גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קרקס בא העירה

30 שנה אני עוקב אחר גיבוש תקציב למדינה ולא זכור לי מצב שאף מתקרב לכאוס המתחולל השנה

בשלושים השנים שבהן אני עוקב אחר מהלכי גיבוש תקציב המדינה ותכניו של התקציב, לא זכור לי מצב שאפילו מתקרב לכאוס של השנה. הדברים אמורים הן במישור המקצועי והן באופי התהליך. דרך ההתנהלות היא כה גרועה שבלי כל קשר לשאלה אם אגף התקציבים צודק בכל עניין או לא, התגובה הנכונה מצד אנשי האגף היתה צריכה להיות התפטרות קולקטיבית.

הרי ברור שמי שבעצם קובעים את התקציב הם אהוד ברק, אורי יוגב ועופר עיני. אפשר לכתוב ממש פיליטון על ההצגה הזאת, אבל אשאיר מלאכה זו למוכשרים ממני, ואעסוק בהיבט המקצועי, שכמובן אינו בלתי תלוי בתהליך.

ישראל נמצאת במסלול של מיתון שאת סופו קשה מאוד לשער, מפני שהוא תוצאה של התפתחויות עולמיות ולא פנים-ישראליות. מזה נובע שלמדיניות הכלכלית שלנו יכולה להיות השפעה מוגבלת בלבד. תפקידה העיקרי הוא למתן את עומק המיתון. כלומר, מדיניות חכמה יכולה להאט את תהליך המיתון ולעשות אותו בסופו של דבר פחות חמור. יציאה מהמיתון תוכל להיעשות רק עם ההתאוששות העולמית, שתגרור את התאוששות הייצוא.

לא רצוי להעלות מסים

לפיכך, יש רק שתי שאלות חשובות באמת: הראשונה היא מהו האמצעי היעיל ביותר למיתון המיתון והשנייה היא עד כמה אפשר להרחיק לכת במשקלו של הגירעון בתקציב המדינה במונחים של אחוזי תוצר.

התשובה לשאלה הראשונה היא חד-משמעית: מהלכים הממתנים את הפגיעה בהכנסות הפרטים הם היעילים ביותר. הסיבה לכך היא שמכל החלופות העומדות בפני קובעי המדיניות, שקל מול שקל, הפגיעה בהכנסות הפרטים גורמת לפגיעה הקשה ביותר בביקוש המקומי. כלומר, יש בה את ה"תרומה" המירבית להעמקת המיתון. מזה נובע שלא רצוי לפגוע בתשלומי העברה וגם לא כדאי לייקר שירותים ציבוריים. מכאן עולה גם שאי תשלום דמי הבראה לעובדי המדינה הוא צעד שגוי. וכמובן גם לא רצוי להעלות מסים.

הקיצוצים הרצויים יותר, אם אין מנוס מכאלה, הם בסעיפים שיש בהם מרכיב יבוא משמעותי ומרכיב גדול של עבודת עובדים זרים. למשל, קיצוץ (כותב שורות אלה היה מעדיף חיסול) תקציב החוק לעידוד השקעות הון. ואם מקצצים בתקציב הביטחון, אז עדיף לקצץ בפרויקט המרכבה על פני הפחתת כוח אדם בצבא קבע. חשוב להדגיש - זהו מירשם המתחייב מהמצב המיוחד בו אנו נמצאים.

ולגבי השאלה השנייה - עד כמה מותר להרחיק לכת בגירעון? אקדים ואומר שאני מבין את אגף תקציבים: גם אם אין סכנה בגירעון גדול עכשיו, יש חשש שאת הפרצות שהזמן גורם, קשה יהיה לסכור אחר כך, כשהמצב יהיה קל יותר. ההיסטוריה התקציבית של ישראל אינה מעודדת בתחום זה. אבל עדיף היה לשים את הדברים על השולחן. יכול ראש הממשלה להודיע שתמורת גירעון יותר גדול עכשיו, הוא יעמוד על כך שכשהוא ירחיב אותו, הגירעון יהפוך לעודף בתקציב כדי שניתן יהיה לצמצם את החוב הלאומי.

מסע הפחדה

במקום צעדים אלה, היינו עדים למסע הפחדה מהזן המקובל - הורדת דירוג האשראי של ישראל. לכך אין שחר. חברות הדירוג אינן מגיבות כך על מצב יוצא דופן. הן מורידות את הדירוג אם נראה להן שהממשלה עולה על מסלול לא אחראי שעלול להביא לחוב לאומי גדול מדי ביחס לתוצר. ובהקשר הזה לא מיותר לציין שמשקל החוב בתוצר במדינות כמו יפן, איטליה ובלגיה גדול בהרבה משלנו. יתר על כן, כנראה שעדיין לא הפנמנו שישראל היא היום קרדיטור בינלאומי נטו בשיעור של קרוב ל-30% תוצר.

אז מה היה לנו? הצהרות מדיניות כלכלית שנשענו בחלקן על בורות מקצועית ובחלקן על ניסיון הפחדה. וכן, גם חקלאות היתה שם, בדמות עדר עיזים לצורכי מיקוח. והתוצאה? המנהיגות הכלכלית גם אכלה דגים סרוחים וגם גירשו אותה מהעיר. מכל ההצהרות לא נותר מאומה. ההוצאות בתקציב יהיו גבוהות בהרבה ממה שתוכנן והמסים יעלו. הפוך ממה שנכון לעשות.

קשה לדעת מה היה אילו. בכל זאת, אני מוכן להסתכן ולומר שאילו קובעי המדיניות היו מוכנים לקבל מראש גירעון בגודל של 7% תוצר במקום 6% תוצר - תוספת של כ-6 מיליארד שקל, הדברים היו נראים אחרת. וכדי שהקורא לא יחשוב שהכותב הוא חסר אחריות, אמהר לציין שב-2003, עת החוב הציבורי עמד על 100% תוצר (לעומת 78% תוצר בסוף 2008), כבר היה לנו גירעון כזה. ולא זכור לי שנפלו השמים. תהליך לקוי מוביל לתקציב לקוי. אפשר רק לקוות שרה"מ יסיק את המסקנות הדרושות לתיקון הקילקולים.

הכותב הוא מרצה באוניברסיטה העברית ולשעבר משנה לנגיד בנק ישראל

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"