גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פיקציית ידיעת הדין

המשפט המודרני משופע בפיקציות, ועל כל צעד ושעל אורבת סכנה פלילית לאזרח

המילה פיקציה היא לרוב מילת גנאי. קומבינה. מראית עין. מלאכותיות. להטוטנות. בדיה. לא כך בעולם המשפט. המשפט משופע בפיקציות, המכתיבות את אורחות חיינו, את חירותנו ולעיתים, חלילה, את שלילתה. פיקציה היא אימרה שנאמרה תוך מודעות שהיא אימרה מסופקת, אך תועלתה המשפטית בצידה. כאלה הם למשל דיני עירוב החצרות של המשפט העברי, לפיהם העיר כולה הופכת כביכול לרשות היחיד. דוגמה אחרת היא מכירת החמץ בפסח. המשפט העברי מושפע בפיקציות וכך גם המשפט המודרני.

חזקת ידיעת הדין

כולנו מכירים את הפרפרזה, ש"אי-ידיעת הדין איננה פוטרת מעונש" או ליתר דיוק: "אי-ידיעת הדין איננה פוטרת מאחריות פלילית". משתמעת ממנה החזקה שכל דיכפין מכיר ויודע את הדין על בוריו. לרוב, איננו מקדישים לאקסיומה זו מחשבה נוספת, למרות ש"האמת המשפטית" המבצבצת ממימרה זו איננה משקפת בהכרח, אף לא תדיר, את "האמת העובדתית". זוהי לכן מעין פיקציה. ייתכן שהיא כורח בל יגונה, אך היא כופה עלינו הר כגיגית משימה בלתי אפשרית, שאחריתה פלילית. תחושת הצדק הסובייקטיבי נפגמת. טלו למשל את הביגמיסט שעולה ארצה ממדינת אפריקה עם משפחתו הרחבה, שכוללת (לא עלינו?) מספר נשים הנשואות לאותו גבר. כך היה מקובל בניכר. זו היתה הנורמה עליה גדל. הוא איננו יודע דין אחר. תרבותו שונה. מיד עם נחיתתו בישראל ותושבותו בה הוא הופך לעבריין על לא דעת בראשו. האם צודק?

דוגמה אחרת, יותר אקטואלית, היא מתחומי עבירות הצווארון הלבן וכל שאר החקיקות הפרטניות, המקצועניות, שרק יחידי סגולה יודעים להן ויכולים להן. על כל צעד ושעל של חיינו ומאחורי כל פינה אורבת (ולפעמים גם "עורבת") סכנה פלילית בתחומים שהאזרח מן השורה איננו מצוי ובקיא בהם. המאכלת הפלילית היא חדה ולא יודעת פשרות. יקוב הדין (הפיקציה) את הבערות. על-פי האמת המשפטית, הפיקטיבית, יישק דבר. האם צודק?

לא רק אי ידיעת הדין מכבידה את עולה עלינו, אלא גם אי הבנת הנקרא. טול למשל יושב-ראש או מנכ"ל חדש בפירמה עסקית, אשר אמור לחתום על דוחות כספיים לתקופה שקדמה לכניסתו לתפקיד. אותו נושא משרה, הינו משפטן, רחמנא ליצלן, ואיננו רואה-חשבון. הסיכוי, שיהיה מסוגל להבין ולאשר בחתימתו באופן מושכל את נכונות הדו"ח הכספי שואף לאפס (במקרה הטוב). במשנה תוקף נכון הדבר בעידן ה-IFRS ומכל שכן, אם מדובר למשל בדו"ח כספי של בנק או חברת ביטוח, שאין מורכב ומפותל ממנו. הפיקציה הינה, אם פיקציה היא, שמעצם חתימתו הוא נוטל על עצמו את הסיכונים הכרוכים בכך ואי ידיעת הדו"ח הכספי לא תושיעו ליום פקודה בו יימצא בו, חלילה, פרט מטעה. האם צודק?

הוא הדין, כדוגמה, גם בדוחות התאמה למס הכנסה, הנגזרים מהדוח הכספי של הפירמה. לא די בכך, שהחותם איננו יורד לצפונותיו של הדוח הכספי, הוא אף נעדר ידע מתאים במיסים כדי להבין את התאמות המס הגלומות בדוח המוגש למס הכנסה בחתימתו. כלום ירחץ בניקיון כפיו (בניקיון אי ידיעתו ואי הבנתו)? זהו הרי מעשה שביומיום. זו המציאות, והמשפט טופח על פניה וקובע בסעיף 144 לפקודת מס הכנסה כי "דוח, אימרה או טופס, הנחזים כניתנים לפי פקודה זו...רואים אותם לכל עניין כאילו ניתנו על ידי אותו אדם... וכל החותם על כל דוח, אימרה או טופס כאלה רואים אותו כמי שיודע כל עניין שבהם". זהו "הכאילו" של הגשש החיוור. האם צודק?

ניתן לרחף על כנפי הדמיון עוד כהנה וכהנה. דמיון שהוא מציאות משפטית. מציאות משפטית, להבדיל מעובדתית. שוו בנפשכם את "גב' כהן מחדרה" החותמת על מסמכי בנק, פוליסת ביטוח או שאר כתבים מסורבלים, והיא אפילו מתקשה בשפה. כלום תוכל למלט את עצמה בטענת אי ידיעה או אי הבנה? זוהי כמובן שאלה מתחום אחר, מתחום המשפט האזרחי, אך גם היא אוצרת בחובה סוגיה של מעין "הסכמה שלא מדעת" לגבי פרטי ההסכמים, להבדיל אולי מנושאם הכללי. ההבחנה חשובה, כפי שתיווכחו להלן. מכל מקום, גם כלפי גב' כהן קיימת אותה חזקה פיקטיבית, כי אשר נחתם על ידה - מדעת ובהסכמה נחתם.

טעמה של הפיקציה

דרישת יסוד לשם קיום חברה בה שורר שלטון חוק היא החלת דפוסי התנהגות אובייקטיביים באורח שווה לגבי כל בני החברה, ולא לפי דפוסים סובייקטיביים ("צודקים") אשר כל פרט ופרט עשוי לייצרם לעצמו. הצדק הסובייקטיבי ניגף בפני "פיקציית ידיעת החוק". החלת החוק על כולם ללא תלות בידיעת הפרט את החוק, היא גם גורם מחנך ומדרבן לידיעתו ולאורחות חיים בהתאם להוראותיו. אם נאפשר להתגונן בטענת אי ידיעת החוק, נעודד בכך להימנע מלדעתו, בבחינת "יוסיף דעת - יוסיף מכאוב". אם שיטת המשפט תרשה טענה ("צודקת"?) של אי ידיעת הדין, תיווצרנה בעיות הוכחה שיקשה להתגבר עליהן. כל אדם יוכל לטעון כי אינו יודע את הדין ויקשה להוכיח את ההיפך. לעיתים מקריב המשפט את הצדק על מזבח היעילות והפרגמטיה החברתית.

הפיקציה - טעמה עמה. אם כן, מאין, אם בכלל, יבוא עזרו של "התם שאינו יודע לשאול"?

טעות בדין פלילי

המשפט איננו אטום ואיננו עיוור לסיטואציות של טעות. הנה כי כן "העושה מעשה בד*מו*תו* מצב דברים שאינו קיים, לא ישא באחריות פלילית...". לכן, למשל, לא תחול אחריות פלילית על הגב' המתגוררת באיזור ספר, בתקופת המסתננים, אשר באישון לילה ירתה במסתנן אשר עמד לפרוץ לביתה והתברר לה בדיעבד, להוותה, שהיה זה בעלה. היא דימתה שהפורץ הוא מסתנן. טעותה בזהות היוותה הגנה ראויה מהאחריות הפלילית. אך מה בין זה לבין אי ידיעת הדין?

ובכן, האם אפשר ש"טעות במצב דברים" תיחשב גם לטעות בדין הפלילי? האם "מצב דברים" כולל בחובו גם "דין"? או אז נעקוף את הפיקציה שכל בר בי רב יודע את הדין. האם המשפט הפלילי יכול שייחשב ל"מצב דברים" לצרכי הגנה זו? אם כן, נמצא המענה למצוקת הנבער מדעת, שלא ידע את החוק. ואמנם, שנים ארוכות, לפני שנים ארוכות, היתה השקפה משפטית שאיפשרה לרכך במשהו את הפיקציה (לעשות צדק) ולפטור מאחריות פלילית את הטועה בחוק. טעות זו לא יכולה היתה להיות טעות בחוק הפלילי "הגרעיני", אלא רק טעות בחוק לבר פלילי. מה הנפקא מינא? בעוד שטעות בדין הפלילי גופו, לאו טעות היא (והפיקציה של ידיעת החוק בעינה עומדת) הרי שטעות "בחוק אזרחי", כדוגמת פקודת מס הכנסה, הגם שיש לה אספקטים פליליים, ל"מצב דברים" תיחשב ולכן הטעות בה - תועיל (בנסיבות מיוחדות).

קיימת אי בהירות אם הגנה של טעות בחוק הלבר פלילי עדיין שרירה וקיימת במשפט הישראלי אחרי התיקון היסודי שנעשה לחוק העונשין (השוו פסק דין בורוביץ ופסק דין תנובה לעומת פסק דין טגר). על הגנה זו קובעת השופטת ברלינר בפסק דין טגר: "נראה לי, כי יש מקום להבחנה בין דין פלילי לדין לבר פלילי גם לאחר חקיקתו של סעיף 34יט לחוק העונשין".

גדר הספק של טעות לבר פלילית

גדר הספק אם טעות בחוק הלבר פלילי עשויה עדיין להדוף אחריות פלילית, כפי שהיה מקובל בעבר, נעוץ בסעיף 34יט לחוק העונשין בו נאמר "לענין האחריות הפלילית אין נפקא מינא אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר." על-פי האסכולה המצמצמת, ניתן לקרוא לסעיף זה את שלילת הגנת הטעות בחוק הלבר פלילי (שנאמר: "אין נפקא מינא אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור"). יחד עם זאת, מרכך המחוקק את רוע הגזירה (או אם תרצו, את "רוע הפיקציה") בכך שהוא מותיר הגנה "אם הטעות היתה בלתי נמנעת באורח סביר", למשל אם קיבל הנאשם פרה-רולינג מהרשות המוסמכת, או לעיתים גם חוות דעת משפטית (הסוגייה סבוכה).

עד כה נוכחנו בשני גורמים אשר יכולים, לעיתים, להקהות את חוד הפיקציה של ידיעת הדין. האחד הוא, "טעות במצב דברים" (בהנחה מקלה, שעדיין לא נס ליחה של הגנה זו); והשני הוא, טעות בלתי נמנעת. והרי לנו ריכוך שלישי אפשרי, שהוא אי ידיעת הדין, כשהדין הוא אחד מיסודות העבירה.

אי-ידיעת דין שהוא מיסודות העבירה

כאשר בניסוח העבירה עצמה נאמר, כי אחד מיסודותיה היא, למשל, מודעותו של אדם לעבירה או לאיסור הנובע ממנה, כי אז תהיה "אי-ידיעתו" שקולה להעדר מודעותו. באין מודעות - לא מתקיים יסוד מיסודות העבירה והנאשם מורד מחבל התליה. אלא מאי, רוב מניינן של העבירות, איננו כולל יסוד כגון דא.

לכן, עולמן של כל ההגנות המתחכמות או המתוחכמות של "אי ידיעת הדין", כדי לנסות ולקעקע את "פיקציית הידיעה", הוא עולם צר כנמלה ולרוב לא תצמח ממנו ישועה.

טעות בדין אזרחי

בעוד שבתחום המשפט הפלילי חלה פיקציית ידיעת הדין וסדיקתה, קשה מנשוא, הרי שבמשפט האזרחי המצב שונה מקצה לקצה. לצרכי ביטול חוזה עקב פגם בכריתתו, "טעות" הינה "בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות העיסקה". שמע מיניה, שמי שהתקשר בחוזה עקב טעות בחוק וניתן להניח שאילולא הטעות בחוק לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. אין בדעתי לעסוק בעולמה הרחב של הטעות בדיני חוזים, אלא רק לציין שמשמעותה של טעות, כוללת גם טעות בחוק. לאמור, שבהקשרים אלה של ביטול חוזה, לא חלה פיקציה הגורסת, שכל בר בי רב בקיא בחקיקה על בוריה. אי-ידיעת החוק - תושיע.

עינינו הרואות שפיקציית ידיעת החוק, השלטת במשפט הפלילי, איננה נחלתו של המשפט האזרחי. זהו טיבה של פיקציה, שהיא מעשה ידי המחוקק וכחומר ביד יוצרה. נפלאות דרכי המחוקק, אך רק לו ניתכנו עלילות החקיקה.

"אי-ידיעת החוזה או המאזן"

כלום אי הבנת החוזה או המאזן תיחשב לטעות במשפט האזרחי? האם יוכל פלוני למלט את נפשו מחמת בורותו? אמנם, משרעת יריעת הטעות האזרחית איננה חלה רק על ביטול חוזה, אלא גם על ביטול פעולות משפטיות וחיובים שאינם בבחינת חוזה (סעיף 61(ב) לחוק החוזים), אך הכלל הוא, שיש בחתימה או בהסכמה כדי להוות הודיה של הבנה.

כלום אין כלי משפטי לרכך את התוצאה הקיצונית שיכולה לנבוע מ"פיקציית הבנת החוזה" בנסיבות מיוחדות? האם אין בדין מנגנוני הגמשה חריגים? יש. אמנם כלל הוא, שאדם מוחזק כמי שיודע את תוכן המסמכים שעליהם חתם, אך מקום שהנסיבות הן כאלה, שהחותם כלל לא ידע את טיבו של המסמך, את תכליתו או נושאו, כי אז, במקרים חריגים ומתאימים, יבוא לעזרו הכלל המשפטי של "nonest factum". לכן, ביטל לאחרונה בית המשפט במקרה אחד שתי משכנתאות עליהן חתמה אשה חולנית ואנלפאבתית שלא ידעה את טיבו של המסמך עליו חתמה (פסק דין קובסי).

תמורות בפיקציות

"חוכמת המשפט היא, שנדע לאתר את השעה התלויה שבה נבקש מפיקציה פלונית כי תפנה את מקומה. ופיקציה שתהלך בינותינו לאחר ששלמה מלאכתה, לא זו בלבד שלא תביא עמה תועלת אלא שעלולה היא אף להזיק" (דנ"א נפיסי).

* עו"ד פנחס רובין הוא ראש משרד גורניצקי, והוא או לקוחותיו עשויים להיות בעלי עניין בתכנים המוזכרים בטורו.

עוד כתבות

ערן פרץ / צילום: תמונה פרטית

"רשימת הקשיים ארוכה. להיות עצמאי זה לחיות תמיד באי ודאות"

ערן פרץ בעל משרד לייעוץ כלכלי ומימוני, הוא בן 36 וחושב שהוא לא יוכל לדעת לעולם מה תהיה ההכנסה שלו בחודש העוקב ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

סטיבן מנושין, שר האוצר האמריאי / צילום: ג'ייסון לי, רויטרס

ארה"ב חוששת מהצעות לשינויים בינלאומיים של חוקי המיסוי

כך כתב שר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין במכתב ל-OECD ● מנושין קרא למדינות להשעות את המסים שהן מתכננות על שירותים דיגיטליים עד שיגובש הסכם בינלאומי

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

מבקר המדינה בעקבות העליון: האם נעשה שימוש בחילוטים כדי להפעיל לחץ על חשודים?

תופעת החילוטים המוגזמים שמבצעת המדינה ואשר נחשפה ב"גלובס", ממשיכה לטלטל את מערכת החוק • לאחר שורת פסיקות של בית המשפט, שהגבילה את האצבע הקלה על ההדק של הרשויות, מגיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ומקים לתחייה דו"ח גנוז על הנושא של קודמו בתפקיד

דניאלה פיק בקמפיין החדש של Yes / צילום: רותם לבל

סקר הפרסומות: דניאלה פיק ו-yes כבשו את הצמרת

גיאוקרטוגרפיה: הקמפיין הכי מושקע בשבוע החולף - הפרסומת לפליי קארד עם השקעה של 1.2 מיליון שקל

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 4 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 11 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

"גינת ההסתדרות" / הדמיה: חוי לבנה

אחרי עשרות שנים: המדשאה של בניין ההסתדרות בת"א נפתחת לציבור; ככה זה הולך להיראות

אחרי עשרות שנים בהן בניין ההסתדרות ברחוב ארלוזרוב היה תחום בגדר, החליטו בארגון העובדים להסיר את הגדרות המקיפות אותו ולאפשר מעבר חופשי ושימוש ציבורי במדשאה רחבת הידיים שבמתחם ● המהלך קודם בעזרת עיריית ת"א

נדב קדרון/ צילום: תמר מצפי

תוצאות ניסוי של אורמד הקפיצו את מניית מפתחת גלולת האינסולין כ-80% בתוך חודש

התוצאות פורסמו ב-12 בנובמבר, אולם העלייה נרשמה לאחר שהחברה הסבירה את התוצאות ואת מבנה התחרות בשוק למשקיעים, הן בפגישות והן בדוחותיה הכספיים

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

חברת אדמונד דה רוטשילד ניהול נכסים תשלם מע"מ בהיקף כ-35 מיליון שקל בישראל

בת"א דחה את בקשתה של החברה להטיל עליה מע"מ אפס, היות והיא מספקת שירותים לקבוצת רוטשילד העולמית, שהנה "תושב חוץ" ● התקבלה טענת רשות המסים לפיה החברה מספקת שירותים גם לתושבי ישראל בישראל, לקוחות מוסדיים ולקוחות פרטיים ישראלים, וחייבת במע"מ בשיעור מלא

אסי טוכמאייר וברק רוזן / צילום: חן גלילי

הבוננזה של רוזן וטוכמאייר מניהול קבוצת הרכישה של פרויקט דה וינצ'י: דמי ניהול של קרוב ל-200 מיליון שקל

בעקבות השלמת התנאים הדרושים בהסכמי הליווי הפיננסי של חברי הקבוצה, יקבלו ישראל קנדה ואקרו נדל"ן, המנהלות את הקמת פרויקט המגורים היוקרתי במרכז תל אביב, את החלק הראשון מדמי הניהול שלהם הן זכאיות, בסכום של 108 מיליון שקל

טראמפ ומקרון בוועידת נאט"ו / צילום: רויטרס

בשולי כנס 70 שנה לנאט"ו: במערב יש קצת חדש

הדמוקרטיות המערביות מציינות 70 שנה לברית שהצילה אותן מן הקומוניזם ● אבל התקוטטות טראמפ-מקרון מעיבה על המסיבה ● נשיא צרפת חושב שנאט"ו סובלת ממוות מוחי, ונשיא ארה"ב חושב שמקרון צריך להתבייש לו ● האם הגיע הזמן להחליף את "האופציה האטלנטית" ב"אופציה אירופית"?

איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ

איילת שקד בטור מיוחד ל"גלובס": "ההסתדרות גורמת נזק למשק"

הכוח של ההסתדרות הוא חסר היגיון; החקיקה שמסדירה את פעולתה היא קיצונית ויוצאת דופן בהשוואה לעולם בכוח הלא פרופורציונאלי שמקבלת ההסתדרות לעומת הכוח שמקבלים שאר השחקנים במשק ● דעה

פריז / צילום: Shutterstock

קוויקי לפריז? כנראה שלא בסופש הקרוב: בשל ההפגנות אלפי טיסות אל צרפת מבוטלות

לפי אתר מעקב הטיסות FlightAware לאורך היום הזה בוטלו 13% מהטיסות המתוכננות בנמל התעופה הגדול של פריז, שארל דה גול ו-30% מהטיסות בנמל התעופה אורלי בפריז

חסן, נתניהו ופישר / צילומים: תמר מצפי, רפי קוץ

הרשעת אלון חסן בעליון: בשורות רעות לנתניהו, נחמה פורתא לפישר

החלטתו העליון להרשיע את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד במרמה והפרת אמונים משליכה על תיקי שחיתות נוספים ● רה"מ יגלה כי לדעת שופטי העליון הפרת אמונים אינה עבירה קלת ערך ● פישר יכול לרוות נחת מכך שהרשעת חסן מחלישה את הטענה כאילו הוא אחראי לתפירת התיק נגדו

עמית דרור / צילום: ננו דיימנשן

עמית דרור, נשיא ומנכ"ל ננו דיימנשן, פורש מתפקידו; יואב שטרן יחליפו

דרור יישאר בחברה, ויעבור לתפקיד של Customer Success Officer, וימשיך לכהן גם כדירקטור

מנהלת ועדת הבחירות אורלי עדס / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי, יח"צ

ועדת הבחירות: לא נוכל לקיים בחירות תוך 45 יום מהחלטת הכנסת

במסיבת עיתונאים בכנסת אמרה עדס כי במאמץ רב ניתן אולי לקצר את תהליך ההכנה ל-75 ימים: "יהיה קשה וגבולי מאוד אבל אפשרי"

נאסד"ק / צילום: רויטרס

בורסות אירופה ננעלו בירידות; גלנקור צנחה בצל חשדות לשוחד

וול סטריט נסחרת בירידות בצל נתוני מאקרו חלשים ● מניית גלנקור נפלה ב-9% בלונדון בצל חקירה וחשד לשוחד ● ההזמנות ממפעלים בארה"ב בחודש אוקטובר האחרון עלו ב-0.3%, אך הנתון לספטמבר עודכן מטה ● ירידה של 0.6% במכירות הקמעוניות בגוש האירו באוקטובר - פי 2 מהציפיות ● צמיחה מתונה של 0.2% ברבעון השלישי בכלכלת גוש האירו ● ההזמנות ממפעלים בגרמניה צנחו באוקטובר ● בורסות אסיה ננעלו במגמה חיובית

אליעזר מרום (צ'ייני), מיקי גנור ודוד שמרון / צילומים: אבי אוחיון - לע"מ, כדיה לוי, יונתן בלום

כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון

מפקד חיל הים לשעבר וכן עד המדינה שחזר בו יואשמו בשוחד בכפוף לשימוע בתיק הצוללות המכונה "פרשה 3000", דוד שמרון, מקורבו של רה"מ נתניהו, יואשם בהלבנת הון ● כל הפרטים

מחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות בצרפת / צילום: Jean-Paul Pelissier, רויטרס

צרפת משותקת: שביתה נרחבת נגד רפורמת הפנסיות שמוביל מקרון

ביומה הראשון של שביתה במחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות, שותקה 90% מתנועת הרכבות ובוטלו 30% מהטיסות הפנימיות ● מחר מאיימים "האפודים הזוהרים" להצטרף למחאה

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

אג"ח חברת הנדל"ן אול-יר חזרו לצנוח אחרי הפסד של 45 מיליון דולר ברבעון השלישי

להפסדי החברה הזרה, שגייסה יותר מ-2 מיליארד שקל באג"ח בת"א, תרמו בעיקר מחיקה של 10 מיליון דולר בערך הנדל"ן להשקעה של החברה וזינוק של 180% בהוצאות המימון

שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

מהישיבה ועד כתב אישום נגד ראש הממשלה: מי אתה שי ניצן?

פרקליט המדינה, שי ניצן, מסיים את תפקידו בקרוב, ומפנה את השולחן לקראת סיום הקדנציה בהגשת כתבי אישום חסרי תקדים ● כך הפך נער הישיבה לאיש המכריע בתיקי השחיתות החמורים בתולדות המדינה ● האזינו