לאחר שהשלים את הקמת והפעלת אב-הטיפוס בבאר טוביה, מקיים הסטארט-אפ ASP מו"מ להכנסת שותף עם כמה חלופות, ביניהן קבוצה ישראלית גדולה (איתה כבר יש לחברה מסמך הבנות) וקרן הון סיכון אמריקנית. המו"מ נעשה לפי שווי של 8-10 מיליון דולר לפני הכסף. בעקבות הכנסת השותף מתכננת החברה להקים בקיבוץ אילות פיילוט מסחרי לייצור חשמל בהיקף של 1 מגוואט. כך נודע ל"גלובס".
אב הטיפוס שהושלם מציג מעגל שמקיים תהליך שלם של קליטת אנרגיה סולארית בטכנולוגיה של שקתות (מראות פרבוליות). בתחום של שקתות פועלות בארץ סולל ואנרטי (שהוקמה ע"י פורשי לוז) ובעולם פועלות כמה חברות מהתחום, בעיקר בספרד וארצות-הברית.
בנוסף , ASP השלימה מערכת עקיבה אחר השמש בדיוק של מאיות המעלה. כמו כן, החברה רשמה כבר שלושה פטנטים מבוססי שקתות פרבוליות ובכוונתה לבסס עצמה בתחום הנישה של תחנות כוח תרמו-סולאריות קטנות ובינוניות של 5-30 מגוואט. החברה אף איתרה שלושה שטחים בדרום הארץ בני 150 דונם כל אחד, המספיקים להקמת שלוש תחנות עם כוח ייצור של 6-7 מגה-ואט.
ככל הידוע, בכך מתכוונת החברה להימנע מהקשיים המימוניים והלוגיסטיים הכרוכים בהקמת תחנות סולאריות גדולות. נציין, כי הקמת תחנה עם כוח ייצור של 5 מגוואט, לפי חישוב השקעה של 4,500 דולר בממוצע לכוח ייצור של קילו-ואט כרוכה בהשקעה כוללת של 24 מיליון דולר, כשהיזמים נדרשים להעמיד 20% מהסכום לפי דרישות רשות החשמל הישראלית. מדובר בסכום נמוך משמעותית מהיקפי ההשקעה שנדרשים בתחנות כוח גדולות. יתרון נוסף לקוטן הוא שתחנה קטנה יכולה להתחבר לרשת קיימת מבלי שנדרשות התאמות ברשת להכלת האנרגיה שמיוצרת בה.
נציין, כי כעת תעריפי האנרגיה התרמו-סולאריים נמצאים בשלב של טרום שימוע, וצפויים להגיע לשלב של קביעה בקרוב. כרגע חברת החשמל משלמת 90 אגורות לקוט"ש בהתאם לתמריצים של הרגולטור, בעוד שהחברה שואפת לתעריף של 1.51 שקל לקוט"ש בתחנות קטנות ולתעריף של 1.37 שקל קוט"ש בתחנות קטנות. שאיפתה זו מגובה בדו"חות כלכליים שהציגה לרשות החשמל.
אם החברה תשיג את התנאים הרצויים לה ותקים תחנות, הרי שעל תחנה של 5 מגוואט תחזיר את השקעתה בשנה ה-11 להפעלתה, בעוד שהתעריפים ניתנים ל-20 שנה. בהינתן שכך מדובר בהחזר של 14.4% על ההון, מה שתואם את הקריטריונים של רשות החשמל.
קיימת אף אפשרות שהתחנות יורשו לתפקד כהיברידיות, כלומר לפעול על בסיס גז בשעות החושך (בהנחה שתהיה צנרת גז בדרום הארץ בתוך שנתיים), ואז רמת הרווחיות תשתפר וההשקעה תוחזר בתוך שבע שנים.
מעגל חשמלי משולב
לצורך ההתבססות בנישה של תחנות קטנות פיתחה החברה מעגל חשמלי משולב, שמייתר את הצורך בשימוש בטורבינת קיטור רגילה שבה נהוג להשתמש. היצרנים בדרך-כלל מבקשים להשיג את הטורבינות הגדולות שזמן אספקתן ארוך ושנזקקות לקירור מים.
המעגל החשמלי הוא אחד משלושת הפטנטים שהחברה רשמה באחרונה, והוא מהווה שילוב של שתי טורבינות קיימות, באופן שמייתר את הצורך בקירור מים של הטורבינה העליונה.
את העבודה מהקמת החברה ועד לשלב הנוכחי ביצעו צמד מייסדיה, המנכ"ל רפאל רידניק והמנכ"ל המשותף שרון רודד. השניים הם גם היזמים אשר מימנו את שלב הפיתוח עד כה בהשקעה עצמית של 1.5 מיליון דולר, שנובעת מפעילותם במפעל האיזוטופים שלהם, מרשל איזוטופ.
ברמה המדעית מלווים את ASP פרופ' מיכאל אפשטיין, מנהל תחום המחקרים הסולאריים (ובכלל זאת מגדל השמש) במכון ויצמן, וד"ר גור מיטלמן, מומחה למעברי חום. פרט למראות שאותן החברה רוכשת, כל הפיתוח והייצור הוא שלה, כולל הרסיברים - תחום שעד כה הוחזק בידי סולל והחברה הגרמנית Schott. החברה פיתחה ומייצרת כעת רסיברים שהוכיחו עצמם בפעילות של חצי שנה, ובמקביל מפתחת רסיבר חדש.
הכסף שיושקע בתחנות המקומיות מיועד להישאר בישראל ולפרנס עוד עשרות עובדים ישראלים (בעוד שכרגע החברה מונה 10 עובדים בלבד). זאת, להבדיל מטכנולוגיות של תאים פוטו-וולטאים שבהן עיקר הכסף מושקע בשנחאי, שטוטגרט, ומקומות נוספים על פני הגלובוס.