עמוס שוקן, המו"ל של עיתון "הארץ" ומוספו הכלכלי "דה מרקר", התראיין אתמול (ד') לתוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב' של קול ישראל, והשיב לביקורת החריפה שמתח יו"ר בנק הפועלים , דני דנקנר, על הסיקור של "דה מרקר" בכל הקשור לפרשת הפיקוח על הבנקים נגד הפועלים. סגנו של שוקן הוא גיא רולניק, המשמש במקביל גם כעורך הכלכלי של העיתון, ואחראי בין היתר על הסיקור של בנק הפועלים.
ירון דקל: לא זכור לי שיו"ר בנק התבטא באופן כל-כך חריף כלפי העיתון שלך וכלפי תקשורת בכלל.
שוקן: "אני גם כן מהשרוול לא זוכר דבר כזה, אבל כל פעם יש חידושים".
דקל: יש לך מה לומר על הביקורת הזו? שאין ספק שהעיתון "דה מרקר" מצטיין בחיצים שהוא משגר לעבר בנק הפועלים ולעבר דני דנקנר עצמו.
שוקן: "אני ממש לא מקבל את הניסוח הזה שאנחנו משגרים חיצים. אנחנו עושים תפקיד עיתונאי, ובתקופות שונות יש נושאים שונים שעולים על סדר היום הציבורי, והיום זה ההתנהלות של בנק הפועלים ואתמול זה היה המתקפות על מערכת המשפט, ובתקופה הקודמת זה היה רפורמות של שר האוצר בנימין נתניהו. אלה נושאים שהעיתון עוסק בהם בצורה מקצועית ואתית".
דקל: בעניין הזה הוא מביע עמדה אחת בלבד. הוא לא מאפשר, אתה יודע, יש עמדה לעיתון חד-משמעית.
שוקן: "זה לא נכון, זה לא נכון, ממש לא נכון. אנחנו פרסמנו את כל חוות הדעת שבנק הפועלים רכש מכל מיני פרופסורים כדי שיחזקו את עמדתו. כל הדברים האלה קיבלו ביטוי".
דקל: מוצנע, אולי.
שוקן: "ממש לא מוצנע. על סמך מה אתה אומר את זה. אתה מדבר כאילו שאתה קורא את העיתונים. אני חושב שחוות-הדעת האלה קיבלו כותרות גדולות. למה מוצנע?"
דקל: קודם כל אני קורא את "דה מרקר".
שוקן: "אז שום דבר..."
דקל: ואני מזהה של"דה מרקר" יש קו. זה לא אומר שזה פסול, אבל יש קו לעיתון.
שוקן: "הקו שלנו, שצריך להיות ניהול תקין ושצריכה להיות תמיכה ברגולטור. ואני חושב שצריך להבין מי זה מי פה. יש פה מצד אחד דירקטוריון של בנק הפועלים, ויש פה בעלת שליטה, ויש פה יו"ר דירקטוריון, והם מייצגים את מי שהם מייצגים. ומצד שני יש רגולטור שזה בנק ישראל, שהוא מייצג את האינטרס הציבורי. ואני חושב שלא מתקבל על הדעת שאנחנו רואים בתקשורת התגייסות נגד הרגולטור שמייצג את האינטרס הציבורי, ובעד בעלי הון ובעלי כוח במשק. זה נראה לי דבר יותר מדאיג שעליו דני דנקנר לא מדבר. הוא היום מדבר על זה... תן לי רגע עוד לגמור.
"הוא גם לא מדבר על זה שאת הטענות שלו שהוא טוען שם בכנס, הוא לא, אף פעם הוא לא טען אצלנו - לא אחרי פרסום ראשון, ולא אחרי פרסום שני, ולא אחרי פרסום שלישי. אלא מה הוא עשה, מה הוא עשה, אני אגיד לך מה הוא עשה. במשך חודשים ארוכים, עוד הרבה לפני שבנק ישראל התחיל לפעול בעניין, בנק הפועלים החרים את 'הארץ' בפרסום. זאת אומרת יש, יש..."
דקל: אם תרשה לי להשחיל גם שאלה, אני...
שוקן: "עיתונות חופשית, חופש עיתונות זה דבר חשוב. אבל אם אני יכול לפגוע בו על-ידי זה שאני אחליט, אני אמרתי הוא מספיק חשוב כדי שאני אדבר עליו בכנס, אבל הוא כנראה לא מספיק חשוב כדי שהקוראים שלו יראו את המודעות של בנק הפועלים" (שוקן מתכוון כנראה לדנקנר).
דקל: האם ביקשתם הלוואה, עמוס שוקן, מבנק הפועלים, ולא נעניתם?
שוקן: "אני לא רוצה להתעסק בצד של היחסים הבנקאיים שלנו עם בנק הפועלים".
דקל: לא, אבל אני רוצה תשובה על השאלה הזו.
שוקן: "אתה תקבל תשובה. בנק הפועלים, בנק הפועלים העמיד, אני חושב שזה היה בפברואר או במארס, אשראי נוסף של 50 מיליון שקל למעריב. עכשיו, כעבור פרק זמן מסוים 'מעריב' פרסם את הדו"ח הכספי השנתי שלו. הדו"ח הזה הראה על הפסד של 130 מיליון שקל בשנת 2008, שב'מעריב'..."
דקל: זה לא כל-כך רלוונטי.
שוקן: "זה מאוד רלוונטי, זה מאוד רלוונטי. אם אתה תקשיב. אם אתה לא רוצה להקשיב אז..."
דקל : לא, אני בהחלט רוצה להקשיב. אני לא יכול לפרוס את כל ההיסטוריה. אני שאלתי...
שוקן: "שום היסטוריה. חכה דקה, חכה דקה".
דקל: אני שאלתי אם אתם ביקשתם הלוואה ולא קיבלתם.
שוקן: "אני אענה לך, אני אענה לך על זה. אני אענה לך על זה, אבל תהיה סבלני. אחרי שמעריב פרסם את הדו"ח הכספי שלו, שהיה די מזעזע מבחינת תוצאות, כתב יורם גביזון, עיתונאי אנליסט במרקר, ניתוח של הדו"ח של 'מעריב' כפי שהוא פורסם על-ידי הבורסה, והעלה את השאלה - האם יש סיכוי שבנק הפועלים, שהעמיד את ההלוואה הזאת רק חודש או חודשיים קודם, יוכל אי פעם לראות שמעריב יצדיק את ההלוואה שהוא קיבל, והעלה את השאלה הזאת בצורה רצינית".
דקל: ואני אעלה שוב בפעם השלישית את השאלה המאוד פשוטה...
שוקן: "זה היה ביום מסוים בבוקר".
דקל: אבל אני נורא רוצה תשובה לשאלה, כי היא רלוונטית.
שוקן: "עכשיו אנחנו נוגעים בתשובה. הפרסום הזה היה ב-2 באפריל בבוקר. ב-2 באפריל בערב הופיעה כותרת בעמוד הראשון של 'גלובס' - בנק הפועלים לחץ, שוקן נאלץ להחזיר חובות. ושם סיפרו..."
דקל: אבל ההיסטוריה של הפרסום...
שוקן: " לא ביקשנו הלוואה מבנק הפועלים, אלא שם סיפרו שלא שביקשנו הלוואה, אלא שבנק הפועלים לחץ עלינו להקטין את האשראי של 'הארץ'".
דקל: עמוס שוקן, תאמין לי שזה לא כל-כך חשוב מה פרסמו. חשוב לדעת אם 'הארץ' ביקש הלוואה מבנק הפועלים, ולא נענה. ואם הוא ביקש הלוואה מבנק הפועלים ולא נענה, למה הוא לא כותב את זה למען הגילוי הנאות, כשהוא תוקף את בנק הפועלים?
שוקן: "תשאל את בנק הפועלים. אנחנו לא נותנים אינפורמציה על היחסים העסקיים שלנו. הרי אתה יכול להגיד - יש מפרסם גדול, תן לי גילוי נאות מי מפרסם, מי לא מפרסם, כמה משלם כמה לא משלם, אני אדע למה אתה כותב".
דקל: כן, אבל אם אתה יודע, ביקשתם מאות מיליוני שקלים ולא נעניתם, ואחר-כך אתם גם תוקפים את הבנק, אז כדאי שנדע את זה.
שוקן: "אנחנו פה..."
דקל: לא, אגב, לא שאנחנו חושדים או שיש מי שיחשוד שהעיתונאים של "דה מרקר" הם עיתונאים בלתי הגונים, והמו"ל אומר להם מה לכתוב. אבל לפחות שנדע.
שוקן: "כי אתה רוצה להתחיל את הכל מהרגע, ואני מסביר לך שהתפרסמה ידיעה שבאותו יום התפרסם הסיפור הזה במרקר, התפרסמה בערב שלו ידיעה ב'גלובס' שהמקור שלה... עכשיו אני אגיד לך, הידיעה הזאת היתה די נכונה".
דקל: אוקי.
שוקן: "אוקי, היא היתה די נכונה. שם לא היה כתוב שביקשנו כסף, אלא שהם ביקשו כסף מאיתנו וגם קיבלו".