גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לירות במטרה נעה

תקציב המדינה מתגבש כמו הגרלה: כל מספר יכול לזכות ושום דבר טוב לא יצא מזה

כתיבה על המתחולל בתחום קביעת תקציב המדינה ל-2009-2010 משול לירי במטרה נעה במהירות כה גדולה, עד שקשה לדעת היכן היא נמצאת. די להציץ בעיתון כדי לצאת מבולבל לגמרי - אולי אפילו יותר מבולבל מאנשי אגף התקציבים.

זה אינו מפליא: התהליך שבו מתגבש התקציב הוא כל-כך לא מובנה, עד שהוא משול בעצם לתהליך אקראי. כל מספר יכול לזכות. וכמובן ששום דבר טוב לא יכול לצאת מתהליך כזה. העניין החל, כמובן, במינויו של יובל שטייניץ לשר האוצר. היה צריך לתת לו משהו, והמשהו היחיד שנשאר פנוי היה משרד האוצר.

המינוי הזה של ראש הממשלה היה חסר אחריות באותה מידה שמינויו של פרץ לשר הביטחון ע-ידי אהוד אולמרט כזה. לא פחות חסרת אחריות היתה נכונותו של שטייניץ לקבל עליו את התפקיד. אבל גם אם נשאיר את בעיית האחריות הציבורית בצד, מה בדיוק חשב שר האוצר שיקרה? האם היה לו בראש תרחיש ביחס לאופי שתקבל כהונתו?

אין שר ואין משרד

מה שקרה בפועל הוא, שנתניהו מתנהל כאילו שר האוצר הוא פוחלץ. את זה, אולי, עוד אפשר לסבול, אף שלא ברור איך שטייניץ מוכן לחיות עם השפלה כזו. מה שאי-אפשר לסבול מן הבחינה הציבורית הוא, שנתניהו פועל לא רק כאילו שאין שר אוצר, אלא גם כאילו שאין משרד אוצר.

לא ייפלא, לכן, שראש אגף התקציבים ראה לנכון להתפטר היום. שום אדם המכבד את עצמו לא יהיה מוכן לסבול שעבודה מאומצת של חודשים רבים עם צוות גדול של מקצוענים, מושלכת הצידה כערימת ניירות טיוטה, מבלי שתיעשה עבודה חלופית.

ההתרחשויות של הימים האחרונים חושפות עוד היבט לא סימפטי: ראש הממשלה הגיע לתפקיד מצויד היטב באידיאולוגיה של צד ההיצע (שאחד מגדולי נציגיה, ג'ק קאמפ, שהיה מועמד לסגן נשיא מטעם הרפובליקנים בבחירות 1992, נפטר לפני ימים אחדים), אבל לא מצויד כלל מן הבחינה המאקרו-כלכלית. אפשר רק לקוות שהכלכלה הישראלית לא תשלם על כך מחיר משמעותי.

יסלח לי הקורא אם בטרם תיבש הדיו על המאמר הזה יתברר שמה שנראה כאילו אושר, מתבטל. יחד עם זאת, איני מרגיש נחיתות: אני מניח ששרי הממשלה ואנשי האוצר נמצאים בערך באותו המצב.

לדידי, התוצאות המזיקות ביותר של התהליך הקלוקל הן העלאת המסים והכנסת קשיחויות לשוק העבודה. אבל לפני שנפנה לפרטים, צריך לשאול האם היה כלל צורך בעסקת חבילה. לדידי, התשובה היא שלילית. אילו הבין נתניהו מראש שבמצב הנוכחי פגיעה בהכנסות הפרטים היא הדבר הפחות רצוי, הוא לא היה צריך לערב כלל את ההסתדרות, וממילא גם לא את הארגונים הכלכליים ובראשם התאחדות התעשיינים.

צריך לחזור ולומר: כדי להתמודד עם מצב כמו שלנו בטווח הקצר, אין מנוס מלחזור ולהישען על המרשם הקינסיאני. זה מה שעושים בכל העולם (ובאופן הדרמטי ביותר בארה"ב), וזה נובע מכך שהחלופה היחידה למדיניות קינסיאנית היא לתת לשוק החופשי להתמודד עם המשבר כמיטב יכולתו, בתקווה שיצליח לו.

וגם אם יצליח, לא ברור כלל כמה זמן זה ייקח וכמה סבל ייגרם בינתיים. אפילו אילו היה נכון לעשות כך מנקודת הראות של המדיניות הכלכלית, וזה מוטל בספק רב, ברור שמבחינה פוליטית לא היה אפשר להציע מדיניות של "שב ואל תעשה".

נזקי התגרנות

התנזרות מפגיעה בהכנסות הפרטים היתה משחררת את נתניהו מהצורך למכור משהו לעופר עיני, ולכן גם הוא לא היה נאלץ לקנות ממנו דבר. משהוכנסו עיני ושרגא ברוש, נשיא התעשיינים, לתגרנות התקציבית, לא היה מנוס מגרימת נזק.

שרגא ברוש, כך לפי העיתון, השיג תוספות לחוק לעידוד השקעות הון. החוק הזה הוא תועבה כבר שנים רבות, ומזמן היה צריך להיעלם. להוסיף לו סכומים, במצב שבו יש לנקוט צעדים להגבלת הגירעון בתקציב, זו ממש איוולת.

התוצאה של התוספות הללו ואחרות היא העלאת מסים - הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות בתנאים הנוכחיים. האירוניה היא, שבשל חוסר מוכנותו המקצועית של נתניהו ובגלל אופן ההתנהלות שלו, הוא מצוי עכשיו במצב שבו גם על האידיאולוגיה הוא נאלץ לוותר.

אמנם, העלאת המע"מ היא אולי הרע במיעוטו מבחינה כלכלית, אך בוודאי לא מנקודת ראות חברתית. די אם נשים לב לכך שמקבלי דמי אבטלה, שמקבלים כעת הרבה פחות כסף לעומת הכנסתם בעת שעבדו, יוכלו לקנות עכשיו עוד פחות בשל העלאת המס.

הגרזן העיוור

הסוכריות שקיבל עיני מייצגות גם הן פגיעה במה שנתניהו מאמין בו. מי שדוגל בכלכלת צד ההיצע, חותר לגמישות רבה ככל האפשר בשוק העבודה. שוק עבודה קשיח יותר פירושו, לעיתים קרובות, אבטלה גבוהה יותר. זו הסיבה שגם גרהרד שרדר הסוציאליסט, לשעבר קנצלר גרמניה, חתר לרפורמות בשוק העבודה. נתניהו נותן את ידו לתהליך הפוך, בניגוד גמור לפילוסופיה הבסיסית שלו.

לבסוף, תוצאה נוספת היא קיצוץ רוחבי משמעותי בתקציבי המשרדים. קיצוצים רוחביים הם תמיד מרשם להתחמקות מהתמודדות עם סדרי עדיפויות. אתה מוריד מכת גרזן מבלי לבדוק מה ייגדע. וכשעושים זאת בלי שיש ידיעה ברורה מה יותר מזיק ומה פחות בעת מיתון, הנזק עלול להיות כפול. הייתי שמח אילו ניתן היה לומר גם משהו טוב על מה שמתחולל. חיפשתי ולא מצאתי. *

הכותב הוא מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר משנה לנגיד בנק ישראל

עוד כתבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים