"הניסיון להביא את המחירים הזולים ביותר לצרכן זה באמת גם מאהבת מרדכי". כך אומר רמי לוי בראיון שיתפרסם השבוע (ג') במגזין "פירמה" של "גלובס".
לוי מתייחס בראיון הנרחב למתחריו, ומפרט את אסטרטגיית השיווק שלו. על האסטרטגיה של שופרסל הוא אומר: "שופרסל קודם כל זה הרשת הכי גדולה בארץ. הייתה לה אסטרטגיה למכור בחלק מהחנויות דיסקואנט ובחלק יותר יקר, ובחלק עוד יותר יקר. אני לא מנהל ככה את העסקים שלי. העסקים שלי זה דיסקאונט וזהו זה".
- אבל אתה רשת יותר קטנה.
"ברגע שלקוח נכנס לשופרסל, הוא אומר 'וואלה פה קורעים אותי'. אנחנו מדינה קטנה, אנחנו לא באמריקה שאתה נוסע עשרות קילומטרים. משופרסל דיל עוד חצי קילומטר או קילומטר יש שופרסל שלי. לעשות פרסום שאני מוכר בשופרסל דיל יותר זול מאשר בשופרסל שלי, זה להכניס גול עצמי".
- אם תראה מבצע מאוד עמוק של ספק עם רשת אחרת, מה תעשה בתגובה?
"כל מבצע שאני רואה אני מוריד את המחיר, בלי שום קשר".
- קודם אתה מוריד את המחירים ואז אתה הולך לספק ואומר לו, בוא תשתתף.
"נכון. לרוב הם מתיישרים, כלומר מבינים שאם הולכים למבצע עמוק עם רשת אחרת, בסופו של דבר יהיה גם עם רמי לוי. אני מסתדר איתם בסוף, אבל הצרכן לא יקנה את זה ביותר יקר. נקודה".
לוי מספר על הדרך שבה הוא מתכנן חנות חדשה: "הקורנפלקס בכניסה, שהלקוח ייכנס, יפנק את הילד שלו, כי בדרך הילדים מבקשים, וכבר תהיה לו הרגשה טובה. אחר כך אני שם את הירקות, אחרי זה את המשקאות. אצלי הוא ישים את השישייה קודם כל בעגלה, שיהיה לו יותר נוח להמשיך לעבוד. אני מתחשב בו שיהיה לו נוח".
בראיון מתייחס לוי גם לתחילת דרכו, ואומר: "אני לא שוכח מאיפה באתי. באתי מדירה של 24 מ"ר בשכונת הפחים שחיו בה שישה בחדר אחד. המטבח והשירותים היו מחוץ לבית, והשירותים היו משותפים לכל הבניין".
- איך התחלת להקים את הרשת?
"כשהשתחררתי מהצבא בגיל 20, באתי לרחוב השקמה בשוק מחנה יהודה, הסתובבתי שם. ברחוב השקמה היו כל הסיטונאים. ראיתי שהרבה לקוחות פרטיים מגיעים לקנות מהסיטונאים. הסיטונאים לא רצו למכור להם ואמרו להם תעזבו אותנו, אנחנו עסוקים בלהעמיס לאוטו. אז נפל לי האסימון. אמרתי, וואלה, אני עכשיו משתחרר מהצבא ופותח את החנות הזאת למכירה לצרכן. זו חנות בגודל 40 מטר רבוע של סבא שלי שהוריש אותה לאבא שלי, ואבא שלי היה משכיר אותה לאיזה סיטונאי. החנות קיימת עד היום".
- כמה זמן לקח לזה להתייצב, כשהבנת שאתה על הסוס?
"הייתי עובד כל הזמן, 24 שעות מסביב לשעון, אז לא הרגשתי כלום. היה בהתחלה קצת קשה. אבל אחרי זה היה בסדר. ברוך השם. לאט לאט. מתי ראיתי שכאילו התפתחתי וכל זה? אחרי שנה וחצי קניתי את החנות שלידי".
- איך הצלחת למכור במחירי סיטונאות כשאתה בעצמך קנית את הסחורה מסיטונאים?
"כמעט ולא הרווחתי על המוצר. 2%, 3%. לאט לאט יצרתי קשר עם היצרנים, כי היצרנים היו באים לאזור למכור לסיטונאים, ואז עבדתי ישירות איתם. הסיטונאים היו מפונקים. פותחים בשמונה בבוקר ובארבע חמש הולכים הביתה. היו מסעדות שנזקקו לשירות בלילה והתחילו לקנות אצלי. לאט לאט התחלתי גם לשווק למוסדות, למסעדות, ואז גם למינימרקטים ולחנויות".
- כמה מכרת אז בשנה?
"לא זוכר. זוכר רק שבשנת 1982 היה לי מחזור חודשי של 100 אלף דולר".
קטעים נוספים מהראיון עם רמי לוי (מניה בת"א: רמי לוי ) יפורסמו באתר "גלובס" בימים הקרובים. הראיון מלא - במגזין "פירמה".