"כממונה על תחום הבוררויות בעליון, אני עושה כל מאמץ שלא להתערב בהליך בכל דרך שהיא. אם אנחנו רוצים שההליך הזה יהיה נקי מהפרעות מיותרות, יש לצמצם למינימום את מעורבות בית המשפט". כך אמר שופט בית המשפט העליון, ד"ר יורם דנציגר, בפתיחת השתלמות של רואי חשבון כבוררים שעורכת לשכת רואי החשבון.
דנציגר אמר עוד כי הוא אינו רואה כיצד הפניית הציבור לבוררויות תפתור את בעיית העומס על בתי המשפט. "יש במערכת 600 אלף תיקים שלא הוכרעו, ובבית המשפט העליון נפתחים כ-12 אלף תיקים בשנה. אם שופט רואה שכל מה שהצדדים צריכים כדי להגיע לפשרה זה עוד דחיפה אחת, הוא עושה זאת. אבל בעיית העומס לא תיפתר בטרם נשנה בצורה חינוכית את גישתנו להתדיין".
דנציגר ציין כי הליך הבוררות אמנם יקר משמעותית מההליך השיפוטי, אך גם מהיר ממנו - בתנאי שאיש מהצדדים אינו רוצה למרוח את הזמן. לכן, חשוב שבית המשפט יימנע ככל האפשר מהתערבות במהלכו. לדבריו, לעיתים קרובות מי שמפסיד בבוררות "ממהר ומוצא כל מיני פגמים בבורר". אמנם, הוא הודה, לעיתים אכן יש בעיות שחלקן נובעות מחוסר רגישות בתום-לב מצד הבורר. "בורר חייב להיות נקי מכל נגיעה", הוא הדגיש.
מניעת פקק
נשיא לשכת רואי החשבון, ראובן שיף, טען כי רוב ההתדיינויות המשפטיות הן כלכליות, ולפיכך יכולות להיפתר בגישור/פישור או בבוררות. לדבריו, "בורר המתמחה בתחום נשוא המחלוקת, מתאים לא פחות ולפעמים אפילו יותר מאשר המערכת המשפטית. בתי המשפט צריכים להעביר מסר, שרוב ההתדיינויות צריכות להסתיים מחוצה להם. בגלל הפקק בבתי המשפט, מי שחייב כסך לחברו צריך להיות טיפש לשלם מיוזמתו. בסופו של יום, מי שאינו נוהג ביושרה והולך להליך המשפטי, ידו גוברת. בגלל העומס, בתי המשפט מציעים להתפשר וכך החייב מרוויח והנושה ניזוק".
שיף שב וקרא להפעיל מערכת דמויית ועדות הערר הקיימות במס שבח, שתטפל בפתרון חילוקי דעות בתחום המסים, התלויים ועומדים בערכאות ומסתכמים במיליארדי שקלים. לדבריו, יש להקים צוותים של עורכי דין, רואי חשבון ונציגי המדינה, שיביאו לסיום ההליכים ולגביית מיליארדים לאוצר המדינה.
השופט בדימוס ד"ר אליהו וינוגרד, מהבוררים הבכירים בשוק, מתח ביקורת על השופט בדימוס יעקב מלץ ז"ל, שלא נימק את פסק הבורר בפרשת אלי ארוך-כלל פיננסים ("לא ייתכן כי פסק בסכום אדיר כזה יינתן ללא הנמקה") וקרא לבוררים לנמק כל פסק שלהם - גם אם הצדדים פטרו אותם מחובה זו.