בפאנל "בעקבות החוב האבוד" במסגרת פסגת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט במלון דיוויד אינטרקונטיננטל אמרה ענת לוין, משנה למנכ"ל מגדל: "אנחנו מנהלי ההשקעות הוותיקים ישבנו ביחד. לפחות במגדל ראינו בעשור ההאחרון שני דיפולטים. אני לא חושבת שאין לנו ניסיון".
"אני לא מצליחה להבין איך רשות ני"ע לא נותנת לכסף שיושב בתעודות סל, 8 מיליארד שקל, לא להשתתף באסיפות אג"ח", אמרה לוין. "אותן אג"ח לא מפותחות שאנחנו מכירות כיום - הבעיה איתן היא שצריך לדעת לנהל אותן".
רקפת רוסק עמינח, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, אמרה כי נעשית עבודה טובה בתיק האשראי העסקי של בנק לאומי - ועדיין - "גם למי שיש מטרייה, נרטב כשיורד גשם חזק".
דורית סלינגר, מנכ"ל S&P מעלות אמרה: "אנחנו עדיין אוגרים לקחים. אנחנו מפנימים את מה שלמדנו עד כה בהנחות האשראי. עד כה לא בחנו תרחיש כפי שהתממש".
האם שוקי האשראי יחלו להפשיר?
איתי מקוב, ראש חטיבת בנקאות השקעות בסיטיבנק ישראל: "יש באופן טבעי צמצום באשראי של הבנקים בחו"ל. מצד שני, חברות טובות ממשיכות לגייס בהצלחה חוב, אם כי בריביות גבוהות יותר, התיאבון לסיכון בבנקים קטן".
רוסק עמינח: "מחיר האשראי היום נמוך יותר מאשר היה לפני שנה, מרווח הסיכון של הבנקים עלה וכמו כן מרווח הסיכון שגובים הבנקים מהלקוחות.אם לא היתה יורדת הריבית מחיר האשראי היה גבוה בהרבה".
"בהשוואה לשנים קודמות, האשראי הבנקאי ממשיך לגדול. מדיניות האשראי שלנו לא הוקשחה למרות המשבר, יש לנו מספיק הלימות הון, ואנחנו ממשיכים לתת אשראי ללקוחות שלנו. צרכי האשראי של הלקוחות קטנים, הבנקים נותנים יותר אשראי אך הגופים המוסדיים, יצאו מהמשחק. לא ניתן לצפות שהמערכת הבנקאית תתפוס את מקומו של האשראי החוץ בנקאי".
ענת לוין: "בניגוד לבנקים זהו לא תפקידנו לספק הלוואות לגופים בישראל, תפקידנו לשמור על הפנסיה של העמיתים שלנו. כשהיתה הזדמנות נהדרת באוקטובר - נובמבר נכנסנו במיליארדים ורכשנו אג"חים שניראו לנו אטרקטיביים כשאנו מחוייבים לנעול כסף ל-20 שנה".
"ירידה באשראי שנותנים הבנקים הזרים למשק הישראלי ואין שום סיבה שבעידוד של המדינה". כגוף המנהל כספים לחיסכון פנסיוני, לוין למעשה אל רצתה לנעול כספים לכל כך הרבה זמן בריביות כל כך נמוכות, ובכך הגנה על החלטות ההשקעה להיכנס להשקעה באג"ח קונצרניות.
דורית סלינג'ר: "יש מקום להסדרי חוב לכל חברה שיש לה סיכוי להתאושש מהמשבר. ההסדר צריך להיות תמורת פיצוי הולם כמו העלאת ריבית או תגמול במניות - השוק צריך לדאוג לעצמו ויכול להסתדר ללא התערבות של המדינה". "אני רואה בעייתיות מסויימת בזה שדברים נעשים ברגע האחרון ולא מבעוד מועד".
דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה: "עדיף שהממשלה תייצר תנאי מקרו טובים - בזבזנו חצי שנה עד הבחירות. מחנק האשראי הוא לא בחברות הגדולות, איתן הדברים פתורים או ייפתרו. החברות הקטנות הן אלה שסובלות ממשבר".
רוסק עמינח: "כל מה שנדרש בתחום האשראי החוץ בנקאי הוא הגעה להסדרים כשאני מאמינה שרוב החברות יצליחו להחזיר את החוב שלהן בעתיד. מטריית גיוס ההון ע"י הממשלה לבנקים היא טובה, כי היא לא מתערבת ביחסי לווה-מלווה ומאפשרת לבנקים להמשיך לנהל את הסיכונים והאשראי שלו כהבנתו, מה שנראה לי נכון. תפקידנו כבנקאים הוא לשמור על בעלי הפקדונות ובעלי המניות, כנותני אשראי".
סלינג'ר: "חברה שירדה בדירוג - זה עדיין לא אומר שלא תתאושש ותחזיר את חובה ללווים". דוד ברוך: "עדיין צריך חברות דירוג. אחרת כל אחד יצטרך להקים לו 'מעלות' בבית. התשובה היא 'לא' לשאלה "האם יש חברה שיכולה להתקיים על 100% הון עצמי".
לוין: "אני לא רואה חברה שקריסתה תערער את יציבות המשק. חברה לא טובה, פשוט תתפוגג. חברות לא טובות מתחלפות בחברות טובות. השאלה היא מה יהיה עם בעל השליטה. זהו לא אירוע דרמטי עם עוברת השליטה מבעל שליטה".
"האירוע הדרמטי שיכול להיות הוא, האם יש מוסד פיננסי בישראל שחשוף עד כדי כך לבעל שליטה, באופן שעשוי לסכן את מאזנו. לפחות למדנו כאן בפאנל מרקפת במקרה של בנק לאומי - אין".
דורית סלינגר:" לאחרונה הורדנו את הדירוג הבינלאומי של הבנקים בישראל אך למרות זאת אני לא חושבת שבאירוע בודד נראה קריסה של המערכת הבנקאית".