גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פיקציית ידיעת הדין

המשפט המודרני משופע בפיקציות, ועל כל צעד ושעל אורבת סכנה פלילית לאזרח

המילה פיקציה היא לרוב מילת גנאי. קומבינה. מראית עין. מלאכותיות. להטוטנות. בדיה. לא כך בעולם המשפט. המשפט משופע בפיקציות, המכתיבות את אורחות חיינו, את חירותנו ולעיתים, חלילה, את שלילתה. פיקציה היא אימרה שנאמרה תוך מודעות שהיא אימרה מסופקת, אך תועלתה המשפטית בצידה. כאלה הם למשל דיני עירוב החצרות של המשפט העברי, לפיהם העיר כולה הופכת כביכול לרשות היחיד. דוגמה אחרת היא מכירת החמץ בפסח. המשפט העברי מושפע בפיקציות וכך גם המשפט המודרני.

חזקת ידיעת הדין

כולנו מכירים את הפרפרזה, ש"אי-ידיעת הדין איננה פוטרת מעונש" או ליתר דיוק: "אי-ידיעת הדין איננה פוטרת מאחריות פלילית". משתמעת ממנה החזקה שכל דיכפין מכיר ויודע את הדין על בוריו. לרוב, איננו מקדישים לאקסיומה זו מחשבה נוספת, למרות ש"האמת המשפטית" המבצבצת ממימרה זו איננה משקפת בהכרח, אף לא תדיר, את "האמת העובדתית". זוהי לכן מעין פיקציה. ייתכן שהיא כורח בל יגונה, אך היא כופה עלינו הר כגיגית משימה בלתי אפשרית, שאחריתה פלילית. תחושת הצדק הסובייקטיבי נפגמת. טלו למשל את הביגמיסט שעולה ארצה ממדינת אפריקה עם משפחתו הרחבה, שכוללת (לא עלינו?) מספר נשים הנשואות לאותו גבר. כך היה מקובל בניכר. זו היתה הנורמה עליה גדל. הוא איננו יודע דין אחר. תרבותו שונה. מיד עם נחיתתו בישראל ותושבותו בה הוא הופך לעבריין על לא דעת בראשו. האם צודק?

דוגמה אחרת, יותר אקטואלית, היא מתחומי עבירות הצווארון הלבן וכל שאר החקיקות הפרטניות, המקצועניות, שרק יחידי סגולה יודעים להן ויכולים להן. על כל צעד ושעל של חיינו ומאחורי כל פינה אורבת (ולפעמים גם "עורבת") סכנה פלילית בתחומים שהאזרח מן השורה איננו מצוי ובקיא בהם. המאכלת הפלילית היא חדה ולא יודעת פשרות. יקוב הדין (הפיקציה) את הבערות. על-פי האמת המשפטית, הפיקטיבית, יישק דבר. האם צודק?

לא רק אי ידיעת הדין מכבידה את עולה עלינו, אלא גם אי הבנת הנקרא. טול למשל יושב-ראש או מנכ"ל חדש בפירמה עסקית, אשר אמור לחתום על דוחות כספיים לתקופה שקדמה לכניסתו לתפקיד. אותו נושא משרה, הינו משפטן, רחמנא ליצלן, ואיננו רואה-חשבון. הסיכוי, שיהיה מסוגל להבין ולאשר בחתימתו באופן מושכל את נכונות הדו"ח הכספי שואף לאפס (במקרה הטוב). במשנה תוקף נכון הדבר בעידן ה-IFRS ומכל שכן, אם מדובר למשל בדו"ח כספי של בנק או חברת ביטוח, שאין מורכב ומפותל ממנו. הפיקציה הינה, אם פיקציה היא, שמעצם חתימתו הוא נוטל על עצמו את הסיכונים הכרוכים בכך ואי ידיעת הדו"ח הכספי לא תושיעו ליום פקודה בו יימצא בו, חלילה, פרט מטעה. האם צודק?

הוא הדין, כדוגמה, גם בדוחות התאמה למס הכנסה, הנגזרים מהדוח הכספי של הפירמה. לא די בכך, שהחותם איננו יורד לצפונותיו של הדוח הכספי, הוא אף נעדר ידע מתאים במיסים כדי להבין את התאמות המס הגלומות בדוח המוגש למס הכנסה בחתימתו. כלום ירחץ בניקיון כפיו (בניקיון אי ידיעתו ואי הבנתו)? זהו הרי מעשה שביומיום. זו המציאות, והמשפט טופח על פניה וקובע בסעיף 144 לפקודת מס הכנסה כי "דוח, אימרה או טופס, הנחזים כניתנים לפי פקודה זו...רואים אותם לכל עניין כאילו ניתנו על ידי אותו אדם... וכל החותם על כל דוח, אימרה או טופס כאלה רואים אותו כמי שיודע כל עניין שבהם". זהו "הכאילו" של הגשש החיוור. האם צודק?

ניתן לרחף על כנפי הדמיון עוד כהנה וכהנה. דמיון שהוא מציאות משפטית. מציאות משפטית, להבדיל מעובדתית. שוו בנפשכם את "גב' כהן מחדרה" החותמת על מסמכי בנק, פוליסת ביטוח או שאר כתבים מסורבלים, והיא אפילו מתקשה בשפה. כלום תוכל למלט את עצמה בטענת אי ידיעה או אי הבנה? זוהי כמובן שאלה מתחום אחר, מתחום המשפט האזרחי, אך גם היא אוצרת בחובה סוגיה של מעין "הסכמה שלא מדעת" לגבי פרטי ההסכמים, להבדיל אולי מנושאם הכללי. ההבחנה חשובה, כפי שתיווכחו להלן. מכל מקום, גם כלפי גב' כהן קיימת אותה חזקה פיקטיבית, כי אשר נחתם על ידה - מדעת ובהסכמה נחתם.

טעמה של הפיקציה

דרישת יסוד לשם קיום חברה בה שורר שלטון חוק היא החלת דפוסי התנהגות אובייקטיביים באורח שווה לגבי כל בני החברה, ולא לפי דפוסים סובייקטיביים ("צודקים") אשר כל פרט ופרט עשוי לייצרם לעצמו. הצדק הסובייקטיבי ניגף בפני "פיקציית ידיעת החוק". החלת החוק על כולם ללא תלות בידיעת הפרט את החוק, היא גם גורם מחנך ומדרבן לידיעתו ולאורחות חיים בהתאם להוראותיו. אם נאפשר להתגונן בטענת אי ידיעת החוק, נעודד בכך להימנע מלדעתו, בבחינת "יוסיף דעת - יוסיף מכאוב". אם שיטת המשפט תרשה טענה ("צודקת"?) של אי ידיעת הדין, תיווצרנה בעיות הוכחה שיקשה להתגבר עליהן. כל אדם יוכל לטעון כי אינו יודע את הדין ויקשה להוכיח את ההיפך. לעיתים מקריב המשפט את הצדק על מזבח היעילות והפרגמטיה החברתית.

הפיקציה - טעמה עמה. אם כן, מאין, אם בכלל, יבוא עזרו של "התם שאינו יודע לשאול"?

טעות בדין פלילי

המשפט איננו אטום ואיננו עיוור לסיטואציות של טעות. הנה כי כן "העושה מעשה בד*מו*תו* מצב דברים שאינו קיים, לא ישא באחריות פלילית...". לכן, למשל, לא תחול אחריות פלילית על הגב' המתגוררת באיזור ספר, בתקופת המסתננים, אשר באישון לילה ירתה במסתנן אשר עמד לפרוץ לביתה והתברר לה בדיעבד, להוותה, שהיה זה בעלה. היא דימתה שהפורץ הוא מסתנן. טעותה בזהות היוותה הגנה ראויה מהאחריות הפלילית. אך מה בין זה לבין אי ידיעת הדין?

ובכן, האם אפשר ש"טעות במצב דברים" תיחשב גם לטעות בדין הפלילי? האם "מצב דברים" כולל בחובו גם "דין"? או אז נעקוף את הפיקציה שכל בר בי רב יודע את הדין. האם המשפט הפלילי יכול שייחשב ל"מצב דברים" לצרכי הגנה זו? אם כן, נמצא המענה למצוקת הנבער מדעת, שלא ידע את החוק. ואמנם, שנים ארוכות, לפני שנים ארוכות, היתה השקפה משפטית שאיפשרה לרכך במשהו את הפיקציה (לעשות צדק) ולפטור מאחריות פלילית את הטועה בחוק. טעות זו לא יכולה היתה להיות טעות בחוק הפלילי "הגרעיני", אלא רק טעות בחוק לבר פלילי. מה הנפקא מינא? בעוד שטעות בדין הפלילי גופו, לאו טעות היא (והפיקציה של ידיעת החוק בעינה עומדת) הרי שטעות "בחוק אזרחי", כדוגמת פקודת מס הכנסה, הגם שיש לה אספקטים פליליים, ל"מצב דברים" תיחשב ולכן הטעות בה - תועיל (בנסיבות מיוחדות).

קיימת אי בהירות אם הגנה של טעות בחוק הלבר פלילי עדיין שרירה וקיימת במשפט הישראלי אחרי התיקון היסודי שנעשה לחוק העונשין (השוו פסק דין בורוביץ ופסק דין תנובה לעומת פסק דין טגר). על הגנה זו קובעת השופטת ברלינר בפסק דין טגר: "נראה לי, כי יש מקום להבחנה בין דין פלילי לדין לבר פלילי גם לאחר חקיקתו של סעיף 34יט לחוק העונשין".

גדר הספק של טעות לבר פלילית

גדר הספק אם טעות בחוק הלבר פלילי עשויה עדיין להדוף אחריות פלילית, כפי שהיה מקובל בעבר, נעוץ בסעיף 34יט לחוק העונשין בו נאמר "לענין האחריות הפלילית אין נפקא מינא אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר." על-פי האסכולה המצמצמת, ניתן לקרוא לסעיף זה את שלילת הגנת הטעות בחוק הלבר פלילי (שנאמר: "אין נפקא מינא אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור"). יחד עם זאת, מרכך המחוקק את רוע הגזירה (או אם תרצו, את "רוע הפיקציה") בכך שהוא מותיר הגנה "אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר", למשל אם קיבל הנאשם פרה-רולינג מהרשות המוסמכת, או לעיתים גם חוות דעת משפטית (הסוגייה סבוכה).

עד כה נוכחנו בשני גורמים אשר יכולים, לעיתים, להקהות את חוד הפיקציה של ידיעת הדין. האחד הוא, "טעות במצב דברים" (בהנחה מקלה, שעדיין לא נס ליחה של הגנה זו); והשני הוא, טעות בלתי נמנעת. והרי לנו ריכוך שלישי אפשרי, שהוא אי ידיעת הדין, כשהדין הוא אחד מיסודות העבירה.

אי-ידיעת דין שהוא מיסודות העבירה

כאשר בניסוח העבירה עצמה נאמר, כי אחד מיסודותיה היא, למשל, מודעותו של אדם לעבירה או לאיסור הנובע ממנה, כי אז תהיה "אי-ידיעתו" שקולה להעדר מודעותו. באין מודעות - לא מתקיים יסוד מיסודות העבירה והנאשם מורד מחבל התליה. אלא מאי, רוב מניינן של העבירות, איננו כולל יסוד כגון דא.

לכן, עולמן של כל ההגנות המתחכמות או המתוחכמות של "אי ידיעת הדין", כדי לנסות ולקעקע את "פיקציית הידיעה", הוא עולם צר כנמלה ולרוב לא תצמח ממנו ישועה.

טעות בדין אזרחי

בעוד שבתחום המשפט הפלילי חלה פיקציית ידיעת הדין וסדיקתה, קשה מנשוא, הרי שבמשפט האזרחי המצב שונה מקצה לקצה. לצרכי ביטול חוזה עקב פגם בכריתתו, "טעות" הינה "בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העיסקה". שמע מיניה, שמי שהתקשר בחוזה עקב טעות בחוק וניתן להניח שאילולא הטעות בחוק לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. אין בדעתי לעסוק בעולמה הרחב של הטעות בדיני חוזים, אלא רק לציין שמשמעותה של טעות, כוללת גם טעות בחוק. לאמור, שבהקשרים אלה של ביטול חוזה, לא חלה פיקציה הגורסת, שכל בר בי רב בקיא בחקיקה על בוריה. אי-ידיעת החוק - תושיע.

עינינו הרואות שפיקציית ידיעת החוק, השלטת במשפט הפלילי, איננה נחלתו של המשפט האזרחי. זהו טיבה של פיקציה, שהיא מעשה ידי המחוקק וכחומר ביד יוצרה. נפלאות דרכי המחוקק, אך רק לו ניתכנו עלילות החקיקה.

"אי-ידיעת החוזה או המאזן"

כלום אי הבנת החוזה או המאזן תיחשב לטעות במשפט האזרחי? האם יוכל פלוני למלט את נפשו מחמת בורותו? אמנם, משרעת יריעת הטעות האזרחית איננה חלה רק על ביטול חוזה, אלא גם על ביטול פעולות משפטיות וחיובים שאינם בבחינת חוזה (סעיף 61(ב) לחוק החוזים), אך הכלל הוא, שיש בחתימה או בהסכמה כדי להוות הודיה של הבנה.

כלום אין כלי משפטי לרכך את התוצאה הקיצונית שיכולה לנבוע מ"פיקציית הבנת החוזה" בנסיבות מיוחדות? האם אין בדין מנגנוני הגמשה חריגים? יש. אמנם כלל הוא, שאדם מוחזק כמי שיודע את תוכן המסמכים שעליהם חתם, אך מקום שהנסיבות הן כאלה, שהחותם כלל לא ידע את טיבו של המסמך, את תכליתו או נושאו, כי אז, במקרים חריגים ומתאימים, יבוא לעזרו הכלל המשפטי של "nonest factum". לכן, ביטל לאחרונה בית המשפט במקרה אחד שתי משכנתאות עליהן חתמה אשה חולנית ואנלפאבתית שלא ידעה את טיבו של המסמך עליו חתמה (פסק דין קובסי).

תמורות בפיקציות

"חוכמת המשפט היא, שנדע לאתר את השעה התלויה שבה נבקש מפיקציה פלונית כי תפנה את מקומה. ופיקציה שתהלך בינותינו לאחר ששלמה מלאכתה, לא זו בלבד שלא תביא עמה תועלת אלא שעלולה היא אף להזיק" (דנ"א נפיסי).

* עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

מה מלמד אותנו נאום ה–82% של סמוטריץ'? / צילום: צילום מסך יוטיוב

מה מלמד אותנו נאום ה-82% של סמוטריץ'?

נאומו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מזכיר את הלקח המצמרר של דרום אפריקה: הלבנים הוזמנו להציע חלוקה הוגנת, אך מנהיגם העדיף את חזון האפרטהייד הגדול - והם הפסידו הכול

הפגנה למען החטופים בתל אביב / צילום: מטה משפחות החטופים

המונים מפגינים בתל אביב: "נתניהו הוא המכשול להשבת החטופים"

מהפכה במזרח התיכון? אלפי חיילים יגויסו - ויגנו על כל מדינה שתותקף ● על פי דיווחים מעזה, תושבים החלו להתפנות ממבנים שצה"ל צפוי לתקוף בקרוב ● מיליונים נכנסו לממ"ד, צה"ל הודיע שיירט טיל בליסטי; לא דווח על נפגעים או נזק ● זוהראן ממדאני, המועמד הדמוקרטי בבחירות לראשות עיריית ניו יורק, אומר: "נתניהו הוא פושע מלחמה. אם הוא יגיע לניו יורק הוא ייעצר" ● 48 חטופים - 708 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

התחדשות עירונית. שינוי גישה / צילום: טלי בוגדנובסקי

המפקחים על רישום מקרקעין משנים כיוון: שוויון בין בעלי הדירות מעל לאינטרס החיזוק

שתי פסיקות חדשות בתל אביב מסמנות קו חדש בהתחדשות העירונית: לא עוד "דייר סרבן" כמעכב פרויקט, אלא שומר סף על זכויות הקניין והאיזון בין בעלי הדירות

טקס החתימה על הסכמי אברהם בוושינגטון / צילום: ap, Alex Brandon

המסחר פרח, הפוליטיקה דרכה במקום: הנורמליזציה במבחן המציאות

הסכמי אברהם שנחתמו בספטמבר 2020 היוו מפץ במזרח התיכון, וסימנו עידן של שלום, השקעות זורמות ונורמליזציה שתתרחב למדינות האזור ● האמירותים הפכו לשותפי סחר מהותיים ומרוקו התחמשה בנשק כחול־לבן, אבל הרחוב הערבי זועם והמלחמה בעזה לצד דיבורים על סיפוח מערערים את יסודות ההסכמים ● החזון תלוי בתחזוקה שקטה וזהירה ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

רפאל בז'רנו / צילום: Jefferies

בכיר בג'פריס: "בעשור הבא יצאו מישראל חברות של עשרות ואף מאות מיליארדי דולרים"

הוא בן 41, בן להורים ישראלים, ואחד האנשים הכי בכירים בג'פריס העולמי ● רפאל בז'רנו מספר מדוע למרות נטישה של משקיעים זרים, "העניין בטכנולוגיה ישראלית מעולם לא היה גדול יותר", ומספק תחזית אופטימית לשווקים ולסקטורים מומלצים

גם זה קרה פה / צילום: דוברות משרד האוצר, גיא יחיאלי

סאגת הגוש הגדול מלמדת: לפעמים משתלם לחכות 50 שנה

כמה זמן לוקח להבדיל בין גבר לאישה ● מה ייתן מגה-משרד של עורכי דין ● ולמנהלים המיוחדים לגוש הגדול היה שווה לחכות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טלטלה בשווקים / צילום: ענבל מרמרי

האם נותרו הזדמנויות באפיק שכל הישראלים רוצים - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

משקיע העל ביל אקמן בוחן הזדמנויות נוספות בישראל ● האפיק הסולידי שהמשקיעים הישראלים נוהרים אליו ● וגם:האם זה הזמן להוציא את הכספים מהקרנות האיריות?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ננעל בשיא, וורנר ברדרס דיסקברי זינקה בכ-16%

הבן של לארי אליסון רוצה לרכוש את וורנר ברדרס ● כלכלנים מעריכים שבמחצית השנייה של 2025 תחל האטה בכלכלה הבריטית ● חברת התחבורה החכמה ויה (Via Transportation) הישראלית החלה להיסחר הערב בניו יורק ועלתה בכ-7%

דניאל רמות, מנכ''ל ויה (Via) / צילום: יח''צ

החברים מתלפיות הנפיקו הלילה חברה בניו יורק: ״לקח לנו חמש שנים להשיג לקוח״

חברת התחבורה הציבורית הדיגיטלית ויה, שהוקמה על ידי דניאל רמות ואורן שובל, צפויה להתחיל להיסחר הערב בבורסת ניו יורק לפי שווי של מיליארדים ● בריאיון לגלובס מספר רמות על הפיבוט הגדול מה-B2C למכירת טכנולוגיה לערים וממשלות, על הדרך הממושכת לשכנע את המשקיעים, ועל החזון להפוך ל"מוח הדיגיטלי" של התחבורה הציבורית בעולם

הרס בדוחא לאחר המתקפה הישראלית, השבוע / צילום: Reuters, Ibraheem Abu Mustafa

סערה במפרץ לאחר התקיפה הישראלית בדוחא: האם הסכמי אברהם עומדים בפני סכנה

המתקפה בקטאר הציפה גל גינויים חריפים ממרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות - שם אף הדירו את ישראל מתערוכה יוקרתית ● כעת מומחים חוששים מ"שלום קר", בדומה ליחסים עם מצרים ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

חדשות מענף הרכב / צילום: יח''צ

החל מ-150 אלף שקל: האירופאים מנסים לתת פייט לסינים עם דגם הרכב הזה

שוק הרכב המקומי נערך לגל רכבים סיניים חדשים שהוצגו בתערכה הבינלאומית בגרמניה ● דיפאל, BYD, צ’רי והונגצ’י עם דגמים חשמליים והיברידיים ● פולקסווגן משיקים דגם חדש של סקודה כתגובה אירופית ● השבוע בענף הרכב

מבצע למכירת דירות חדשות. אותה עסקה? / צילום: דרור מרמור

הקבלנים מציגים: הפתרונות היצירתיים לירידה במכירת דירות חדשות

קצב מכירת הדירות החדשות נמצא בשפל, גם בהתבוננות היסטורית, ועל אף שמבצעי המימון המפורסמים של 2024 עדיין כאן - הקבלנים מנסים רעיונות יצירתיים נוספים כדי למשוך רוכשים ● אילו מבצעים מוצעים כיום בשוק, ומתי נראה ירידת מחירים בפועל? "מנסים לעשות הכול לפני שזה יקרה"

עכביש שפרזיט השתלט עליו / צילום: Reuters, CABI/Cover Images

זן מפחיד במיוחד של עכבישים התפרץ בארה"ב. מה חושבים עליהם החוקרים?

לאחרונה הגיעו לארה"ב עכבישים זומביים, שפרזיטים השתלטו עליהם וגורמים להם לצאת למתקפות מבעיתות ולא אופייניות ● יצורים שמשתלטים על בעלי חיים אחרים ומשנים את התנהגותם היו תמיד חלק מעולם החי, כולל בני אדם ● פרופ' פרדריק ליברסאט, מהחוקרים המובילים של פרזיטים כאלה, אומר שהם יכולים להיות מפתח להבנה של מחלות נפש ומוח

עינת גז / צילום: יונתן בלום

את מי להרוג ראשון? "משחק חברה" בהשתתפות עינת גז מסעיר את הרשת - "רק סאטירה"

הרשת סוערת לאחר שהיזם והמשקיע דני לשם הפתיע את מנכ"לית חד הקרן פאפאיה גלובל, עינת גז, עם קלפי משחק בשם "Kill Kill Kill", וביקש ממנה לקבוע "את סדר ההריגה", בין אלכס בואזיז, מנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ המתחרה, דיל, דובי פרנסס וראש הממשלה בנימין נתניהו ● איך הגיבה גז?

וויטני וולף הרד. המנכ''לית הצעירה ביותר שהנפיקה בארה''ב / צילום: Reuters, Andrew Kelly

מייסדת באמבל רוצה ש-AI תבחר לכם את הדייט

היא הייתה שותפה באפליקציית ההיכרויות טינדר, התפטרה בסערה, הקימה את המתחרה באמבל ופרשה מתפקיד המנכ"לית ● אלא שאז הייתה לה תובנה: במקום שאנחנו נחליט עם מי לצאת, AI תחליט בשבילנו ● אז היא חזרה, פיטרה 30% מהעובדים, ובאמצעות הפרויקט תנסה לעצור את רצף ההפסדים והצניחה בשווי ● ראיון עם וויטני וולף הרד

בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה / צילום: ap, Khalil Hamra

התקיפה בקטאר: נבדקת האפשרות - בכירי חמאס כלל לא שהו במבנה

ניסיון חיסול בכירי חמאס בדוחא: גוברת ההערכה שאיש מבכירי חמאס לא חוסל • שרי החוץ של צרפת, בריטניה וגרמניה פרסמו הצהרת גינוי משותפת לתקיפת צה"ל בדוחא • 48 חטופים - 707 ימים בשבי - עדכונים שוטפים 

VOYAH COURAGE 2025 / צילום: יח''צ

זה רכב אופטימלי למי שמחפש ממדים, אבזור ותחכום ועוד במחיר נמוך

הקרוס-אובר החשמלי קוראז' של וויה, מותג הפרימיום של דונגפנג, מציע ממדים חיצוניים ופנימיים מכובדים ואבזור מקיף ● הטווח רק ממוצע לפלח ונוחות הנסיעה בינונית, אבל תמחור פתיחה אגרסיבי מציב אותו גבוה ברשימת התמורה ● מבחן דרכים

נמל התעופה הבינ''ל בדובאי / צילום: Shutterstock

ההיעלמות הטורקית והנאמנות האמירותית: כך הפכו הסכמי אברהם לחבל הצלה לנוסעים הישראלים

הסכמי אברהם לא רק הביאו לפתיחת קווים ישירים לאזור המפרץ, אלא שינו את מפת התעופה הישראלית מקצה לקצה ● דובאי ואבו דאבי הפכו לשער נוח למזרח, זמני הטיסות התקצרו, המחירים ירדו - והחברות מהאמירויות שמרו על יציבות גם בשיא המלחמה ● ועדיין, הן מתקשות למלא את הוואקום שהותירו הטורקים ● 5 שנים להסכמי אברהם, פרויקט מיוחד

חריימה קר, פופ אפ בצוקים / צילום: עמית שמיר

לפעמים גם בופה ארוחת בוקר יכול לספק חוויה קולינרית אותנטית

מי שתכנן להעביר את חופשת החג בערבה יכול ליהנות מחלופות משובחות: ארוחת טעימות עונתית ב"ארץ ערבה", ובופה חלבי שנותן לחומרי הגלם לדבר

בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה / צילום: ap, Khalil Hamra

דובר חמאס אישר: "משפחת אל חיה נפצעה בתקיפה בקטאר"

דובר חמאס קיים הצהרה, לראשונה אחרי המתקפה בדוחא: "התנאים שלנו לא ישתנו" ● תיעוד ראשון של אליזבט צורקוב ששוחררה מהשבי בעיראק ● רכב צבאי נפגע מפיצוץ מטען על גדר המערכת בטולכרם ● התגובה הדיפלומטית של קטאר: בדוחא צפויה להתכנס בשבוע הבא פסגת חירום ● גוברת ההערכה שבכירי חמאס שהו בווילה בקטאר, אך טרם ברור מה עלה בגורלם ● 48 חטופים - 706 ימים בשבי - עדכונים שוטפים