עיקר הפוקוס שלו בשנים שלפני-כן היה בהחזרת שמיעה לחרשים באמצעות שתלים חשמליים באוזניים ובהחזרת מאור העיניים לעיוורים באמצעות שתלים בעיניים שיש להם בעלי מנגנון דומה. באופן טבעי, השלב הבא היה להחזיר את יכולת ההליכה למשותקים באמצעות גירוי חשמלי חיצוני של הרגליים - ולתפקיד זה התאימה נ.א.ס.ס.
לולא קלוד, כך מעידים בני הזוג בראיון בלעדי ל"גלובס", מאן היה עלול להסתפק בהשקעה בלבד. "אמרתי לו - אלה השורשים שלך", אומרת מאן. "אז נסענו לישראל והתאהבנו בה שנינו". מאן היא קתולית, אך אומרת שהיא מרגישה קשר ליהודים, בין היתר משום שנולדה במחנה ריכוז. אביה נשלח לשם לאחר שעזר לאנשי מחתרת צרפתים במלחמת העולם השנייה.
משקיעים בבייבי
האהבה שלה לישראל הביאה את מאן להשקיע גם 100 מיליון דולר בטכניון, במכון בשם AMIT (Alfred Mann Institute at the Technion) שהוקם לפני כשנתיים ועוסק במסחור טכנולוגיות של הטכניון בתחום הרפואי.
לאור כל אלה, קלוד תקבל היום אות הוקרה מן הטכניון וממכון אמית - ואלפרד מאן שוקל להגדיל את ההשקעה במכון. "אמית זה הבייבי שלי ואני כל-כך גאה בהם", היא אומרת.
האישה שעם מאן לא רק מעודדת אותו להשקיע, היא גם עוצרת השקעות של בעלה כשהן פחות מוצאות חן בעיניה. "אני כנראה לא אשקיע בהרבה חברות נוספות, אלא אתמקד באלה שבהן אני כבר פעיל", מבשר מאן. "אהובתי רוצה אותי בבית מידי פעם. היום אני עובד 7 ימים בשבוע".
תהילה בר-יהודה, מנהלת שיווק במכון אמית, אומרת כי המוסד השקיע עד היום בארבעה פרויקטים, שניים בתחום המכשור הרפואי ושניים בתחום הפארמה. "המטרה היא להעביר את החברות הללו את עמק המוות עד לשוק. רוב הפרויקטים מגיעים בשלבים מאוד מוקדמים, אך התקציב הוא נדיב וגם קשרים של מאן עוזרים", היא אומרת. "הוא יעזור להם בעיקר במו"מ", מוסיפה קלוד מאן.
בהתאם להצהרה על התמקדות בחברות הקיימות, בעת ביקורם הנוכחי בישראל בחנו בני הזוג השקעות כמו הקמת מפעל ייצור לביונס וכן מפעל של אחת החברות האחרות של מאן בחו"ל. "דיברנו עם בזמנו עם גורמים בממשלה על האפשרות להקים את המפעל בישראל", אומר מאן, אך לא נשמע אופטימי למדי בעניין זה.
הטרדה העיקרית בחייו של מאן בשנה האחרונה הייתה הנפילה במניה של החברה הבורסאית MannKind, שמפתחת אינסולין למתן בשאיפה, אותה הקים ובה הוא מחזיק בכמחצית מהמניות.
החברה, הנסחרת היום לפי שווי של 670 מיליון דולר בנאסד"ק, עברה טלטלה במהלך השנה כאשר חברות מתחרות סגרו את פעילותן בתחום האינסולין בשאיפה, לאחר שהמתחרה המובילה בתחום, פייזר, הורידה מהמדפים את המוצר שלה, Exhuvera.
"המשקיעים קטלגו את כל החברות בתחום הזה תחת אותה מטריה", אומר מאן, "בפועל, המתחרות שלנו, אלי לילי ו-Novo Nordisk, פעלו בתחום הזה כמגננה נגד השקת המוצר של פייזר. לשתי החברות הללו יש אינסולין בהזרקה, ולא היה להן עניין לפגוע בעסק המרכזי שלהן. הן לא התגוננו מפנינו כי לא האמנו שנגיע לאן שהגענו".
היום המוצר של מאנקינד סיים בהצלחה ניסויים קליניים ונמצא בידי הרשות האמריקנית למזון ותרופות, ה-FDA, שצפויה להחליט אם לאשרו עד ינואר.
בחברת השתלים החשמליים לחרשים, Advanced Bionics, נראה כי דווקא הסתיימה השנה דרמה. מאן קנה אותה בחזרה מבוסטון סיינטיפיק לאחר שמכר אותה לענקית המכשור הרפואי בעבר, אך הסתכסך עם החברה על הניהול.
בוסטון אף הוכרחה לפצות את מאן על התהליך. עתה Advanced Bionics מראה לראשונה רווחיות. "לאחרונה סיימנו ביקור בסין. יש שם שיעור גבוה מאוד של חרשים שנובע משימוש מוגזם של האוכלוסייה בעבר בתרופות שגורמות להתחרשות כתופעת הלוואי שלהן. לעומת המתחרים שלנו בתחום, השתל שלנו מתאים יותר לסינים, כי הדיוק שלו בהעברת הצליל הוא גבוה וסינית היא שפה טונאלית".
מאן מוטרד היום דווקא ממחיר המניה של קרן תעוזה הישראלית, בה הוא מחזיק ב-24.8%. "שווי השוק של ביונס, החברה-בת של תעוזה, הוא גבוה יותר מכל השווי של החברה, וזאת למרות שעוד יש לה אפילו מזומן בקופה".
* תעוזה הופכת לזרוע ההשקעות שלך בישראל?
"כרגע אין תוכנית כזו, אך אם יהיו הזדמנויות, נבחן אותן גם דרך תעוזה. אם למשל נחליט למסחר טכנולוגיה של מכון אמית, אחת האפשרויות היא לעשות זאת דרך תעוזה, אם כי ייתכן שהמכון ימסחר טכנולוגיות דרך חברות אחרות, שלא קשורות אליי בכלל", הוא אומר.
*מה ההשקעה הכי מעניינת שתעוזה עשתה לאחרונה?
"ביונס".
שנה לא קלה לביונס
בביונס השקיע מאן עד היום 130 מיליון דולר, מהם כ-80 מיליון דולר לטובת רכישת נ.א.ס.ס מתעוזה. כיום פועלת החברה להשתלב כפעילות בתוך חברת הבלאנק-צ'ק ATAC, אותה מוביל ד"ר שוקי גלייטמן, שהוא גם דירקטור בתעוזה.
מאן צפוי להמשיך להחזיק לפחות 50% בביונס. בכל מקרה, הוא לא מודאג מדי מהמיזוג עם חברה שצריכה להראות קבלות מיידיות למשקיעים שלה. "ביונס נמצאת בשלב שבו גם אנחנו רוצים לראות רווח מהיר", הוא אומר.
לביונס לא הייתה שנה כל-כך קלה. "המשבר הכלכלי פגע במכירות שלנו", אומר ד"ר יצחק זילברמן, מנכ"ל ביונס, "אך הצלחנו להגיב ולהעלות את המכירות בחזרה ל-24 מיליון דולר, כפי שהיו טרם המשבר".
הפגיעה העיקרית נבעה מכך שבתי החולים עצרו השקעות בציוד שאינו מציל חיים. החברה פיתחה במקום זאת מערכות יחסים עם חנויות לפרוטזות ועזרים למוגבלים גופנית, שהינן נפוצות בארה"ב. "חתמנו עם מפיץ לחנויות מסוג זה", אומר זילברמן. "בעלי החנויות הם לפעמים הגורם היחיד שהלקוח פוגש, והם סוחרים, בניגוד לפיזיותרפיסטים שהם קלינאים". ערוץ נוסף בו מצליחה החברה לפעול גם בתקופה זו הוא בתי החולים של יוצאי הצבא.
בעיות אלה לא היו קשורות לחבירה ל-ATAC. "אנחנו מדברים איתם כשנה", אומר זילברמן. "המניע העיקרי היה הכסף - יש לה 170 מיליון דולר. חלקו יהיה זמין מיד וחלק ייכנס לנאמנות ויאפשר למשקיעים שיצביעו בעד לממש אופציית פוט שניתנה להמשך השקעה בחברה בעתיד לאחר שתעמוד באבני דרך מסוימות".
