סאם פלמיסאנו, מנכ"ל, נשיא ויו"ר
IBM , אינו מרבה לדבר בדרך כלל באופן פומבי. למרות זאת, פלמיסאנו, שהשלים את הפיכת IBM מחברת חומרה אפורה לחברת תוכנה ושירותים, מרבה להתבטא בחודשים האחרונים. הנושא הוא בעיקר אחד: עולם חכם (או Smarter Plant), מה שהפך להיות שם הקוד של IBM לשדרוג תשתיות התקשורת העולמיות, כך שיהפכו לחכמות יותר ויאפשרו למידה של המצב במגוון תחומים בעולם.
פלמיסאנו החל לדחוף את הרעיון בנובמבר שעבר, עם או בלי קשר להתגבשות תוכנית התמריצים של הממשל האמריקני. כעת, כאשר תוכנית התמריצים יוצאת לדרך, עם כמה מאות מיליארדי דולרים שמיועדים לשדרוג תשתיות המחשוב, ל-IBM יש מה להציע, לפחות ברמה הרעיונית. "עולם חכם נולד בשל השינויים בטכנולוגיה", אומר בראיון ל"גלובס" גארי כהן, שמנהל את סגמנט התקשורת ב-IBM, בעת ביקורו בישראל.
כהן ירצה מחר בכנס איגוד קרנות ההון סיכון (IVA) שייערך בשיתוף "גלובס" והוא יתרכז בעיקר סביב הרעיונות של IBM בנושא העולם החכם. "אחת התוצאות של עולם כזה היא היכולת להכניס 10,000 איש לרשת ולהפוך אותם למקושרים בפעם הראשונה בחייהם, בתוך שנייה בודדת", אומר כהן. "ערכנו מחקרים כלכליים שבחנו את השפעות הצמיחה בזכות זמינות התקשורת. גילינו, שהגידול בצרכני התקשורת תרם כ-2% לצמיחה בהודו. הצמיחה הזאת נולדת בזכות יכולות חדשות".
השפעה גיאוגרפית
הדגש הכלכלי לא הגיע רק בזכות הכניסה של תשתיות התקשורת לחיי הכפריים בהודו, אלא בדוגמאות מוחשיות בעולם המערבי - למשל בשטוקהולם שבשבדיה, שם בנתה IBM מערכת לניהול עומסי תנועה. העיר הצליחה לשפר לדברי כהן את העומסים, בשיעור שבין 20%-30% ללא השקעה בשיפור התשתיות הפיזיות, בעקבות שימוש בטכנולוגיות שמעבירות בזמן אמת את התנועה בעיר.
על-פי הנתונים שמספק כהן, פקקי תנועה בארה"ב מובילים לאובדן 3.7 מיליארד שעות עבודה בשנה, ו-3.2 מיליארד גאלון בנזין (כ-10 מיליארד ליטר). תחום התחבורה הוא דוגמה לשיפורים שניתן לבצע, וכהן רואה את העתיד גם בצריכת אנרגיה, במים ובבריאות.
חלק מיכולות ניתוח הנתונים שנדרשות בחזון הזה, נגישות ל-IBM בזכות מרכז הפיתוח הישראלי שלה. רעיון העולם החכם מסתמך על רשת חיישנים, שכבר כיום נמצאים בהתקני מחשוב, בטלפונים, בכלי רכב, במערכות אחסון וברשתות תקשורת. תחום התקשורת, עליו אחראי כהן, מהווה 10%-12% מהמכירות של IBM - כ-11 מיליארד דולר בשנה.
את המשבר הפיננסי, טוען כהן, מרגישים בסגמנט מוצרי התקשורת פחות מאשר בשווקים אחרים. לדבריו, רוב ההכנסות בתחום התקשורת מאופיינות בתזרים שוטף, ולא בטרנזאקציות בדידות, כמו בקמעונות. "בשל המבנה הכלכלי של תעשיית התקשורת, יש השהיה בהשפעת המשבר, אבל הוא מתקרב. המשבר משפיע גם על הטלקום. מחיר הכסף עולה, ומנהלי כספים בחברות תקשורת מעכבים השקעות, הם שמרניים יותר ודורשים החזר על ההשקעה בזמן קצר".
כהן מאבחן את היקף ההשפעה לפי האזור הגיאוגרפי. "במדינות מתפתחות עם צמיחה גבוהה, הצמיחה בטלקום נמשכת למרות שמחיר ההון משפיע. הצמיחה של שוק התקשורת כולו מאפשרת עדיין לגייס מימון. השחקנים בתחום התקשורת בשוקי הצמיחה מרגישים את המשבר פחות מאשר בשווקים בוגרים".