"הגיע הזמן שנתייחס למערכת בתי המשפט כמו אל גוף עסקי שייעודו לספק שירות טוב לציבור ונעמיד בראשו מנהל מקצועי שיימדד על-פי ביצועיו. השופטים במערכת עובדים היטב אך אין מי שינהל אותם".
לאביטל בית נר, סגנית נשיא בית משפט השלום בקריות, שפרשה לפני כחודשיים מכס השיפוט לאחר 15 שנה, יש בטן מלאה על אופן ניהול מערכת בתי המשפט. על אף היותה חלק מ"ההנהלה", היא לא מצטרפת לטרנד של תקיפת השופטים ה"איטיים", "מעכבי ההחלטות" ו"כותבי הדיסרטציות", אלא מפנה אצבע מאשימה לעבר הנהלת בתי המשפט, ובעיקר לעומד בראשה.
"אני מכבדת את השופט משה גל (מנהל בתי המשפט, א' ל"ו), אבל בשוק האזרחי הוא לא יכול היה להיות מנכ"ל. מה קרה בבתי המשפט בשנתיים וחצי שהוא מנהל את המערכת? חוץ מלהקים ועדות הוא לא עשה כלום. יש רק ירידה, ירידה, ירידה. כל מנהל אחר, אחרי שנה-שנתיים שהוא לא מראה הישגים, מוציאים אותו מהארגון.
"הקריטריונים למינוי מנהל במערכת המשפט אינם מקצועיים של ניהול, אלא של 'מי שיעשה שקט במערכת'. קראתי על השופטת ורדה אלשיך בעיתונים שהשיקולים לא למנות אותה לנשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב היו, בגין היתר, שהיא 'עלולה לעשות רעש'. במערכת בית המשפט תופסים את המילה 'רעש' כמשהו שלילי, אבל כשעושים שינוי זה לא תמיד שלילי. במערכת רק רוצים שקט תעשייתי.
"אני לא ראיתי מכרז למינוי לתפקיד מנהל בתי המשפט או בחינת יכולות ניהוליות אמיתיות לפני שמשה גל מונה. אני מבינה שהנשיאה דורית ביניש (נשיאת בית המשפט העליון, א' ל"ו) רצתה לצידה מנהל שהיא מכירה, ויש לה אמון בו, ואני מכבדת את הרצון הזה, אבל בשום מקום אחר בשוק לא היו נותנים לו לנהל שנתיים וחצי בלי להראות תוצאות".
* הנהלת בתי המשפט מפרסמת מעת לעת את פעילותה לצמצום העומס בבתי המשפט ולשיפור מצב המערכת. לאחרונה הם הקימו צוות לקביעת מתווה לצמצום העומס.
"זה כל מה שהם עושים. מהיום שמשה גל התמנה רק ממנים ועדות ויועצים, וכל פעם שצריכים תגובה לעיתון אומרים 'הנה מינינו צוות לטיפול בנושא ויש כבר פיילוט'. בפועל, בשנתיים האחרונות המערכת קרסה עוד יותר. השופטים יותר ממורמרים ויותר קשה להם. הם נורא רוצים לתת שירות ומתוסכלים מהביקורת הציבורית, אבל הם לא עומדים בנטל".
* את מבקרת את מנהל בתי המשפט, אך ראש המערכת היא נשיאת בית המשפט העליון. לה אין אחריות?
"כשאני אומרת 'הנהלה', אני בפירוש מתכוונת לכך שיש אחריות לכולם. הנהלה היא גם הנשיאה, גם מנהל בתי המשפט וגם נשיאי בתי המשפט המחוזיים. אך על המנהל אחריות גבוהה יותר, כיוון שהוא המוציא לפועל של המדיניות שמתווה הנשיאה. הנשיאה ומנהל בתי המשפט הם הקודקוד של המערכת. אבל נשיאת בית המשפט העליון מכתיבה מדיניות כללית. הנשיאה לפי תפיסתי צריכה לגבש יעדים. היא רוצה שיגמרו תיקים מהר, שיהיו דיונים מיום ליום ושתהיה חלוקה נכונה של תיקים. מי שמיישם את החזון ואת היעדים שהיא מציבה, מי שמתרגם את המדיניות הכללית לשפת המעשה זה מנהל בתי המשפט. זה כמו מנכ"ל של משרד או מנהל מפעל".
למרות הביקורת החריפה, ניכר על בית-נר שהיא "באה מאהבה". "הביקורת שלי באה ממקום חיובי", היא אומרת. "אני אוהבת את המערכת ואם יכולתי היום מבחוץ לעזור לתקן אותה בהתנדבות הייתי עושה את זה, כי היא יקרה לי. האנשים שם טובים. מנהל בתי המשפט לא פועל כפי שהוא פועל מרוע לב או מטיפשות. הוא שופט ואדם מצוין, אך שופט זה שופט, ומנהל זה מקצוע אחר. צריך להפריד בין השניים".
בית נר מרשה לעצמה לדבר על ניהול כמומחית לדבר, כי היא באה עם קבלות בתחום. השם שלה אמנם אינו מוכר לציבור הרחב, בעיקר בשל המיקום הגיאוגרפי שלה בצפון הארץ, אך ציבור עורכי-הדין שהופיעו בבית המשפט תחת ניהולה והשופטים שעבדו תחתיה ולצידה מכירים סגנית-נשיא יעילה במיוחד. בית-משפט השלום בקריות, שבהקמתו סייעה (בשנת 2000), זכה להכרה כשלום היעיל והמהיר ביותר בשנים שבהן עמדה בראשו.
במקביל לניהול הערכאה העמוסה, בית נר שימשה דוגמה לשופטיה. היא הייתה מהשופטים היעילים ביותר במערכת, ולא פעם נאמר עליה שהיא מסיימת תיקים במהירות האור. היא הגיעה מוכנה לדיונים, לא היססה לומר את דעתה, וניהלה דיונים מהירים וענייניים. "סיימתי בחודש בין 200 ל-500 תיקים, בהם כתבתי פסקי-דין, לא עניינים טכניים. מבחינת הספק, ואת זה הסטטיסטיקות יכולות להראות, היה לי ההספק הגבוה ביותר בארץ".
בית נר לא עשתה זאת בשביל להתקדם למחוזי. גם חלומות על העליון לא היו לה. השאיפה המקצועית שלה הייתה להגיע לעמדת ניהול משמעותית במערכת ולסייע לשפר את מצבה העגום ("אני אוהבת להוביל ולנהל. זה היתרון היחסי שלי למערכת", היא אומרת).
הרקורד שלה התאים. היא הגיעה לשפיטה (ב-94') עם ניסיון ניהולי רב שאותו צברה במערכת מורכבת במיוחד: צה"ל. לאחר מספר תפקידי ניהול, בגיל 29 כבר שימשה כראש ענף שכר בגמלאות של אכ"א בדרגת סגן-אלוף בקבע, והייתה אחראית על כל מדיניות השכר בצה"ל.
אלא שאכזבתה מכך שלא מונתה לנשיאת בתי משפט השלום במחוז חיפה, לאחר שהוחלט שהמשרה תאויש על-פי ותק ולתפקיד מונה השופט אהוד רקם, סיפקה לה מניע חזק לצאת מהמערכת ל"אזרחות". "אני חושבת שאם היו ועדות מכרזים אובייקטיביות, הייתי מתמנה לתפקיד, גם מבחינת השכלה, גם מבחינת ניסיון וגם מבחינת הוכחה מעשית. אבל מינו לפי ותק, וכיבדתי את זה. אפשר לומר שפוליטיקה פנימית הנחתה את המינוי הזה, אבל אני לא כועסת".
* אם כיבדת את ההחלטה ולא כעסת למה פרשת?
"ראיתי שאין לי סיכוי לממש את כישוריי הניהול שלי. זאת סיבה אחת. ועוד יותר ראיתי, שלא רק שלא נותנים לי להתקדם בתחום הניהול, אלא גם באותו בית משפט שאני כבר מנהלת אותו לא מאפשרים לי להנהיג את שיטות הניהול שהנהגתי עד אותו יום ושהוכיחו את עצמן. דרשו ממני לעשות כל מיני שינויים שעובדתית עכשיו הובילו לכך שהמערכת שם קורסת.
"אמרתי לעצמי שאם אני לא יכולה לנהל את הממלכה הקטנה שאני אחראית עליה, ולהוכיח שאפשר לעשות בית משפט שמוציא תיקים מהר, אז אין לי מה להישאר במערכת. גם אין עתיד למערכת כזו. אני מצטערת, אבל אם ככה תמשיך המערכת לפעול לא יהיה לה עתיד. אני אישית לא אמליץ לאנשים להגיש תביעות בבתי המשפט כי אין לדעת איך ומתי הם יצאו משם ואיזה טיפול הם יקבלו".
* רק ההנהלה אשמה במצב המערכת, בסחבת ובהימשכות ההליכים? השופטים מקבלים אצלך ציון מצוין?
"הם לא חפים מבעיות, אבל הבעיה האמיתית היא ניהול. חד-משמעית. היום לשופט אזרחי בשלום במחוז חיפה יש בין 800-1000 תיקים בסטוק. אם קובעים לו את כולם לקדם משפט, אין לו מועד הוכחות בשנה הקרובה. בגלל זה התיקים נסחבים. בבית המשפט שלי שופט היה מקבל מכסת תיקים לפי מה שהוא מסיים. עמדתי על כך שיהיו 200 תיק בפול של השופט. כל חודש הוא היה גומר 30-50 תיק והיה מקבל חדשים. זה עבד נהדר, אבל הנהלת בתי המשפט אסרה עלי להמשיך לעשות זאת. יש בעיה של תפיסה ניהולית שגויה.
"חוץ מזה אני חושבת ששופט לא צריך לשבת בדיונים 5 ימים בשבוע. אם הוא יישב 4 ימים ואת היום החמישי יקדיש לזנבות ולכתיבת פסקי-דין, הוא לא יגמור פחות תיקים כמו שכולם חושבים, הוא יגמור הרבה יותר".
בניגוד לשופטים רבים אחרים ששומרים על שפה ממלכתית-ייצוגית זמן רב לאחר פרישתם, ואולי חוששים להביע את דעתם האמיתית על המערכת, לבית נר אין בעיה לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ. מבחינתה, חשיפת הליקויים זו דרך לשפר את המערכת.
בעיה נוספת שהיא מציפה היא האבטלה הסמויה של שופטים. מתברר, שלא כל השופטים קורסים תחת העומס הרב. רוב השופטים קורסים מהמשא הכבד, אך יש גם כמה שופטים שמצליחים לחמוק מהגזירה.
"בבית המשפט שלי ובעוד בתי משפט זיהיתי אבטלה סמויה של שופטי שלום שעוסקים בתחום הפלילי. כשלשופט יש במלאי 50 תיקים לעומת 1000 אצל שופט אחר, חייבת להיות אבטלה סמויה. הייתה תקופה שהיה אצלנו עומס גדול בתחום האזרחי והייתה אבטלה סמויה בתחום הפלילי. בלשכה באמצע היום הם יכולים לפתוח עיתון. יש הפסקה ואפשר לנוח, אבל לא צריך להתבטל בזמן שאחרים מתמוטטים.
"כשזיהיתי זאת, ביקשתי מההנהלה רשות להעביר לשופטים הפליליים קצת תיקים אזרחיים, הפשוטים שבהם. אמרו לי 'לא. שופט פלילי הוא פלילי והוא יכעס אם ניתן לו תיקים אזרחיים'. צריך להתנהג עם השופט בצמר גפן. עליתי עד למעלה עם הבקשה ועדיין לא אפשרו לי. יצא, שהיה לי בית משפט עם ארבעה שופטים באבטלה סמויה, שיכולתי להכפיל להם את העבודה, והשאר קורסים".
נוסף לאבטלה הסמויה, בית נר ניסתה לטפל גם בגרפומניה, נגיף הדיסרטציות, שדבק בשופטים בערכאה שבניהולה. "עבדתי גם עם השופט הבודד ובדקתי למה קשה לו להוציא פסק-דין מהר. האם קשה לו להחליט? האם הוא חושב שבכל פסק-דין הוא כותב דוקטורט? אמרתי לשופטים שלי 'אני מבינה שאתם צריכים לכתוב דוקטורטים בשביל להתקדם למחוזי, כי על-ידי זה מודדים אתכם, ואני מכבדת את זה. אבל תחליטו שב-10 פסקי דין בשנה אתם לוקחים את הזמן ועושים דוקטורט, אבל את כל המאות ואלפי התיקים הנותרים תכתבו קצר'. בבית משפט שלום, ב-95% מהתיקים אין חידושים, אז לא צריך בכל פסק-דין לכתוב דיסרטציה".
לדברי בית נר, שינויים ניהוליים קטנים עשויים לעשות הבדל עצום במערכת, בלי למנות שופט נוסף אחד. "עשיתי בדיקה וגיליתי שכל דבר קטן, כמו שינוי אופן חלוקת התיקים בין השופטים, מהווה שיפור של 10%-15% ביעילות המערכת. בסופו של דבר אפשר יהיה ליעל את המערכת בלי תוספת של שופט אחד ב-30%-40%. זה התרחיש הצנוע. לדעתי אפשר בהרבה יותר".
השינוי הראשון שצריך להתבצע, כך בית נר, הוא מינוי מנהל מערכת מקצועי. "הגיע הזמן שמערכת בתי המשפט תמנה לתפקיד הניהול מנהל מקצועי. אם הם מתעקשים ששופט ינהל את המערכת שישימו לצידו מעין דירקטוריון שבו ישבו אנשי מקצוע, אנשי ייעוץ ארגוני ואנשי ניהול שיבחנו את המערכת בחינה אובייקטיבית ויגידו מה צריך לעשות. ממש כמו גוף עסקי.
"היום המערכת משקיעה הון כסף בהמון יועצים שמסתובבים במערכת סתם, וגם אם הם כבר נותנים המלצות הן לא מיושמות. כשהייתי בתוך המערכת הרגשתי שטוחנים מים, שמפחדים לעשות שינוי. יש במערכת פחד משינויים שאין לי הסבר הגיוני למקור שלו, אני לא פסיכולוגית. במערכת יגידו שהם עושים כל הזמן, אבל בפועל כבר שנתיים וחצי לא עושים כלום".
* את מבקרת בחריפות את המערכת ואת מנהל בתי המשפט. אינך חוששת מהתגובות?
"תמיד יוכלו להשמיץ אותי. מי שמכיר אותי יודע שניהלתי בית משפט מצוין, ועשיתי עבודה מצוינת. יכולים להגיד 'היא יצאה החוצה ופתאום מדברת, למה היא מדברת עכשיו ולא ב-15 השנים שהייתה'. אבל אני כן דיברתי, ולא תמיד רצו להקשיב. לא אהבו לשמוע מה יש לי לומר. אני בטוחה שיש מישהו למעלה, בהנהלה, שמרגיש שירד נטל כשעזבתי. לא מפני שלא הייתי שופטת טובה, אלא בגלל שרציתי להניע שינויים, ולא רצו לשמוע.
"אני אוהבת להיות במערכת שאני גאה בה. הייתי גאה במערכת המשפט בהיבט שהיא נקייה ויש בה אנשי מקצוע איכותיים. אבל לא הייתי גאה בה מבחינת השירות לאזרח. להיפך, אני מתביישת במערכת המשפט בנקודה הזאת".
הנהלת בתיהמ"ש: "ניתן לתהות מה מניע את השופטת רק לאחר פרישתה"
בהנהלת בתי המשפט חילקו את הביקורת של בית נר לשני מישורים: האישי והעקרוני, ומסרו כי, "באשר להיבט האישי - דהיינו, ביקורתה על תפקוד מנהל בתי המשפט, לא תינתן תגובה מפאת כבודה של השופטת, אולם ניתן לתהות מה מניע את השופטת לעלות טענות אלה רק עתה לאחר פרישתה".
"באשר להיבט העקרוני - מקובל ורצוי שמנהל בתי המשפט יהיה שופט, כדי שנושאי משרה שיפוטית ישמש כחיץ בין הרשות השופטת ובין הרשות המבצעת. מנהל בתי המשפט אינו מופקד על השופטים, אלא משמש גורם האחראי על סדרי המנהל בבתי המשפט. הוא אינו פועל לבדו ונעזר בשורה של בעלי תפקידים ומומחים, לרבות גורמים מקצועיים חיצוניים.
"בשנתיים האחרונות חלו שינויים רבים במערכת וניתן למנות מקצתם: יצאה לפועל ההחלטה על הקמת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, שולבו במערכת עשרות שופטים, מלאי התיקים הנוכחי הוא הנמוך ביותר בעשור האחרון, בוצע שינוי מבני בהנהלת בתי המשפט תוך השמת דגש על הטמעתן של שיטות ניהול שונות, מבוצעות בדיקות תפקוד המזכירויות בבתי המשפט השונים ונבחנות דרכים לשיפור תפקודם, חוזק הקשר בין מטה הנהלת בתי המשפט ובין בתי המשפט. הופעלו שיטות חדשות בתחום האדמיניסטרציה השיפוטית, מבוצע פיילוט גישור, מוטמעת מערכת נט המשפט ועוד".