הירשמו לניוזלטר קריירה וקבלו ייעוץ אישי מיעל מהודר - מומחית לניהול קריירה של בכירים
עובדי ההיי-טק שהיו מועסקים עד לאחרונה ופוטרו במסגרת תהליכי הקיצוצים שעברו חברות וארגונים בתקופה הנוכחית של המשבר הכלכלי, לא ישמחו לגלות שהתעשייה עוברת בחלקה למודל של מיקור חוץ (אאוטסורסינג).
שיטות העסקה חיצוניות ועבודה בקבלנות, הופכות לנפוצות יותר בשוק ההיי-טק, כאשר רוב הנקלטים למשרות בחודשים האחרונים, נקלטו בדרך חברות אאוטסורסינג. כך עולה מנתונים של לוח חיפוש העבודה האינטרנטי Jobby.
על-פי Jobby, בחודש אפריל, 71% ממודעות הדרושים שפורסמו לעובדים בתחום ההיי-טק, היו על-ידי חברות אאוטסורסינג שונות. עוד עולה מנתוני הלוח, כי על כל משרה שהוצעה דרך החברות, התחרו כ-181 מועמדים, בעוד שלכל משרה שהוצעה באופן ישיר, התחרו כ-237 מועמדים בממוצע.
"שוק ההיי-טק ספג מהלומה וחלה ירידה גורפת במספר החברות המגייסות", אומר גלעד דיין, מנכ"ל Jobby. "השוק בחוסר ודאות, דבר המוביל את חברות ההיי-טק להשתמש פרויקטלית בחברות אאוטסורסינג ולא להעסיק עובדים חדשים, בכדי לא להתחייב להעסקה".
סיבה נוספת להתחזקות המגמה של עובדי אאוטסורסינג, היא שחברות בינלאומיות רבות קיבלו הנחיה לא לגייס יותר, אז הן מגייסות לפי הצורך דרך מיקור חוץ.
במקרה של חברות ציבוריות, היתרון, בין היתר, הוא הטעיה של האנליסטים, מכיוון שעובדי אאוטסורסינג על-פי-רוב אינם נכללים במצגת כוח האדם של החברה, אלא מוחבאים אי שם בסעיפי התפעול - ממש כמו הוצאות על מזון או ציוד משרדי. כך החברות יכולות להציג "יעילות" לכאורה כשבוחנים אותם על-פי היחס בין מחיר מניה או רווח נקי לבין הוצאות השכר בחברה.
"שאתה לוקח מישהו מאאוטסוריסנג, יותר קל לפטר אותו, כי זה עושה פחות רעש במערכת", אומרת חיה בורנשטיין, מנכ"לית דיאלוג.
"בהיבט הכלכלי, עובד אאוטסורסינג הוא יקר יותר, אבל הוא יושב על תפקיד של רכש ולא על תפקיד של כוח אדם. לפעמים משיקולים של מניה, אומרים שנעסיק אותו כעובד אאוטסורסינג ולא כעובד חברה. כך זה יירד מתפקיד רכש ולא מכוח אדם".
בורנשטיין אומרת ש"בדרך-כלל הזכויות של עובדי האאוטסורסינג זהים לשל עובדים רגילים בחברה, כך שלמעסיק לא עולה פחות להעסיק אותם". אולם הבעיה הגדולה של עובדי האאוטסורסינג, היא שמדובר בעבודה זמנית ולא קבועה, שזה בעיקר מה שאפשר לקבל היום בשוק ההיי-טק. *