"ב-9 השנים האחרונות אושרה תובענה ייצוגית אחת בדיני ניירות ערך" - כך אמר הערב (ג') היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, עו"ד שוני אלבק, בדיון בנושא בית משפט כלכלי שהתקיים במסלול האקדמי של המכללה למינהל.
אלבק אמר כי רשות ניירות ערך רואה בכלי התובענה הייצוגית כלי אכיפה משמעותי ביותר, אלא שהיקף התביעות הייצוגיות הולך ופוחת, ההליכים מתנהלים בעצלתיים בבתי המשפט, והתוצאה היא שאין פסיקה ואין הרתעה.
לדברי אלבק, "בין 1992 עד 2007 הוגשו כ-100 תובענות יצוגיות. ב-4 השנים האחרונות יש ירידה, והוגשו רק 13 תובענות כאלה. עד שנת 2000 אושרו לדיון 7 תובענות יצוגיות. משנת 2000 ועד היום אושרה תובענה אחת בלבד. זמן ממוצע, כולל ערעור של תובענה ייצוגית בשלב אישור התובענה בלבד ללא דיון בתובענה, הוא 7 שנים".
לדברי אלבק, מצב כזה לא יוצר הרתעה כלפי נתבעים אלא כלפי התובע ועורך דינו, שכן הם מותקפים אישית בהליכים כאלה.
לדבריו, "אנו מאמינים כי בית משפט כלכלי לפחות יוכל לתת מענה למימד הזמן הכלכלי בתובענות האלה. תיק ניירות ערך לוקח בין 6-7 שנים בבית המשפט, כולל הערעור".
מודל בית משפט כלכלי, שגיבשו משרד המשפטים ורשות ניירות ערך, מדבר על מדור כלכלי בבית המשפט המחוזי, שאמור למנות 3 שופטים. לבית המשפט תהיה סמכות שיפוט בחוקי ניירות ערך וחוק החברות, כולל אישומים פליליים על-פי חוקי ניירות ערך וערעורים מינהליים על החלטות הרשות והחלטות הבורסה.
לדברי אלבק, "כל זה יהיה באותו בית משפט בכדי שהדיון באותו בית משפט יהיה יעיל, ואפשר יהיה להתמקד בעניין עצמו ולא להתעסק בסמכויות. לא תהיה זכות ערעור על החלטה, וגם מוצע שלא תהיה זכות ערעור על החלטה לאשר תובענה ייצוגית - להבדיל מהחלטה לא לאשר.
"אם יהיה בית משפט שיפעל כראוי - היקף הערעורים יילך ויקטן, כי ההנחה היא שכאשר יש שופטים מתמחים בתחום הזה - בית המשפט העליון לא יהפוך בקלות את פסקי הדין שלהם, וכך התמריצים של המערערים יהיו יותר נמוכים, ואז למעשה גם נושא הערעורים יוסדר בצורה כזו או אחרת.
"עצם העבודה שלא יהיה הסדר בתחום הערעור לא מקטין עד לאפס את הצורך בבית המשפט הזה, כי בסופו של דבר זה עדיין יותר טוב מהמצב כפי שהוא היום. היתרונות שאנו רואים זה שתהיה תשתית משפטית טובה יותר לתחום העסק,י שדורש את העניין הזה כאוויר לנשימה. נייצר ודאות משפטית ואולי גם הגנה על המיעוט בפני קיפוח, מה שיכול לאפשר להפחית רגולציה".
לדברי פרופ' עמרי ידלין, מומחה לממשל תאגידי, הצורך בבית משפט כלכלי עלה כעת, כי יש כיום רשות ניירות ערך שיש לה אינטרס להקים בית משפט כזה.
שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיכל אגמון-גונן, אמרה כי בתיקים כלכליים, זמן הלימוד שנדרש לשופט יכול להשפיע על התוצאה - אם תהיה עסקה או לא תהיה. לדבריה, תיקים כלכליים דורשים ודאות ומהירות, ואם יהיה בית משפט כלכלי - יהיו ודאות ומהירות. לדעתה, יש מקום כי ההליך כולו יסתיים תוך שבועות אחדים, כולל הערעור.