בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את בקשת אליק לדר, שהיה מנהל דסק חבר המדינות בסניף הירקון של בנק הפועלים , לבטל את כתב האישום שהוגש נגדו משום שלא נערך לו שימוע.
למרות שנקבע כי הפרקליטות לא נהגה כלפיו בהגינות בנושא, נקבע כי השימוע ייערך בדיעבד תוך דחיית מועד המשפט. בהחלטתו קבע בית המשפט כי זימון חשוד לשימוע צריך לכלול גם פירוט עובדתי של החשדות.
לדר ובכיר נוסף בדסק מואשמים שסייעו ללקוחותיהם להלבין עשרות מיליוני דולרים, כשעשו עימם יד אחת, איפשרו להם להסתיר פעילות בחשבונות, ולא דיווחו עליה כנדרש לרשות לאיסור הלבנת הון.
ללדר נשלחה הודעה על זכותו לשימוע, אך השימוע לא נערך בשל מחלוקת בין הצדדים האם היה די בחומר ובמידע שהועבר לו לקראת השימוע.
לדר נמנע מלעתור לבג"ץ בנושא, והפרקליטות מנגד סירבה לאפשר לו להכתיב כיצד להתנהל, ולכן היא הגישה את כתב האישום מבלי שנערך השימוע. לדר טען כי בעוד כתב האישום כולל 48 עמודים ו-12 נספחים, הודעת הזימון לשימוע היתה לאקונית וכללה רק את שמות הלקוחות וסעיפי החוק בהם הוא חשוד, ולא היה בה כל פירוט עובדתי. בנוסף, היא איפשרה לו לצלם רק 1 מתוך 18 ארגזי חומר החקירה.
עוה"ד טלי נג'רי ולירן חיים מפרקליטות מיסוי וכלכלה טענו מנגד, כי כתב האישום פשוט מבחינה עובדתית, וכי לדר קיבל את ליבת חומר החקירה.
השופט ג'ורג' קרא קבע כי כתב האישום אמנם אינו סבוך, אולם נוכח ההבדל בין פירוט המעשים באישומים השונים, "ראוי היה להעמיד את לדר על טיב החשדות נגדו, לא רק מההיבט המשפטי אלא גם העובדתי".
מאחר שלדר נמנע מלעתור בשעתו לבג"ץ, מאחר שאין עיגון לדרישתו לקבל את מלוא חומר החקירה, ומאחר שהפגם באי-פירוט החלק העובדתי אינו חמור - הוא קבע כי אין לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.
קרא הסתפק בהודעת המדינה שהיא מוכנה לקיים שימוע בדיעבד, בדרך שלא תעכב את ההכנות למשפט. (ת.פ. 40279/08).