בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של התנועה לחופש המידע נגד רשות החברות הממשלתיות, והורה כי יש לפרסם את שמם של מועמדים לדירקטורים לחברות ממשלתיות שלא התקבלו.
עד כה, לפי פסיקת המחוזי, לא היתה חובה לפרסם את השם - אלא רק כמה דירקטורים הוצעו ועל-ידי מי. החלטת העליון תחול רק ביחס למועמדים שהציגו את מועמדותם למשרת דירקטור בחברה ממשלתית לאחר פרסום פסק הדין.
השופטת עדנה ארבל קבעה כי "העניין הציבורי שבפרסום שמם של מועמדים למשרת דירקטור בחברות ממשלתיות, שנפסלו על-ידי הוועדה, גובר על משקלה של הפגיעה בפרטיות הכרוכה בפרסום שכזה".
עוד נקבע כי לגבי כל מועמד תצויין גם המשרה אליה היה מועמד, העילה שבעטיה נפסלה מועמדותו, החברה הממשלתית הרלוונטית והמשרד הממשלתי הממונה על ענייניה של אותה חברה ממשלתית.
העליון סייג את החלטתו והבהיר כי אם במקרה מסוים מסירת הפרטים על המועמד תביא לפגיעה בצנעת חייו - תודיע רשות החברות לגורם המבקש את המידע כי לא ניתן למסור את המידע בשל חשש לפגיעה בצנעת הפרט.