גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשהקמנו את CA המטרה היתה לשרוד, לא למכור במיליארדי דולרים"

ראסל ארץ', ממייסדי CA - חברת התוכנה החמישית בגודלה בעולם - מספר בראיון ל"גלובס" על הכניסה לקלינטק ועל השערוריות בשנים האחרונות

ההיסטוריה של CA בדרך להפיכתה לחברת התוכנה החמישית בגודלה בעולם - אחרי מיקרוסופט, אורקל, IBM וסימנטק - עברה עליות ומורדות. למרות שהחברה שרדה שינויים משמעותיים בתחום הארגוני והניהולי בעולם ובישראל, שינתה מספר פעמים את קווי המוצרים והאסטרטגיה הנלוות - זו הפעם הראשונה שב-CA, שמפתחת כלי תוכנה לניהול תשתיות המחשוב הארגוניות, רואים שינוי אמיתי באופק.

על המהלכים הצפויים ניתן ללמוד מההתייחסויות של מנהלי החברה למשמעויות של ענן המחשוב. דוגמה קטנה יותר היא הסיבה שהביאה שני מנהלים בכירים בחברה - ראסל (ראס) ארץ', סגן יו"ר דירקטוריון CA ואחד ממייסדיה, וג'ייקוב לם, סגן נשיא בכיר ומנהל האסטרטגיה והפיתוח העסקי בחברה - לביקור השבוע בישראל, לכנס בנושא קלינטק. הביקור הנוכחי אינו עוסק באבטחה, אלא באנרגיה ירוקה - תחום שנראה רחוק מאוד מהעניין המסורתי של CA.

ארץ' היה זה שרומם ב-CA את תחום אבטחת המידע, וככזה היה מעורב בארבע מהרכישות שנעשו בישראל: IDFocus ויוריקפיי באוקטובר שעבר והחברות נטגריטי וממקו, שנרכשו לפני מספר שנים. "חיסכון באנרגיה הוא חשוב והתחום מהווה הזדמנות גדולה וחשובה עבורנו", אומר ארץ' בראיון ל"גלובס". "אנחנו בודקים מיהם השחקנים החדשים בתחום".

לם, שמבקר בישראל לעיתים קרובות יחסית בתקופה האחרונה, אומר: "קלינטק הוא תחום רחב. המיקוד שלנו הוא סביב תוכנות לניהול אנרגיה, ניהול חומרה, או ניצול של האנרגיה הנחסכת - תהליכים שנדרשים בתחום ניהול ה-IT כיום".

קשות לשילוב

CA היא אחת הרוכשות הסדרתיות המובילות בישראל, והיא ביצעה שמונה רכישות מאז סוף שנות ה-90 בשווי כולל של כחצי מיליארד דולר, שכיום באים לידי ביטוי במרכז פיתוח מקומי המעסיק כ-300 עובדים.

לחברה מזומן בהיקף של 2.7 מיליארד דולר שמיועדים גם להמשך תדלוק מכונת הרכישות. "רכשנו מאות חברות, והדבר הקשה ביותר הוא השילוב של הטכנולוגיה והתרבות של החברות הנרכשות", אומר ארץ'. בשתי הרכישות האחרונות של החברה בישראל, הוא אומר, CA קיבלה הנהלות חזקות. "רכישת יוריקיפיי היא אסטרטגית עבורנו. מתכנתים יכולים להיות נפלאים, אבל בלי הנהלה שמספקת את הפוקוס המתאים - הם לא יהיו יעילים".

CA גם אומרת בבירור שהיא מחפשת בישראל את ההזדמנויות הבאות. "בכלכלה חלשה, המזומן הוא המלך ואנחנו מתכוונים להשתמש בו בחדירה לתחומים חדשים - למשל לקלינטק", אומר ארץ', "אנחנו יכולים לבצע רכישות בנושאים משלימים. בתקופות האלו ההזדמנויות להוציא את הכסף גדלות. CA תבצע גם בישראל מהלכים בשוק, בעיקר בתחום האבטחה".

ההיסטוריה של CA היא אחת המרתקות בעולם התוכנה. ב-1976 הצטרף ארץ' לצ'ראלס ואנג להקמת החברה. באותם הימים, ניהול יעיל יותר של משאבי המחשוב שמספק המיינפריים היה לעיתים עניין של חיים ומוות עבור ארגונים עם תקציב מחשוב מצומצם, ו-CA התפרצה לדלת פתוחה. את השנה השנייה לחייה היא סיימה עם מכירות של כ-5 מיליון דולר, ב-1981 גייסה כ-3.2 מיליון דולר בוול סטריט, וב-1989 הפכה לחברת התוכנה הראשונה שמכרה ביותר ממיליארד דולר.

ארץ' היה הטכנולוג, זה שכתב את הקוד של חלק גדול מהמוצרים הראשוניים של CA. ואנג היה איש המכירות, זה שפניו הפכו - לטוב ולרע - לסמל של החברה. "המטרה שלנו בהתחלה הייתה לשרוד, לא למכור במיליארדי דולר. לא היו לנו קרנות הון סיכון, וכרטיס האשראי שלי היה אמצעי התשלום העיקרי. מעולם לא חשבנו מתי נעשה מיליארד. אבל היה לנו חזון, לספק סביבת ניהול ל-IT שמשולבת במערכות המחשוב".

גרסה חדשה לענן

למרות שכיום ניהול סביבת המיינפריים הוא תחום שעדיין מהווה מחצית מהכנסותיה של CA, ארץ' רואה לפניו אתגרים אחרים. "ענן מחשוב הוא תחום חדש לגמרי. אנחנו צריכים בשבילו רמה חדשה של ניהול ואבטחה", אומר ארץ', מי שכתב את הקוד למערכת ה-Unicenter, שהיא הפלטפורמה עליה מבססת החברה את יישומי ניהול המחשוב שלה. לדבריו, החברה זקוקה לגרסה חדשה למערכת שתתאים לענן המחשוב.

גם הסביבה התחרותית השתנתה. דוגמה טובה לכך היא הכניסה של סיסקו לתחום אספקת החומרה למרכזי הנתונים שדורשת ניהול אינטנסיבי של התשתיות החדשות, שמבוססות על הרבה יכולות וירטואליות. סיסקו התחברה, לפחות בינתיים, למתחרות של CA - BMC ו-VMware. "זה ייצור הזדמנויות עבורנו", משוכנעים ארץ' ולם. *

"הדבר הקשה הוא לחדש את האמון"

את שנת הכספים 2009, שהסתיימה במארס האחרון, סיימה CA עם מכירות מכובדות של כ-4.3 מיליארד דולר, אבל הדרך לשם הסתבכה. חקירה שנוהלה ב-CA בתחילת העשור גילתה, כי החברה ניפחה את שורת ההכנסות בדו"חות שלה בכ-2.2 מיליארד דולר בין השנים 1998-2000.

בין השנים 2002-2006 עברה CA תקופה קשה ובקושי שרדה. ואנג התפטר מתפקידו כמנכ"ל עוד ב-2000 וב-2002 פרש גם מתפקיד היו"ר. קומר, שהחליף אותו, התפטר ב-2004 על רקע החקירה הפלילית נגדו, נידון לישיבה של 12 שנה בכלא ולתשלום פיצויים של כ-800 מיליון דולר ל-CA.

כעת, טוענים ארץ' ולם, החברה נבנתה מחדש. "זו הייתה תקופה קשה", מודה ארץ', " קומר הסתבך והוא משלם על זה. היה קשה לי לראות את האנשים שעבדתי איתם מסתבכים כך וכן את הכיוון אליו הולכת החברה שבניתי. הדרך היחידה להתמודד עם זה היא לשמור את הראש למטה ולהישאר מפוקס במטרה, וזה מה שעשינו".

ארץ' הצליח לצאת מהחקירות על הרגליים, למרות שגם בו דבק משהו מהכתם כאשר קיבל כ-1.3 מיליון מניות החברה במסגרת המענק השערורייתי שחילקה החברה לוואנג, קומר ולו ב-1998, ששוויין עלה על 100 מיליון דולר. כיום, הוא ולם הם המנהלים היחידים מאותה התקופה בחברה.

בשנתיים האחרונות צצות עדיין מדי פעם ידיעות על התפתחויות בפרשה, לדוגמה כאשר קומר האשים בספטמבר שעבר כי ואנג וארץ', ידעו ותמכו בשיטות החשבונאיות שעליהן נחקרה החברה.

"בתקופה שקומר היה המנכ"ל וגם היו"ר עבדתי איתו והוא הונה את כולנו, כולל אותי", אומר ארץ'. "ידעתי שאנחנו בצרות, אבל כאשר קומר יצא מהחברה הדברים התבהרו והענן השחור ירד עלינו. אנחנו חושבים שכל זה היסטוריה, אבל ברור שאנשים מסתכלים היום על CA אחרת. הדבר הקשה הוא לחדש את האמון".

הדרמות של CA לא יוחדו רק לארה"ב. גם בישראל אירע שינוי לאחרונה, וגם כאן לא חיובי. בדצמבר שעבר נחשף ב"גלובס" כי CA מנהלת הליך הדחה כנגד מנכ"ל החברה בישראל, אריה אופנר, והמשנה למנכ"ל, דני שמש, על רקע בדיקות בחברה לאי-סדרים בפעילת בישראל. הפרשה גוועה מהר לאחר שהצדדים הגיעו לסיכום על פרישה "מכובדת" של המנהלים. לפני כחודשיים מונה שי און כמנכ"ל חדש של הפעילות המקומית.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

הקהל בכנס / צילום: כפיר זיו

מניעים את הכלכלה: התמונות והרגעים מכנס תשתיות לעתיד

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, שנערך במרכז הכנסים של הבורסה בהשתתפות כ-200 אורחים, נידונו סוגיות תחבורה, תעשייה, אנרגיה והיבטי מדיניות ● מושב מיוחד ניתח לעומק את פרויקט הענק של הקמת המטרו בגוש דן ● באי הכנס נהנו מיין בוטיקי משפחתי ומגבינות המיוצרות ב"מחלבה הקטנה" ● אירועים ומינויים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

רצי מרתון / אילוסטרציה: ap, Michael Sohn

גם מרתון לא יעזור לכם: מקסימום הקלוריות שאפשר לשרוף נחשף

האם הכושר הגופני של אדם וקצב שריפת הקלוריות שלו יכולים להשתפר ללא סוף? מחקר שפורסם בכתב-העת "Current Biology" עונה על השאלה הזו בשלילה

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; ה-S&P 500 עלה לשיא חדש

ה-S&P 500 עלה בכ-0.4% ● ענקית ביטוחי הבריאות יונייטד הלת' צללה בכ-20%, יחד עם יתר מניות הסקטור ● המשקיעים בוחנים את הסכם הסחר החופשי עליו הודיעו הודו והאיחוד האירופי ● מניות יצרניות הרכבים בדרום קוריאה ירדו ● מדד הדולר צלל לשפל של ארבע שנים ● ביוליוס בר מעריכים כי למרות גורמי סיכון, התשואות הגלובליות נותרו יציבות

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ מאיים על איראן: "המתקפה הבאה תהיה קשה בהרבה!"

טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

משרדי אמזון / צילום: Shutterstock

מבוכה באמזון: מייל פנימי שנשלח בטעות חשף את גל הפיטורים הקרוב

אמזון חשפה בטעות את הקיצוצים המתוכננים בחטיבת הענן במייל שנשלח הלילה לעובדי החברה ● גל הפיטורים הנוכחי, שצפוי לכלול כ-14,000 עד 16,000 עובדים, אכן מתחיל השבוע, אולם המייל הקדים את ההודעות האישיות שהיו אמורות להמסר לעובדים שיושפעו מהמלך

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

בצל היחלשות הדולר והמתח מול טראמפ: הפד צפוי לעצור את הפחתת הריבית

בעקבות מדדי מחירים שמעידים על אינפלציה רוחבית, הפד צפוי להפסיק הפעם עם רצף הורדות הריבית שלו ● ברקע, היחסים המתוחים בין נשיא ארה"ב ליו"ר הבנק המרכזי והדולר שממשיך לאבד גובה

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?