-60 חלבונים"

"אני לא חושב שהזכייה של אבי בפרס נובל בכימיה, כמוני, היא המפתח לסיפור שלי. הייתה לי ילדות דומה לזו של כל אחד אחר", הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס". "עובדה, שרוב בני המשפחה של זוכי פרס נובל לא זוכים בעצמם בפרס. נסיבות החיים שלי היו רק נסיבות, לכך הצטרפו עבודה קשה ויכולות ויצירתיות. התחלתי מאותו קו כמו כולם. את הקרדיט אני נותן, אם כבר, לא לנסיבות ההולדה שלי אלא לצוות שעבד איתי קשה - למשל לרעייתי".

בכל זאת, כגנטיקאי, אתה לא יכול להגיד שלא הייתה השפעה.

"כל אחד שנולד היום בעולם המערבי מקבל את אותם תנאים ויכול להגיע לאותם הישגים. מי שנקודת הפתיחה שלו פחות חזקה יכול לקבל תנאים טובים יותר".

את פרס נובל שלו קיבל קורנברג על תהליך העתקה גנטית (שעתוק או טרנסקריפציה), שסולל את הדרך לטיפול יעיל יותר בסרטן ובמחלות אחרות. זהו תהליך שבו מועתק מידע גנטי מה-DNA של האדם למולקולות RNA שבהמשך מקודדות את החלבונים שהם למעשה אבני הבניין ויוצרי התהליכים בגוף.

המחקרים שלו יצרו תמונה מובנת יותר של השעתוק ברמה המולקולרית ובכך הוא פתר חלק מהחידה הקשורה לאופן שבו תהליך השעתוק של גנים מבוקר כך שהגן הנכון יבוא לידי ביטוי בזמן הנכון. קורנברג חשף חלק קטן מהתהליך שבאמצעותו הגנים שלנו הופכים אותנו למי שאנחנו בתהליך שהוא על התפר בין ביולוגיה לכימיה.

כשהחל במחקרו היה ידוע כי מולקולות ה-DNA המרכיבות את הגנום מקודדות למולקולות RNA, שבתורן מקודדות חלבונים, וכי התהליך מנוהל על-ידי מולקולות RNA אחרות. השאלה הייתה איך התהליך הזה מנוהל וקורנגברג חקר אותו על-ידי כך שהוציא בכל פעם רכיב אחד של מולקולת RNA מן המבחנה שחקר.

כאשר התהליך הגיע לשלב שבו הייתה דרושה אבן הבניין הזו, הוא נעצר וצילם את המצב של המבנה הגבישי באמצעות טכנולוגיית רנטגן. כך, הוא גילה שני רכיבים חדשים בתהליך השעתוק של הגנים: חלבון בשם RNA Polymerase II ומערכת בשם Mediator (מתווך). כמו-כן הוא גילה כי האופן שבו ה-DNA מקופל מהווה חסם לשעתוק שלו בתוך התא.

"שעתוק התא דומה בכל האורגניזמים - משמרים ועד האדם. למדנו את התהליך בשמרים ואנחנו יכולים להשתמש בו כדי למנוע שעתוק בבקטריות וגם בווירוסים. מתברר, שחלק מן האנטיביוטיקות הקיימות כבר פועלות ככה. באמצעות לימוד מדויק של צורת החלבונים המעורבים בתהליך, ניתן לתכנן אנטיביוטיקה הרבה יותר טובה".

בהמשך, התברר גם שמנגנון זה הוא המפתח לכל תהליכי השעתוק בתא ולכן, למשל, הוא קובע חלק מתהליך הדיפרנציאציה של תאי גזע לתאים בעלי תפקידים ספציפיים. וכך, עם שליטה במנגנון, ניתן לשלוט בהתמיינות של תאי גזע.

מדוע גילויים מדעיים חדשים לא התפתחו לתרופות חדשות באותו קצב?

"חברות התרופות מחפשות בעיקר תרופות רבות-מכר, ואת אלה קשה למצוא. הגילויים החדשים יובילו לפיתוח של הרבה תרופות נישה, שפחות מעניינות את החברות הגדולות, שמבוססות על מספר קטן של תרופות שחלקן הגדול התגלו במקרה או מתצפית על הטבע.

"הפקת תרופות מתוך הבנה של המנגנון המדעי היא מורכבת יותר ודורשת הרבה יותר זמן. חלק ממה שהתגלה לפני 30 שנה ישתלם בקרוב וחלק ישתלם בעוד המון זמן. אחת הבעיות היא שלא כל הממשלות מבינות את לוחות הזמנים".

במחקר שלך אינך מקבל מימון כלל מחברות תרופות. למה?

"המחקר שלי בסיסי מדי, והן רוצות רק דברים שיגיעו לשוק עוד 5-10 שנים מקסימום. לחברות תרופות גדולות רבות לא אכפת היום מה יהיה עוד 20 שנה. לכן, לא קיבלנו דולר, או שקל מחברת תרופות גדולה, ויש סיכוי סביר שגם לא נקבל - אבל זה נכון לגבי רוב המחקרים שיצרו שינוי משמעותי בעולם. לכן, אני חוזר לעניין הממשלה ואומר כי חייבים ציבור שרואה רחוק שיבחר בממשלות שיעשו זאת גם".

נכנסת לתחום שרבים ניסו להתקדם בו בעבר, ללא הצלחה.

"זו הייתה המשיכה שלי לתחום. זה מאתגר, וידענו שאם זה יצליח - זה יהיה מתגמל. זה הרי לא כיף להצליח במשהו קל, ואנחנו הצלחנו מעל ומעבר למה שחשבנו בהתחלה. הכוח של האבולוציה יותר חזק ממה שאי-פעם חשבנו וזה מדהים לראות איך תחכום כה רב מאפשר למערכת של החיים להתאים את עצמה לסביבה וגם לעמוד בפני פגעי הסביבה כדי להשיק את המטרה האולטימטיבית - ההישרדות".

"המדע בישראל מדמם"

לדברי קורנברג, הוא מייעץ לחברות תרופות רבות ונתקל בפיתוחים מרשימים, גם בישראל. "אני מתרשם מהמחקר של טבע על טרשת נפוצה בפרט ועל תחום מערכת העצבים המרכזית בכלל. המחקר הזה יהיה חשוב לאנושות בעוד כמה עשורים. גם פרוטליקס, בה אני גם חבר דירקטוריון, עושה דברים חדשניים בהפקת חלבונים, שיש להם עתיד מדהים. היא דוגמה אחת מיני רבות לחברה ישראלית מעניינת".

איך המדע בישראל?

"הוא ברמה עולמית בכל המכונים המובילים - ויצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת באר-שבע, אוניברסיטת תל-אביב והטכניון. עכשיו הוא מדמם, יש איום על קיום מדינת ישראל מכיוון שיש בריחת מוחות מהארץ. כולם עסוקים בחמאס ובאיראן, אבל העובדה שכל הטובים עוזבים את הארץ ואנחנו מאבדים גם את ילדיהם היא איום לא פחות חזק על שרידות המדינה. המדע הפך למורכב, ארה"ב עמדה בקצב והגדילה את המימון פי 2-3, אך ישראל לא הגדילה אותו. כך יוצא שאני מקבל מימון גבוה פי 10-5 מחוקר דומה בישראל. זה משפיע על מה שאני יכול לעשות".

הבעיה היא גם בתרגום של המדע ליישום. הרי שם משקיעים כסף רב בישראל, עשרות מיליוני דולרים.

"זו לא הבעיה. צוואר הבקבוק הוא המדע באוניברסיטאות. אם הוא יהיה טוב, היתר יסתדר. פגשתי את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר לי שהיה רוצה לעשות בחינוך בקדנציה הזו את מה שעשה בכלכלה כשהיה שר אוצר. אני מקווה שיעשה זאת, זה יכול להיות ההישג הגדול של הקדנציה שלו".

אם הוא יצליח, יש סיכוי שתהפוך את לוחות הזמנים שלך? שתהיה בסטנפורד שלושה חודשים ואת היתר תבלה בישראל?

"כן, יש סיכוי שאעבור לחקור יותר בישראל. צריך להבין, שכדי לממן את כל החוקרים בישראל שהם ברמה טובה בהיקף המימון שאני מקבל, צריך בסך הכול 30-50 מיליון דולר. זה כלום, יחסית להוצאות האחרות של המדינה".